בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בדיני עבודה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 21588-03-19 24 נובמבר 2022 לפני: כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר המבקש: חיים **** ידוואב ע"י ב"כ: עו"ד מ. וקרט המשיב: המרכז האקדמי רופין 580314193 ע"י ב"כ: עו"ד ת. הדס החלטה בבקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית

[1: ר' קלמנט ורבין-מרגליות, תובענות ייצוגיות בדיני עבודה – האם השתנו כללי המשחק" עיוני משפט לא תשס"ט] על אף האמור, לדידי, שימוש יעיל ואפקטיבי במנגנון התובענה הייצוגית, צריך להביא בחשבון גם את האפשרות כי בנסיבות שונות ההליך הייצוגי יסתיים בתוצאה שאיננה אכיפה מלאה אלא באכיפה חלקית / אכיפה על דרך האומדנא / אכיפה צופה פני עתיד בלבד וכיו"ב. לדידי, אימוץ תפיסה לפיה התובענה הייצוגית היא מכשיר שיש לעשות בו שימוש רק לצורך "אכיפה מלאה" כלפי העבר וכלפי העתיד על כל המשתמע מכך, עלול להוביל לאפקט מצנן בעת שקילת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

כבר נתקלנו במקרים בהם צדדים להסכם עבודה הסכימו ביניהם בתום לב על הסדרים שבדיעבד התברר להם כי אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין ו/או עם הסכמים קבוציים שחלים עליהם (צדדים עשויים להסכים על עבודה בשעון "גמיש" באופן שאיננו מתיישב עם הוראות חוק עבודה ומנוחה, הצדדים עשוייים להסכים על מתן תשלומים ותוספות שכר שלא יהוו "שכר" לצורך הפרשות לפנסיה באופן שלא מתיישב עם הכללים שנקבעו בצו הרחבה ועוד).

...

לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וכן בהתייחסות היועץ המשפטי לממשלה הגעתי לכלל דעה כי דין ההסכם להתאשר בכפוף למספר תיקונים ואלה טעמי: עיקר העובדות הצריכות לעניין המבקש הועסק על ידי המשיבה במשרת "מורה מן החוץ" בין השנים 2002-2018.

לאחר מספר ארכות והמתנה ארוכה, ביום 22/9/22 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הביע הסתייגות מחלק מרכיבי ההסכם וניתנה לצדדים האפשרות להשיב להערות היועמ"ש. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים להלן הכרעתי: עיקרי הסכם הפשרה בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, מבלי להודות באיזו מטענות המבקש, המשיבה תפצה את חברי הקבוצה שעליה נמנים כל המורים מן החוץ שהועסקו בשבע השנים שקדמו לפתיחת ההליך בגין שני רכיבי התביעה הראשונים אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה (גמל+פ"פ) בגין רכיב דמי חופשה / פדיון חופשה – הוסכם כי הנתבעת תשלם לחברי הקבוצה פיצוי כספי אשר יחושב וישווה לחישוב ההפרשה שלטענת התובע היה על הנתבעת לבצע במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה כמפורט בטבלה שבהסכם.

הכרעה לאחר שעיינתי בעמדת היועמ"ש ובטענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום לאשר את ההסכם בכפוף למספר תיקונים.

בשים לב לעילת התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה בתיק זה שהיקפה הכספי מוגבל, ולגודלה של הקבוצה, אני סבורה כי ההגנה על זכויותיהם של חברי הקבוצה אף מתיישבת עם ההסכמה כי הפיצוי לעובד שלא אותר יועבר לקרן לרווחת העובדים ואולם אני סבורה כי יש למקום להאריך את התקופה בה יתאפשר לעובד לפנות ולקבל את הפיצוי בהתאם להסכם ולהעביר את התשלומים לקרן רק בתום תקופה משמעותית.

בהקשר זה אציין כי בעת שנקבע מנגנון מסוג Opt Out יש להקפיד על ידוע של חברי הקבוצה ולפיכך אני סבורה כי יש מקום להוסיף על משלוח דואר רשום גם הודעת SMS למספרי הטלפון של חברי הקבוצה וכן ליצור תמריץ לב"כ המבקש לאתר את חברי הקבוצה ולפיכך יש לזכות את ב"כ הקבוצה בשכר טרחה בגין הפיצוי הרטרואקטיבי אך ביחס לעובדים שקיבלו את הפיצוי בפועל, ואשר לא הודיעו על רצונם לצאת מהקבוצה.

בפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעילות שונות מתחום דיני העבודה.

...

אשר לדעתנו, אנו סבורים שנוכח ההשקעה האדירה בהליך במשך למעלה מ-5 שנים שבהם היה תלוי ועומד, והעובדה שאין מחלוקת שהסכם הפשרה כולל "הסדרה עתידית" לפיה לעתיד התשלום יבוצע לפי זמן הגעתם לתדריך הבטיחות או הסדר מיטיב אחר כלשהו, יש לאשר תשלום ראשון משמעותי שאינו מותנה בתשלומים בגין העבר.

המשיבה תשלם למבקשים את גמולם בסך 44,434 ₪ (מהם כ-25,217 ₪ למבקש 1); וכן החזר הוצאות גישור המותנה באסמכתאות לתשלום בפועל, בסך 13,956 ₪.

המשיבה תשלם לבא כוח המבקשים שכ"ט בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ תוך 14 ימים ממתן פסק דין זה; 10,000 ₪ נוספים ישולמו עם השלמת הוראות 4.8.3 להסדר הפשרה המתוקן; והיתרה בסך של 25,610 ₪ (10,610 ₪ הוצאות שכ"ט למבקשים + 15,000 ₪ שכ"ט ישיר) תשולם עם השלמת האמור בסעיף 4.9 להסדר הפשרה.

לנוכח תשובת הצדדים בהחלטתי מיום 30/12/21 קבעתי כך: "הגם שדעתי אינה נוחה מההסדר המוצע, מאחר ששימוש בסעיף 12 לחוק תובענות ייצוגיות טרם יושם בהליכים בפני בית הדין לעבודה, הסכם הפשרה המוצע יועבר להתיחסת היועמ"ש." עמדת היועמ"ש הומצאה לתיק ביום 22/9/22 ולצדדים ניתנה היזדמנות להתייחס להערות היועמ"ש. לחלק מההערות היועמ"ש הצדדים הסכימו, ובכלל זה הסכימו להבהיר כי החל ממועד החתימה על ההסכם הנתבעת ותפריש לפנסיה ותשלם דמי חופשה ופדיון חופשה בגין רכיב עמלות מכירה כדין.

[1: ר' קלמנט ורבין-מרגליות, תובענות ייצוגיות בדיני עבודה – האם השתנו כללי המשחק" עיוני משפט לא תשס"ט] על אף האמור, לדידי, שימוש יעיל ואפקטיבי במנגנון התובענה הייצוגית, צריך להביא בחשבון גם את האפשרות כי בנסיבות מתאימות ההליך הייצוגי יסתיים בתוצאה שאיננה אכיפה מלאה אלא באכיפה חלקית / אכיפה על דרך האומדנא / אכיפה צופה פני עתיד בלבד וכיו"ב. לדידי, אימוץ תפיסה לפיה התובענה הייצוגית היא מכשיר שיש לעשות בו שימוש רק לצורך "אכיפה מלאה" כלפי העבר וכלפי העתיד על כל המשתמע מכך, עלול להוביל לאפקט מצנן בעת שקילת הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמדת היועץ המשפטי החלטתי לדחות את הבקשה לאישור הסכם פשרה וטעמי הם כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: הנתבעת מנהלת רשת חנויות למכירת ריהוט, חיפויים ופרטי עיצוב לבית.

בהקשר זה אציין כי על מנת ליצור תמריץ לאתר את חברי הקבוצה אני סבורה כי יש לזכות את ב"כ הקבוצה בשכר טרחה בגין הפיצוי הרטרואקטיבי אך ביחס לעובדים שקיבלו את הפיצוי בפועל ואשר לא הודיעו על רצונם לצאת מהקבוצה.

