מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאיחוד משפחות עם אזרח ירדני

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לאישתו ולילדיו בקשה לאיחוד מישפחות.
לא למותר לציין כי לפני כניסתו לכלא שהה בירדן תקופות ארוכות כעולה מת/1הנ"ל. לדבריו " ת. כשהתחילה האינתיפאדה השנייה אני עברתי לירדן עד שירגע ואחרי זה אני חזרתי לארץ... כן. אבל הלכתי ובאתי. איפה העבודה שלי ואיפה אני צריך לחיות את החיים שלי אני אהיה. יש לי תעודת זהות כחולה, גם ישראלית וגם ירדנית. אני תושב קבע, אין לי אזרחות ישראלית. ש. אבל בירדן יש לך אזרחות. ת. לא. גם תושב קבע. ש. אין לך אזרחות ירדנית. ת. יש לי פספורט של ירדן אבל אני לא אזרח אמיתי בגלל שיש לי תעודת זהות ישראלית". (ע' 6 ש' 18-27) (דגש ש.ש.).
...
התובע כשל ולא הרים נטל זה לפיכך התביעה נדחית.
התביעה נדחית.
לאחר ששקלנו מצאנו כי יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך 2,500 ₪.

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע המבקש, אזרח ירדני יליד 1962, ניכנס לארץ ביום 27.5.19 באשרת תייר (ב/2) שתוקפה לחודש ימים.
על החלטה זו הגישו המבקשים ביום 28.11.19 ערר לבית הדין (ערר (י-ם) 4916-19), בגדריו ביקשו לבטל את החלטת המשיב מיום 21.11.19 ולהאריך את אשרת השהייה של המבקש עד לבדיקת בקשתו לאיחוד מישפחות.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, החלטתי לדחותה ללא צורך בתשובה.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, על העותרים לפנות לרשות הפלסטינאית בבקשה לאיחוד מישפחות, ורק אם בקשה זו תועבר לאישור הצד הישראלי – על פי שיקול דעת הרשות, ובהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 28(11) להסכם הביניים – יהיה מקום לידון בה, "בהתאם לנהלים הקבועים באותה עת". מאחר ובקשה כזו אינה מונחת על שולחן המשיבים, אין מקום להתערב בהחלטתם, שכן כוונת ההשתקעות של העותרת, שהותה הבלתי חוקית הממושכת באיזור בעבר, והמידע הכוזב שספקה בתשאול שנערך לה, מעוררים חשש ממשי שהיא תיוותר באיזור שלא כדין.
הם שבים וטוענים כי האזרחות הקנדית מאפשרת לבחון את בקשת העותרת במסלול זה, ומוסיפים כי גם הוצאתם מן הכלל של אזרחי ירדן אינה לגיטימית, שכן ניכר כי המניע לכך אינו בטחוני אלא דמוגראפי: "החריג הירדני" מתייחס רק לקרובי מישפחה של תושבי האיזור, אך אינו מגביל כניסת אנשי עסקים, מרצים וכיוצא באלה – למרות שמבחינה ביטחונית אין להבחנה זו כל יסוד.
...
הכרעה דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילת התערבות בהחלטת המשיבים.
ממילא, לא נפל פגם בהחלטת המשיבים לטפל בעניינה של העותרת בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם הביניים – קרי, לבחון את הסוגיה רק אם הרשות הפלסטינית תחליט להעביר לאישורם בקשת איחוד שהוגשה לה, ודין העתירה בעניין זה להידחות.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בשנת 2006, באה העותרת בברית הנישואין עם עותר 1, תושב האיזור (להלן: העותר), ומאז היא מתגוררת באיזור עם משפחתה – אליה הצטרפו במהלך השנים עותרים 3-6.
תחילה, נומקה ההחלטה בשהותה הבלתי חוקית, כביכול, באיזור, ובהמשך נימסר לעותרת כי בשל אזרחותה הירדנית היא תוכל להכנס לאיזור רק "באמצעות רישיונות ביקור מטעם הרשות הפלסטינאית". מכאן העתירה הנוכחית, בה טוענים העותרים כי אין כל מניעה להעניק לעותרת אשרת כניסה לפי נוהל כניסת זרים לשטחי איו"ש (להלן: נוהל כניסת זרים) – כפי שגם נהגו המשיבים בעבר – שהרי ברשותה אזרחות אמריקאית.
לא זו בלבד שהעותרים כלל לא התייחסו למסלול של הגשת בקשה לרישיון ביקור, לפי נוהל רישיונות ביקור, אלא שגם הקושי שבו נתקלו, כביכול, במסלול איחוד המשפחות אינו מצדיק בירור מחודש של העניין בשלב זה. בדיקה חד פעמית של סטאטוס הטיפול בבקשה "בחודש נובמבר 2015 או בסמוך לכך" – כלשון התצהיר שצורף לתשובת העותרים – אינה יכולה להעיד שערוץ זה חסום בפניהם, ואינה מצדיקה, כאמור, סטייה מעיקרון סופיות הדיון.
...
מנגד, המשיבים סבורים שיש לדחות את העתירה על הסף, הואיל ובשנים שחלפו מאז ההכרעה בעתירות הקודמות לא חלו שינויים במצב העובדתי, ולא הועברו על ידי הרשות הפלסטינית בקשות כלשהן בעניינה של העותרת.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

מבקש 1 (להלן: המבקש) נולד באלג'יריה לאב מזרח ירושלמי, ובשנת 1999 עקר לישראל עם משפחתו.
אכן, המבקש לא פנה למשרד הפנים לפי הנוהל הייעודי העוסק בחסרי אזרחות, אלא שהנוהל המדובר כלל אינו רלוואנטי לגביו – ולו בשל זיקותיו הרבות לישראל – כך שאין מניעה לבחון היבט זה במסלול איחוד המשפחות.
בשולי הדברים, המבקשים מעלים טענות שונות לגבי ההתנהלות כלפי המבקש – והם חותמים בבקשה להורות על שיחרורו ממשמורת לאלתר, על ביטול צוי ההרחקה והמשמורת, ועל אישור הבקשה לאיחוד מישפחות, "באופן [שלמבקש] יינתן רישיון ביקור". בעוד בקשת רשות העירעור תלויה ועומדת, הודיעו גורמי משרד הפנים למבקש כי הוא יורחק לירדן בבוקר יום המחרת – ובעקבות זאת, הוגשה בקשה בהולה למתן סעד זמני בעיניין.
...
הכרעה דין בקשת רשות הערעור להידחות.
נוכח המסקנה כי המבקשים לא הוכיחו שאין היתכנות להרחקת המבקש, הרי שדין בקשת רשות הערעור להידחות גם ביחס לרכיב האחרון – קרי, צו המשמורת.
בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא, על כל רכיביה, מן הטעמים שפורטו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו