בעל דין נדרש - תביעה לפירוק שיתוף

בעיניין זה כבר נקבע בפסק דינו המנחה של הרשם עודד גרשון (כתוארו אז) בבש"א (מחוזי חיפה) 904/99, עזבון המנוח מאיר בינשטוק ז"ל נ' א.א.חי חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם ב"נבו", 09.11.2000): "אין די בזכות אובליגאטורית להירשם כבעלים כדי להקנות לבעל הדין את הזכות לידרוש פירוק שתוף במקרקעין. הזכות לתבוע פירוק שתוף במקרקעין, על פי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, מוקנית אך ורק לבעלים הרשומים של המקרקעין. רק מי שבידו זכות קניינית זכאי לידרוש פירוק שתוף במקרקעין." (ההדגשות כאן ולהלן שלי.

...

לגישה זו מצטרף גם פרופסור י' ויסמן המציין בהקשר זה כי: סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שיתוף מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות, כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות (יהושע ויסמן דיני קנייין בעלות ושיתוף 213 (1997)).

מקובלת עליי, אפוא, מסקנתה של השופטת ברק-ארז כי במקרים מתאימים היעדר רישום אינו שולל את תוקף ההסכם כלפי צד שלישי (פסקה 34 לחוות דעתה), וכזה הוא המקרה שלפנינו.

הא ותו לא. סוף דבר לאור האמור, ובשים לב לקביעותיי בדבר הצורך במחיקתו של התובע מס' 2 מההליך, והרציונל שלפיו יש לצרף את יורשי המנוח להליך ולא ניתן להסתפק בתביעה מכוחו של ייפוי כח של המנוח שהלך לעולמו, וכן נוכח קביעתי בדבר תוקפו של הסכם השיתוף התקף והמחייב מיום 3.7.2001, אני קובע כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

צירוף בעל דין נידרש – קיצורו של דין תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 החלה על הנידון נוכח הוראת המעבר המפורטת בסע' 181 (ג) (1) לתקנות המחילה את פרק ז' לתקנות גם אם התביעה הוגשה קודם ליום 1.1.21 מורה כי – (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

כך, כדוגמה, תביעה העוסקת בפרוק שתוף בנכס כאשר נתבעים בה רק חלק מהשותפים בו, וכפי שהובהר בעיניין רע"א 2228/15 הנ"ל - " מקרים נפוצים להכרעה כי נוכחותו של אדם דרושה כבעל דין הם למשל כאשר מדובר בפסק דין חפצי, כגון תביעת בעלות בנכס, או פסק דין הכולל חובת ביצוע של מעשה המשפיע ישירות על זכותו של אותו אדם (זוסמן, 199-203). המשותף למקרים שצוינו לעיל, הוא כי אם לא יצורף הצד השלישי להליך כבעל דין, תקופח זכותו-שלו או של בעלי הדין הקיימים, בשל העובדה כי לא נשמע קולו ולא יחול עליו מעשה בית דין". ומהלכה למעשה – בנידון, אין כל עילה ממשית המצדיקה צרופם של הנתבעים הנוספים המבוקשים לתביעה בנגוד לרצונם של התובעים.

...

אך יותר מכך, בחינת נסיבותיו של הנדון מובילה למסקנה כי אין מתקיימים בו התנאים שנקבעו בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי לצורך התרת תיקון כתב טענות וצירוף הנתבעים המבוקש, ובמילים אחרות - בהתחשב "בהתנהלות הנתבעים", "בשלב הדיון" ו"במטרה לשמה מבוקש התיקון" אין כל מקום להיעתר לה. עילתו של כתב התביעה היא בעיקרה עילה נזיקית שהורתה בנזקי גוף שגרמו הנתבעים 1-9 לתובעים בין באופן ישיר ובין מתוך אחריות שילוחית והעדר פיקוח ניאות ונדרש.

ככל שתוגש בקשה מסודרת וערוכה כדין לעניין זה ומתוך שהדברים נוגעים באופן ישיר להגנתם של הנתבעים עצמם יישקלו הדברים לגופם וזאת כמובן מבלי שיש באמור להביע עמדה באשר לבקשה זו. מכלל האמור - הבקשה נדחית.

תקנה 46(א) לתקנות קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." בהתאם לנסח לישכת רישום המקרקעין נושא תאריך 05/03/23, (צורף כנספח ב' לכתב התביעה) רשומים כהן כחוכרים ועל כן הם בעלי דין נדרשים בתובענה זו, שעניינה כאמור, בין היתר, פירוק השתוף במקרקעין.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל.