לצד ההערות עליהן עמדתי לעיל בגינן אני סבורה כי אין מקום לאשר את ההסכם אציין כי בהליכי פרט שענינם הפרשות חסרות לקרן פנסיה אין זה דבר נדיר שהסעד שנפסק (בין במסגרת אישור פשרה ובין במסגרת פס"ד) מבוצע בדרך של תשלום פיצוי לעובד חלף הפרשה רטרואקטיבית לקרן פנסיה, אשר במרבית המקרים ממילא איננה אפשרית.

מכל הטעמים שפורטו לעיל הבקשה לאישור הסכם פשרה נדחית.

סוף דבר - התיק מוחזר לבית הדין האיזורי לצורך דיון בבקשה לאישורו של הסדר הפשרה המתוקן, כפי שהוגשה לבית דין זה ביום 19.1.22, ולחלופין - ככל שכך יוחלט על ידו לאחר שקילת עמדות הצדדים - לצורך דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לגופה.

(עמ' 4 לפ' ) גובה התביעה גובה התביעה האישי אין בו כשלעצמו לאיין את קבלת הבקשה שכן אופיין של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בדיני עבודה כי נידרש בירור פרטני ולעיתים הסכומים הנתבעים גבוהים (כדוגמת הפרשות פנסיוניות).

...

בערעור שהוגש על פסק הדין , הושב הדיון לבית הדין: "לאחר שקילת טענות הצדדים, שוכנענו כי אין הצדקה לדון במסגרת ערכאת הערעור בהצדקה התיאורטית לאישורו של הסדר פשרה קודם, כאשר הוגש לתיק בית הדין הסדר פשרה מתוקן, ומטבע הדברים דרך המלך היא בדיקתו כעת של ההסדר החדש המשקף את הסכמותיהם העדכניות של הצדדים. בשלב ראשון אמנם הותרנו את ההליך בבית דין זה גם לאחר הגשתו של ההסדר המתוקן מטעמי יעילות, אך משהסתבר שהיועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לאישורו של ההסדר גם במתכונתו המתוקנת - ויש לדון בהשגותיה לגופן וכן לקיים את הפרוצדורה החוקית הנדרשת בקשר אליו - שוכנענו כי אין זה מוצדק שערכאת הערעור תידרש לכך לראשונה.

סוף דבר משכך, דין הבקשה להידחות.

(עמ' 11 – 13 לפ' לעדות חזן) הואיל וכך, מדובר בתרומתו של המבקש למצב הנוכחי ולכן, בשונה מבקשות לתובענות ייצוגיות שנדחות, יש מקום לפסוק הוצאות לזכותו של המבקש שכן בזכותו תוקנה ההוראה והנוהל.

המשיבה תשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך 180,000 ₪ והוצאות משפט בסך 20,000 ₪ (בשים לב לעובדה כי התנהל הליך גישור בין הצדדים).

הבנק הוסיף וטען כי במקרה של המבקשת בשל עומס עבודה היה עיכוב קל במועד סגירת החשבון (שבהתאם לדיני הבנקאות יש לסגור בתוך 5 ימי עסקים) אשר נבע מעומס של סוף השנה אך לעניין השבת העמלה, כך נטען, המועד הרלוואנטי הוא מועד סגירת החשבון בפועל לפי רשומי הבנק.

ביום 15.6.2022 הודיעו הגורמים המקצועיים במדינה, בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, כי לא נמצא לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה לחיוב או לשלילה.

אילמלא הצדדים היו באים ביניהם בדברים ומגישים הסדר שבו הבנק הודה – לאחר בדיקה שערך – בקיומן של טעויות אנוש שבגינן לא נעשה החזר חרף נוהל העבודה הרגיל, הרי שקיים סיכון מסוים שלא היה עולה בידי המבקשת להוכיח קיומה של קבוצה כנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית, בהנתן נהלי העבודה הנטענים של הבנק.

...

לפיכך, אני מורה על אישור הסכם הפשרה כמבוקש ונותן לו תוקף של פסק דין.

עם זאת, יש לערוך בה שינוי אחד והוא שהתשלום השני ייעשה רק לאחר אישור בית המשפט וכך אני מורה.

סוף דבר הסדר הפשרה מאושר כאמור בפסק דין זה לעיל.