בקשה דחופה לביטול הגבלת חשבון בנק לפי חוק שיקים ללא כיסוי

הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה: ביום 13.2.2020 הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה לפי סעיף 10א' לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, למתן סעד זמני במעמד צד אחד, לעיכוב תחילת הגבלת חשבונה ו/או סעד המבטל באופן זמני את הודעת הבנק, וזאת עד למתן ההחלטה הסופית בבקשתה כדי למנוע גרימת נזקים הפיכים למבקשת, הואיל והותרת הודעת הבנק על כנה תיפגע במבקשת, כך נטען, וביחסיה המסחריים באופן בלתי הפיך.

ביום 16.2.20 הגיש ב"כ המבקש בקשה דחופה לעיון חוזר ולמתן צו אירעי לעיכוב החלת ההגבלה עד לקביעת מועד דיון, ובית משפט קמא החליט ביום 17.2.20 שיש לצרף את הודעת ההגבלה עצמה.

...

לא שוכנעתי כי המקרה נשוא הדיון כאן נכנס לגדר אותו מקרה חריג המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

לא הובהר מעיון בתיק האם בוצעה ההמצאה דלעיל למשיב, כבר ביום 20.2.20, ואולם, ככל שההמצאה אכן בוצעה במועד זה, אמורה תגובת המשיב להיות מוגשת עד מחר, 27.2.20, מה שיאפשר מתן החלטת בית-משפט קמא לעיצומו של עניין בקשר לסעד עיכוב ההליכים, וזאת לאחר עיון בתגובת המשיב, ו/או קיום דיון בסוגיה זו. ואולם, ככל שההמצאה למשיב, למרות האמור בהחלטות בית-משפט קמא, טרם בוצעה, על ב"כ המבקשת לפעול בהקדם כאמור בהחלטת בית-משפט קמא מיום 20.2.20, על-מנת שהמשיב יוכל להגיש תגובתו ובית המשפט יכול לאחר מכן ליתן את החלטתו לגבי הסעד המבוקש ו/או להורות על קיום דיון בסוגיה זו. לסיכום: לא שוכנעתי כי נפל בהחלטתו המנומקת של בית-משפט קמא מיום 20.2.20, פגם שיש בו כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

לפיכך, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), זאת בעקבות הודעת המשיב על הגבלת חשבון הבנק של המערער לאחר ש-10 שיקים של המערער סורבו.

יחד עם העירעור הגיש המערער בקשה דחופה למתן צו, שימנע את תחילת הגבלת חשבון הבנק וזאת לפי סעיף 10א(א) לחוק.

אמנם נפסק, כי לבית המשפט סמכות לגרוע או לבטל שיקים שסורבו גם משקולי צדק, וכי רשימת העילות לגריעת שיקים שסורבו המפורטת בסעיף 10(א) אינה רשימה סגורה (ר' למשל עש"א (שלום קריות) 24328-07-17 ואכד עאמר נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ (נבו 09.10.2017) עש"א (שלום ראשל"צ) 31602-04-18 גיזהלאו טסמה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (נבו 10.06.2018) אלא שבעניינינו המערער לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות שימוש בסמכות זו. מלבד טענה כללית לכך שהעסק נקלע למשבר בשלב משבר הקורונה, ומבלי להקל ראש בקושי הממשי שנוצר למערער בתקופה זו, הרי שהמערער לא הצביע על "נקודת אור" המלמדת על היתאוששות צפויה או על פרקי זמן קצרים בהם היה שיפור בהכנסות העסק מדצמבר 2019 ועד היום.

אלא שגם בכך (גריעת אותו שיק מיום 28.02.20, על אף שכאמור אין הצדקה לעשות זאת) לא היה כדי לסייע למערער - גם לאחר שניתנה ההחלטה המורה על עיכוב זמני של הגבלת חשבון הבנק (בעקבות הבקשה לסעד זמני שהגיש המערער), חזרו עוד שלושה שיקים, בשל יתרות שאינן מספיקות לכסוי השיקים.

...

התוצאה: הערעור נדחה.

משנדחה הערעור הרי שגם מבוטל הצו הזמני שניתן ביום 24.01.21.

המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור בסך 800 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

יש לציין , כי בד בבד עם הגשת העירעור הוגשה על ידי המבקשים בקשה דחופה למתן צו למניעת תחילת הגבלת החשבון בהתאם להוראת סעיף 10א(א) לחוק שיקים ללא כסוי כאשר במסגרת הליך זה ניתן צו זמני המורה על עיכוב תחילת ההגבלה עד למתן החלטה אחרת בתיק העקרי .

בתאריך 19.4.2021 נשלחה אל המערער הודעה על החלת הגבלות בין התאריכים 5.5.2021 ועד 5.5.2022 לפי חוק שיקים ללא כסוי , תשמ"א – 1981 לאחר שלא פרע עשרה שיקים אשר משוכים על החשבון בין התאריכים 29.10.2020 ועד 16.4.2021 לפי הפרוט הבא : 29.10.2021 – שיק מספר 010275 ע"ס 525 ₪ .

  סעיף 10(ב)(2) לחוק שיקים ללא כסוי קובע שאי קבלת התראה לא תהווה עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו ובילבד שהבנק שלח התראה טרם תחילת ההגבלה כך שאין כל חשיבות מעשית לעצם קבלת ההודעה על ידי בעל החשבון (ראה : עש"א (שלום ירושלים) קסם פארם בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מיום 22.7.2019) .

...

לפיכך , הנני מורה על גריעתם של שיקים מספר 1 ו – 2 מיום 29.10.2021 ממניין השיקים אשר סורבו על ידי המשיב .

ודוק , עיון במכתב המייל שאותו שלח המערער לידי המשיב בתאריך 31.10.2021 עולה כי השיקים אשר מתייחסים להחלטה ההגבלה החדשה מיום 13.11.2021 הוחזרו בין התאריכים 26.5.201 או 23.5.2021 (כפי דברי נציגת הבנק) ועד לתאריך 3.10.2021 שעה שמסגרת החשבון החדשה עודכנה בתאריך 20.4.2021 (ראה גם דברי נציגת הבנק בעמוד 2 שורות 24-28 ; עמוד 3 שורות 6-7 לפרוטוקול מיום 27.10.2021), ולכן, ברי שאין מקום לגרוע את השיקים אשר לא כובדו לאחר מתן החלטת ההגבלה מיום 19.4.2021 ואין מקום להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע מיום 2.12.2021 .

סוף דבר : גם אם היה מקום לגרוע את המחאות 1-2 כאמור לעיל, ממניין ההמחאות אשר סורבו, אין מקום לקבל את הערעור שכן התוצאה אינה משתנה – מעל 10 המחאות לא כובדו כדין, בתקופה הרלוונטית לניהול החשבון (אשר הוגבל כדין גם פעם נוספת).

בכדי להעמיד את הדברים על דיוקם, אבהיר כבר בפתח הדברים שהמערערת, פתחה את ההליך הנוכחי בבקשה דחופה למתן סעד זמני לפיו התבקשתי להורות על עיכוב זמני של כניסתה לתוקף של הגבלת החשבון נשוא המחלוקת, עד למתן החלטה סופית בעירעור לגופו.

6.7 לטענת נציג המערערת, הוא פנה לבנק בבקשה לבטל את השיק שסכומו 30,000 ₪ מאחר ולא ניתנה תמורה בגינו בעוד שבכל הנוגע לשיק הנוסף ע"ס 2,400 ₪ המערערת הפקידה בגין השיק האמור סכום כסף באותו היום בשעות אחר הצהריים אך ההמחאה לא כובדה בכל זאת מהסיבה "א.כ.מ.". טעות הבנק המשיב ביום 26.5.22, הוגשה תגובת המשיב בכתב.

7.3 הבנק שיגר התראה בדבר החלת הגבלות על החשבון לפי סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כסוי ולפי תקנה 7 לתקנות שיקים ללא כסוי וזאת עוד ביום 1.2.22 ויחד עם זאת, המערערת לא נהגה בזהירות ולא הסדירה את היתרה בחשבון כנדרש ממנה ובמועדים 10.2.22 עד 22.2.22 הוצגו חמשה שיקים נוספים לפרעון ולא כובדו בהיעדר יתרה מספקת בחשבון.

תחילה אדון בטענות המערערת לעניין שני השיקים נשוא העירעור; אני ערה לטענת הבנק לפיה משסורבו 17 שיקים בסך הכל, מדובר בדיון תאורטי שכן לשיטת הבנק גם אם העירעור יתקבל במלואו, אין בכך כדי להביא לביטול ההגבלה וזאת בהיתחשב במספר השיקים שסורבו בסך הכל בתקופה שבין חודש נובמבר 2021 ועד אפריל 2022.

"שיק שסורב" מוגדר בסעיף 1 לחוק שיקים לאל כסוי כדלקמן: "שיק שסורב – שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול." הנה כי כן, לכל היותר טענת המערערת לעניין הביטול, יכולה להיות סיבה נוספת ואין בה כדי לשלול את העובדה שמדובר בשיק שסורב.

...

טענה זו אין בידי לקבל.

טענות כלליות של המערערת לעניין חובת הבנק לאפשר לה חריגה ואי מסירת הודעה בדבר צורך בהפקדה; עיינתי עיון יסודי בתצהיר נציג המערערת והגעתי לכלל מסקנה שהטיעונים שנטענו בו, נטענו בחלקם באופן סתמי ביותר ובחלקם בחוסר רלוונטיות לשיקים נשוא הערעור.

מכל האמור, לא מצאתי כי המערערת הוכיחה את טענותיה לעניין שני השיקים ועל כן, אני דוחה את הערעור.

רקע ביום 20.10.2022 הגישו המערערים בקשה דחופה לעיכוב ביצועה של הגבלה בסעיף 10א(א) לחוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: החוק) וכן ערעור על החלטת המשיב ובקשה לגריעת שיקים מרשימת השיקים ללא כסוי שהביאו להגבלה.

בהתאם לתקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי, יש לצרף לערעור "העתק מפניתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במנין השיקים שסורבו, ותשובת המשיב לפניה". המערערים לא טענו כי פנו בכלל לבנק קודם להגשת העירעור וממילא גם לא צורפה פניה ותשובה.

...

עולה כי עיקר הטענות של המערערים היא התוצאה הקשה של דחיית הערעור והחלת ההגבלה.

דיון והכרעה דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, שכן אין בפי המערערים טענות שעשויות להתקבל.

ובענייננו: ככל שיש בפי מערערים הסבר מדוע לא התייצבו לדיון וככל שיש בפיהם טענות הגנה שיש בהן תביא לתוצאה שונה, הרי שיש לקבל את בקשתם ולבלטת את פסק הדין ניתן בהעדרם בדיון ביום 22.3.2023.

תוצאת הדברים כי הבקשה לביטול ההחלטה מיום 22.3.2023 -נדחית.

הבקשה לביטול ההחלטה מיום 22.3.2023 נדחית, עיכוב ההליכים מבוטל, ובנוסף לכל ההוצאות שנפסקו עד כה, יישאו המערערים בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪ נוספים אשר ישולמו בתוך 30 יום.