מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה דחופה למניעת מימוש שעבודים והשבת סחורה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי בקשה שהוגדרה כ"בקשה בהולה למתן הוראות, בקשה דחופה לצוו מניעה זמני, היתנגדות למימוש שעבודים בגין סחורה שבבעלות המבקשת ובקשה למתן צו להשבת סחורה למבקשת.
...
הכונסים טוענים כי דין הבקשה להדחות.
דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי בקשה שהוגדרה כ"בקשה בהולה למתן הוראות, בקשה דחופה לצוו מניעה זמני, היתנגדות למימוש שעבודים בגין סחורה שבבעלות המבקשת ובקשה למתן צו להשבת סחורה למבקשת.
...
משכך, דין הבקשה לסעד זמני- להדחות.
ודוק, הבקשה לגילוי מסמכים במקרה דנן אינה בקשה "רזה" לגילויו של מסמך בודד שיש לו חשיבות ראייתית מכרעת לבירור האמת, בבחינת "אקדח מעשן", אלא עסקינן בדרישה גורפת לגילוי מסמכים בנקאיים, חלקם מסמכים פנימיים, לגביהם מתעוררות שאלות נכבדות של חסיון, ואשר ברור כי המסלול של בקשה למתן הוראות איננו המסלול המתאים לבררן, והדבר גם צפוי לעכב מאוד את ההכרעה בבקשה שהמבקשת עצמה הכתירה כלא פחות מאשר בקשה "בהולה". סוף דבר, הבקשה לסעד זמני האוסר על הכונסים לבצע כל דיספוזיציה בסחורה- נדחית.
כך גם נדחית הבקשה להורות לכונסים להשיב למבקשת את הסחורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הוא מכר לי סחורה, שהכל היה שטחי.
במקרה שבפנינו עולה כי כתוצאה מהעמדת ההלוואה ללווה סולקה הלוואה קודמת שבגינה היו זכויותיו של המבקש במיגרש משועבדות, ולפיכך קיימת בעיני לכל הפחות שאלה נכבדה הראויה לדיון,האם במקרה שבפנינו אין מקום לחייב את המבקש לערוב לחובת ההשבה של הלווה למשיבה או לכל הפחות להחזיר לתוקפו את השיעבוד שהיה רשום ביחס להלוואה הקודמת וזאת כחלק מהשבת המצב לקדמותו.
המבקש כאמור , בחר להמתין 18 חודשים בטרם פנה לבית המשפט , ולא הובאו בפני ראיות של ממש ל"מגעים" שהתנהלו עם כונס הנכסים שיש בהם כדי להצדיק שהוי שכזה , ולפיכך יש לקבוע כי נסיבות הענין מצביעות על כך שגם המבקש עצמו לא סבר כי קיימת דחיפות בהגשת בקשה למתן צו מניעה או כי קיים נזק בהליך המימוש הננקט בתיק ההוצל"פ שיש למנעו באופן מיידי ודחוף ולפיכך השהוי העצום הקיים במקרה זה , אשר יש בו כדי לגרום גם נזק למשיבה , יש בו גם כדי להכריע את הכף ולהביא לדחיית בקשת המבקש.
...
שיהוי גם אם נניח כי קיים ספק בשאלת מאזן הנוחות וניתן לטעון כי כף המאזנים נוטה לטובתו של המבקש ,עדיין אני סבור כי במקרה זה וכנגד כל ספק העומד לטובת המבקש ,עומדת טענת השיהוי שיש בה כדי להטות את הכף לחובתו של המבקש.
על כל האמור לעיל , יש להוסיף את סוגיית "נקיון הכפיים" המחייבת את המבקש לקבל סעד זמני לפרוס בפני בית המשפט את מלוא תמונת הראיות וזאת לא נעשה על ידי המבקש אשר לא גילה בבקשתו את העובדה שהלוואה החליפה הלוואה קודמת שבגינה כבר היה רשום שעבוד על חלקו של המבקש במגרש.
סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, ועל חיוב המבקש בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי בינה לבין מנהל המשיבה היתקיימו יחסי מסחר, במסגרתם סיפקה למשיבה סחורה, ומנהל המשיבה מצדו התחייב לשלם תמורתה.
לא הוכח כי המבקשת פעלה בדרכים אחרות, מתונות יותר, לקבלת הסעד כפי שפורט לעיל, הגם שאין מניעה להורות על מינוי כונס נכסים כסעד זמני, הרי "מדובר בסעד זמני עודף שאין להשתמש בו כל אימת שהסעדים הרגילים, כגון צו עיקול זמני או צו מניעה, יעילים דיים..." (רע"א 1608/13 קרויז נ' אמיתי).
נוכח האמור, הוסיפה וציינה המבקשת במכתבה כי ככל שהתשלום בגין ההמחאה שסורבה ויתר ההמחאות שמוחזקות בידה לא יוסדרו תוך שבעה ימים ממועד משלוח המכתב, כי אז בדעתה לחדש את ההליכים נגד מנהל המשיבה, ולנקוט בכל האמצעים המשפטיים, "לרבות מימוש השיעבוד שנירשם לטובת מרשתי על דחפור מסוג D9, וכמו כן הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך להכרזתך כפושט רגל ולמתן צו כנוס לנכסיך..." (קו תחתי במקור; סע' 3 למכתב מיום 9.5.17 – צורף כנספח ד לבקשה).
העובדה כי המבקשת נזכרה לעורר בקשתה אך עתה, בלא שפורטו נימוקים טובים לכך, מלמדת כי זו לא הרימה הנטל להוכיח את מידת הדחיפות הגלומה במתן הסעד הזמני במעמד צד אחד.
מאזן הנוחות המבקשת טוענת כי "זכות הקניין של המבקשת היא אשר נפגעת" (סע' 22 לתצהיר הנילווה), וכי בנסיבות העניין "אין מנוס ממימוש הדחפור שכן אין כל דרך אחרת להחזיר את החוב" (סע' 25 לתצהיר; השווה סע' 22 לבקשה).
...
בהקשר זה ציינה עוד המבקשת כי בשים לב לקשיים הכספיים שבהם מצוי מנהל המשיבה, ובהקשר זה נודע לה כי בנק הפועלים בע"מ הגיש לאחרונה תביעה כספית נגד מנהל המשיבה, יש מקום להיעתר לסעד המבוקש "בשל החשש הכבד והממשי חשש ממשי (כך במקור) לפגיעה ניכרת בערך הנכס, להעלמתו או להשמדתו" (סע' 22 לבקשה).
מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת נסיבות המקרה דנא בגדרי הוראת התקנות וההלכה הפסוקה, לא מצאתי להיעתר לסעד המבוקש במעמד צד אחד, בשל כל אחד מן הטעמים שיפורטו להלן, ובהצטברם גם יחד.
מאזן הנוחות המבקשת טוענת כי "זכות הקניין של המבקשת היא אשר נפגעת" (סע' 22 לתצהיר הנלווה), וכי בנסיבות העניין "אין מנוס ממימוש הדחפור שכן אין כל דרך אחרת להחזיר את החוב" (סע' 25 לתצהיר; השווה סע' 22 לבקשה).
סיכום נוכח כל המקובץ, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן סעד למינוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעות הנתבעים ביחד ולחוד ביצעו מעשה הונאה ותרמית בהיקפים עצומים בין השנים 2016 ועד 2020 בנטילת כספים שלא כדין לרבות כספי גביה, גניבת סחורה, מלאי וציוד שנעלם הכל תוך מעילה באמון.
לצורך מימוש הסדר הפשרה, המבקשת שיעבדה את זכויותיה בדירה כדי לשלם את סכום הפשרה.
שהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת ויש בו משום ראיה לסתור את טענות מבקש העיקול בדבר חיוניותו ונחיצותו המידית עבורו, אף בנסיבות שבהן לא היה בשיהוי כדי לגרום נזק למשיב (אורי גורן, שם, בעמ' 715).
כך כאשר נישאל העד האם המבקשת הייתה נוכחת עד הקמת החברה, השיב: "ממש לא. דורונה קבעה את הסדרים בחברה, אי מיילים לחברה, היא פתחה את החברה. הכול היא עשתה.... היא נכחה בכל הדיונים. אם החתמנו אותה או לא, אני לא זוכר.... ברגע שהם ראו מה הוא עשה, הם כולם ביקשו לברוח. דורונה היתה בכל הישיבות. אני לא זוכר איזה ישיבות היא היתה, היא בשלב מסוים, כשאני יצרתי איתה קשר וביקשתי ממנה שתגיד לבעלה שיביא כסף, היא הפסיקה לענות לי. היא הלכה אחורה" (שם, עמ' 9, שורה 23 ואילך).
ברי, שהכבדה על השוכרים עשויה למנוע את השכרת הדירה ולגרום נזק לא מבוטל ומן הראוי שבקשה מסוג זה תדון במעמד הצדדים, הכל גם בשים לב ששווי הדירה טרם הוכח ויכול שדי בעיקול שהוטל הגם שקיים שעבוד על הדירה.
...
המסקנה המתבקשת, הינה שקיים יסוד לטענה שהעברת חלקו של הנתבע-2 על שם המבקשת נעשתה במטרה למנוע תפיסת הנכס על ידי נושים.
די במסקנה זו, כדי לקבוע שיש יסוד לסעד ההצהרתי שנתבע, הכל כמובן בזהירות הנדרשת בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות.
גם לא נפל כל פגם בתום ליבן של התובעות שעה שניכר מהראיות שהובאו שניסו במשך שנים ארוכות להימנע מהגשת תביעה ולהסדיר את המחלוקות בין הצדדים ללא הצלחה, וכמוצא אחרון פנו להליך זה. סוף דבר, מכל הטעמים לעיל דינה של הבקשה לביטול העיקולים להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו