בקשה לאישור הסכם גישור ומתן תוקף של פסק דין

משמעות הסכם הגישור לפני סיום, אתייחס לטענות התובעים כי יש לאשר את המסמך שכותרתו "הסכם גישור", אשר הוגש על ידם ונערך במסגרת הליך הגישור אליו הופנו בהסכמתם, כפי שפירטתי בתחילת פסק הדין (בקשה מס' 11).

בנסיבות אלו, אינני מקבלת את הטענה לפיה יש ליתן להסכם תוקף של פסק דין.

...

בנסיבות אלו, אינני מקבלת את הטענה לפיה יש ליתן להסכם תוקף של פסק דין.

סיכום לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולהתמשכות ההליכים תקופה כה ממושכת וקיומם של שמונה דיונים, אני מורה כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 110,000 ₪: 50,000 ₪ לנתבעת 1, אמם, שנגררה להליך, תוך שהם מתעלמים מטובתה ומרצונותיה ולא חסים על כבודה במסגרת ההליך.

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 62952-08-21 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ בפני כבוד השופט אמיר ויצנבליט התובעת פלונית ע"י עו"ד אלי צ'ריסקי הנתבעת הראל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

נטען שהבקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה הוגשה באמצעות מערכת נט-המשפט המאפשרת הגשת בקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם גישור ללא פתיחת תיק או הגשת כתב תביעה, ומשכך גם ללא חיוב באגרה.

בנוסף, מן ההנמקה עולה שלעמדת התובעת בית משפט זה "דחה" את הבקשה לאישור הסדר הפשרה – ומשכך, ההשגה על ההחלטות אמורה להעשות בפני ערכאת העירעור ולא על-ידי הגשת אותה הבקשה פעם נוספת לבית משפט אחר (במאמר מוסגר ושוב למעלה מן הנידרש יצוין, כי בהחלטתי מיום 5.9.2021 נאמר שאם מעוניינים בעלי הדין במתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה, יש לפעול לתיקון הנושאים שהובאו באותה החלטה – כך שניתן היה לפעול לתיקון הנידרש בבית משפט זה).

...

בהחלטה מיום 5.9.2021 נקבע, שבשלב זה אין להיעתר לבקשה לאישור הסדר הפשרה.

נקבע, שאם מעוניינים בעלי הדין במתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה יש לפעול לתיקון הדברים, ושעד שהדבר לא יעשה אין בידי בית המשפט להיעתר לבקשה.

סוף דבר, לבקשת התובעת התביעה נמחקת.

לעומת זאת, בתצהירי המגשר אשר צורפו לבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור, נפרשה גרסה אחרת, ולפיה – הסדר הגישור הוקרא לעובדים על ידי המגשר (אשר שולט בשפה העברית והתאית), העובדים הבינו את תוכן הסכם הגישור וחתמו עליו, העובדים הבינו את מיסמך הסכמת עובד להליך גישור והסמכת מגשר אשר צורף אף הוא להסכם הגישור והמגשר הבהיר לצדדים את זכויותיהם וחובותיהם, בין היתר באמצעות מחשבון לחישוב זכויות של קו לעובד.

...

אף גרסה זו נדחית.

לאור האמור, מסקנתנו היא אפוא כי למבקשים שולם מלוא הסכום שנקבע בהסכמי הפשרה.

לאור האמור - הבקשות לביטול פסקי דין נדחות.

כלל הוא כי "לעולם אין בית המשפט חייב לאשר פשרה או לתת פסק דין בהסכמה, אלא עליו לנהוג לפי שיקול דעתו" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 547 (מהדורה שביעית, התשנ"ה-1995) (להלן: זוסמן), ולמותר לציין כי "ההחלטה להקנות להסכם תוקף של פסק דין אינה מהלך אוטומאטי" (בש"א 2236/09 חממי נ' אוחיון, פסקה 9 (5.6.2006); ראו גם: רע"א 7000/14 ‏חנפי נ' מרג'יה (26.10.2014); ע"א 1685/12 ‏הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גרינברג (22.12.2013)).

קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.

...

נזכיר כי בהליך הקודם הגיעו הצדדים למסקנה לפיה הדירקטוריון יתכנס מדי תקופה לדון בחלוקת דיבידנד, ולטענת התובע פסק הדין הופר.

כך למשל הסכימו הצדדים כי מנהלי החברה יהיו אמונים, באופן בלעדי, על הליך הפירוק בין בעצמם ובין באמצעות מי שימונה על ידם לצורך זה. אינני מקבל את טענת הצדדים לפיה ללא מתן תוקף לפסק הדין "לא ניתן יהא לקיים את הסכם הגישור" (סעיף 2 לעמדת התובע).

קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.

פועל יוצא מהכרעתי – שאני מורה על מחיקת התביעה.

ביום 04/10/2022 אושר הסכם הגישור וניתן לו על ידי תוקף של פסק דין.

אין המדובר במתן הוראות לעניין אופן פירוק השתוף במקרקעין ולעניין זכויות הצדדים המהותיות אשר הוסדרו במלואן במסגרת הסכם הגישור ופסק הדין שאישור אותו, אלא במחלוקת פרשנית לעניין מה שהוסכם ובשאלה הספציפית האם תשלום הנתבעים לבנק לצורך פדיון ההלוואה שנטל החייב ושעל זכויותיו מונה התובע ככונס, מהוה "מכר זכויות במקרקעין" ו"עסקה" החייבת בדווח לרשויות המס ובתשלום מס. לא מצאתי לקבל טענת הנתבעים 1 ו-5, כפי שהועלתה בהודעת ההבהרה מטעמם, שלפיה פסק הדין מהוה החלטת ביניים נוכח העובדה כי המדובר בתביעה לפירוק שתוף ומשכך יש לידון בבקשתם למתן הוראות.

...

בעניין זה אפנה להחלטת כב' השופט א' ריבלין ב-רע"א 9442/00 שמשון קידוחים ובניין בע"מ נ' אלגד חברה להנדסה ולבנין בע"מ, נה(4) 289 (2001), שם הוא ציטט מתוך ספרו של זוסמן [י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)] את הדברים הבאים היפים גם לענייננו: "עם אישור הפשרה גמר בית המשפט את מלאכתו, ואין לבוא אליו עוד לשם ביצועה, אלא במידה שנקבע הדבר בפשרה עצמה, כגון שהתנו בפשרה שבית המשפט ימנה מעריך אשר יקבע שוויו של נכס... פשרה בה הוסכם, כי הנתבע ישלם לתובע סכום אשר ייקבע על ידי פלוני, ופלוני קבע את הסכום, אבל הנתבע אינו משלם, מה תרופת התובע? הדבר תלוי בדרך בה אושרה הפשרה: אם קבעו בה, כי אחרי קביעת הסכום ישובו בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתן פסק דין על הסכום שנקבע, הרי שערי בית המשפט טרם ננעלו... אך אם הפשרה שנעשתה מסיימת את הדיון לחלוטין, והתובע עומד במריו, אין ברירה בידי התובע זולת הגשת תביעה חדשה על פי עילת הסכם־הפשרה שנעשה" (שם, בעמ' 292 ג' – ה') אשר על כן, אני דוחה בקשת הנתבעים 1 ו-5 למתן הוראות לביצוע פסק הדין.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-5 לשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך כולל של- 1,000 ₪ כל אחד, ובסה"כ סך של-2,000 ₪ שניהם יחד.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.