בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בשל צורך רפואי דחוף

ביום 1.11.2012 פנו המבקש ורעייתו לבית משפט השלום ובקשו, בהסכמתה של המשיבה, להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליהם – לצורך מתן טפול רפואי דחוף למבקש בארצות הברית.

בחוות הדעת נקבע כי אין במסמכים הרפואיים שהציג המבקש כדי ללמד על קיומו של צורך רפואי כלשהוא בניתוח שנערך לו בחודש פברואר 2015, ובודאי שלא היתה דחיפות בביצועו.

רק לאחרונה, בראשית שנת 2015, המבקש יצא מן הארץ לצורך ביצוע ניתוח דחוף אחר – ושב לישראל והתייצב להכרעת הדין בעיניינו, ומבחינה זו הצדיק את האמון שניתן בו. אמנם בעת ששהה בחו"ל שב המבקש ובקש דחייה של המועד שנקבע לחזרתו לישראל – ואולם כאשר החליט בית המשפט המחוזי שלא לאפשר עוד כל דחייה נוספת, התייצב המבקש לדיון במועד שנקבע, ואף לא נטען נגדו שהפר אי פעם החלטה שיפוטית בעיניין זה. ועוד ייאמר, כי אף שמרכז חייו של המבקש הוא בארצות הברית, ברור כי הוא קשור בקשרים עבותים גם לישראל – הן קשרי רכוש ומשפחה, והן קשרים עם קהילה רחבה של חסידים שהוא משמש לה רב ומנהיג.

...

המדובר באדם שאינו נהנה עוד מחזקת החפות, ובכגון דא כבר צוין כי "לדעתי מדיניות שיפוטית נכונה היא כי המורשע בעבירות חמורות לא ייצא ככלל מהארץ בטרם נגזר עונשו, אלא אם כן מדובר בעניין דחוף ביותר ללא תחליף, במיוחד בנושאים רפואיים" (דברי כבוד השופט א' רובינשטיין (כתוארו אז) ב-בש"פ 6060/10 פלוני נ' מדינת ישראל, בסעיף ז (23.8.2010)).

בהינתן כל האמור לעיל, ולאחר איזון בין השיקולים השונים העומדים על הפרק, מצאתי כי מן הראוי להיעתר לבקשתו של המבקש לצאת את הארץ לצורך ניתוח דחוף בשל מחלת הסרטן שבה הוא חולה.

סוף דבר אני מתירה את יציאתו של המבקש לארצות הברית ביום 10.8.2015 למשך שישה שבועות, בכפוף לסייגים המפורטים להלן.

בהתאם להחלטה מיום 15.8.2018, התביעה תתברר בפני בית משפט זה. ביום 23.8.2018 הגיש הנתבע לבית משפט זה "בקשה בהולה ביותר לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ" במסגרתה נטען, כי על הנתבע לצאת מהארץ בדחיפות, כדי להתלוות לאביו החולה במחלה סופנית, אשר מתחיל טפול אלטרנאטיבי ביולוגי חדשני בחו"ל. לאור נימוקי הבקשה, ועל מנת לאזן בין זכויות הצדדים, ניתנה החלטה על ביטול הצוו בכפוף להפקדת פקדון, המצאת ערבות צד ג' ומתן צו עיכוב יצאה מן הארץ כנגד הערב.

לאחר שניתנה החלטה על ידי רשם ההוצאה לפועל, כי הבקשה אינה מפורטת דיה בענין החשש להימלטותו של הנתבע מהארץ, הוגשה הודעה מטעם התובע, במסגרתה נטען, כי התובע למד רפואה ברומניה והוא מאורס לבחורה רומניה.

למה? מה היית צריך לעשות? ת: מה השאלה הזו קשורה לצוו עיכוב יציאה מהארץ? ש: .

...

סיכום ומסקנות: צו עיכוב יציאה מן הארץ הינו סעד קיצוני, אשר פוגע בזכות חוקתית, ויש להיעתר לו בנסיבות בהן בית המשפט משתכנע בקיומם של התנאים הקבועים בתקנות.

אני מורה על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוטל המעמד צד אחד במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע.

אציין, כי לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ובשים לב למסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, נדמה, כי על פניו, הבירור העובדתי הכרוך בתביעה זו חורג מבירור שיתאפשר במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, ועל כן יתכן, כי יש מקום לשקול להגיע להסכמה בדבר מתן רשות להתגונן וקביעת התיק לבירור בהליך משפטי מלא, כדי לברר את הטענות לגופן ולהביא את ראיות הצדדים בפני בית המשפט.

מחד, זכות הגישה לערכאות שהיא זכות בעלת אופי חוקתי, ומנגד, הצורך להגן על בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס כדי שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להפרע את הוצאותיו (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרישמי (2007)).

המבקש מיפרט את מצבו הרפואי שהוא בכי רע ומציין שהוא נאלץ לשלם סך של 1,900 ₪ בחודש במסגרת צו תשלומים שנפסק לו בתיק הוצאה לפועל.

בבקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהגיש המבקש בלישכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה ביום 23.5.13 טען המבקש, בין היתר, שיצא לאחרונה מן הארץ לארצות הברית על מנת לבלות עם בתו ונכדיו את חג הפסח האחרון ושב ארצה לאחר כשבועיים (סעיף 17 לבקשה).

ביום 11.7.13 הגיש המבקש הודעת הבהרה ובקשה נוספת לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרתה ביקש לקבוע מנגנון קבוע ליציאתו מן הארץ לצורך ביקור ילדיו ונכדיו הגרים בחו"ל. עוד הודיע באותה בקשה כי הוא מתכנן לצאת לסין בחודש יולי 2013.

...

גם לגופה של טענה, לא שוכנעתי לקבל את האבחנה שמנסה ליצור המבקש בין סיוע כספי לצורך כזה ולא אחר שנותנת לו אשתו (המתגוררת עמו באותה דירת מגורים) וגם חלוקת ההוצאות ביניהם לגבי מימון הוצאות התא המשפחתי לא הובהרה עד תום.

לא שוכנעתי גם מטענת המבקש כי ניסה לפנות לבני משפחתו וחבריו על מנת לנסות לגייס את סכום העירבון וכי ניסיונות אלה העלו חרס ובהקשר זה המבקש לא פרט דבר כמו למשל מועדי פניות, אל מי פנה וסורב וכדו'.

בנסיבות אלו הבקשה לפטור מהפקדת ערבון - נדחית.

הבקשה הראשונה הוגדרה "בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך טפול", והבקשה השנייה היא בקשה לעיון חוזר בהחלטה שנסבה על דחיית הבקשה הראשונה.

בתגובה שהגיש המנהל המיוחד – בתיאום עם המשיב 2, כונס הנכסים הרישמי (להלן: הכנ"ר) – לבקשה העדכנית של המבקש ליציאה מהארץ הוא ציין כי הוא מיתנגד לה בהיתחשב בכך שהמבקש לא המציא כל אסמכתה בדבר הטיפול הרפואי הקודם בירדן כנדרש, ואף לא הציג מיסמך רפואי עדכני מרופא בישראל.

בתגובתו חוזר המנהל המיוחד – על דעת הכנ"ר – על טענתו כי לפני כחודשיים ניתנה למבקש אפשרות לצאת לירדן בתנאי שלאחר שחזור, ידאג לספק אסמכתות לצרכים הרפואיים שבגינם לכאורה יצא.

...

לאחר בחינת הבקשה, ובשים לב לאמור בתגובת המנהל המיוחד, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אמנם, במקרים המתאימים ניתן להיעתר לבקשת חייב לאפשר לו לצאת מהארץ, אולם כל מקרה ייבחן לגופו (ראו: רע"א 102/18 מעודה נ' רון חמד – מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 6 (29.1.2018)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהתאם לאמור בבקשת המערערת, בהחלטה מיום 9.2.17 נקבע כי תנאי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המערערת יהא תשלום בסך של 300 ₪ וערבות שני ערבים בעלי משכורת ברוטו בסך של 7,000 ₪.

לטענתה, ראש המחלקה בבית החולים הודיע לה כי בנה זקוק לקבלת טפול רפואי דחוף במקום מגוריו הקבוע בישראל ועל כן עליה להגיע לבית החולים באופן מידי ולא יאוחר מיום 10.2.17.

לטענתה על מנת שהטסת ילדה לישראל תתאפשר, יש צורך תחילה לייצב את מצבו ומאחר וקיים סיכוי גבוה להחמרה במצבו, נידרשת הסכמתה בכתב לצורך ביצוע פעולות נוספות.

המערערת מבקשת לצאת את הארץ על מנת לארגן הטסת בנה מרוסיה לישראל לצורך קבלת טפול רפואי בישראל, כך לטענתה , אך אינה מציינת מהו מקור הכספים למימון כל הפעילות הזו, מהו המקור למימון טיסתה של המערערת לחו"ל, שמא יש באותו המקור אף על מנת לפרוע את חובותיה בהוצאה לפועל.

...

מכלל התמיהות הללו, אשר לא ניתן להן מענה בתצהיר מטעמה של המערערת לא עולה תשתית עובדתית המצדיקה התערבות בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נשוא הערעור ואף לא שוכנעתי מן האמור בבקשה כי נפגעת זכות מזכויותיה של המערערת באופן שהוא בלתי סביר לנסיבות ובשים לב לגובה חובותיה וזכות הקניין של הזוכים.

לזאת יש להוסיף את העובדה כי התנאים אשר נקבעו למערערת לצורך ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, קלים באופן מיוחד וחריג ומכאן כי אין מקום לשנות מהחלטת רשמת ההוצאה לפועל ואני מורה על דחיית הערעור.

סוף דבר, הערעור נדחה.