בקשה חוזרת למינוי מומחה האם יש לתקן את כתב התביעה

ביום 3.2.20 הגישה התובעת בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום האורטופדיה לקביעת נכותה הרפואית כתוצאה מהתאונה הראשונה.

לכתב התביעה המתוקן צרפה התובעת בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי לקביעת נכותה כתוצאה משתי התאונות.

...

אף שהוגשה תגובה, התובעת ביקשה שהות לגבי תשובתה לתגובה, ובסופו של דבר, ביום 14.9.20, כתשעה חודשים לאחר שניתנה חוות הדעת על ידי המומחה בתחום ה- א.א.ג, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, שבו נטען גם לתאונת דרכים נוספת שארעה ביום 14.6.16, היא התאונה השנייה, כאמור.

(בקשה חוזרת מטעם הנתבע למינוי מומחה אחר או נוסף) התובע עותר להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון מהם הוא סובל לטענתו כפגיעות בעבודה.

התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 16.6.16 בנימוק שליקוי השמיעה קיים כבר מאז שנת 1993, כך שלמרות שאין מחלוקת שהתובע עבד בחשיפה לרעש מזיק בתקופה שבין החדשים 6/1993 עד 11/14 (תקופת עבודתו בצים) הרי שאין לקשור בין הליקוי לתנאי העבודה שם. במסגרת בירור ההליך הוסיף התובע וטען במסגרת כתב התביעה המתוקן שעבד בחשיפה לרעש מזיק גם בתקופה קודמת שבין החודשים 6/1993 עד 11/14 (להלן – התקופה שבמחלוקת).

...

נסיבות אלה תומכות במסקנה שיש לאפשר לשני הצדדים למצות את כלל הטענות העובדתיות והמשפטיות שהועלו במהלך בירור התביעה, לרבות הטענות הנוגעות להתקיימות כלל התנאים הקבועים בחוק להכרה בליקוי השמיעה.

" ככל שהדברים לא הובהרו די הצורך בחוות הדעת, הוסיף המומחה והבהיר במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה מהם סימני השאלה שמעלה הבדיקה המאוחרת ומדוע יש להעדיף את הבדיקה המוקדמת, וזאת בשל הדיסוננס בין בדיקת השמיעה ההתנהגותית (אודיוגרמה) לבדיקת השמיעה האובייקטיבית (OAE) שאינן מתיישבות זו עם זו. המומחה הוסיף והבהיר שלא זו בלבד שהבדיקה המאוחרת מעלה ספקות אלא שכלל הנסיבות תומכות במסקנה שיש להעדיף את תוצאות הבדיקה המוקדמת – כל האודיוגרמות מראות תבנית אופיינית של NIHL, היעדר נסיונות אגרבציה, הסטוריה תעסוקתית מתאימה, והבדלים זעירים בין שתי הבדיקות.

מאחר ונמצאו תשובות לשאלות בנושאים שבמחלוקת במסגרת חוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, דין הבקשה להידחות.

כפועל יוצא מכך, עתרה המבקשת לתיקון כתב התביעה על ידי צירופה של "קרנית" קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "המשיבה 3") להליך.

לכן לכתב התביעה המקורי ולבקשה למינוי מומחים רפואיים צורפו המסמכים שהיו קיימים אז. מאז שניתנה החלטת בית משפט קמא בחודש ספטמבר 2020, המציאה המבקשת מסמכים רפואיים נוספים בתחום האורתופדיה המעידים על בעיות אורתופדיות הקשורות בתאונה בלבד.

מאחר והבקשה החוזרת למינוי מומחים הגיעה לידיה של רשמת בית המשפט, היה קשה עד מאוד לחלוק על החלטת השופטת הבכירה יעל הניג, ולכן הרשמת כ"ץ התקשה להפוך את החלטת השופטת הבכירה ודחתה את הבקשה.

...

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 10.2.21 נעתר לבקשה תוך שקבע כי לא יעשו שינויים בנוסח כתב התביעה המקורי, פרט להוספת העובדות המבססות עילה כלפי המשיבה 3.

