רקע והחלטות קודמות
המבקש הוא חייב ב-37 תיקי הוצל"פ, וביום 4.2.2019 הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה).
יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לדחות הצעה להסדר נושים מקום שהיא אינה סבירה או שאינה מועילה לנושיו של החייב (ראו: סעיף 35(ו) לפקודה; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 155 (מהדורה שלישית, 2010)), וכן מקום שלא מצא כי יש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות 30% מהחובות (ראו: סעיף 19א(ג) לפקודה).
בשולי הדברים ולמען הסר ספק אעיר, כי על-אף שהחלטות הדוחות בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה מסווגות כ"צו בפשיטת רגל", ומשכך יש להשיג עליהן בדרך של ערעור, ולא של רשות ערעור (ראו: סעיף 128(א) לפקודה; רע"א 6304/06 פרץ נ' מצגר (10.1.2007); רע"א 3864/08 לוי נ' בן פורת, פסקה 2 (5.8.2008); רע"א 4790/15 דנינו נ' המנהל המיוחד (19.12.2015); רע"א 1161/18 גבאי נ' המנהל המיוחד, פסקה 2 (19.2.2018)), בעניינינו, המבקש השיג על החלטה בבקשה לעיון מחדש, אשר אינה מסווגת כ"צו בפשיטת רגל" אלא כ"החלטה אחרת", ומשכך העירעור עליה טעון רשות (ראו: ע"א 2970/11 בן עמי נ' כהן (26.5.2011) והאסמכתאות שם; רע"א 320/15 דוויק נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 6 (14.4.2015)).
...
אפתח תחילה ואומר כי מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי משעה שהמבקש לא צרף לבקשה תצהיר התומך בטענותיו כי הוא אינו יכול לשלם את חובותיו, כאמור בסעיף 19א(ב)(1) לפקודה, די בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
אציין כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.