בקשה לאישור הסדר פשרה בתיק פירוק

המבקשות הגישו היתנגדות להסדר הפשרה במסגרת תיק הפרוק של מגה, אך בית המשפט דחה את היתנגדותן בנימוק כי הסדר הפשרה מותנה באישורו של הסדר הנושים של אלון הרבוע הכחול, וכי ככל שזה יאושר תוכלנה המבקשות להעלות שוב את טענותיהן (החלטה מיום 10.7.2016).

...

תחילה דן בית המשפט בטענת המבקשות לפיה הן אינן בגדר "נושים משותפים" והגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות את הטענה.

גם בענין זה הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את טענת המבקשות.

על רקע האמור, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקשות כי הן לא באו בגדר "הנושים המשותפים" וכי בכל מקרה אין מקום להחיל את הוראות הסדר הפשרה עליהן, באספקלריה של בקשה לביטול פסק דין.

מסקנה זו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליי במלואה.

לנוכח כל האמור לעיל, דעתי היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור וכך אציע לחבריי לעשות.

בשים לב להסכמות הצדדים בסעיף 9 להסכם הפשרה, אני מאשרת באופן עיקרוני כנוס אספות נושים כמוסכם וכמבוקש בבקשה 180 בתיק הפרוק, ברם, למען הסדר הטוב, יש להגיש בקשה מתאימה בתיק הפרוק והוראות מתאימות יינתנו שם. אשר לבקשתם של עו"ד שורצברד והלחמי להצטרף להסכם הפשרה, מאחר והליכי התביעה האזרחית טרם הסתיימו ועל מנת שלא לפגוע בבירור הליכים אלו, ובשים לב להסכמות הצדדים בהסכם הפשרה לפיהן יישמרו בידי המפרק די כספים לכסוי מלוא תביעות החוב של עו"ד שורצברד והלחמי עד להכרעה במחלוקות שבינם לבין המפרק ו-275 המשקיעים, אני סבורה כי בטרם תוכרע הבקשה יש להמתין להכרעה בתביעה האזרחית.

...

משכך, ומאחר ומעמדם של הנושים המובטחים ברוביקון מוסדר בהסכם פשרה זה, ובשים לב כי חובם של נושים בעלי מעמד נשייה בדין קדימה ברוביקון צפוי להיפרע במלואו, הרי שהבאת אישור התגמול בקרב נושים בעלי שיעור ערך חוב נמוך יחסית בהשוואה לכלל החובות, נעדר כל היגיון של ממש, וגם מטעם זה אני דוחה את ההסתייגות.

סוף דבר לאור האמור אני נעתרת לבקשה.

בשים לב להסכמות הצדדים בסעיף 9 להסכם הפשרה, אני מאשרת באופן עקרוני כינוס אסיפות נושים כמוסכם וכמבוקש בבקשה 180 בתיק הפירוק, ברם, למען הסדר הטוב, יש להגיש בקשה מתאימה בתיק הפירוק והוראות מתאימות יינתנו שם. אשר לבקשתם של עו"ד שורצברד והלחמי להצטרף להסכם הפשרה, מאחר והליכי התביעה האזרחית טרם הסתיימו ועל מנת שלא לפגוע בבירור הליכים אלו, ובשים לב להסכמות הצדדים בהסכם הפשרה לפיהן יישמרו בידי המפרק די כספים לכיסוי מלוא תביעות החוב של עו"ד שורצברד והלחמי עד להכרעה במחלוקות שבינם לבין המפרק ו-275 המשקיעים, אני סבורה כי בטרם תוכרע הבקשה יש להמתין להכרעה בתביעה האזרחית.

לפניי בקשה לאישור הסדר משולב הכולל הסכם פשרה בהליך הפרוק של החברה והסדר חוב בעיניינו של היחיד, אליהו כהן.

הבקשה וההתנגדויות לה כאמור, בבקשה עתר המנהל המיוחד ביחד עם אליהו כהן ודב רמתי לאישור הסדר משולב הנוגע לתיק הפרוק של החברה והסדר נושים בתיק חידלות הפרעון של היחיד אליהו כהן.

...

נניח שהתנגדות המתנגדים להסדר הפשרה תתקבל, ובסופו של דבר בית המשפט יגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לחיוב אליהו כהן ודב רמתי בחובות החברה.

