בקשה לאישור הסדר חוב בביטול צו פשיטת רגל מעיקרא

הואיל וכנגד אשת המבקש (להלן: "החייבת") ניתן ביום 10.6.13 צו כנוס בפשיטת רגל (בתיק פש"ר 13709-06-13) עתר הכונס, בהסכמת החייבים, בבקשה לאישור מכר הדירה.

האחרונים השיגו על בקשת הכונס ובהחלטה נוספת מיום 29.9.13 שבה דנה בטענות הנגדיות של הצדדים קבעה הרשמת כי אין עילה לשינוי החלטתה וכי אין בהליכי פשיטת הרגל של החייבת כדי לפגע בהליכי מימוש, שנקט הנושה המובטח לרבות אישור שכה"ט שנפסק על פי התקנות הנ"ל. טענות הצדדים המבקש לטענת המבקש אין מקום לחישוב שכר הכונס מכוח תקנה 5 לתקנות השכר באחוזים מתוך מכירת הדירה, כפי שקבעה הרשמת אלא שהדרך הנכונה לחישוב השכר הנה חישוב האחוזים מתוך גובה החוב שנפרע בפועל.

לטענת המבקש נסיבות המקרה מעידות על היתנהלות שלא במתוה הסטנדרטי הקבוע בסעיף 81 ב 1 לחוק אלא שנערכו בין הצדדים הסדרים, נדחו הליכי מימוש, ניתנו לחייבים תקופות חסד בהחזרי ההלוואות, החייבים שילמו סכומי עתק לפרעון ההלוואות (כ-920,000 ₪), הדירה פורסמה ואף נמכרה בעוד החייבים ממשיכים לגור בה. מנגד, המשיבים הם שפעלו באופן בלתי חוקי בעליל כאשר חייבו את חשבון ההלוואה של החייבים ב"הוצאות משפטיות" העולות על 50,000 ₪, ובכך יצרו יתרת חובה מדומה, בלתי חוקית ובלתי תקפה, אשר החלה צוברת ריבית פיגורים משפטית.

לא זו אף זו המבקש אינו פועל כטענתו להגדיל את סך הכספים שיועברו לנושיו, שהרי החייבים רשמו מישכון נוסף על דירתם לטובת בא כוחם, עובדה שהחייבת לא ציינה במסגרת הליך הפש"ר וממילא מישכון כנ"ל בטל מעקרו.

...

אני סבורה, כי רשימת המקרים להתערבות צריכה להיות מצומצמת ואין מעורבותם הברוכה של החייבים, גם אם סייעה בהשגת מחיר גבוה יותר בתמורה לדירה מחייבת התערבות בקביעת שכה"ט עפ"י תקנות השכר.

אינני מקבלת את הטענה כי אין להתחשב בכל אלו משום חוסר המתאם בינם לבין שיעור שכה"ט שנקבע.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

לעניין זה המחלוקת נוגעת הן לשאלה האם ניתן להחיל לצורך אישור ההסדר את הוראות סעיפים 52 ו-53 לפקודה בלבד או שמא ניתן להחיל גם את הוראת סעיף 55 (א) לפקודה, ולו נמצא כי אין מניעה להחיל את הוראות סעיף 55 (א) לפקודה, האם אלה מאפשרות את ביטול הצוו להכרזת הצוו לפשיטת רגל מעיקרא.

ברם, עם זאת, אין באישורו של ההסדר בהתאם לסעיפים אלה כדי לגרוע מתחולת סעיף 55(א) לפקודה, שכן אישור ההסדר וביצועו על-ידי החייב יביא בסופו של דבר בנסיבות המקרה שבפניי, לפרעון כל חובותיו של החייב, ובכך מתקיימת החלופה המופיעה בסעיף 55(א) לפקודה לפיה "הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל ניפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי" (ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע.).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת כפי שיפורט להלן.

אני סבורה כי יש לקבל את עמדת הנאמן לפיה ניתן לאשר את הצעת ההסדר בהתאם לסעיפים 52 ו-53 לפקודה, תוך ביטול צו פשיטת הרגל מעיקרא בהתאם להוראת סעיף 55 (א) לפקודה, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

ברם, עם זאת, אין באישורו של ההסדר בהתאם לסעיפים אלה כדי לגרוע מתחולת סעיף 55(א) לפקודה, שכן אישור ההסדר וביצועו על-ידי החייב יביא בסופו של דבר בנסיבות המקרה שבפניי, לפירעון כל חובותיו של החייב, ובכך מתקיימת החלופה המופיעה בסעיף 55(א) לפקודה לפיה "הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי" (ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע.).

אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

ביום 13.9.1998 הוגשה נגד התובע בקשה לצוו כנוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, וביום 7.1.1999 ניתן צו לכנוס נכסיו.

בטלותו של חוזה למראית עין נובעת מהתפיסה הבסיסית לפיה על חוזה לשקף את רצונם של הצדדים לו, ומהתחקות אחר רצונם האמתי של הצדדים אשר לא התכוונו לייחס תוקף משפטי לחוזה הפיקטיבי שכרתו ולקיים את התנאים הקבועים בו. הואיל ולכתחילה החוזה אינו משקף את רצון הצדדים, הוא בטל מעקרו (ע"א 623/85 סלהוב נ' גליה חברה קבלנית 21 .

לא זו אף זו, בעיניין התובע היתנהל עד שנת 2018 אף הליך פשיטת רגל בשל חובות אחרים במסגרתו טען כי אין לו זכויות בדירה בב'.

