בקשה לאישור הסדר נושים בחברת חרושת מתכת בית השיטה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8299/10 רע"א 8499/10 וערעור שכנגד לפני: כבוד הנשיא (בדימ') א' גרוניס כבוד הנשיאה מ' נאור כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין המערער בע"א 8299/10: המבקש ברע"א 8499/10 והמשיב 2 בעירעור שכנגד: המערער בעירעור שכנגד: בנק מזרחי טפחות בע"מ בנק לאומי לישראל בע"מ בנק מזרחי טפחות בע"מ נ ג ד המשיבים בע"א 8299/10: 1. חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ 2. עו"ד גיל הירשמן, נאמן החברה בהסדר נושים 3. בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים 4. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 5. ישרלייזר רעים 2000 אגש"ח בע"מ המשיבים ברע"א 8499/10 ובערעור שכנגד: 6. אף. סי. (פליינג קרגו) תובלה בינלאומית בע"מ 1. עו"ד עמית פינס ומר יוסי רקח, בתפקידם כנאמנים של ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ לבצוע הסדר נושים 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ (המערער שכנגד) 3. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 4. כונס הנכסים הרישמי ע"א 8299/10: ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.9.2010 בתיק פר"ק 401/09 שניתן על ידי כבוד השופט ה' ח'טיב; ועל החלטה מיום 24.8.2012 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' עיילבוני

ביום 1.2.2010 ניתן פסק דין המאשר את הסדר הנושים לחברת חרושת, ומשנדחה העירעור שהוגש עליו הפך פסק הדין לחלוט (ראו, ע"א 2182/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' חרושת מתכת בית השיטה בע"מ (12.12.2011)).

...

בנסיבות אלה, הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי שלושת השעבודים הצפים שנרשמו על נכסי חברת חרושת, לטובת שלושת הבנקים, הינם תקפים והתגבשו באותו המועד.

התוצאה היא שעל בנק מזרחי להעביר לידי הנאמן להסדר הנושים של חברת חרושת את תמורות היצוא שהתקבלו אצלו ממועד צו הקפאת ההליכים ואילך.

התוצאה היא שהכספים שהתקבלו אצל בנק מזרחי בגין משלוחי היצוא, לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים לארקל, יועברו לידי הנאמנים לביצוע הסדר הנושים לאגודה על מנת שיחולקו בהתאם להסדר הנושים.

ה נ ש י א (בדימ') המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: חוות דעתו של חברי הנשיא (בדימ') גרוניס מקובלת עלי.

להשלמת התמונה יצוין, כי ההסדר שלפניי הנו השלישי במספר לחברה: ההסדר הראשון אושר ביום 21.3.10 על ידי בית המשפט, לאחר שבשלהי שנת 2009 נקלעה החברה לאי יציבות ולחדלות פרעון עתידית, אשר הניעה את החברה לגבש הסדר חוב עם נושיה; הסדר הנושים השני אושר על ידי ביום 2.9.18, בתום משא ומתן ממושך ומורכב עם חברות בשליטת איש העסקים מר מוטי בן-משה לאור הקשיים התזרימיים שהתעוררו בשנת 2016 כאמור.

ביום 21.11.19 הודיעה החברה על התקיימותם של כל התנאים המתלים לאישור הסדר החוב, למעט אישורו של בית משפט זה. ההיתנגדות להסדר החוב להסדר החוב הוגשו מספר התנגדויות שמתמקדות בסעיף הפטור: האחת על ידי רו"ח רפאל כהן, בעיניין הבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש לפני כעשור; השניה על ידי מר יוליאן בנדל (להלן: "בנדל" או "המתנגד") באשר לבקשה לאישור תביעה כייצוגית שהוגשה על ידו, וכן היתנגדות של בנדל יחד עם מר אמנון מזרחי, שעניינה בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת שהוגשה בשם דניה סיבוס.

חריג זה יופעל במשורה ורק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר (ר' עניין קוי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.2.10); קיומם של שיקולים מתחום הצדק, תקנת הציבור או חוסר תום לב המחייבים היתערבות בשקול דעת הנושים (פר"ק ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 11.2.18).

...

בכך יש לסתום את הגולל על טענה זו. כן נתתי דעתי לטענת המתנגד לפיה אין לשיטתו היתכנות חזרה לחברה, באופן שיסכל את יכולתה לפתוח "דף חדש", מקום בו המשיבים-נתבעים נמנעו משליחת הודעת צד ג' לחברה; אין בידי לקבל טענה זו, משום שלא מן הנמנע שבית המשפט בו נדונה התביעה הייצוגית יחליט להאריך את המועד לשם כך או שיכריע שלאור מחיקת החברה כנתבעת בהליך זה מתאפשרת הגשת הודעת צד ג' כאמור.

נוכח כל האמור אני דוחה את ההתנגדות.

סוף דבר הסדר החוב מאושר בזאת על כל תנאיו וסעיפיו, למעט סעיף 8.2 להסדר לעניין סמכותו של המומחה לדון ולהכריע בתביעות החוב של "הנושים האחרים", כהגדרתם בהסדר, וזאת כפי שהובהר והוסכם על הצדדים בדיון מיום 25.11.19.

כללי לפניי בקשה דחופה לאישור הסדר נושים בעיניינה של חברת "אורכית תיקשורת בע"מ" (בפרוק זמני) (להלן: "החברה").

והשנייה, סעיף 350(ט) לחוק החברות שקובע: "אם בכל אספת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפרוק - את המפרק וכל מישתתף". אין חולק שבשתי אספות לא הושג הרוב הדרוש: באספת הנושים בדין קדימה ובאסיפת בעלי המניות.

(ראו בהקשר זה את המבחנים הרלוואנטיים לכך: החלטת כב' השופט ברנר בפר"ק 24819-04-13 אמ.אמ.ג'י. עסקים בע"מ ואח' נ' גילאון השקעות (1979) בע"מ ואח' (8.1.15), והחלטת כב' השופט עילבוני בבש"א 95/10 חרושת מתכת בית השיטה בע"מ נ' בנק הפועלים (1.2.10)).

...

שיקול לגיטימי של נושה בבואו להצביע על קבלת הסדר נושים מסוים הוא גם זהות המציע ובלבד שהדבר נעשה מטעמים עניינים, וכפי שכבר ציינתי בפר"ק ת"א 11478-06-13 אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (17.12.13): "בבוא הנושים להצביע לאישור הסדר נושים, הם רשאים לשקול, בין היתר, גם שיקולים לבר כלכליים. בגדר אלה: עד כמה הם מעריכים מציע פלוני, סומכים עליו ובוטחים בו, ביושרו, בתבונתו ובכישורי הניהול העסקי שלו. לכן, גם אם הצעת מציע פלוני עדיפה מבחינת התמורה המוצעת לנושים, אין בכך די, והם רשאים להעדיף הצעה שתנאיה הם פחותים, אך היא ודאית על פני האחרת. כך קיימת היתכנות לתרחיש, שלפיו תועדף הצעה נחותה על פני זו של בעל השליטה של החברה, שכן הנושים יגלו גישה חשדנית או אף שלילית כלפי בעל שליטה לשעבר, שתחת שרביטו התדרדר מצב החברה, שהביא, בסופו של דבר, ל"תספורת" שהנושים ניזוקו ממנה.

סבורני שלא נפל פגם מהותי באופן כינוס האסיפות שמאיין את הבקשה ומכל מקום פגם שיש בו כדי פגיעה של ממש בקבוצת מאי-תמיר.

סוף דבר ממכלול הטעמים דלעיל, אני מאשר את הסדר הנושים של חברת אורכית תקשורת בע"מ שלפיו יימכר השלד הבורסאי של החברה לקבוצת תשובה-ליברמן, לפי התנאים שבהודעה שהוגשה על ידי המפרק הזמני ביום 21.7.2015.

בית המשפט של חידלות פרעון איננו משמש כחותמת גומי בעת אישור ההסדר, ושומה עליו לבחון האם ההסדר בכללותו אינו פוגע בהגינות המסחרית (עניין קוי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים, 1.2.10).

ההלכה הפסוקה מורה ככלל, כי מתן פטור לבעל שליטה ולנושאי משרה שנקבע בהסדר הנושים הנו לרוב עניין של כדאיות ההסדר, שמסור בשגרה לשיקול דעתם של הנושים ואין בית המשפט של ההסדר נוטה להתערב בו. אפנה לרע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (פורסם במאגרים, 26.04.15) (להלן: "עניין אפריקה ישראל"), בפיסקה 26 להחלטת כב' השופט עמית: "ניתן לחשוב על מצב דברים בו הנושים ובעלי המניות יעדיפו ביודעין ציפור אחת ביד מאשר מספר ציפורים בלתי ידוע על העץ. במסגרת הסדר חוב, הנושים ובעלי המניות עושים את שקולי הכדאיות שלהם, תוך בחינת מאזן הסיכונים והסכויים, העלות בזמן ובכסף של תביעות נגד בעל שליטה או נושאי משרה לעומת גובה הסכום המוצע. רשאים הנושים ובעלי המניות להעדיף הסדר חוב נדיב כנגד ויתור על תביעה פוטנציאלית בגין מעשים או מחדלים שאפילו אינם ידועים להם, ואפילו כאלה שיש בהם פוטנציאל לכאורי של הפרת חובת אמונים. אף איני רואה מניעה כי בית המשפט יאשר תניית פטור מעין זו, כל עוד אינה בלתי חוקית או נוגדת את תקנת הציבור." (ההדגשה אינה במקור – א.א.) עוד אפנה לפסקה 4 להחלטת כב' השופטת ברון בעיניין אפריקה ישראל: "אף אני סבורה כי כל עוד שתניית הפטור אינה בלתי חוקית או נוגדת את תקנת הציבור, יש לאפשר לבעלי מניות ולנושים להעדיף משיקוליהם את התועלת שהם צופים כי תיצמח מהסדר החוב על פני זכות תביעה אפשרית. כך, גם אם מדובר בזכות תביעה בגין מעשים או מחדלים שמהווים לכאורה תרמית או הפרת חובת אמונים. לשון אחר, מידת התערבותו של בית המשפט בתניית פטור שבהסדר חוב לא צריכה להיקבע מראש, ורק בהתאם לסוג העילה הנטענת בבקשה לאישור תביעה נגזרת או לפי מידת הפסול המוסרי שבמעשים או המחדלים הנטענים דוקא". (ההדגשה אינה במקור - א.א.) אפנה גם לפר"ק י-ם 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים, 23.10.12) (להלן: "עניין נידר"): "ככלל, מתן פטור שכזה בא בדרך כלל בגדר שיקול כלכלי, שכן הוא דורש בין היתר כימות של הסכויים והסיכונים בהגשת התביעה כנגד בעלי השליטה, ובגדר זאת סכויי הגבייה, ובשיקול כלכלי מעין זה בית המשפט אינו נוטה להתערב.

...

אני מאשר את הסדר הנושים המעודכן, כמות שאושר על ידי הנושים, ובנוסח שצורף לבקשה.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, במעמד עו"ד ינקוביץ ועו"ד מושקוביץ באי-כוח החברה; מטעם הנאמן עוה"ד גיסין ונאור וכן ה"ה עופר ואבנון; עו"ד קליר ב"כ הרוכשת; עו"ד אלבק ב"כ הריבוע הכחול; עו"ד גלברד ב"כ רפאל כהן; מר סינבטי; עו"ד אלעד חן ב"כ בעל השליטה; עו"ד הירשנזון ועו"ד נאות ב"כ כנ"ר. לאחר השימוע עו"ד גלברד: אני מבקש שבית המשפט יורה שכל המסמכים שקשורים לתביעה הנגזרת בעניין הקרקע ברוסיה שמתנהלת בבית משפט מחוזי מרכז יישמרו על-ידי המחזיקים אותם, בין אם זה החברה, בין אם זה הנתבע-בעל השליטה, מר לב לבייב, בין אם יועצים ואנשים אחרים עד אשר תתקבל החלטה על-ידי התובע הנגזר, האם להגיש בקשת רשות ערעור או לא ולכך מצטרפת הבקשה השניה, הואיל ובית משפט נתן פסק דין מנומק אני סבור שלומר שנגיש בר"ע זה לא רציני, אנחנו מבקשים לעיין בפסק הדין ועד 5 ימים לאחר ראש השנה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע.

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת מר סינבטי שכן המסמכים המבוקשים אמורים להימצא ברשות החברה, שכן מדובר במסמכים חשבונאים.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 20/09/22 נדונה הצעת הסדר שהוצעה על ידי חברת כהן יעקב עבודות הנדסה, בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") לפי סעיף 321 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") במסגרתה עתרה החברה לכנוס אסיפות נושים לשם הבאת הסדר חוב לאישור בית המשפט, וזאת לאחר שהוגש דו"ח ובקשה לאישור הסדר החוב על ידי רו"ח אלון פרדקין ועו"ד אורי בראון (להלן: "מינהלי ההסדר").

כן ראה פש"ר 401/09 בש"א (נצרת) 95/10 חרושת מתכת בית השיטה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (01/02/10), שאושר על ידי בית המשפט העליון ואשר בחן את עמדת הנושים המתנגדים להסדר בין היתר במבחן של היגיון כלכלי ובהיעדרו מצא כי דבק חוסר תום לב בעמדתם.

...

סבורני כי במכלול השיקולים וממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי ב"כ החברות ובעלי המניות בפרוטוקול הדיון מיום 07/03/22 אשר מחייבים את החברות ובעלי המניות, ולאור גם עמדת הממונה, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

לאור האמור, הנני מורה על אישור הצעת ההסדר של החברה ושל בעל המניות בהתאם לסעיף 86 לחוק חדלות פירעון.