מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין חוזה בעסקה מתמשכת

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפרק ט' לבקשת האישור נטען לעילות מגוונות, בכללן, בין היתר: עילות מכוח חוק הגנת הצרכן: הטעה, הפרת חובות גילוי, הפרת החובה לא לחייב את הצרכן בתשלומים בעד שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול של "עסקה מתמשכת" (סעיף 13ד לחוק הגנת הצרכן), הפרת החובה להחזיר לצרכן לאחר הודעת ביטול את אותו חלק ממחיר "עסקת מכר מרחוק"/"עסקה ברוכלות" ששולם על ידי הצרכן (סעיף 14ה(א)(1) ו-14ה(ב)(1) וסעיף 14(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, בהתאמה), הפרת האיסור לגבות דמי ביטול שלא על פי הקבוע בחוק הגנת הצרכן ובתקנות; עילות חוזיות: הפרת חובת תום הלב על פי סעיף 12 וסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), הטעה, תנאי מקפח בחוזה אחיד כמשמעו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982; עילות נזיקיות: הפרת חובה חקוקה, רשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; עוגמת נפש.
הסדרה לעתיד הסדרה לעתיד – ביחס ל"לקוחות קיימים" "לקוחות קיימים" מוגדרים בפתיח להסדר הפשרה כ- "צרכנים שהתקשרו בהסכמי השרות, אשר במועד אישורו של הסדר פשרה זה עודם עומדים בתוקף". פילב מתחייבת לכבד הודעות של לקוחות קיימים בנוגע לסיום מוקדם של הסכמי השרות, והוראות סעיף 42 להלן יחולו גם עליהם.
דיון והכרעה בחינת הסדר הפשרה ואישורו בסעיף 19 לחוק נקבע, בין היתר, כך: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בעניינינו, ניתן לקבוע כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק.
המשיבות ציינו בבקשה לאישור הסדר הפשרה את טענות ההגנה המרכזיות שלהן נגד התובענה, אשר הועלו במסגרת תשובתן לבקשת האישור, בכללן: בכל הנוגע לביטול עיסקאות מיוחדות נטען כי: פילב מקיימת את הוראות הדין בכל הנוגע לביטול עיסקאות מיוחדות ולפיכך בקשת האישור אינה מגלה עילה; פילב פועלת לפנים משורת הדין, אינה נוהגת לגבות מצרכנים במקרי ביטול חלק כלשהוא של התמורה ואף לא את דמי הביטול המותרים על פי דין (על פי סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן); במקרי ביטול עיסקאות, פילב אף אינה גובה את התמורה היחסית שהיא רשאית לגבות בעד התקופה שעד הביטול , כפי שהיא רשאית לגבות (בהתאם לסעיף 14ה(ב1) לחוק הגנת הצרכן); פעמים רבות פילב מאפשרת ללקוח לבטל עסקה מיוחדת חרף חלוף התקופה בת 14 הימים הקבועה בחוק (סעיף 14ה(ב1) לחוק.
...
מקובלת עלי טענת המבקשים בדבר הצורך להתחשב לעניין גובה הגמול ושכר הטרחה בפרמטרים נוספים לפרמטר של סכום ההשבה, והם בהטבה הנוספת הניתנת על ידי המשיבה לכלל לקוחותיה הקיימים (הארכת תקופת האחריות בחודש נוסף ללא תשלום), ששוויה כ-2 מיליון ₪, ובהסדרה העתידית המפורטת והמשמעותית הכלולה בהסדר הפשרה.
סיכום אני מאשר את ההסתלקות מבקשת האישור נגד המשיבה 4, בית ג'נרל, ובקשת האישור נגדה תימחק, ללא צו להוצאות.
אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.
כמבוקש בהסדר הפשרה, אני מורה למנהל מינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים לפעול בהתאם לסעיף 29א לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ולמסור לפילב את פרטי מענם של לקוחות העבר של פילב הזכאים להשבה לפי הסדר זה (על פי רשימה שמית שתוכן על ידי פילב).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בעיניינה של המשיבה 2 לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד המשיבה 2, פלאפון תיקשורת בע"מ [ להלן- המשיבה], שעניינה בטענה כי המבקשים חויבו ע"י המשיבה בגין שירותי תוכן של המשיבה 1 ללא הסכמתם או ללא הסכמתם לגביית תשלום עבורם.
כן טענו כי אי-אינטראקטיב צרפה אותם לעסקה מתמשכת ללא הסכמתם תוך מתן הוראה למשיבה לבצע גביה מחשבונם ללא הרשאה מפורשת.
במסגרת ההודעה שפורסמה פורטו הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה.
היועמ"ש מפנה לעמדתו כפי שהוגשה לבית המשפט בענין יבלינוביץ ולפיה על חברות הסלולאר היתה מוטלת אחריות לוודא, ברמת וודאות גבוהה, קיומה של הסכמה מפורשת של המנוי להיתקשר בעיסקה לקבלת שירותי תוכן, ובהיעדר הסכמה, על חברת הסלולאר להשיב הכספים שגבתה מהמנוי.
...
