מונחת לפני בקשת הנתבעת והתובעת שכנגד, לאישור הסכם גישור אשר נחתם בין הצדדים ביום 13/6/2019 (להלן: "הסכם הגישור"), מתן תוקף של פסק-דין להסכם, והחזר אגרות התביעה והתביעה שכנגד לתובעת ולתובעת שכנגד בהתאמה.
הצדדים יגישו בקשה מוסכמת למתן פסק דין להסכם גישור זה, והחזר האגרה לתובעת ולתובעת שכנגד, בכפוף לכל דין.
...
לאור המקובץ לעיל, יוצא אפוא, כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 32,820 ₪ בצירוף מע"מ.
בטרם סיום מלאכתי, מצאתי להעיר, כי המגשר הנכבד ביצע עבודה הראויה לכל שבח עת עזר לצדדים להגיע להסכמות אשר נקבעו בהסכם הגישור, כאשר מדובר בהסכמות מקיפות, ממצות שנכנסו לפרטי המחלוקת, וניכר כי המגשר והצדדים השקיעו מחשבה לצורך קביעת מנגנון סביר לצורך סיום המחלוקת באופן סופי ומוחלט, ואף המגשר והצדדים היו ערים לכך שקיימת אפשרות לכך שהתובעת לא תקבל כלום לאחר ביצוע החישוב, ובסעיף 4 להסכם הגישור הם אף הדגישו אפשרות זו ע"י הכיתוב "כמה כסף מגיע לתובעת, אם בכלל".
טענות התובעת לאחר מתן פסק הבוררות ע"י המגשר והגשת הסכם הגישור לאישור בית המשפט, מראות עד כמה התובעת אינה שבעת רצון מהתוצאה שאליה הגיע המומחה, ועיקר קצפה יצא על כך שהמומחה הסתמך על ראיות שלא היו חלק מכתבי הטענות, כאשר לענין אחרון זה יצויין כי התובעת שכחה לציין שראיות אלו הוצגו ע"י הקבלן שלה, וממילא התובעת אינה יכולה להתלונן בנקודה זו, שכן הצדדים לא הגבילו את המומחה ביחס לחומר הראיות שבכתבי הטענות.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת הנתבעת לאישור הסכם הגישור, ועל כן, הריני מורה על אישור הסכם הגישור מיום 13/6/2019 ונותנת לו תוקף של פסק-דין.
כמו כן אני מורה על החזרת אגרת תביעה לתובעת, ולתובעת שכנגד, כפוף להוראות הדין.