בהמשך, ביום 6.10.14, בוטל האיזוק האלקטרוני, אך התנאים המגבילים נותרו בעינם.
ביום 2.11.14, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזרת ולחילוט ההפקדה והערבויות, היא הבקשה נשוא החלטה זו. בהתאם להחלטה שניתנה בדיון באותו מועד, המתלוננת מסרה כי הנאשם הפר באופן קבוע את תנאי מעצר הבית, לרבות המצאות בקשר זוגי איתה במהלך כחצי שנה עובר לכך.
ההפרות שביצע הנאשם, מצויות בליבת נסיבות קביעת התנאים המגבילים, כפי שנקבע בהחלטה מיום 2.11.2014:
"עיון מעמיק בחקירתו באזהרה של הנאשם מעלה כי למעשה, לאורך תקופה ארוכה ביותר, שם ללעג את החלטת בית המשפט תוך הפרות בוטות ביותר של תנאי שיחרורו. כפי שהעיד הנאשם, לאורך תקופה בילה עם אותה מתלוננת, לגביה נאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף, במקומות בילוי שונים 'מסעדות וזה' (שורה 74 מהודעתו). מעיון בהודעה זו עולה כי הנאשם שהה בדירתה, היה איתה בקשר טלפוני לא פעם, ולמעשה הנאשם המשיך להתנהל באורח חייו תוך היתעלמות מוחלטת מאותם איסורים שנקבעו על ידי בית המשפט. עוד עולה מהודעת הנאשם כי נותר, באחד הימים, בתל אביב ללא פקוח של המפקח, ושב לירושלים בכוחות עצמו... מדובר בהפרות המצויות בבסיס המסוכנות הנשקפת מהנאשם"
(עמ' 29 ש- 18-26 לפרוט').
...
בנסיבות כוללות אלה, אני מורה על חילוט מלוא ערבותו העצמית של הנאשם, בסך 30,000 ₪.
לפיכך אני מורה על חילוט בסך 7,500 ₪ לגבי כל אחד מהערבים 1 ו-2, כך שישלמו בסך הכל 15,000 ₪.
בהתחשב באמור לעיל, בכך שמדובר במקרה אחד בלבד, בגובה הערבות וכן בעתירת המאשימה לחילוט סמלי, אני מורה על חילוט סך של 1,500 ₪.