עו"ד אלבז העידה בהליך זה ובעדותה הפניתה לנוסח בקשה ששלח אליה ב"כ התובע בהליך פשיטת הרגל על מנת להגישה לבית המשפט כבקשה מוסכמת, בה כתב ביחס לדירה, בין היתר כי היא נרכשה לכתחילה על ידי ההורים אך נרשמה על שם התובע והנתבע וכי "במהלך שנת

במקרה שלפניי, כעולה מעדות עו"ד אלבז, לתובע צמחה טובת הנאה כתוצאה מטענתו בהליך פשיטת הרגל שאין לו זכויות בדירה בב', שהרי אילמלא טענה זו לא היה נולד אותו הסדר אשר הביא להפטר ואשר הקל עם התובע תוך היתחשבות במצבו.

התובע אף לא טען כי פנה לאם בשנת 2005 או באיזה מועד לאחר מכן בבקשה כי תפעל לביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובתה משהוסדרו חובותיו לבנק כללי.

...

ראשית, כאמור, נסיבותיו של מקרה זה לרבות העובדה שהדירה נרכשה לכתחילה על ידי ההורים ולאחר מכן היא אף שימשה למגורי האם, תומכת במסקנה כי ההסכמה להעביר את זכויות התובע בדירה לאם ללא תמורה נעשתה על מנת להעניק לאם ביטחון כלכלי.

משמצאתי כי דין התביעה להידחות לגופה, אין צורך לבחון האם התביעה התיישנה אם נוכח כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

₪ התובע ישלם להוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד סך של 30,000 פסק הדין ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

ביום 21.6.2022, הנאמן הגיש בקשה לביטול הצוים מתוקף תפקידו בהליכי פשיטת הרגל שבהם מצוי המבקש עוד משנת 2011 (סך תביעות החוב שאושרו נכון ליום מתן צו הכנוס הנו 1,759,453 ₪).

בעקרם של דברים, הנאמן טען כי יש להורות על ביטול הצוים, הן משום שהם בטלים מעיקרם שכן למבקש כבר אין זכויות במקרקעין שהצווים ניתנו לגביהם, והן לנוכח היותו "טוען לזכות ברכוש" מכוח סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

לפי סעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, עת שהוקנו לנאמן זכויות החייב בנכסיו, מסורה לו הסמכות לפעול למכירתם (וראו ההסדר המקביל בסעיף 227 לחוק חידלות פרעון).

...

עוד טענו המשיבים כי הסכמה זו מובילה למעשה לקבלת שני הסעדים העיקריים שנתבקשו על ידי המבקש במסגרת בקשת הרשות לערור; וכי יש לקבל את בקשת המבקש לערור, אך ליתן תוקף להסכמות המשיבים כמפורט בבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בבקשה המוסכמת מטעם המשיבים ובתגובת המבקש לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הרשות לערור להידחות.

סוף דבר שהבקשה נדחית, וניתן תוקף להסכמה אליה הגיעו המשיבים.

שלוש השאלות העיקריות בהן יש להכריע במסגרת ההליך יש להתייחס לשאלות העיקריות הבאות, כאשר במסגרתן יעלו אף שאלות משנה נוספות: האם ההסכם מיום 13/8/2020, עליו מבוססת התביעה, מחייב את הנתבעת 1 שכלל לא חתמה עליו? האם הנתבע 2 מחויב מכח ההסכם מיום 13/8/2020? במסגרת זו יהיה צורך להתייחס, בין היתר לטענות מתחום דיני השליחות, ולטענות הנתבע 1 לפיה בשל העובדה שהיה פושט רגל כטענתו, הרי חתימתו על ההסכם נוגדת את הוראות חוק השליחות ובטלה מעיקרא.

לענין זה, השתוף ביחס לנכסים העיסקיים מתגבש אך ורק "במועד קריטי" כגון מוות או ארוע כלכלי חריג כגון פשיטת רגל וכיו"ב. לענין זה ר' ההלכה במסגרת רע"א 8791/00, אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ (מיום 13/12/2006, הנשיא (בדימוס) א' ברק, המש' לנ' א' ריבלין, הש' (כתוארה אז) מ' נאור) שם נקבע כך (ההדגשות לא במקור) - "יש להבחין בין הנכסים המשפחתיים המובהקים ובמרכזם דירת המגורים, לבין שאר הנכסים. לגבי נכסים משפחתיים מובהקים מתגבש השתוף בהתמלא התנאים בדבר ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף. לגבי כלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים המובהקים) מתגבש השתוף "במועד קריטי" בחיי הנישואין".

· בהתאם לסעיף 373(ב) לחוק חידלות פרעון, הרי (ההדגשות לא במקור) – "על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה". · הליכי פשיטת הרגל של הנתבע החלו בצו מיום 13/6/2019 וזאת בבקשה מיום 21/5/2019.

מעשה שליחות וכן חתימה על מסמכים אינם בטלים מעיקרא מכח פקודת פשיטת רגל · הנתבע 2 לא המציא את צו פתיחת ההליכים בעיניינו, ולא הוכיח שאכן נאסר עליו לשמש כשלוח של צד שלישי או לחתום על התחייבות.

...

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לנתבעת 1, בסך כולל של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבע 2 בתשלום הסך של 1,669,610 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29/9/2021 ועד למועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבע 2 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.