בקשה לאישור הסכם גישור כפסק דין

משמעות הסכם הגישור לפני סיום, אתייחס לטענות התובעים כי יש לאשר את המסמך שכותרתו "הסכם גישור", אשר הוגש על ידם ונערך במסגרת הליך הגישור אליו הופנו בהסכמתם, כפי שפירטתי בתחילת פסק הדין (בקשה מס' 11).

...

בנסיבות אלו, אינני מקבלת את הטענה לפיה יש ליתן להסכם תוקף של פסק דין.

סיכום לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולהתמשכות ההליכים תקופה כה ממושכת וקיומם של שמונה דיונים, אני מורה כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 110,000 ₪: 50,000 ₪ לנתבעת 1, אמם, שנגררה להליך, תוך שהם מתעלמים מטובתה ומרצונותיה ולא חסים על כבודה במסגרת ההליך.

מונחת לפני בקשת הנתבעת והתובעת שכנגד, לאישור הסכם גישור אשר נחתם בין הצדדים ביום 13/6/2019 (להלן: "הסכם הגישור"), מתן תוקף של פסק-דין להסכם, והחזר אגרות התביעה והתביעה שכנגד לתובעת ולתובעת שכנגד בהתאמה.

הצדדים יגישו בקשה מוסכמת למתן פסק דין להסכם גישור זה, והחזר האגרה לתובעת ולתובעת שכנגד, בכפוף לכל דין.

...

לאור המקובץ לעיל, יוצא אפוא, כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 32,820 ₪ בצירוף מע"מ. בטרם סיום מלאכתי, מצאתי להעיר, כי המגשר הנכבד ביצע עבודה הראויה לכל שבח עת עזר לצדדים להגיע להסכמות אשר נקבעו בהסכם הגישור, כאשר מדובר בהסכמות מקיפות, ממצות שנכנסו לפרטי המחלוקת, וניכר כי המגשר והצדדים השקיעו מחשבה לצורך קביעת מנגנון סביר לצורך סיום המחלוקת באופן סופי ומוחלט, ואף המגשר והצדדים היו ערים לכך שקיימת אפשרות לכך שהתובעת לא תקבל כלום לאחר ביצוע החישוב, ובסעיף 4 להסכם הגישור הם אף הדגישו אפשרות זו ע"י הכיתוב "כמה כסף מגיע לתובעת, אם בכלל". טענות התובעת לאחר מתן פסק הבוררות ע"י המגשר והגשת הסכם הגישור לאישור בית המשפט, מראות עד כמה התובעת אינה שבעת רצון מהתוצאה שאליה הגיע המומחה, ועיקר קצפה יצא על כך שהמומחה הסתמך על ראיות שלא היו חלק מכתבי הטענות, כאשר לענין אחרון זה יצויין כי התובעת שכחה לציין שראיות אלו הוצגו ע"י הקבלן שלה, וממילא התובעת אינה יכולה להתלונן בנקודה זו, שכן הצדדים לא הגבילו את המומחה ביחס לחומר הראיות שבכתבי הטענות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת הנתבעת לאישור הסכם הגישור, ועל כן, הריני מורה על אישור הסכם הגישור מיום 13/6/2019 ונותנת לו תוקף של פסק-דין.

כמו כן אני מורה על החזרת אגרת תביעה לתובעת, ולתובעת שכנגד, כפוף להוראות הדין.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 10992-04-22 אהרוניאן נ' מרדכי הארוניאן ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש- המערער: אבי אהרוניאן ע"י ב"כ עו"ד גדעון חתוכה המשיבים: 1. מרדכי הארוניאן ע"י ב"כ עו"ד עופר זמיר 2. עו"ד חיים בן יעקב – כונס הנכסים 3. רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל 4. אשר אלישביץ 5. אריה שטימר 6. יהודה רייכס 7. יחיאל רייכס 8. טירת יפת חלקה 29 בגוש 6615 בעמ 9. שלום בירנבאום 10. עודד קפלן 11. ליאורה קפלן 12. ליאורה קובן פסק דין

ביום 13.1.22 הגיש ב"כ משיב 1 בהסכמת באי כוח המבקש ומשיבה 3, בקשה לאשר הסכם הגישור בין המבקש ומשיב 1 למשיבה 3 ולתת לו תוקף של פס"ד. החלטת בימ"ש קמא מיום 18.2.22: ניתן תוקף של פס"ד להסכם הגישור בין התובעים – המבקש ומשיב 1 לנתבעת – משיבה 3.

...

אני מסכימה עם נימוקיו של בימ"ש קמא מדוע אין מנוס מעריכת חוות דעת עדכנית.

בסיכומו של דבר, אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא סבירה ומאוזנת ומצויה במסגרת שיקול הדעת המוקנה לבימ"ש במסגרת תביעת פירוק שיתוף.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

מהתצהירים עולה הטענה כי מהות הגישור וזכויות המבקש נימסרו והוסברו למבקש על ידי המגשרת והמתורגמנית וכי המבקש אישר בפני המגשרת כי הבין את האמור בהסכמים שעליהם חתם.

להיפך, מדבריו של המגשר בפני בית הדין עולה כי הדברים סוכמו בין הצדדים עוד קודם להגעתו למקום וכאמור אף הופק תלוש שכר בשיעור המוסכם וכל תפקידו של המגשר הוא למעשה להביא את ההסכם בפני בית הדין על מנת שיקבל תוקף של פסק דין וכדי למנוע מצב שהמבקש יוכל לחזור ולתבוע את זכויותיו לאחר שובו למדינתו" (סע"ש 2647-11-13 סוקסן - אריאל פורת (4.2.14) להלן: פרשת פורת).

...

שוב אחזור ואציין כי בפרשת פורת כבר קבעתי כי: "בעניין זה יש לומר, כי לאור המציאות העולה מהשטח שבו העובדים מבקשים לסיים את עבודתם תוך קבלת מלוא זכויותיהם בטרם יעזבו את הארץ מחד, והמעסיקים מבקשים אף הם במקרים רבים להסדיר את זכויות העובדים על מנת שלא לעמוד בפני סיכון של תביעות עתידיות, מאידך, קיומו של מנגנון ליישוב מחלוקות שבין העובדים לבין מעסיקיהם בטרם ייצאו העובדים את הארץ ואף מבלי שתוגש תביעה לבית הדין, הינו מחויב המציאות. אלא שעל מנגנון שכזה לעמוד בדרישות הדין ולוודא כי העובד אכן מודע לזכויותיו עובר להגיעו להסכם או מקבל יעוץ משפטי הוגן. סבורים אנו כי יש מקום שהממונה על עובדים זרים במשרד הכלכלה ייתן דעתו לעניין זה ולא יותיר את הזירה פרוצה לגורמים או גופים שאינם בקיאים ו/או אינם מוסמכים לכך". יודגש כי אישור הסכם גישור כגון זה שהובא בפנינו, מצוי בסמכותו של בית הדין תוך שהוא נדרש להפעיל את שיקול דעתו.

כאמור, במקרה דנן, משלא מצאתי כי מאן דהוא הסביר למבקש את זכויותיו ומשלא התייצב המבקש בפני בית הדין, מתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, תוך מניעת אפשרות המבקש לתבוע את מלוא זכויותיו או לוותר עליהן מתוך מודעות מלאה, עולה כדי קיפוחו ואין לאפשר זאת.

אחרית דבר לאור כל האמור, איני מוצאת כי ניתן ליתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור שהונח בפני ודין הבקשה להידחות.

התובע סבור כי יש לאשר את הסכם הגישור משום שאין הוא מטיל חובת פקוח על ביצועו ואף אינו מחייב "סמכות נמשכת". עוד צוין המאמץ שהצדדים עשו להגעה להסכם, כי הסעד האופרטיבי היחיד הוא קבלת החלטה על חלוקת דיבידנד, וכי בהיעדר מתן תוקף להסכם "לא ניתן יהיה לקיים הסכם הגישור". לבסוף נטען כי גם כאשר ניתן פסק דין המאשר את הסכמות הצדדים אין הדבר מקנה לצדדים זכות לפנות לבית המשפט בכל טענה ביחס לפן ההסכמי, ובמקרה ויהיו חילוקי דיעות תוגש תובענה עצמאית לבית המשפט.

קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.

...

נזכיר כי בהליך הקודם הגיעו הצדדים למסקנה לפיה הדירקטוריון יתכנס מדי תקופה לדון בחלוקת דיבידנד, ולטענת התובע פסק הדין הופר.

כך למשל הסכימו הצדדים כי מנהלי החברה יהיו אמונים, באופן בלעדי, על הליך הפירוק בין בעצמם ובין באמצעות מי שימונה על ידם לצורך זה. אינני מקבל את טענת הצדדים לפיה ללא מתן תוקף לפסק הדין "לא ניתן יהא לקיים את הסכם הגישור" (סעיף 2 לעמדת התובע).

קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.

פועל יוצא מהכרעתי – שאני מורה על מחיקת התביעה.