בית משפט קמא (כב' הרשמת קרן כ"ץ) קבע בהחלטתו מיום 23.6.21 כי: "הבקשה למינוי מומחה אורתופדי הוגשה בעבר, נדונה ונדחתה. לא קיים לפי הדין והפסיקה הליך של הגשת בקשה נוספת למינוי אותו מומחה לאחר שזו נדחתה. הבקשה נדחית.". על החלטה זו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה המונחת בפניי.

דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיבים 1 ו-3, בהחלטות בית משפט קמא ובמסמכים הרפואיים, מצאתי לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת לאחר התלבטות רבה.

לתובענה המתוקנת צרפו התובעים את פירוט הבקשות להיתר בהן הופקד על ידי מבקשי ההיתר פקדון שלא הושב אף שהבקשה להיתר נדחתה או שאושרה בתנאים שלא קוימו (בועדת מעלה נפתלי נימצאו סה"כ 187 מקרים - סומנו נספח A לכתב התביעה, ובועדת אלונים נימצאו 64 מקרים שסומנו נספח B לכתב התביעה).

לאחר הגשת כתבי הגנה הגישו התובעים בקשה למינוי מומחה לבדיקת מיסמכי המשיבות ולהערכת הקף הנזק שניגרם לחברי הקבוצה (בקשה מס' 53).

הועדות חוזרות על היתנגדותן למינוי מומחה וסבורות שיש לסמוך על המסמכים שהוגשו על ידן.

בהחלטתי מיום 6/1/2021 דחיתי את הבקשה, תוך שהבהרתי כי ככל שברצון התובעים לצרף לחברי הקבוצה גם חברים שהגישו בקשה לקבלת היתר לאחר הגשת הבקשה לאישור, עליהם לתקן את תביעתם, והפניתי להוראות סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני מקבל את התביעות ומורה לנתבעות, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה נפתלי והוועדה המקומית לתכנון ולבניה אלונים, להשיב את הפיקדונות שנגבו מחברי הקבוצה, כהגדרתם בפסקה 47 לעיל.

אני מורה כי אם יתעוררו מקרים של מחלוקות לעניין זכות מבקשי ההיתר להשבת הפיקדון או לעניין חישוב סכום ההחזר, יפנו הצדדים לבית המשפט וימונה בודק להכריע במחלוקות.

אני מורה על פרסום פסק דין זה על פי סעיף 25(א)(5) לחוק תובענות ייצוגיות, לרבות הודעה כאמור בסעיף (ב) למתווה ההשבה (פסקה 49 לעיל).

בקשת המבקש למינוי מומחה כאב היא בקשה חוזרת הנסמכת על אותה מסכת עובדתית בכתב התביעה (המתוקן) ואין לראות בה עילה חדשה המצריכה תיקון.

...

אם כן, משילוב של המסמכים הרפואיים שצורפו ע"י המבקש, ובכללם טיפול במרפאת כאב, שימוש בקנאביס רפואי, ואבחנה של תסמונת כאב כרונית, יחד עם האמור בחוות דעתו של המומחה האורתופד, הרי המסקנה היא כי לכאורה מדובר בתסמונת כאב הנבדלת מהפגיעה האורתופדית ולכל הפחות מדובר בתסמונת כאב משולבת עם כאבים כתוצאה מהפגיעה האורתופדית שאין בה לשלול מינוי מומחה בתחום הכאב, בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל.

החלטת בית משפט קמא מיום 20.9.22 בבקשה למינוי מומחים מהווה החלטת ביניים (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1990) ; החלטתי במסגרת רע"א 3866-12-21 פלוני נ' שומרה חברה בליטוח בע"מ (8.12.21)) ומתוך שכך, ומטבעה ואופייה של החלטת ביניים הרי שבית המשפט מוסמך לשנותה בשינוי הנסיבות (ראה: רע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies ,Inc  נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (06.10.2010); ; ת"א 57401-01-13 ד.כ. חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ בכינוס נכסים (25.2.13)).

סוף דבר הבקשה מתקבלת.