מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאיחוד דיונים במחלוקת זהה בין תיקים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים זהים, המחלוקת נובעת מאותן עובדות, עילות התביעות דומות וההכרעה בהליך הנוסף יכול שתייתר הליך זה. כן נידרש עיכוב ההליכים על מנת למנוע הכרעות סותרות.
מבלי שיש בכך כמובן, משום הכרעה או קביעה כלשהיא במחלוקת לגופה, טענות המבקשת בבקשה עשויות להקנות לה הגנה לכאורה ולו דחוקה, כנדרש לפי דין לצורך מתן רשות להיתגונן.
כאמור, שאלת עיכוב הבירור של תביעה זו או איחוד הדיון עם ההליך הנוסף, תדון לפי העניין והצורך וככל שתוגשנה בקשות מתאימות, על ידי המותב שיטפל בתיק/ים. סוף דבר ניתנת למבקשת (מדיק) הרשות להיתגונן.
...
על רקע כל האמור וביישום הדין לעניינו, סבורני כי המבקשת עמדה בנטל (הקל) המוטל עליה להוכיח שיש לה הגנה לכאורה ולו בדוחק מפני התביעה דנן.
משניתנה הרשות להתגונן, מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה למחיקת כותרת, שכן התוצאה היא בכל מקרה זהה, לאמור: העברת התביעה להתברר ב"פסים רגילים".
כאמור, שאלת עיכוב הבירור של תביעה זו או איחוד הדיון עם ההליך הנוסף, תידון לפי העניין והצורך וככל שתוגשנה בקשות מתאימות, על ידי המותב שיטפל בתיק/ים. סוף דבר ניתנת למבקשת (מדיק) הרשות להתגונן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת הנתבע להורות על שניים: א. לאחד את הדיון בתיק זה עם הדיון בתיק 24753-04-19 בבימ"ש זה; לעכב את ההכרעה בתיק זה עד להכרעה בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בחיפה, בתיק 75309-07-19.
המשיבים הגישו תצהיר עדות ראשית, ואילו המבקש לא עשה כן. לטענתם המשיבים, אין הצדקה לקשור בין תיק זה לבין התיק האחר המתנהל בבימ"ש השלום עכו, שכן אין מדובר באותם צדדים (זהות הנתבעים שם שונה), ואין לעכב בירורה של התביעה הנוכחית בשל התביעה האחרת.
ניתן לעכב בירורו של הליך בשל הליך אחר תלוי ועומד, גם כאשר אין זהות של הצדדים בשני ההליכים, אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאנטרס זהה (רע"א 3765/01).
אכן, יש בעיכוב כדי לפגוע במשיבים, הממתינים לבירור תביעתם מאז הוגשה (בסדר דין מקוצר) בחודש יוני 2017; עם זאת, אין בין הצדדים מחלוקת כי המבקש עושה שימוש במרפאה מזה זמן רב בטרם הגשת התביעה (סעיף 5 לכתב התביעה וכן פרוטוקול הדיון מיום 2.1.19), כאשר לטענת המבקש הוא מנהל מרפאה במקום מאז 2006, ולכאורה נראה כי שימוש זה נעשה במשך שנים עוד בטרם נרשמו המשיבים כבעלים של החלקה (בשנת 2016), ושנים רבות בטרם הגשת התביעה.
...
יתר על כן, המבקש אמור היה להגיש תצהירי עדות ראשית בתיק זה, והוא לא עשה כן. אף על פי כן, ואף שראוי היה לעמוד קודם בחובת הגשת התצהירים ורק אז לפנות בבקשה זו, אני סבורה כי נכון לעכב את ההכרעה בתביעה לסילוק יד, כאמור לעיל, עד להכרעת ביהמ"ש המחוזי בנושא הבעלות.
על כל פנים, איני רואה חוסר תום לב בעיתוי הגשת הבקשה, אלא נראה כי מדובר בתוצאה שנבעה מנקיטת הליך משפטי שגוי (תביעה לפירוק שיתוף בטרם רישום הבעלות), ועל כן איני סבורה כי יש לדחות את הבקשה מטעם של התנהלות בחוסר תום לב. בנסיבות אלו, באיזון בין האינטרס של המשיבים להביא לבירור מהיר של תביעתם והנזק הכרוך בעיכוב, לבין האינטרס של המבקש לעכב את ההכרעה בתביעה זו עד שתתברר סוגיית הבעלות המונחת כעת לפתחו של ביהמ"ש המחוזי, אני סבורה כי יש להעדיף את עמדת המבקש.
לאור האמור, אני מורה על עיכוב בירור התובענה, עד להכרעה בתביעה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בתיק 75309-07-19.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הטעם לכך הוא שבשני ההליכים נדונה סוגייה מהותית זהה ותהיה תועלת בניהול ההליך פעם אחת במקום פעמיים.
