בקשה דחופה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה

לפני בקשה שהוגדרה "בקשה דחופה ביותר לביטול פסילה מנהלית" (להלן-הבקשה).

השאלה היא האם די בכך, האם די בעבר לא עשיר ומכביד במיוחד, של המבקש (הגם שיש ברשום עבר הכולל עבירות תעבורה) כדי להורות על ביטול הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה לאלתר? לטעמי, לא. במסגרת מאזן השיקולים שבין ההגנה על בטחון המשתמשים בדרך, הציבור, אל מול טובתו האישית של המבקש, נוטה לטובת הציבור ואיני רואה לנכון אף לקצר את פרק הזמן של המניעות מלהחזיק רישיון נהיגה.

...

אחרית דבר: לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, שוכנעתי, כי אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול פסילת רישיונו של המבקש, או קיצור התקופה, ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רשיונו של המבקש.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור התיק.

האחת, בקשה דחופה לביטול איסור שימוש ברכב בא"ש 12125-06-11 (להלן-בא"ש) והשנייה בקשה דחופה לביטול פסילה מנהלית בפ"מ 151226-6-21 (להלן-בפ"מ).

השאלה היא האם די בכך, כדי להורות על ביטול הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה לאלתר? לטעמי, לא. במסגרת מאזן השיקולים שבין ההגנה על בטחון המשתמשים בדרך, הציבור, אל מול טובתו האישית של המבקש, נוטה לטובת הציבור ואיני רואה לנכון אף לקצר את פרק הזמן של המניעות מלהחזיק רישיון נהיגה.

...

אחרית דבר: לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, שוכנעתי, כי אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול פסילת רישיונו של המבקש, או קיצור התקופה, ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיונו של המבקש.

מכל המקובץ בהקשרה של הבקשה לביטול הודעת איסור השימוש ברכב נחה דעתי שהחלטת קצין המשטרה ניתנה בסמכות וכדין ועל כן דוחה את הבקשה לביטול איסור שימוש ברכב 97-736-52.

תואיל המזכירות לסרוק ההחלטה גם ב-בפ"מ 15126-06-21, לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור את שני התיקים.

(2) פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בנכוי 30 יום פסילה מינהלית.

הבקשה לביטול פסק-דין כשלושה חודשים לערך לאחר פסק-הדין, ביום 25.1.2018, הגיש המערער – בעצמו – "בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר". בבקשה נכתב כך: "1. בדיון מיום 23.10.17 בית המשפט דן אותי בהעדרי בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים לפסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים ולקנס בסך 1,000 ₪.

...

מנגד, דין בקשתו החלופית של הנאשם, לבטל את פסק-הדין ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא תוך שיותר לנאשם לחזור בו מהודאתו – להתקבל.

מטעמים אלו החלטתי לקבל את הערעור לפי המפורט לעיל.

אשר כל כן, הערעור מתקבל במובן זה שפסק-דינו של בית המשפט קמא יבוטל, והתיק מוחזר לדיון מחודש בבית המשפט קמא, תוך שאני מתירה לנאשם לחזור בו מהודאתו.

לפני בקשתו הדחופה של המבקש לבטל את הפסילה המנהלית שהוטלה עליו ביום 4/7/22.

בהתאם לסעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה, קצין מישטרה רשאי לפסול את רישיון נהיגתו של אדם למשך 30 ימים אם מצא כי ישנו יסוד להניח שיוגש כנגדו כתב אישום בעבירה המפורטת בתוספת הרביעית.

בבוא בית המשפט לקבוע האם יש מקום לבטל את הפסילה המנהלית שהוטלה, על בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמה בעבירה המיוחסת, והאם יש בהמשך הנהיגה כדי להוות סכנה לשלום הציבור (בשפ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים)).

...

לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו ובתיק החקירה ולאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ואת המבקש, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

לעניין קיומן של ראיות לכאורה, נקבע כי "הרף הנדרש לראיות לכאורה, הוא רף מינימלי בדומה להלכה הנוהגת בדיני המעצרים. בית המשפט אינו בוחן או בודק מהימנות העדים, או משקל הראיות אלא בוחן האם יש די בחומר הגולמי שבפני הקצין כדי לבסס הנחה כי יוגש כתב אישום. מקום בו חומר החקירה מגלה על פניו, בבחינה לכאורית, המקיים יסוד סביר להרשעה, ובפרט מקום בו חומר החקירה הוא כזה שהרשעה או הזיכוי תלויים במידת האמון או חוסר האמון, שהשופט היושב בדין ייתן אמון בגרסה המפלילה, אז המסקנה המשפטית היא שקיים יסוד סביר להרשעה. ראו בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל." (ראו למשל ע"ח (מחוזי חיפה) 48511-08-20 מחמוד נ' מדינת ישראל, 25.8.20, כב' השופט מאזן דאוד).

לאור האמור לעיל, הבקשה, כאמור , נדחית.

ההליך קמא - ביום 19.11.2023, העוררת הגישה לבית משפט קמא הנכבד, בקשה דחופה לביטול הפסילה (להלן: "הבקשה"), לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה").

טענתה הייתה כי החלטת הקצין שגויה, כי לא היה מקום לפסול את רישיון הנהיגה שלה בנסיבות, ובודאי שלא ל-60 יום, כי הפסילה פוגעת בה באופן לא מידתי, וכי ההנמקות של ההחלטה חסרות שכן לא ניתן משקל לנסיבות של הארוע ולנסיבות האישיות של העוררת.

עוד באותו היום העוררת הגישה תגובה לתשובה של המשיבה וטענה כי אין חובה לקיים דיון פרונטאלי במעמד הצדדים בבקשות כגון אלו, כך שניתן לתת החלטה למרות הוראות צו החרום, ואף נטען כי לא יתכן שמי שמבקש לבטל פסילה מנהלית לא יוכל לפנות לביהמ"ש בבקשה רלבאנטית נוכח צו החרום עד שיסתיים תוקף הצוו (וכאשר באותה העת לא ניתן היה לדעת מתי יסתיים).

...

בסעיף 11 לבקשה, ציינה העוררת כי לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, ניתן להגיש בקשה לבטל את הפסילה לביהמ"ש המוסמך לדון בעבירה, ולפי סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי, תשנ"ב-1982, דנים נאשם בביהמ"ש אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה או ששם נמצא מקום מגוריו של הנאשם.

לבקשתי, נשלחו אלי המסמכים אשר הצטברו בתיק החקירה (ואשר לא הוצגו מטעם המשיבה לבית משפט קמא הנכבד) ולאחר עיון במסמכים סבורני, כי יש להורות על קיצור תקופת הפסילה.

במצב דברים זה, סבורני כי היה על הקצין לשקול את האפשרות שהמדובר בתאונה שנגרמה תוך כדי ניסיון להתחמק מפגיעת המשאית.

סיכום - אשר על כן, הערר מתקבל בחלקו ואני מורה על קיצור תקופת הפסילה, כך שתעמוד על 30 יום ממועד השימוע, קרי עד יום 15.12.2023.