בעילת קטינה ומעשים מגונים - 6 שנות מאסר

הצוו הושת, לבקשת המשיבה, לאחר ששוחרר המבקש מריצוי 6 שנות מאסר בפועל שנגזרו עליו בגין הרשעתו, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בין היתר בשתי עבירות של בעילה אסורה בהסכמה של קטינה לפי סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין-התשל"ז, ובביצוע מעשה מגונה לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין.

...

ברם, הואיל ומדובר בהליך הנובע מהרשעתו של הנאשם, ומתמקד בו, סבורני כי הסיווג המתאים להליך הוא בשדה המשפט הפלילי, ולא בשדה המשפט האזרחי-מנהלי.

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לידי, לרבות הערכת המסוכנות בעניינו של המבקש, אשר נתבקשה ונתקבלה מהמשיבה, איני מוצא לנכון להתערב בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי.

לפיכך דין הבקשה להידחות.

למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירה של בעילת קטינה מתחת לגיל 16 ומעשה מגונה, בגינם ריצה 6 שנות מאסר ושוחרר לפני כחצי שנה.

ב) מנגד טוען ב"כ המשיב כי האיכונים ביחס למכשיר הפלפון הנייד של המשיב 1 אינם מהוים ראייה לכאורית להוכחת אשמתו של המשיב 1, אלא סיוע לכאורי, שאין די בו בכדי לייחס למשיב 1 את המעשים המיוחסים לו. ב"כ המשיב מפנה לעדויות מתוך תיק החקירה, המצביעות, לטענתו, על כך שהמשיב 1 לא נטל כל חלק במעשה העבירה, ובפרט מפנה להודעותיו של מחמוד.

...

מכלל האמור עולה המסקנה הברורה כי בתיק החקירה נמצאו ראיות לכאורה שיש בהן די כדי להוות ראיות מספיקות אשר אם תוכחנה, יורשע הנאשם על פיהן.

אני סבורה שבמקרה זה אין מקום להזמנת תסקיר מבחן באשר אין מקום לשקול חלופת מעצר כלל בעיקר נוכח הנסיבות בהן בוצעו העבירות.

לפיכך, אני מורה על מעצר המשיב 1 עד לתום ההליכים נגדו.

הוראות החוק הנוגעות לענייננו הן אלה: בעילה אסורה בהסכמה-סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין קובע: "הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו-מאסר חמש שנים" מעשה מגונה-סעיף 348 (ד)1): "העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו-מאסר ארבע שנים" הפרת הוראה חוקית-סעיף 287(ב): "המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו-מאסר ארבע שנים" הפרעה לשוטר במילוי תפקידו-סעיף 275 לחוק העונשין קובע: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו-מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים" המחוקק קבע קביעה ברורה וחד משמעית, כי אסור לגבר בגילו של הנאשם לקיים יחסי מין עם קטינה בגילה של המתלוננת, כאשר במקרה דנן אין מדובר רק בבגיר וקטינה, אלא גם במטפל נפשי ומטופלת.

נוכח כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א.מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים מיום מעצרו.

...

סיכומו של דבר 54.

סבורני, כי העובדה שהמתלוננת עסקה בזנות בעבר אינה משחררת את הנאשם מחובתו הטיפולית בה ואינה מהווה שיקול לקולא בענישה.

נוכח כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א.מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים מיום מעצרו.

בשולי הדברים צוין, כי ככל שיבקש להישתלב בהליך טפול, הומלץ כי האופציה הטיפולית תבחן בשב"ס. ראיות הצדדים לעניין העונש התביעה מטעם התביעה הוגש לנו תדפיס מידע פלילי בעיניינו של הנאשם, אשר לימד, כי בשנת 2002 הוא נדון לפני בית המשפט המחוזי בבאר – שבע ****** ובבית המשפט העליון במסגרת ****** בגין עבירה של בעילת קטינה מתחת לגיל 14 לעונש מאסר בפועל בן 8 שנים, לצד פיצויים למתלוננת.