כך שהאינטרס שלה הוא לקיים דיון נפרד בשני התיקים; שלישית, איחוד הדיונים לא ירפא את ההוצאות הכפולות שנגרמו לנתבעת עד עתה ומכאן שיעילות וחסכון בהוצאות אינם הסיבה לאיחוד ההליכים; רביעית, נסיבותיו של כל אחד מהתובעים שונות וגם מידת הפרוט של התביעה והראיות שהציגו להוכחת תביעתם שונות.
בקשה לזימון שלושת האחים יעקובי לדיון ההוכחות התובע מבקש לזמן את "כל שלושת האחים יעקובי" לדיון ההוכחות שייקבע בתיק, בין אם יגישו תצהירי עדות ראשית ובין אם לאו.
ערה אני לכך שלפי הנתבעת חברת פלדמן מחזיקה במידע שעשוי לסייע להכריע במחלוקות שמתעוררות בהליך, אלא שלפי הפסיקה אין בכך די כדי להורות על צירופה (ראו עניין אזולאי וההפניות בו) ובעניין זה צודק התובע.
...
בנסיבות אלה עמדתי היא שדין הבקשה לאיחוד דיונים להידחות כך שכל הליך ידון בפני עצמו.
בנסיבות אלה דין הבקשה לביטול הוצאות להידחות.
לנוכח האמור דין הבקשה לצירוף חברת פלדמן כבעל דין להידחות.
יתר הבקשות נדחות מהטעמים שמניתי לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענתם, השוני היחידי בין התיקים הוא הסעדים הנתבעים, ובעוד בתיק בכותרת הסעד הנתבע הוא סילוק יד, בתיק המקביל הסעד הנתבע הוא תשלום דמי שימוש, בגין השמוש במבנה.
לטענתם, דין התובענה השניה להמחק, היות ובשתי התובענות עומדת לדיון סוגייה מהותית זהה, ויש להמנע מהכרעות סותרות.
התיק שבפני דן בשאלה עקרונית, והסעד הנידרש בו הנו פינוי, ואילו התובענה השנייה, אותה מבקשת התובעת לאחד בפני, עילתה הנה כספית, והסעדים הנדרשים בו הנם כספיים בגין דמי שימוש על המקרקעין, כאשר שאלת זכאותה של התובעת לסעד כספי זה, טרם הוכרעה וטרם נדונה ולכן סבורתני כי איחוד הדיון בפניי, יגרום "לסירבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה שבכותרת יתר על המידה" ( ראה פרשת שמולוביץ נגד שיכון עובדים בע"מ) ובודאי שלא ייעל את הדיון בתובענה הראשונה.
לאור כל האמור, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, עמדת עיריית נתיבות בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, סבורה אני כי בנסיבות העניין, איחוד התובענות כמבוקש, יסרבל את ההליכים, שלא לצורך, וזאת בפרט לאור כך שטרם התגבשה עילת התביעה בתובענה השנייה.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, ובתגובה לה, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ולהלן נימוקי.
לאור כל האמור, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, עמדת עריית נתיבות בדבר זכויותיה של התובעת במקרקעין, סבורה אני כי בנסיבות העניין, איחוד התובענות כמבוקש, יסרבל את ההליכים, שלא לצורך, וזאת בפרט לאור כך שטרם התגבשה עילת התביעה בתובענה השנייה.
לפיכך ולאור כל האמור, הנני מורה כי דין הבקשה לאיחוד תביעות להידחות ובהתאם למצוות מתקין התקנות אני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪ בגין בקשה זו, אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בתביעתם בהליך השני עתרו לפצוי בסך 601,790 ₪ בגין עוולת לשון הרע בשל תלונות שוא במישטרה והליכי סרק בהם נקט התובע לכאורה, בין היתר בתיק ה"ט 36940-01-22; וכן בטענות נוספות לרשלנות, מיטרד, נזק למערכת האינסטלציה, עוגמת נפש והוצאות.
נטען, כי עניינו של ההליך הראשון במחלוקת קניינית לכאורה, ביסודה הטענה כי לנתבעים אין זכות מוקנית להנחת צנורות ביוב בשטח מגרשם, על רקע חלוקה מוסכמת של שטח החלקה בין כלל בעליה בתשריט חלוקה חתום.
בהתאם לתקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות החדשות"): "בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לידון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו." הראציונאל העומד בבסיס ההחלטה לאחד דיון בתובענות הוא ייעולם של ההליכים ומניעת דיונים חוזרים בשאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, ומניעת הכרעות סותרות (יששכר רוזן-צבי‏, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (מהדורה שנייה, 2023), עמ' 253; להלן: "רוזן צבי").
על אף שהמסכת העובדתית ברקע ההליכים זהה בעיקרה וישנן שאלות משותפות הטעונות בירור בשני ההליכים, דומה כי הזהות בין העילות שביסוד ההליכים מצומצמת.
...
" בנדון, מקובלת עלי טענת התובעים כי איחוד הדיון בתובענות עלול להביא לעיכוב בבירורן וסרבול הדיון בהן.
אשר על כן, דין הבקשה - להידחות.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות הבקשה בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪, תוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו