מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה חוזרת לביטול הגבלות והותרת הדיון בירושלים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 35162-01-19 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא נציג ציבור עובדים – מר יוסף קשי נציג ציבור מעסיקים – מר מימון אסולין התובע אברהם יצחק ויספיש ע"י ב"כ: עוה"ד ענת קימלמן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עוה"ד מנחם אליעזר כהן פסק דין
למען שלמות התמונה נביא את החלטת הועדה כלשונה: "מדובר בחוב שנוצר עקב עידכון הכנסות מתמיכה משפחתית. על פי הקריטריונים מדובר בחוב לגביה. לא נימצאו נסיבות חריגות המצדיקות את ביטולו". בדיון המוקדם בפני כב' הרשמת אסתר שחור ביום 04/06/2019, הוצע לצדדים להביא את עניינו של התובע בפני הועדה מחדש וכך אכן נעשה.
למען שלמות התמונה נביא את החלטת הועדה השנייה כלשונה: "מדובר בבקשה שניה/חוזרת של המבוטח לביטול החוב. החלטת הועדה מתאריך 20.9.18 הייתה להשאיר החוב, אין נסיבות חדשות המצדיקות ביטול/הפחתה של החוב. נוסף לכך, למבוטח יציאות תכופות לחו"ל מה שאינו מעיד על מצב כלכלי דחוק כפי שטוענים". העניין שבפנינו הנו איפוא ההחלטות של הועדה לבחינת חובות (ההחלטה הראשונה וההחלטה השנייה).
התובע צירף אסמכתות על חשבון הבנק, על הגבלת חשבון הבנק, על עיקול בשל אי תשלום ארנונה ועל הלוואות שהוא נוטל מגמ"חים.
...
בנסיבות אלה, הצגת הדבר כאילו מדובר היה בהטעיה או באי מסירת מידע על ידי התובע, ולכן האשמה כולה רובצת לפתחו של התובע, אינה נכונה לטעמנו.
קביעת הוועדה לפיה הגמלה שולמה בטעות, באשמתו המלאה של התובע, הינה מסקנה מוטעית.
לנוכח כל האמור, הואיל ונפלו פגמים מהותיים ורבים בעבודת הוועדה הראשונה והשנייה, אנו קובעים כי החלטתה בעניין אי ביטול החוב בטלה.
הואיל והוועדה ישבה פעמיים בעניינו של התובע, אנו קובעים כי יש להחזיר את עניינו של התובע לבחינה מחדש, בפני וועדה בהרכב אחר שתבחן את חובו של התובע.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עניינה של העתירה שנמחקה, בבקשת העותרת, פלסטינית תושבת רצועת עזה, להתיר לה להכנס לישראל לצורך קיום ראיון אשרה בקונסוליה האמריקנית בירושלים, שנקבע ליום 23.5.18.
ביום 1.5.18 הוגשה "הודעה ובקשה מטעם המדינה", במסגרתה הודיעה המדינה כי "לאחר בחינת שירותי הבטחון אושרה כניסתה של העותרת באמצעות שאטל לצורך עריכת ראיון בקונסוליה האמריקאית". לאור זאת, ביקשה המדינה למחוק העתירה ולבטל הדיון שנקבע.
לטענת המדינה, החלטתה נבעה מבחינה עניינית חוזרת של הבקשה, ותוך הותרת מיגבלות מסוימות שיש בהן כדי לסייע בהפחתת הסיכון הבטחוני הנשקף מכניסתה.
...
לפיכך נדחית הבקשה לפסיקת הוצאות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהמשך, ביום 6.10.14, בוטל האיזוק האלקטרוני, אך התנאים המגבילים נותרו בעינם.
ביום 2.11.14, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזרת ולחילוט ההפקדה והערבויות, היא הבקשה נשוא החלטה זו. בהתאם להחלטה שניתנה בדיון באותו מועד, המתלוננת מסרה כי הנאשם הפר באופן קבוע את תנאי מעצר הבית, לרבות המצאות בקשר זוגי איתה במהלך כחצי שנה עובר לכך.
ההפרות שביצע הנאשם, מצויות בליבת נסיבות קביעת התנאים המגבילים, כפי שנקבע בהחלטה מיום 2.11.2014: "עיון מעמיק בחקירתו באזהרה של הנאשם מעלה כי למעשה, לאורך תקופה ארוכה ביותר, שם ללעג את החלטת בית המשפט תוך הפרות בוטות ביותר של תנאי שיחרורו. כפי שהעיד הנאשם, לאורך תקופה בילה עם אותה מתלוננת, לגביה נאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף, במקומות בילוי שונים 'מסעדות וזה' (שורה 74 מהודעתו). מעיון בהודעה זו עולה כי הנאשם שהה בדירתה, היה איתה בקשר טלפוני לא פעם, ולמעשה הנאשם המשיך להתנהל באורח חייו תוך היתעלמות מוחלטת מאותם איסורים שנקבעו על ידי בית המשפט. עוד עולה מהודעת הנאשם כי נותר, באחד הימים, בתל אביב ללא פקוח של המפקח, ושב לירושלים בכוחות עצמו... מדובר בהפרות המצויות בבסיס המסוכנות הנשקפת מהנאשם" (עמ' 29 ש- 18-26 לפרוט').