תיק זה עסק בנגיעה במתלוננת קטינה בת 12 בחזה ובאיבר – מינה, בליטוף גופה, בתפיסתה, הושבתה על ברכיו, חיבוקה, ליטופה בחלקי גופה כולל איבר מינה בשנית, שכיבה עליה ונישוקה; ארוע נוסף אשר נכלל בגזר – דין זה ****** כן לימד התדפיס על כך, שהנאשם הורשע בשנת 1998 בגין עבירות שעניינן זיוף, ניסיון לקבלת דבר במירמה, שבוש מהלכי משפט ושימוש במסמך מזויף (וריצה בגין כך 6 חודשי מאסר) ובעבירות דומות מספר שנים קודם לכן (אז הוטלו עליו עונשי מאסר על – תנאי וקנס בלבד).

לטעמנו, אין ניתן כלל ועיקר לזלזל בחומרת מעשיו של הנאשם: מישוש חזה של ילדה או נערה צעירה, מישוש ישבנה ואיבר מינה, אינם מעשים קלי – ערך; וגם אם יסוד הפעלת הכוח נעדר כימעט כליל מתאור המעשים בכתב – האישום הרי שהציות המצופה מילדה או מנערה צעירה כלפי סבה מהוה תחליף עונשי ראוי להפעלת כוח, ולא בכדי רואה המחוקק בניצול יחסים משפחתיים לצורך ביצוע מעשים מגונים נסיבה המחמירה מאוד את העבירה, בפרט מקום בו עניין לנו בקטינים שגילם פחות מ-16 שנים.

...

עם זאת, לא מצאנו לנכון להתעלם מהקביעה הברורה, שלפיה חרטתו היא במידה רבה מן השפה ולחוץ ולא עמוקה וערכית כהגדרת ב"כ המאשימה.

גזירת העונש אמרנו כבר, שלא מצאנו טעם כלשהו לסטות מהסדר – הטיעון, שהונח לפנינו בידי הצדדים.

מתחם העונש ההולם שקבענו בעצמנו דומה לטווח הענישה שהוגדר בו. לאחר ששקלנו את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ונתנו את המשקל הראוי מחד גיסא לעבר המכביד ולנטילת האחריות החלקית, ומאידך גיסא להודאה, לחיסכון בזמן השיפוטי, לנסיבות חייו של הנאשם, למצבו הרפואי ולגילו המתקדם, מצאנו לנכון לגזור לו עונשים בסמוך לרף העליון של טווח הענישה שהוצע, כמפורט להלן – 8 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.

מדיניות הענישה מלמדת כי במקרים דומים הושתו על נאשמים עונשי מאסר ממש: ברע"פ 2085/16 אזולאי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 27.9.16 (פורסם בנבו), הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 ובהפרת צו פקוח לאחר שחיבק ילדה כבת 4 ונגע בישבנה מעל מכנסיה, ובהזדמנות אחרת החזיק אותה בידה ולקח אותה אל מאחורי הבניין, בהיותו תחת צו פקוח.

בת"פ (פתח תקווה) 28664-12-16, מדינת ישראל נ' אלדרארגה, ניתן ביום 21.2.19 (לא פורסם), נקבע מיתחם ענישה שנע בין 6 ל – 15 חודשי מאסר לבצוע מעשה מגונה בטרמפ, אשר כלל מגע בחזה המתלוננת (יובהר כי אותו נאשם נידון גם בשל מעשים נוספים.

ראשית יצויין כי מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם עולה כי בעברו 11 הרשעות קודמות, החל מבית המשפט לנוער, ובהן בעבירות של מעשה מגונה בקטין עד גיל 14, בעילת קטינה מתחת לגיל 16, מעשה מגונה בכח, מעשה מגונה בפני קטין, צריכת מעשה זנות מקטין, ועוד, עבירות מין בהן הורשע במסגרת 5 הרשעות שונות בין השנים 1990-2016.

...

בסופו של דבר אכן עיסה הקטין את הנאשם, ובכלל זה באשכיו, עד הגעת הנאשם לפורקן.

בחנתי את עתירת המאשימה לחריגה לחומרה ממתחם העונש ההולם, והגם שהדבר אינו משולל יסוד כאשר עסקינן במי שנידון זו הפעם השישית בגין ביצוע עבירת מין, באתי לכלל מסקנה כי נסיבות המקרה מקבלות מענה הולם ברף הגבוה של המתחם אותו קבעתי, וכי אין מקום לעשות שימוש באפשרות החריגה של חריגה לחומרה מהמתחם.

נוכח דברים אלו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר ממועד מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. שנת מאסר על תנאי, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים ממועד שחרורו עבירת מין.