בקשה לאיחוד דיון בתביעות נזיקין בגין תאונת דרכים

ביחס לבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף, נטען בבקשה: מאז הפסקת ייצוג הנתבע 1 על-ידי התובע ועד לקבלת הכספים לפי הסדר הפשרה בתביעת הנזיקין, לא פעל התובע להטיל עיקול, או לנקוט בכל פעולה משפטית אחרת שיהיה בה להבטיח את יכולתו לגבות את הסכומים להם הוא טוען.

שם היה מדובר במקרה בו מר בראונשטיין פנה לעו"ד שמואלי על מנת שזה ייצגו בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בה הוא נפגע.

בית המשפט המחוזי בתל אביב החזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך הכרעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, וציין כי יש אף לשקול את איחוד הדיון עם התביעה שהגיש עורך הדין בתביעה הראשונה כנגד עורכי הדין בתביעה השנייה.

בנוסף אני מפנה לפסק הדין בע"א (מחוזי חי') 19061-11-19‏ עו"ד וסים טנוס נ' פלוני (28.1.2020) [להלן: "עניין טנוס"], שם היה מדובר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), בה היו חילופי עורכי דין, ועורך הדין הראשון, שהפסיק לייצג בטרם מתן פסק הדין, טען לזכאותו לחלק משכר הטירחה שנפסק בפסק הדין באותו הליך.

...

כל אחד מן הטעמים שמניתי לעיל, יש בו להביא למסקנה, שלא ניתן להיעתר לבקשת הנתבע 2 לסלק את התביעה כנגדו 2 על הסף.

ה – סוף דבר נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

אני קובעת ישיבת קדם משפט נוספת ביום 17.4.2023 שעה 08:30 המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) בת"א 48562-12-17 מיום 16.7.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), לאיחוד תביעת השבוב שהגיש עם תביעתם הנזיקית של המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים).

המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים 8-3, 11 ו-13 ונגד גרויסמן הנדסה בע"מ (להלן: הנתבעים) לתשלום פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (ת"א 52138-02-14), וזאת בעקבות תאונת דרכים בה נפגע המשיב 1 (להלן: המשיב, והמשיבים 2-1 להלן: המשיבים).

כן נטען כי השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בתביעת המל"ל זהות לשאלות העולות בתביעת המשיבים; כי איחוד הדיון בתביעות מוצדק מחמת שקולי יעילות וכן על מנת למנוע הכרעות שיפוטיות סותרות; וכי קבלת בקשתו של המל"ל אף עולה בקנה אחד עם הוראות סעיפים 331-328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ועם האמור בתקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

...

המשיבים טענו כי אין מקום להיעתר לבקשת המל"ל, נוכח השלב המתקדם בו מצוי הדיון בתביעתם – הוא שלב הגשת הראיות; וכן לאור מחדליו הדיוניים המתמשכים של המל"ל לאחר איחוד הדיון בתביעת המשיבים ובתביעה הראשונה.

כמו כן, המל"ל אמנם אינו מכחיש כי נפל פגם בהתנהלותו הדיונית במסגרת התביעה הראשונה, אך מעלה אי-אילו נימוקים להתנהלות זו. בתשובתם טוענים המשיבים כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וזאת נוכח הוראת סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט); לאור שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט המחוזי בהחלטות דיוניות מעין ההחלטה מושא הבקשה דנן; וכן משלא מתקיימים בבקשה התנאים המנויים בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

על כל פנים, אף במקרה דנן לא ראיתי לטעת מסמרות בסוגיית פרשנותו של סעיף 1(4) לצו בתי המשפט כאמור, שכן אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

פסק דין התביעה שבכותרת היא תביעת נזיקין לפצוי בגין נזק לרכבה של התובעת בתאונת דרכים.

בנוסף הגישו הנתבעים תביעה משלהם נגד עריית חיפה בגין הנזק שניגרם למשאית הנתבעים באותה תאונה (ת"א 49123-03-20), הדיון בשני ההליכים אוחד.

מתן פסק דין זה התעכב נוכח בקשתי מהמזכירות לקבל מספּק ההקלטה והתמלול את קובץ השמע של פרוטוקול הדיון.

...

על כן הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 22,440 ₪ בגין נזק לרכבה (שהוא סכום הנזק לאחר ניכוי ערך שרידי הרכב על-פי חוות הדעת מטעמה שלא נסתרה) וכן שכר טרחת שמאי בסך 1000 ₪ (על-פי קבלה שהוגשה במסגרת התביעה בסדר דין מהיר), הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 25.5.2019 ועד לפרעון בפועל; וכן סך 400 ₪ בגין גרירה (על-פי קבלה שהוגשה במסגרת התביעה בסדר דין מהיר), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 13.5.2019 ועד לפרעון בפועל.

כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת בגין אגרה, סך של 380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל מיום 11.3.2020 ועד לפרעון בפועל, וסך נוסף של 380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 3.4.2022 עד לפרעון בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 5000 ₪.

מבוא בשנת 2017 הגישה המבקשת לבית משפט קמא שתי תביעות נפרדות: האחת, תביעת נזיקין בגין נזקים נפשיים שנגרמו לה עקב היתעמרות ממושכת בעבודה במהלך שנת 2014, כנגד המשיבים 1-9 (ת"א 10025-04-17) (להלן: "תביעת ההתעמרות בעבודה"); השנייה, תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 בעקבות תאונת דרכים שארעה לה בשנת 2014, כנגד המשיבה 10 (ת"א 50490-05-17) (להלן: "תביעת תאונת הדרכים").

טענות המשיבה 10 (תביעת תאונת הדרכים ) המשיבה 10 הפניתה לתגובתה בבית משפט קמא ולפיהן: אין לבית המשפט המחוזי סמכות עניינית לידון בתביעה נשוא תיק זה. המשיבה נגררת לשוא בתיק זה מאחר וכל ניזקי המבקשת קשורים לתיק ההתעמרות אשר נזקיו בולעים את ניזקי תאונת הדרכים, אם בכלל.

דומה כי מדובר בניסיון ציני נוסף של המבקשת לנצל את איחוד הדיון עם תביעת הפלת"ד ולנפח את סכום התביעה.

...

לסיכום, מקום שמוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בעקבות המצאת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, ייעתר בית המשפט לבקשה שכן זו זכות קנויה של בעל הדין (בכפוף להסתייגות שנדונה בסעיף 15 שלעיל).

במקרים שעל פניו ברי כי מדובר בבקשה שאינה מוצדקת - בסמכות בית המשפט שלא להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור כל דבריי אלה, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ביום 11/8/22 ניתנה החלטה המורה על איחוד הדיונים בשני תיקיי החדל"פ מאחר ומדובר בבני זוג המנהלים תא משפחתי – כלכלי משותף.

ב"כ הממונה הפניתה לזכות הגשת תביעה נזיקית על ידי היחידה בשל תאונת דרכים כתוצאה ממנה נפגעה, היא לא חזרה למעגל התעסוקה ועד היום עוברת טיפולים.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נידרשת במקרה של הפרת הצוו על ידי היחיד.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, תגובת היחידים לדו"ח ממצאי הבדיקה והדיון שהתקיים ביום 11/7/23, ניתנים בזאת צווים לשיקום כלכלי, בתנאים המפורטים להלן.

המדובר על מחדלים ברף הנמוך – בינוני המובילים להארכת תקופת התשלומים של 8 חודשים נוספים, על בסיס סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק ליחידה : לאור המלצת הממונה ונתוניה של היחידה, בהעדר כושר השתכרות והמלצת בעלי התפקיד למתן צו הפטר לאלתר בעניינה, אני מקבל את ההמלצה ומורה על מתן צו שיקום כלכלי במסגרתו יינתן ליחידה צו הפטר לאלתר.