...
בנסיבות כוללות אלה, אני מורה על חילוט מלוא ערבותו העצמית של הנאשם, בסך 30,000 ₪.
לפיכך אני מורה על חילוט בסך 7,500 ₪ לגבי כל אחד מהערבים 1 ו-2, כך שישלמו בסך הכל 15,000 ₪.
בהתחשב באמור לעיל, בכך שמדובר במקרה אחד בלבד, בגובה הערבות וכן בעתירת המאשימה לחילוט סמלי, אני מורה על חילוט סך של 1,500 ₪.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1219913/3 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא המערער: פלוני המשיבה: פלונית הנידון: דחיית הדיון בטענות בדבר הפרת המשיבה את ההסכם ובדרישה להשבת מזונות ששולמו בכפל החלטה
לאחר בחינת הבקשה ונימוקיה והתגובה ונימוקיה ולאחר עיון בחומר שבתיק ושיקול דעת אני מחליט להעתר לבקשה לדחיית הדיון, מורה על ביטולו של הדיון הקבוע ליום י"ט בכסלו התש"ף (17.12.19) ומורה לבאי כוח הצדדים לתאם ביניהם מועדי דיון חלופיים ולהגיש רשימה של מועדים מוסכמים כאלה לבית הדין.
בחודשים שלאחר מכן הוגשו לבית דיננו בקשות חוזרות ונישנות של המערער שבהן הלין על הפרותיה של המשיבה את חלק מהתחייבויותיה שבהסכם – ולענייננו נזכיר עתה כי דובר כאמור באי־הסרתם של העיקולים בהוצאה לפועל.
האמור עד כה נכתב באותה החלטה תחילה טרם שהגיעה לשולחנו של בית הדין תגובת בא כוח המשיבה שהתמהמהה – היתמהמהות שנדושה כבר באותה החלטה ובבאות אחריה ואין מקום לשוב ולענות בה כעת – והוזכר בה, ולא בכדי, אף משהגיעה תגובה זו לשולחנו של בית הדין ואף שהיה בה כדי לשנות את התמונה, ומוזכר הוא אף כרקע לאמור להלן: בא כוח המשיבה הגיב לעניין טענת כפל הגבייה, תגובה שכפי שנכתב בהחלטה האמורה לא הניחה את דעתי ואת האמור בעיניינה סיימתי באומרי "גם נקודה זו תצטרך להתברר בדיון". לעניין ההגבלות שהטילה ההוצאה לפועל על המערער הבהיר בא כוח המשיבה, כמצוין בהחלטה האמורה, כי ביום 7.8.19 פנתה מרשתו להוצאה לפועל, באמצעות עורך הדין המייצג אותה בהוצאה לפועל, ובעקבות פנייה זו אכן בוטלו ההגבלות שהוטלו על המערער בהוצאה לפועל.
נוכח מעורבותו האישית עד כה של עו"ד [א'] וטיפולו לבדו בעיניין ההליך שלפנינו עד כה, ולאור הבהרתו כי המקרה היחיד שבו החליפה אותו בעיניינם של הצדדים – בבית דין קמא – עו"ד [מ'] היה בדיוק שעסק בעיניין טכני בלבד, איני מוצא הצדקה גם לקבלת האפשרות של הותרת הדיון על כנו תוך הסתמכות על אפשרות חילופי גברי זו בייצוגה של המשיבה, והדברים אמורים בייחוד נוכח האמור לעיל שבו דחיתי את דברי בא כוח המערער בעיניין דחיפותו של הדיון.
...
אלו אפוא לכאורה העניינים שבהם אמורים אנו לדון בדיון המיועד.
לפיכך בכל הנוגע לטעם העיקרי שבגינו מבקש בא כוח המערער להימנע מדחיית הדיון – אין בידי לקבל את דבריו.
מסקנה ומתן הוראות סוף דבר, כאמור בתחילת החלטתי, הדיון הקבוע ליום י"ט בכסלו התש"ף (17.12.19) יבוטל.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של הבקשה שלפני היא בקשה חוזרת "לבטל את ההגבלות שהוטלו" על המבקש, הוא החייב בהליך זה וכן בקשה להותיר הדיון בבית המשפט בירושלים, על אף הטענה שנדונה בדבר הסמכות המקומית הנתונה לבית המשפט בעכו.
...
במקרה דנן, שוכנעתי, כי החייב סבור שהגנתו מהווה טענה לכישלון תמורה מלא.
ממילא ואף לפנים משורת הדין אני סבורה כי יש לאפשר את הארכת המועד, כאמור לאור מצבו של החייב ואף לאור גובה החוב הנתבע.
לפיכך, אני מורה על הגשת כתב תביעה מתוקן המגבש את מלוא עילות התביעה הנטענות וזאת בתוך 30 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו