בעל דין יודיע לעד המופיע ברשימת העדים שהגיש

לאחר עיון בבקשה ובתשובות, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות מהנימוקים כדלקמן: המסגרת הדיונית בעניינינו היא תקנה 83 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 לפיה : "בעל דין יודיע לעד המופיע ברשימת העדים שהגיש או ברשימת העדים שתוקנה ברשות בית המשפט, על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים;...". ובהמשך, תקנה 83 (ב) קובעת: "על אף האמור בתקנה משנה (א) או נוסף על האמור בה, בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להזמנת עד בתוך שלושים ימים מעת קביעת מועד הדיון ובכל מקרה לא פחות מארבע עשר ימים לפני מועד הדיון". (הדגש לא במקור- א.כ.).

...

בקשת הנתבע אמנם רחבה מאוד אך ניתן להיעתר חלקית לבקשה וזאת ביחס למסמכים הקשורים לשתי העסקאות שלגביהן הנתבע טוען שקיבל תשלום שלא על חשבון פירעון ההלוואות.

מעיון בהחלטת בימ"ש קמא בהשוואה למבוקש בבקשה מיום 14.3.22 עולה כי בימ"ש קמא נעתר לחלק נכבד של הבקשה.

  לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

המבקש ישלם לעפיה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2000 ₪ ולמשיבה 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2000 ₪.

ביום 12.12.2022 ניתנה החלטה לפיה "לא תישמע עדות מי שלא נכללו ברשימת העדים". ביום 18.12.2022 הגישו המבקשים הודעה לבית משפט קמא בה טענו כי כל העדים צוינו ברשימת העדים וכי בנוסף לכך הוגשה חוות הדעת.

הבחנה זו עשויה לכאורה להביא למסקנה לפיה המונח "עד" בתקנות אינו כולל גם "מומחה". כך, תקנה 83(א) המצויה בפרק י"ג, מתייחסת לזימון עד המופיע ברשימת העדים, וקובעת כי האחריות לדאוג להתייצבות של עד כאמור לצורך מתן עדות היא של בעל הדין שציין את העד ברשימת העדים.

...

במקרה דנן, אני סבורה כי השיקולים הללו מצדיקים את קבלת הבקשה כפי שיפורט להלן.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחוות הדעת, אני סבורה כי יתכן שלחוות הדעת תהיה רלוונטיות לצורך הכרעה בהליך.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור מתקבלת.

לטענת המבקשים, תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מורה שקודם לישיבת קדם המשפט הראשונה על בעלי הדין להגיש "רשימת עדים" שבכוונת כל אחד מהם להזמין במסגרת ההליך "למתן עדות לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית". הוראה זו נוספה בתקנות החדשות והיא משנה את הדין שחל בהקשר זה בתקנות הישנות.

עוד נטען, כי מעיון בתיק שנימסר לבאת-כוח המשיב הנוכחי, עולה כי הוכנה רשימת עדים שנחתמה ע"י עו"ד מור יוסף ביום 19.10.22 ועקב טעות משרדית, לא הוגשה ההודעה ככל הנראה עקב ניהול המו"מ בין הצדדים שניסו לקדם את הליך מכירת הבית לתובעים, גם לאחר שכבר הוגשה התביעה על ידם.

התקנות אינן קובעות מהו הדין כאשר בעל דין מבקש לזמן עד שלא הופיע ברשימת העדים, ועל כן קבע בית משפט העליון כי בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה כאמור תתאפשר רק ברשות בית המשפט ומטעמים שיהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ר' רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני, (29.11.2021) (להלן: "עניין נבואני").

...

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומתירה הגשת התצהירים מטעם הנתבע, חרף העובדה שלא הוגשה רשימת עדים מטעמו.

בשים לב לכך שהבקשה נדחתה, אך היא עוסקת במחדל של הנתבע שבית המשפט נעתר לבקשת הנתבע לתקנו, אין צו להוצאות.

עם זאת ביום 27.8.2019 הנתבע 3 הגיש הודעה כי עו"ד ח'ורי צפוי למסור עדות לבקשתו של הנתבע 3, ולכן על עו"ד ח'ורי להפסיק את ייצוג הנתבע 3, זאת בהתאם לכלל 36 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עו"ד לייצג בעל דין שהוא עומד להעיד מטעמו.

במאמר מוסגר, יצוין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות), אמנם לא קיימת הוראה מקבילה לתקנה 168(ב) לתקסד"א הישנות, ואולם תקנה 62 לתקסד"א החדשות קובעת מועדים קשיחים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, כאשר חריגה מאותם המועדים, ובכלל זאת הגשת בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה האמורה, תתאפשר רק ברשות בית המשפט, ומטעמים אשר יהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים 351-350 (2021); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 300 (2019)).

...

מהמקובץ לעיל עולה תמונה ברורה של הטעיה אף אם לא היה נעשה מצג וננקט אי גילוי ביחס למשמעות הסכם הנאמנות בלבד.

על כן, ועל אף שמבלי לקבוע מסמרות ציינתי לעיל כי פני הדברים נראים נוטים לכיוון טענות התובע אף בעניין זה. לעניין טענות הנתבע 4, אדגיש למען הסר ספק כי כאמור רישום זכויות התובע היה דבר שברור לו וידוע לו – ועל כן בין היתר טענותיו נדחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

אכן, אילמלא הייתי מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם בעלי הדין, לא היתה כל מניעה לזמן את כל העדים, שפרטיהם הופיעו ברשימת העדים, בהתאם לתקנה 83.

ב"כ התובעת יודיע לעדים על ביטול זמונם ליום 30.10.23.

...

איני מקבלת גם את הטענה לפיה "המועד להגיש כל בקשה בעניין חלף זה מכבר". וכי איזו בקשה יכול היה הנתבע להגיש? במועד הגשת רשימת העדים לא היתה לו כל עילה להתנגדות, ובמועד הגשת תצהירי העדות הראשית לא גילתה התובעת שבכוונתה לזמן עדים מבלי להגיש תצהיר מטעמם.

על מנת למנוע פגיעה בנתבע, אני מורה כי התובעת תקדים ותגיש תצהירי עדות ראשית מטעם שני העדים, לא יאוחר מיום 22.11.23.

על מנת לאפשר הגשת תצהירי עדות ראשית, אני מורה על דחיית מועד ההוכחות ליום 22.1.24 בשעה 10:00 עד השעה 16:00 או עד תום שמיעת הראיות.