על כן, למען הסר ספק, ניתנה בתאריך 08/05/23 החלטתי לשם הבהרת העניין ובמענה לה, הודיע עו"ד אור זך כי שוחרר מתפקידו כבר בשנת 2006 והערת האזהרה אמורה הייתה להימחק.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

רק לאחר שתתברר ותוכרע טענה זו, בין אם במסגרת שיח מול רמ"י ובין אם בפני הערכאה המוסמכת, ניתן יהיה להדרש לתביעה לפירוק השתוף באופן שיש בו להגן על זכויות כלל בעלי המקרקעין.

הבחנה זו נידרשת גם משום שבמקרה של בעל זכויות צד ג' קיימת וודאות מסוימת בטענותיו ובהשלכותיהן על שווי המקרקעין, וגם משום שבניגוד לצד ג', שאינו מבקש את פירוק השתוף ולכן גם לא נידרש להקדים ולברר את טענותיו, בעניינינו, בידי התובע השליטה והיכולת לברר את טענותיו קודם לנקיטת הליך פירוק שתוף.

במסגרת זו יש לידרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לידרוש, שיהיו מלאכים זה לזה.

...

יוער, כי ביום 23.4.2023 התקיים דיון אשר במסגרתו הסכימו הצדדים להסדר דיוני לפיו, הם מבקשים להכריע בתביעה לפירוק שיתוף, ובכלל זה בטענה המקדמית לפיה יש להכריע ולברר את טענות התובע לזכויות חכירה בפני הגורמים ו/או הערכאה המוסמכת קודם להכרעה בטענות לפירוק השיתוף, על יסוד טענות הצדדים לאחר סיכומים.

אפשר שבית המשפט היה מגיע למסקנה שונה מקום בו היה מדובר בחכירה בשטח ספציפי ומוגדר.

לסיכום, אני סבור כי נוכח עיקרון תום הלב החובה להימנע מניצול לרעה של הליכי בית המשפט , מוטלת על שותף למקרקעין החובה לנהוג כלפי שותפיו בתום לב ובדרך מקובלת, לרבות בנסיבות בהן הוא מבקש לפרק את השיתוף ביניהם.

סוף דבר אשר על כן, מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי להורות על מחיקת התביעה לפירוק שיתוף.

" על הראציונאל המונח בבסיס תכליות אלה עמד בית המשפט העליון ברע"א 7650/20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ [פורסם בנבו] (28.12.2020) (להלן – עניין פיירפלאי): "נקודת המוצא היא כי בעל דין שאינו זוכה בהליך יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד שזכה. הדבר נועד למנוע חסרון כיס של הצד הזוכה; להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק; ולעודד נתבעים בכוח להמנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה (ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, [פורסם בנבו] פסקה 67 (28.2.2018)). עם זאת, פסיקת הוצאות בשיעור ריאלי כפופה להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות (ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 612 (2005)). פסיקת הוצאות משפט מיועדת איפוא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מוסדיים, ובהם מניעת תביעות סרק, שאיפה למניעת ניהול מכביד של ההליך או שימוש בהליך שלא בתום לב." על יסוד התכליות המונחות בבסיס הטלת הוצאות על בעל דין, מוסיפה וקובעת תקנה 153 לתקנות את שיעור ההוצאות.

לעומת זאת, לאחר שבית המשפט מכריע באופן פירוק השתוף, ובפרט כאמור כאשר ההכרעה מורה על מכירה חיצונית של המקרקעין ומינוי כונסי נכסים לשם ביצוע המכירה, או אז השליטה בהליך יוצאת מידי בעלי הדין, ועוברת לידי כונס הנכסים אשר מנהל את הליך המכירה עד השלמתו (בפקוח בית משפט).

...

מהטעמים עליהם עמדתי לעיל, אני סבור כי יש מקום לשפות את מרינה בגין הוצאות להן נדרשה, ולמעט ההוצאה בעניין חוות דעת בצלאל קציר, וזאת מאחר שאיני סבור כי יש להשית הוצאה זו על כתפי העירייה בנסיבות העניין.

בסיכומו של דבר, לאחר בחינת מכלול השיקולים לעניין שכר הטרחה כמפורט לעיל, לרבות היקף ההליכים והעבודה, משך ההליך, התנהלות הצדדים, הדיונים שנערכו, מידתיות וסבירות התשלום וכיו"ב, מצאתי בנסיבות מקרה דנן להעמיד את סכום שכר הטרחה שהעירייה תשיב למרינה בקשר עם הליך פירוק השיתוף, על סך של 350,000 ₪.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, העירייה תישא בהוצאות מרינה כמפורט בסעיף 47 לעיל וכן בתשלום שכ"ט כמפורט בסעיף 53 לעיל.