][
כיצד יש להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה מכוח סעיף 219(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) – באמצעות הגשת ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור?
ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: חברת היי-ווד דבליו.פי.סי תעשיות (2013) בע"מ (להלן: החברה) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור הסדר חוב בינה לבין נושיה שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 44405-03-20).
במסגרת זו הגיש המשיב, הוא הנאמן לנכסי החברה, בקשה להורות למבקש להעביר לקופת ההפעלה של החברה כספים שגבה ממנה מאז הוגשה הבקשה לאישור הסדר חוב על-ידי החברה.
באשר להחלתו של מבחן הסעד בהליכי חידלות פרעון, ציינתי בעבר כך:
"'מבחן הסעד' יושם בפסיקה אף במקרים בהם התעורר צורך לסווג החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת הליכים שהתאפיינו בהתדיינות 'מתמשכת ומתגלגלת'. כך, בייחוד בהליכי חידלות פרעון (פירוק חברות ופשיטת רגל) המורכבים למעשה מ'יחידות דיוניות' העומדות בפני עצמן, תוך שנקבע בפסיקה כי במקרים שבהם מדובר בהחלטה שסתמה את הגולל על 'יחידה דיונית' מסוג זה, הרי שזו תסווג כ'פסק דין' אף שההליך בכללותו עודנו ממשיך להתנהל" (ע"א 3853/19 חלא נ' מזרחי, פיסקה 13 (6.5.2020)).
...
התוצאה היא כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות על כל המשתמע מכך.
המבקש ישלם את הפרש האגרה עד ליום 29.10.2020 ויגיש, עד למועד זה, דף פתיחה מתוקן לכתב הטענות הפותח כך שהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר היה צד להליך קמא, יתווסף כמשיב לערעור (וזאת בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.