מדובר בהליך בו הוגשה ביום 3.12.2020 תביעת שבוב על ידי המוסד לביטוח לאומי כנגד המבקשת דכאן לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בגין גמלאות ששולמו לנפגע, מחמוד ג'ודי (להלן: "הנפגע") בעקבות ניזקי גוף שנגרמו לו בשל תאונת עבודה שארעה ביום 25.7.2016 (להלן: "התאונה"), אשר היתנהל מלכתחילה בבית משפט מחוזי בחיפה בפני כב' השופטת אילת דגן (להלן: "תביעת השבוב").
לכן, צודקת המבקשת בטענתה כי אין רלוואנטיות לטענות בדבר העידר בסיס חוקי או הסמיכה למתן פטור, שכן לאחר איחוד הדיון בשני התיקים (שהיה ניתן ממילא לנהל כתביעה יחידה כמפורט לעיל) – מבחינת המבקשת כנתבעת יש לראות בהליך המאוחד כהליך יחיד, ובהתאם יש לראות בהודעות לצדדים שלישיים שהוגשו לשני התיקים כהודעה אחת בהליך המאוחד.
...
"
ובהמשך –
"מעבר למימון עבודת המערכת המשפטית, מטרת האגרה הנגבית היא לידע את הצד הפונה לבית המשפט כי להתדיינות יש מחיר. זאת כדי לגרום להפעלת שיקול דעת בטרם פניה לבית משפט. יודגש כי המחיר שמשלם הציבור עבור התדיינות של פרט זה או אחר אינו רק מחיר כלכלי של עלות המערכת, אלא גם מחיר חברתי. המשאב השיפוטי, הן במספר שופטים וימי שיפוט, הן בעבודת מערך התמיכה בשופט והן בקיומם של אולמות משפט, מוגבל. כאשר המשאבים מוגבלים - דיון בעניינו של האחד בא על חשבון דיון בעניינו של האחר(אין צורך לומר כי גם המשאבים שהוקצו להכרעה בתביעות אלו בא על חשבון רבים אחרים שנזקקו לעזרתו של בית המשפט). לכן מפעילה מערכת המשפט תמריץ כלכלי, בדמות האגרה, שמטרתו, בין היתר, להבהיר לכל הפונה לבית המשפט כי להליך יש עלות וכי עליו לשקול את פנייתו, על כל ההשלכות הצפויות."
אני סבורה שבנתונים של המקרה הנדון, אין המדובר בעתירה לקבלת פטור מאגרה.
אני סבורה כי מאחר ושתי ההודעות לצדדים שלישיים זהות במהותן (שכן בשני ההליכים המבקשת הינה נתבעת המעלה טענות כשולחת הודעה לצדדים שלישיים כנגד נתבעות אחרות), יש לראות בהודעות שהגישה המבקשת כהודעה לצדדים שלישיים יחידה – מבחינה מהותית, אשר הוגשה בהליך המאוחד.
משכך, דין הבקשה להתקבל.
