בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין ביטול עסקאות מכר מרחוק

עניינה של התובענה בתמצית המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת אל-על נתיבי אויר בישראל בע"מ (להלן – אל-על או הנתבעת), אשר עניינה אופן הצגת תנאי ביטול ושינוי עסקה בעת מכירת כרטיסי טיסה.

בהקשר זה מובהר, כי התובע לא טען בבקשתו לעניין הפרת הזכות לביטול "עסקת מכר מרחוק" תוך 14 יום המעוגנת בחוק הגנת הצרכן, אלא לזכות לקבלת מידע בהיר אודות תנאי עסקה בדבר ביטול ושינוי בכרטיסים שמעבר להגנה זו, באופן שאיננו מטעה.

הגדרת הקבוצה הגדרת חברי קבוצת התובעים, כפי שהוגדרה בהחלטתי לאישור הסדר הפשרה, הנה: "כל לקוחותיה של הנתבעת אשר ביצעו מולה עיסקאות ורכשו ממנה כרטיסי טיסה באתר המרשתת של אל-על, ולא קיבלו את המידע בדבר שינוי ובטול כרטיסי טיסה כנדרש על פי החוק והתקנות, ואשר ביקשו בפועל לשנות או לבטל את כרטיס הטיסה אותו רכשו, והנתבעת לא אפשרה להם לעשות כן או גבתה מהם בגין פעולה זו קנס אשר לא ידעו עליו מראש ואיננו בגובה דמי ביטול או שירות סבירים. זאת בנגוד להתחייבות הנתבעת ולמצג אותו הציגה להם במהלך הליך רכישת הכרטיסים ולאחריו". שאלות משותפות קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן, בין היתר: מהו האופן שבו מיידעת אל-על את הצרכנים העושים שימוש באתר אל-על אודות תנאי ביטול ושינוי כרטיסי הטיסה מראש? וכיצד מועבר מידע זה לצרכנים בדיעבד לאחר הרכישה?; מהו המידע שנימסר בכל הנוגע לאפשרות לשנות את שם בעל הכרטיס ולמידע שנימסר בכל הנוגע לגביית דמי טפול בנוסף במקרה של הנפקת כרטיס חליפי ומועדי מסירת המידע; האם המידע שנימסר ולא נימסר לצרכן, כאמור, עלול להטעות בעיניין מהותי בעיסקה?; האם מסירת המידע עומדת בהוראות חוק הגנת הצרכן, ובפרט סעיפים 2, 5 ו-14ג; האם אופן מסירת המידע עומד בחובת תום הלב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה?; האם נגרמו נזקים לחברי הקבוצה כתוצאה מאופן יידוע הצרכנים, ואילו הם הסעדים ההולמים בנסיבות העניין? עילות התביעה העילות והסעדים שלגביהם יהווה הסדר הפשרה מעשה בית דין הם מכוח חוק החוזים, בגין היתנהלות בחוסר תום לב, הן בשלב הטרום חוזי והן בעת ביצוע החוזה; עילות לפי חוק הגנת הצרכן, ובפרט סעיפים 2, 3 ו-14ג שם; עילה לפי פקודת הנזיקין, בגין רשלנות ומצג רשלני ומטעה כלפי הלקוחות, וכן הפרת חובה חקוקה.

...

יוטעם כי מדובר בסכומים שנפסקים בנוסף לסכום הפשרה ואינם באים על חשבון ההשבה שתינתן לחברי הקבוצה וההטבות שתינתנה לנוסעי אל-על. סוף דבר לאור כל האמור הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין.

עוד אני מורה לעניין זה, כי כבר בשלב זה תשלם אל-על על חשבון שכר הטרחה והגמול - שכר טרחה בשיעור של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, וגמול בשיעור של 30,000 ₪.

51293אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

על פי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא ייעתר לבקשה לאישור הסדר פשרה שהושג בבקשה לאישור תובענה כייצוגית אלא אם כן מצא כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה; כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; וכן כי בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר.

הסדר זה מקים מעשה בית דין בנושא גביית היתר של דמי הביטול שגבתה המשיבה מן הלקוחות שביצעו עסקת מכר מרחוק באחד מהאתרים כהגדרתם לעיל, והודיעו לה על ביטול העסקה בהתאם להוראות סעיפים 14ג(ג)ו-(ד) לחוק הגנת הצרכן; וזאת ביחס לעיסקאות שבוצעו החל מיום 25/8/03 ועד ליום 25/8/10, ובעילות של הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן ועוולת הפרת חובה חקוקה.