עוד אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מאשרת את המלצת הצדדים לעניין שיעור הגמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבאי כוחו, זאת בשים לב לטרחה שהייתה כרוכה בהגשת בקשת האישור, לניהול המו"מ עם המשיבה ולגובה ההטבה שהושגה לחברי הקבוצה.
אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין תוך 14 יום מהיום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עיקר הטענה היה כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שעניינו ב"ביטול עסקה מתמשכת", הקובע כי חוזה בעיסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול, וכי במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול.
עם אישור בית המשפט הנכבד להסכם פשרה זה, ומתן תוקף של פסק דין להסכם, יתגבש אוטומאטית מעשה בית דין וויתור וסלוק של חברי הקבוצה, שלא נתנו הודעת פרישה כדין כאמור לעיל, ביחס לכל הטענות שהועלו בבקשת האישור.
גמול ושכר טירחה - הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקש בסך של 64,470 ש"ח בתוספת מע"מ, ככל שחל, ועל תשלום שכר טירחה לב"כ המבקש בסך 336,681 ₪ בתוספת מע"מ. דיון והכרעה בחינת הסדר הפשרה ואישורו בסעיף 19 לחוק נקבע, בין היתר, כך: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בעניינינו, ניתן לקבוע כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק, וכי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר, ומהוה דרך יעילה והוגנת לסיום ההליך.
...
באשר לצמצום בהגדרת חברי הקבוצה ובדיקת היקף גביית היתר, התקבל אימות לכך משני מקורות, האחד – בתצהירו מיום 10.6.20 של מר איתי סער, הארכיטקט הראשי של המשיבה, והשני – בתצהירו מיום 12.8.20 של מר יהודה מוטרו, מבקר הפנים של המשיבה, אשר פירט בתצהיר כיצד בדק את הנושאים הנ"ל, באילו מערכות של החברה, וכן פירט בדיקות מדגמיות שביצע, כאשר לאחר כל זאת הגיע למסקנה כי חישוב גביית היתר הוא תקין מכל הבחינות.
בסופו של דבר, אין להתעלם מכך כי הסדר הפשרה מביא להישג לחברי הקבוצה.
סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 3 לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מ־4 באפריל 2022 מונחת לפניי בקשה, על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, לאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לאותו חוק.
המבקש צטט גם את תקנה 3(ד) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א–2010 (להלן: תקנות ביטול עסקה): „ביטל הצרכן עסקה מתמשכת כהגדרתה בסעיף 13ג לחוק, שהוחל בנתינתה, ישלם הצרכן את התמורה היחסית בעבור השמוש שעשה בשירות“.
על עילות התביעה של הפרת סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן ותקנה 3(ד) לתקנות ביטול עסקה הוסיף המבקש הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]), תנאי מקפח בחוזה אחיד (חוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982) והתעשרות שלא כדין (חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979).
פסק-דין זה הוא בבחינת מעשה בית דין לקבוצה שהוגדרה לעיל, והוא ישתיק אותה בגין כל עילות התביעה והסעד שתוארו בו. פירסום על אודות פסק-הדין יראה אור ביומונים ‚ידיעות אחרונות‘ ו‚הארץ‘.
...
הצדדים הסכימו כי המשיבה תשיב למבקש את חלקה הראשון של האגרה ותשלם לו גמול בסך 12,500 ש"ח, בצירוף מע"מ. לבא-הכוח המייצג היא תשלם שכר טרחה שסכומו 22,500 ש"ח, בתוספת מע"מ. נראה לי כי המבקש ופרקליטו ראויים לסכומים הגיוניים אלה הואיל ומאמציהם בהגשת הבקשה לאישור נשאו פרי.
על-כן אני מאשרת את ההסכמה גם בנושא זה ומורה כי המשיבה תשלם את שכר טרחתו של בא-הכוח המייצג במועד הקובע, כמוסכם.
אני נעתרת לבקשת המשיבה לפטור אותה מתשלום חלקה השני של האגרה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, קובע סעיף 13ג(ב) לחוק הגנת הצרכן כי עוסק העומד להיתקשר עם צרכן בעיסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, בטרם ההיתקשרות בעיסקה את הפרטים המנויים בסעיף, וביניהם, זכות הצרכן לביטול העסקה, בעיסקה קצובה – משך העסקה ומועד סיומה, ופירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול ככל שישנם ודרך חישוב התשלומים כנטען.
בבקשת אישור ההסדר נטען כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, זאת כדלקמן: הסעדים שנתבעו בתובענה למול אלה שהתקבלו במסגרת הסדר הפשרה: כפי שבואר בבקשה לאשר את הסדר הפשרה, במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, התבקש בית המשפט להעניק לקבוצה ולמבקש את הסעדים שלהלן: סעד הצהרתי לפיו הסעיף הדן בבטול הסכמי השרות, הפותח במילים: "במקרה של ביטול הסכם השרות" - בטל.
אישור הסדר הפשרה בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". .
...
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.
הצדדים הסכימו על העברת תמורות בלתי מבוטלות מהמשיבה למבקש וב"כ אותן מצאתי לנכון לאשר לאור כל האמור לעיל, אף עלויות אגרת בתי המשפט הן חלק מעלויות ההליך ויישובו בהסדר.
סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו