בקשה לאישור הסדר נושים של חברה בפשיטת רגל

באשר לכשרות הפרעון של החברה מהבחינה המאזנית נטען, כי אם מביאים בחשבון את חובה לנושים פיסו ופלאצ'י, את הוצאות המיסוי בגין מכירת נכסי החברה, ואת החוב המובטח לקופת פשיטת הרגל של המנוח בסך של 986,728 ₪ (על הצד הנמוך ובהנחה שבקשה 51 תדחה),ומנגד את דוח השמאות שהעריך את שווי הבית בשרשן בסך של כ-11,000,000 ₪.

לחילופין, וככל שהתנגדותה תדחה, עתרה החברה לקבלת ארכה בת שבועיים ימים על מנת לאפשר לה להגיש הבקשה לאישור הסדר נושים בעיניינה, והוסיפה כי לא ייגרם כל נזק בעיכוב מתן הצוו שעה שמינויים של המפרקים הזמניים עומד בתוקפו.

...

על יסוד האמור לעיל, הגעתי לכלל דעה שמן הצדק ומן היושר כי החברה תפורק.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני סבורה כי דין בקשת הפירוק להתקבל.

בשים לב להוראות תקנה 21(א) לתקנות החברות (פירוק), אני מורה כי אזוגי ופירסט יישאו יחד וכל אחד לחוד, בהוצאות המפרקים הזמניים בניהול בקשה זו בסך כולל של 25,000 ₪.

עוד הורה בית-המשפט בסיום הדיון, כי מאחר ותיקי החברות מתנהלים בפניי, יועבר לטיפולי גם תיק פשיטת הרגל בעיניינו של דורון.

בסעיף 2.9 להסכם הפשרה התחייב עמוס לפעול לביטול הקפאת ההליכים בעיניינה של חברת הנכס ולהביא למעשה לאישור הסדר נושים מטעמו, וכלשון הסעיף: עמוס ומי מבעלי היחידות במלון הגישו לבית המשפט בקשות לביטול הקפאת ההליכים של חברת סוהו, ובכוונתם לפעול לכך כי הקפאת ההליכים תבוטל, ויאושר הסדר נושים בעיניינה של חברת סוהו אשר יאמץ את הוראות הסכם זה בהתייחס לבנק (ההדגשה אינה במקור - א.ל.ע).

...

בהתאם להוראת סעיף 350יד' לחוק אני מורה בזאת על הפסקת הליכי ההבראה בחברת הנכס וכפועל יוצא מכך, אני מורה לבעל-התפקיד לעתור בבקשה לפירוקה של חברת הנכס במסגרת תיק נפרד.

בהתאם להוראת סעיף 350טו' לחוק, אני מורה כי הצו להקפאת ההליכים בחברת הנכס יוארך עד ליום 5.11.2018 וזאת על מנת לאפשר לבעל-התפקיד לעתור בבקשה לפירוק חברת הנכס.

אני מורה כי צו הפירוק הקבוע והמותנה בעניינה של חברת הניהול מיום 14.5.2017, ייכנס לתוקף מיידי החל מהיום, ועו"ד גיסין ימונה כמנהל מיוחד לנכסיה.

בהמשך, עתר מר סבוב בבקשה לכנוס אספות נושים לצורך אישור הצעת הסדר מטעמו (להלן: "הצעת ההסדר") שאלו עיקריה: כל חובות העבר של מר סבוב לנושי החברות ישולמו אך ורק ממקורות הסדר זה; נושי החברות הוגדרו ככאלה שהגישו תביעות חוב במסגרת הליכי הפרוק של החברות להם ערב מר סבוב בגין ערבות אישית להבטחת חובות החברות, או בגין חובותיו שקשורים לחובות החברות; מר סבוב יהיה פטור מכל תביעה ודרישת תשלום שעילתה לפני אישור הצעת ההסדר; במסגרת ההסדר ייפרעו 15% מסך כלל תביעות החוב לאחר שאלו יבדקו ויאושרו.

חידוש הליך פשיטת הרגל בהקשר לבקשה זו יצוין כי לאחר הדיון ושעה שנפניתי להכריע בבקשה, התברר כי הצדדים לא התייחסו בטענותיהם לכך שהסכם הגירושין שנערך בין מר סבוב לבין גרושתו ואשר קיבל תוקף של פסק-דין ביום 11.12.2017 נעשה לכאורה בנגוד לצוו איסור הדיספוזיציה שניתן בתיק זה. בשל האמור, הוריתי בהחלטתי מיום 19.5.2020 כדלקמן: בהמשך לדיון שהתקיים בפניי אתמול, עת נידרשתי למתן החלטה בבקשת מר סבוב לכנוס אספות נושים והצעת הסדר בתיקי פירוק החברות; וכן בבקשת חברת גמא לביטול פסק-הדין מיום 21.5.18 בתיק פש"ר 29546-02-16 המורה על מחיקת הליך פשיטת הרגל מחוסר מעש, עלה כי הצדדים לא התייחסו בטענותיהם לכך שביום 22.11.17 נערך בין מר סבוב לבין גרושתו הסכם גירושין שקבל תוקף של פסק-דין ביום 11.12.17 (בתה"ס 54387-11-17) (אשר צורף כנספח 2 לתצהיר גילוי הנכסים של מר סבוב מיום 6.6.2019).

...

משכך, הגיעו הצדדים להסכמות במסגרתן נדחה הדיון בבקשת גמא עד לאחר הכרעה בהתנגדות לביצוע השטר (ראו החלטתי מיום 12.4.2016 בתיק פשיטת הרגל).

לאור שינוי נסיבות זה אני מורה על ביטול פסק-דיני שהורה על מחיקת ההליך.

כפי שכבר צוין לעיל, לאחרונה נפתח הליך חדל"ת נגד מר סבוב בבית המשפט המחוזי בירושלים והטיפול בו עוכב עד להכרעה בבקשה הנוכחית, ברם, אני סבורה כי אין מניעה שההליך יתנהל בבית משפט זה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל ובהתאם לדין הישן.

סוף דבר דין בקשת מר סבוב במסגרת תיק פר"ק 40853-12-15 (בקשה מס' 29) לאישור הצעת הסדר נושים – להידחות.

חומר החקירה מכיל מסמכים ופרוטוקולים של חקירה של חברת יובלים סיטי בוי בע"מ (להלן: "יובלים"), עמה עתר הנאמן להיתקשר בהסכם פשרה נשוא בקשה זו (להלן: "הבקשה לאישור הסכם פשרה").

הדיון בבקשה עוכב בשל הליך קודם בו נקט החייב ועניינו גיבוש הסדר עם נושיו בהתאם להוראת סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), (פש"ר 51199-04-18).

היינו, עסקינן בבקשת החייב לגילוי המידע בטרם אושר הסכם הפשרה, בשונה מעניין אשפלסט שם נדונה בקשת נושים לגילוי המידע לאחר אישור הסדר הנושים בחברה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות, בתגובות השונות, וכן בעמדת הכונס הרשמי, אני סבורה כי דין בקשת החייב להתקבל בחלקה וזאת כפי שיובהר להלן.

עם זאת, בעניין זה, מקובלת עלי טענת החייב לפיה יש לראות בהגשת הבקשה על-ידי הנאמן ובהסכמות אליהן הגיע עם יובלים כמיצוי ההליכים בנוגע לנכס זה (נכון לשלב בו אנו מצויים), באופן המאפשר לחייב לעתור כעת בבקשה לעיין בחומרי החקירה.

מבלי להקל ראש בטענה זו, אני סבורה כי בנסיבות העניין ניתן להיעתר לבקשה בחלקה כפי שיפורט להלן תוך קציבת מועדים קצרים לחייב להעלות טענותיו ככל שימצא צורך לעשות כן, בנוגע להסכם הפשרה.

][ כיצד יש להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה מכוח סעיף 219(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) – באמצעות הגשת ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור? ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: חברת היי-ווד דבליו.פי.סי תעשיות (2013) בע"מ (להלן: החברה) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור הסדר חוב בינה לבין נושיה שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 44405-03-20).

במסגרת זו הגיש המשיב, הוא הנאמן לנכסי החברה, בקשה להורות למבקש להעביר לקופת ההפעלה של החברה כספים שגבה ממנה מאז הוגשה הבקשה לאישור הסדר חוב על-ידי החברה.

באשר להחלתו של מבחן הסעד בהליכי חידלות פרעון, ציינתי בעבר כך: "'מבחן הסעד' יושם בפסיקה אף במקרים בהם התעורר צורך לסווג החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת הליכים שהתאפיינו בהתדיינות 'מתמשכת ומתגלגלת'. כך, בייחוד בהליכי חידלות פרעון (פירוק חברות ופשיטת רגל) המורכבים למעשה מ'יחידות דיוניות' העומדות בפני עצמן, תוך שנקבע בפסיקה כי במקרים שבהם מדובר בהחלטה שסתמה את הגולל על 'יחידה דיונית' מסוג זה, הרי שזו תסווג כ'פסק דין' אף שההליך בכללותו עודנו ממשיך להתנהל" (ע"א 3853/19 חלא נ' מזרחי, פיסקה 13 (6.5.2020)).

...

התוצאה היא כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות על כל המשתמע מכך.

המבקש ישלם את הפרש האגרה עד ליום 29.10.2020 ויגיש, עד למועד זה, דף פתיחה מתוקן לכתב הטענות הפותח כך שהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר היה צד להליך קמא, יתווסף כמשיב לערעור (וזאת בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.