...

סכומים אלה הם סבירים ביחס לתועלת שהשיג ההליך עבור הקבוצה ולהשקעה שהשקיעו המבקש ובא כוחו בניהול ההליך ובסיומו בדרך של פשרה – ומשכך אני מאשרת את הגמול ואת שכר הטרחה המוסכמים.

התוצאה היא שאני מאשרת את הסדר הפשרה המוצע ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 20,000₪, ולבא כוחו שכר טרחה בסכום של 35,000₪ בתוספת מע"מ כדין.

הגדרת הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – "לקוחות שביטלו כרטיס טיסה של המשיבה שנרכש בעסקת מכר מרחוק, בהתאם לסעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן, ונגבו מהם דמי ביטול בשיעור הגבוה מזה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, וזאת בתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור הסדר פשרה זה בפסק דין סופי". "לקוח" או "לקוחות" הוגדרו בהסדר הפשרה כ"כל מי שרכש מהמשיבה בישראל כרטיס טיסה בעסקת מכר מרחוק".

"עילות התביעה והבקשה" הוגדרו בפתיח להסדר הפשרה באופן רחב כ-"כל הנושאים, הטענות, התביעות, העילות והעניינים עליהם נסבה התביעה ו/או הבקשה, ו/או העולים ממנה ו/או הנטענים בה (ולרבות בתשובה לתגובה שהוגשה מטעם המבקשת), ולרבות: כל עניין ו/או עילת תביעה ו/או טענה ו/או עובדה בקשר עם מדיניות ביטול כרטיסי הטיסה על ידי המשיבה; כל טענה לענין גביית דמי ביטול שלא כדין בגין ביטול טיסה; הטענה כי המשיבה הפרה חובות המוטלות עליה לענין ידוע הלקוחות לגבי זכותם לבטל עסקה ובכלל זה לא סיפקה מיסמך הכולל פירוט בדבר זכות הביטול בהתאם לחוק הגנת הצרכן; הטענה כי עקב מדיניות המשיבה נזוקו לקוחות שבחרו לבטל כרטיס או לשנותו; וכל ענין הנוגע בקשר לכך (בגין כל אלה יהיה ויתור וסלוק)". למען הסר ספק, אני מבהיר כי על פי סעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות "[הסדר פשרה לא יכלול] עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית". לפיכך מעשה בית דין והויתור שייוצר בעקבות הסדר הפשרה המתוקן מתייחס אך ורק לעילות התביעה כהגדרתן בבקשת האישור, ובהחלטה זו. פטור ממינוי בודק – הצדדים סבורים, כי בנסיבות העניין לא נידרש מינוי בודק בהתאם לסעיף 19(ב) לחוק.

...

בכל הנוגע לעילות וטענות בבקשת האישור הנוגעות לתת הקבוצה השנייה (כהגדרת מונח זה בבקשת האישור) - בשים לב לטענות המשיבה כי דין בקשת האישור ביחס לתת הקבוצה השנייה להידחות בין היתר מחמת היעדר עילת תביעה אישית, בקשת האישור כנגד המשיבה תימחק בכל הנוגע לעילות אלה והתביעה האישית של התובעת הייצוגית נגד המשיבה תדחה בהתייחס לעילות אלה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהסדר הפשרה, נחה דעתי כי הסדר הפשרה ראוי וניתן לאשרו.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

אני מאשר את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה שצירפו הצדדים כנספח 3 לבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק.

עקרי טענותיה בתשובתה היו כדלקמן: המשיבה אינה מחזיקה באנטרס כלכלי לגיטימי להחלת התנאים הנטענים כמקפחים; התנאים המקפחים בעניינינו כלל אינם נדרשים וכל תכליתם היא לשלשל לכיסה של המשיבה את מלוא תמורת השוברים לאחר שאלה פקעו מבלי שמומשו, ולהעשיר את קופתה; ידיעת הצרכנים או הסכמתם לתנאים המקפחים אינה מכשירה את קיומם וכי לצורך מבחן הקפוח אין צורך להוכיח קפוח הלקוחות בפועל, ודי בפוטנציאל לקפוח, על מנת לקבוע כי התנאים מקפחים; לא קיים כל דמיון בין מצב של ביטול עסקת מכר מרחוק על ידי צרכן לענייננו ולכן אין תחולה להוראות חוק הגנת הצרכן בקשר עם ביטול עסקת מכר מרחוק; אין כל מניעה לידון בעילה של תנאי מקפח בחוזה אחיד במסגרת תובענה ייצוגית ולבית המשפט גם סמכויות לפסוק לחברי הקבוצה את הסעדים המבוקשים; ועניין לנו במקרה קלסי לניהול הליך ייצוגי כאשר מתקיימים כלל תנאי החוק לאישור בקשת האישור.

בסעיף 9 להסדר הפשרה, נקבע, כי אישור הסדר הפשרה, בכפוף לכך שההסכם לא בוטל מכוח סעיפים 11 או 12 (סעיף 11 עניינו תנאי מתלה, לפיו אישור בלתי מותנה של ההסכם על ידי בית המשפט בפסק דין חלוט יהווה תנאי מתלה לתוקף ההסכם; סעיף 12 ענייננו זכות לביטול ההסכם, במקרה שבו מספר הודעות הפרישה יעלה על 20, המשיבה חייבת להודיע בכתב תוך 7 ימי עבודה מן המועד שבו התגבש האמור, על ביטול ההסכם ובמקרה כזה יתבטל גם אישור התובענה כייצוגית) יהווה מעשה בית דין כלפי התובעים המיוצגים שלא נתנו הודעת פרישה מטעמם, וזאת בכל הקשור לשוברים שלא מומשו, ובכלל זה, למען הסר ספק, לגבי העילות והסעדים המפורטים בבקשת האישור.

...

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה בין המבקשת למשיבה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקשת, שכר טרחה לבאי כוחה והחזר הוצאות, כאמור בסעיף 27 לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק שצורפה כנספח לבקשה באופן שיצוין בה בנוסף, כי ההודעה יחד עם הסדר הפשרה המלא עומדים לעיון באתר האינטרנט של המשיבה עד ליישומו המלא של ההסדר (עם לינק מעמוד הבית של המשיבה).

(בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בין מבקש 2 למשיבה 2) עניינה של בקשת האישור, שהוגשה נגד המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), הוא בטענות המבקש 2 (להלן: "המבקש") כי המשיבה, חברת תעופה גרמנית המפעילה גם טיסות מישראל ואליה, פעלה שלא בהתאם לדין הישראלי בכך שגבתה דמי ביטול עסקה העולים על אלה המותרים בגבייה לפי סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") במקרי ביטול בהם מתקיימים התנאים להחלת סעיף זה, וכן לא סיפקה מיסמך בכתב הכולל פירוט לגבי הזכות לבטל את העסקה בהתאם לסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן.

הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – "לקוחות שביטלו כרטיס טיסה של המשיבה שנרכשו באמצעות אתר האנטרנט של המשיבה, בהתאם לסעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן, ונגבו מהם דמי ביטול בשיעור הגבוה מזה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, וזאת בתקופה של 7 השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד ליום 29.1.2021". "לקוחות" הוגדרו בפתיח להסדר הפשרה כ-"כל מי שרכש מהמשיבה בישראל כרטיס טיסה בעסקת מכר מרחוק". יצוין כי "תאריך הקצה" נקבע ליום 29.1.21, מאחר שהמשיבה הצהירה במסגרת הסדר הפשרה כי "החל מיום 29.1.2021 היא מאפשרת ללקוחותיה, מבלי להודות בכל טענה ומטעמי שירותיות גרידא, לקבל החזר במקרים המתאימים בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן". כאמור לעיל, בבקשת האישור הוגדרה תת קבוצה נוספת - לקוחות אשר בחרו שלא לבטל את כרטיס הטיסה, מאחר שהמשיבה לא יידעה אותם לכאורה בדבר זכות הביטול המוקנית להם על פי דין במהלך שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור.

...

מינוי ממונה מאחר שלפי הסדר הפשרה, חלק קטן מחברי הקבוצה צריך להוכיח את זכאותו לסעד כספי, באמצעות פניה למשיבה, אני ממנה את בא הכוח המייצג, עו"ד עמירם טפירו, כממונה בהתאם לסעיף 20(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

גמול ושכר טרחה הגמול ושכר הטרחה המומלצים על ידי הצדדים (ר' סעיף 28 לעיל) עולים מעט על המקובל, אך נוכח סכום הפיצוי לחברי הקבוצה, שאינו גבוה יחסית, וכן נוכח תפקיד הממונה על ביצוע הסדר הפשרה שהוטל על ב"כ המייצג, אני מאשר את הסכומים המומלצים כגמול וכשכר טרחה.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.