בקשה לאיחוד תיקים בבית המשפט

בנסיבות אלו, הואיל ואין להאריך את המועד, ובהיתחשב במועד הדיון הקרוב ובמשך הזמן שנקצב למבקשים להגיש תגובה לתשובה, נטען כי יש לראות בגט כמי שבחרה לא להשיב לבקשת האישור המאוחדת ולהסתפק בתשובתה לבקשת יחזקאל המצויה בתיק בית המשפט.

...

בתשובתם, טוענים המבקשים, כי יש לדחות את בקשת הסילוק ולהשית על גט את הוצאותיהם של המבקשים.

בהתאמה, אני מורה על מחיקת כל הטענות החדשות שנוספו כנגד גט, ובפרט על מחיקת סעיף 93 ועל תיקון סעיפים: 96-98, 99-101, 102-103, 104-107 ו-109-114 בבקשת האישור המאוחדת, והכל כמפורט לעיל בהחלטתי.

בנסיבות המפורטות לעיל, אני מורה כי המבקשים יישאו בהוצאות גט בסך 1,500 ₪.

כמו כן, אני מורה למבקשים בשנית להעביר לידי גט את תשלום ההוצאות שבו חויבו במסגרת החלטתי מיום 22/6/22 בסך 1,500 ₪ שטרם הועברו לידיה.

לפי החלטת בית המשפט העליון מיום 18.6.19, בבקשת הנתבעת, אוחד תיק ת"ט 67932-03-19 שניפתח בבית המשפט השלום באשקלון, עם שני התיקים האחרים המתנהלים כאן (ת.א. 10772-12-18 ו-68327-02-19).

...

סוף דבר אשר על כן, התביעה של התובעת בת.א. 10722-12-18 נדחית.

נוכח התוצאה ובהתחשב בשווי סכומי התביעה, כמו גם בהיקף ההליכים ומשכם, התובעת תשלם לנתבעת את סכומי אגרות בית משפט בהן חויבה הנתבעת וכן את חלקה של הנתבעת בשכר טרחת המומחית וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 100,000 ₪.

בהתאם לכך, אם לא תשלם התובעת לנתבעת עד יום 16.5.23, את מלוא סכומי החוב המעודכנים בשני תיקי ההוצל"פ, את הסכום הנוסף של 76,674 ₪, כשביחס לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.4.18 ועד התשלום בפועל ואת הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד שפסקתי לעיל, תהא רשאית הנתבעת להמשיך בפעולות בתיקי ההוצל"פ לגביית מלוא סכומי החוב שם, כאשר למי מתיקי ההוצל"פ הנ"ל לפי החלטת הנתבעת, יצטרפו הוצאות המשפט ושכר הטרחה שפסקתי לעיל וכאשר ביחס לסכום החוב החוזי של 76,674 ₪, תהא רשאית התובעת לפתוח תיק הוצל"פ נפרד לגבייתו.

מגיש הבקשה הוא בא כוחה של הנתבעת ומצוין כי בית המשפט אישר את ההסדר הדיוני בין הצדדים לפיו המבקשת אמורה הייתה להגיש בקשה לאיחוד תיקים ללישכת ההוצאה לפועל ובהתאם את דחיית ההיתנגדות שהגישה בתיק שהועבר לבית המשפט שאינו התיק מושא תובענה זו (וכי תגיש במהלך 14 יום ממועד הבקשה שהוגשה בחודש אפריל 2009 בקשה לאיחוד תיקים ותשלום של 3% מכלל החובות הפתוחים בהוצל"פ (עת עולה מרשימת התיקים כי היו תיקי הוצל"פ של נושים שונים-א"מ) "הכוללת גם את תיק ההוצל"פ דנן" שהוא התיק המקביל שבגינו הוגשה היתנגדות והתיק הועבר לבית המשפט (ללא היתייחסות לתיק מושא התובענה דנן- א"מ).

...

בית המשפט ניסה להביא את הצדדים לפשרה בשים לב לכך שקרן החוב בתיק עמדה על סך של 2143 ₪ (ככתוב על גבי השטר) ולפי נתוני פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל על סך של 2573.63 ₪ אותם הסכימו הנתבעים לשלם ולו מפאת ערכי מטרד אולם התובעת סירבה משהחוב עומד על סך של כ-10,000 ₪ מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל עת היה פתוח נגד המנוחה תיק הוצאה לפועל נוסף ע"ס של כ-10,000 ₪ אשר נסגר עקב חוסר מעש בשנת 2013 ועל כן תהיה מוכנה לתשלום המופחת תחת הקמתו לתחייה של התיק האחר – דבר שהנתבעים סירבו לו. על כן, אין מנוס אלא להכריע בתיק.

אני סבורה כי תצהירה של הנתבעת לפיו היא לא חתומה על השטר עומד בניגוד לאינטרס רכושי שלה ולא בשל כך דווקא שמדובר בסכום לא גבוה במונחי קרן ועיקר ההתנגדות היא סביב הסכום שתפח (שלכך יש לה טענות הראויות להיבחן בשל העדר המצאה כדין) אלא כי התובעת עצמה הציגה תצהיר של הנתבעת שהוגש ביחס לאותם שטרות עת נפתחו שני תיקי הוצאה לפועל ולו הייתה מקבלת בתיק זה אזהרה במועד היא הייתה מגישה באמצעות עוה"ד שלה דאז התנגדות כפי שהגישה שם וברי כי אם עוה"ד שלה מגיש בשני תיקים מקבילים המתייחסים לאותו חוב תצהירים (וכל שכן לטענת התובעת הוגשה בקשה מצד הנתבעת לאיחוד תיקים) הוא לא היה מגיש תצהיר "סותר" לכאורה.

אמור מעתה; בשל התצהיר שהוגש מצד המנוחה בתיק המקביל לפיו בנה היה מיופה כוחה בחשבון והשיקים נמסרו מאותה סדרה, הרי שאין בידי לקבל את טענת הזיוף ועל כן התביעה בנוגע למהות החוב ועצם החוב היא זו שמתקבלת – להבדיל מגובה החוב מושא ההתנגדות.

סיכומו של דבר.

אי לזאת, ולנוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי כך שבכל הנוגע לעצם החוב התביעה מתקבלת אולם לא בנוגע לגובה החוב כפי שמעודכן במחשבי ההוצאה לפועל אלא יש לחשב ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א -1961 מיום 6.12.20 על הסכום שנקבע עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל (עת מתווספת לקרן החוב בתיק ריביות כדין, לרבות אגרת פתיחת תיק ושכ"ט א' למשל עת התיק נפתח ביום 1.1.2007 ומועד פרעונו של השטר הוא 28.10.2006 ובשים לב לסוגי ריביות– נתונים המצויים במומחיות כב' רשם ההוצאה לפועל שהתמונה המלאה בתיק ההוצאה לפועל בנוגע לריביות שנצברו בתיק ההוצאה לפועל מונחת לפתחו עת יש לתקן את הריבית וההצמדה למועד ההמצאה, 6.12.20, בהתאמה).

נציגת ליברה אמרה כי הוגשה בקשה לצרוף הפניקס כנתבעת נוספת אך בית משפט דחה הבקשה.אלירן לא צורף לתיק המאוחד בבית משפט השלום וכי "יש עוד שלושה רכבים שלא הגיעו לפה היום. הוגשה בקשה ובית המשפט דוחה אותה". בהחלטה נקבע על ידי בית משפט קמא: "אני דן בנסיבות התיק שבפניי כפי שהוגשו בכתב התביעה כאשר מעורבים שלושה רכבים בלבד. ככל ומתקיימים הליכים בבתי משפט אחרים בתיקים נוספים יתנהלו איפה שהם בפני המותבים המתאימים". בפסק הדין שניתן ביום 4.1.2024 נקבע כי רכב איי.די.איי הנהוג על ידי עמית אחראי לניזקי רכב אלירן במוקד האחורי בלבד ובהפחתת ראש נזק "עוגמת נפש, ביזבוז זמן והוצאות". התביעה נגד ליהי וליברה נדחתה.

...

כמו כן לא מצאתי מעיון בתיק קמא, כי בית משפט התבקש לעכב ההליך שלפניו עד להכרעה בתביעות האחרות התלויות ועומדות ו/או התבקש לזמן לעדות עד ולא נעתר למבוקש.

לפיכך, לאחר שמיעת העדויות הגיע בית משפט קמא למסקנה המסתברת בעיניו בנוגע לקרות התאונה ופסק את דינו בהתאם.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

הנתבעים מפנים להחלטות כבוד השופט ברוזה בתיק המקביל, שקבע כי "...הנכס עוד לא פונה ולכן התביעה שלפני היא תביעה תאורטית.. שכן שעד שלא יכריע בית המשפט בשאלת הפינוי אין מקום לידון בשאלה האם ישנה זכאות לדמי שימוש. לכן גם אם היתה התובעת צודקת היה מקום להורות על מחיקת תביעה זו עד לסיום תביעת הפינוי שתיקבע האם יש זכאות לסעד הכספי שנתבע לפני...לפיכך, תבהיר התובעת מדוע לא תפעל לתיקון התביעה הקודמת או שתגיש בקשה לאיחוד התיקים או למחיקת התביעה עד לסיום תביעת הפינוי....". כמו כן, מפנים הם לכך שהמבקשת עשתה דין לעצמה ונמנעה מלפעול באחד המישורים שהוצעו ע"י כבוד השופט ברוזה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, ובתגובה לה, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ולהלן נימוקי.

לאור כל האמור, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, עמדת עריית נתיבות בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, סבורה אני כי בנסיבות העניין, איחוד התובענות כמבוקש, יסרבל את ההליכים, שלא לצורך, וזאת בפרט לאור כך שטרם התגבשה עילת התביעה בתובענה השנייה.

לפיכך ולאור כל האמור, הנני מורה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ובהתאם למצוות מתקין התקנות אני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪ בגין בקשה זו, אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.