יש להניח כי ב"כ הממונה בדקה את ההסדר, בחנה את סיכויי הבקשה נגד אליהו כהן ונגד דב רמתי והגיעה למסקנה כי מדובר בהסדר מיטיב עם הנושים; הרביעית, אליהו כהן נמצא בחדלות פירעון והוא מעמיד את כלל נכסיו לטובת הנושים.

סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה ומאשר את ההסדר המוצע על שני חלקיו, בכפוף להבהרות שניתנו במסגרת הדיון הן לעניין הסכום שעתיד לקבל בנק דיסקונט והן לעניין סעיף 13 להסדר.

נטען, שהכללי לא איתרה באופן מיידי את כלל הזכאים על פי הקריטריונים שנקבעו לקבלה בתשלום הישתתפות עצמית, ומסיבה זו חלק מהזכאים שילמו לפרק זמן מסוים נוסף את המחיר המלא עבור התרופה.

לאחר מתן פסק הדין בתיק זה, ועוד בטרם החליטה כב' הנשיאה אסתר חיות לדחות את הבקשה לדיון נוסף שהוגשה ביחס לפסק דין זה (דנג"ץ 5701-21 מכבי שירות בריאות נ' בית הדין הארצי (27.4.22)) הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתיק זה. הבקשה לאישור הסדר פשרה פורסמה, וכן הועברה לקבלת היתייחסות היועצת המשפטית לממשלה ומשרד הבריאות.

...

סוף דבר והוראות להמשך ניתן בזה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה המתוקן, כפי שהוגש לתיק ביום 19.12.22.

גמול מיוחד למבקש 1 ושכר טרחה לבאי כוח המבקשים: עד ליום 23.1.23 תשלם המשיבה למבקש 1 גמול בגין ההשבה הכספית שבוצעה בגין התרופה המקורית וההסדרה לעתיד, וזאת בסך 25,000 ₪.

עד ליום 23.1.23 תשלם המשיבה לב"כ המבקשים שכר טרחה בגין ההשבה הכספית שבוצעה בגין התרופה המקורית וההסדרה לעתיד בסך 225,000 ₪ (בתוספת מע"מ).

בעקבות בקשת ב"כ התובעת, הנתבעת הפיקה דו"ח של רשם התאגידים והתברר כי תיק הפרוק של התובעת ניפתח עוד בחודש מאי 2017 וכי ניתן צו פירוק לנתבעת ביום 14.9.2017.

דיון התובענה שלפני מצויה בשלבי סיום לאחר שהתנהלה במשך למעלה מ-11 שנים: בקשת האישור שעניינה השבת כספים שנגבו ביתר עקב גביית ריבית על תשלומי חובה מעבר לגבייה המותרת על פי דין (ריבית דריבית), אושרה כבר ביום 27.3.2013 (יחד עם ארבע בקשות אישור נוספות); בקשת רשות העירעור שהוגשה לבית המשפט העליון – נדחתה (בר"ם 3408/13); בקשה לאישור הסדר פשרה נדחתה על ידי ביום 12.1.2020; ביום 27.2.2020 מונה מומחה - עו"ד דורון ויסברוד, לבחינת סכום גביית היתר; המומחה הגיש חוות דעת ראשונה ביום 21.9.2020, חוות דעת משלימה ביום 20.6.2021, וחוות דעת מעודכנת ביום 25.7.2021.

...

נוכח התנהלות התובעת, כפי העולה מכתבי הטענות של הצדדים, אני מורה כי היא לא תהיה זכאית לגמול בסיום ההליך.

בהתחשב בהתמשכות ההליך משך שנים, אני סבורה כי היה על ב"כ הקבוצה לעקוב אחר מצבה המשפטי של התובעת והמשך קיומה, כל עוד מתנהל ההליך, בהיותה אישיות משפטית מסוג חברה.

אשר לתשלום למועצה הישראלית לצרכנות, שהושת על התובעת, אני מורה כי זה ישולם בשלב זה על ידי הנתבעת, ואולם הוא יחול על ב"כ הקבוצה, באופן שהסכום יופחת בסיום ההליך מסכום שכר הטרחה שייפסק לב"כ הקבוצה.