במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי בינה לבין מנהל המשיבה היתקיימו יחסי מסחר, במסגרתם סיפקה למשיבה סחורה, ומנהל המשיבה מצדו התחייב לשלם תמורתה.
לא הוכח כי המבקשת פעלה בדרכים אחרות, מתונות יותר, לקבלת הסעד
כפי שפורט לעיל, הגם שאין מניעה להורות על מינוי כונס נכסים כסעד זמני, הרי "מדובר בסעד זמני עודף שאין להשתמש בו כל אימת שהסעדים הרגילים, כגון צו עיקול זמני או צו מניעה, יעילים דיים..." (רע"א 1608/13 קרויז נ' אמיתי).
נוכח האמור, הוסיפה וציינה המבקשת במכתבה כי ככל שהתשלום בגין ההמחאה שסורבה ויתר ההמחאות שמוחזקות בידה לא יוסדרו תוך שבעה ימים ממועד משלוח המכתב, כי אז בדעתה לחדש את ההליכים נגד מנהל המשיבה, ולנקוט בכל האמצעים המשפטיים, "לרבות מימוש השיעבוד שנירשם לטובת מרשתי על דחפור מסוג D9, וכמו כן הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך להכרזתך כפושט רגל ולמתן צו כנוס לנכסיך..." (קו תחתי במקור; סע' 3 למכתב מיום 9.5.17 – צורף כנספח ד לבקשה).
העובדה כי המבקשת נזכרה לעורר בקשתה אך עתה, בלא שפורטו נימוקים טובים לכך, מלמדת כי זו לא הרימה הנטל להוכיח את מידת הדחיפות הגלומה במתן הסעד הזמני במעמד צד אחד.
מאזן הנוחות
המבקשת טוענת כי "זכות הקניין של המבקשת היא אשר נפגעת" (סע' 22 לתצהיר הנילווה), וכי בנסיבות העניין "אין מנוס ממימוש הדחפור שכן אין כל דרך אחרת להחזיר את החוב" (סע' 25 לתצהיר; השווה סע' 22 לבקשה).
...
בהקשר זה ציינה עוד המבקשת כי בשים לב לקשיים הכספיים שבהם מצוי מנהל המשיבה, ובהקשר זה נודע לה כי בנק הפועלים בע"מ הגיש לאחרונה תביעה כספית נגד מנהל המשיבה, יש מקום להיעתר לסעד המבוקש "בשל החשש הכבד והממשי חשש ממשי (כך במקור) לפגיעה ניכרת בערך הנכס, להעלמתו או להשמדתו" (סע' 22 לבקשה).
מן הכלל אל הפרט
לאחר בחינת נסיבות המקרה דנא בגדרי הוראת התקנות וההלכה הפסוקה, לא מצאתי להיעתר לסעד המבוקש במעמד צד אחד, בשל כל אחד מן הטעמים שיפורטו להלן, ובהצטברם גם יחד.
מאזן הנוחות
המבקשת טוענת כי "זכות הקניין של המבקשת היא אשר נפגעת" (סע' 22 לתצהיר הנלווה), וכי בנסיבות העניין "אין מנוס ממימוש הדחפור שכן אין כל דרך אחרת להחזיר את החוב" (סע' 25 לתצהיר; השווה סע' 22 לבקשה).
סיכום
נוכח כל המקובץ, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן סעד למינוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד.
