בעיות רפואיות שקדמו לתאונת דרכים מצב רפואי עבר

בנסיבות אלה נוכח תצהיר התובע (סעיף 5 לת/8), אישור משטרת ישראל, תצהיר רעייתו של התובע (ס' 2 לת/5), בצרוף האישורים הרפואיים השונים והעובדה ולפיה לנתבעת לכאורה חוו"ד לעניין ניזקי הרכוש לרכב בו נהג התובע, כי אז מצאתי שאין עסקינן בעדות יחידה של בעל דין ולכן עסקינן בתאונת דרכים בה נפגע התובע ונגרמו לו בעטיה ניזקי גוף.

לבסוף טען התובע כי הוא החלים מהבעיות הרפואיות מהן סבל בעבר וכי אין קשר בין בעיותיו הרפואיות הנוכחיות למצב הרפואי הקודם.

...

משהתובע לא עשה כן, אני סבור כי לא הוכחה הטענה כי פיטוריו היו דווקא בשל מצבו הרפואי.

לפיכך אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי בגין עזרת הזולת על הצד הנמוך אך עדיין זכאי לאור נכויותיו התפקודיות והנני מעריך בסך גלובאלי של 100,000 ₪ בעיקר לעתיד עד תוחלת חיים.

ניכויים התובע בסיכומיו טען כי יש לדחות את עתירת הנתבעת לניכוי רעיוני שיבוצע בהתאם לחוות הדעת הרעיונית שהגישה מאחר והחישובים שבוצעו ע"י המומחים מטעם הנתבעת אינם בתחום מומחיות המומחה, לא בוססו ואינם נכונים.

לגופו של עניין, לתובע עבר רפואי הכולל תלונות בגין רגישות או כאבים בעמוד שדרה צוארי בגין תאונה משנת 2002, כפי שעולה מהכרטיס הרפואי של קופת חולים ברשום מיום 13.6.2002 בו נכתב כי בעקבות תאונת דרכים יום קודם לכן נקבע ממצא של "רגישות במישוש איזור עמ"ש צוארי". בהמשך מפנה הנתבעת לרישומים בכרטיס הרפואי מהתאריכים 24.6.2022, 25.6.2022, 2.7.2002, 8.7.2002, 25.7.2002 בהם צוין "Whiplash injury", ולרישום מיום 29.8.2002 בו נרשם כי התובע התלונן על כאבי ראש ועמוד שדרה צוארי ונמצאה רגישות באיזור זה. עוד מפנה הנתבעת לרישום בכרטיס הרפואי מיום 8.7.2004, הנוגע למימצא של רגישות בעמוד שדרה מותני, ועל מימצאי הדמיה בדבר שינויים קלים באיזור זה. על רקע זה טוענת הנתבעת כי בפני הועדה הרפואית לא עמד תעוד רפואי רלוואנטי בדבר מצבו הקודם של התובע, וכי היא בחרה להסתמך רק על הצהרותיו של התובע.

בהתאם לכך התובע גם לא פנה לועדה רפואית של המל"ל בעקבות התאונה משנת 2002, באופן המלמד אף הוא כי לא היתה הצדקה רפואית לכך וכי לא נותרה לו בעיה רפואית המצדיקה בירור.

להלן פירוט התעוד הרפואי שצורף כבסיס לבקשה: 13.6.2002 – רופא מישפחה: אתמול היה מעורב בתאונת דרכים; כאבי ראש, בחילות, חוסר שיווי משקל; רגישות במישוש אזור ע"ש צוארי.

...

לטענת הנתבעת פירוט המסמכים כולל רק מסמכים מאוחרים לתאונה, ומכאן היא מבקשת לגזור את המסקנה כי התיעוד בדבר עברו הרפואי של התובע לא הובא כלל בפני הוועדה הרפואית.

לאחר שבחנתי בעיון את העובדות והמידע בעניינו של התובע, אני סבורה כי העובדה שלא מסר את המידע האמור אינה עולה כדי טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור.

סיכומו של דבר, המידע עליו מבוססת הבקשה הוא תיעוד רפואי דל וישן, שלא ניתן ללמוד ממנו על קיומו של מצב רפואי קודם העולה כדי נכות, ולא שוכנעתי כלל כי לו היה מובא במלואו בפני הוועדות הרפואיות היה בכך כדי לשנות את קביעתן; מלכתחילה לא ניתן לקבוע כי המידע האמור לא היה בפני הוועדות הרפואיות כחלק מהכרטיסים הרפואיים שהיו בפניהן כפי שעולה מהרישום; על רקע כל האמור לעיל אף אין מקום לזקוף לחובתו של התובע את העובדה שלא מסר את המידע במידה העולה כדי טעם מיוחד להבאת ראיות לסתור.

מכל הטעמים שלעיל הבקשה נדחית.

התובע, יליד 16.4.75, נפגע בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") ביום 20.12.17 (להלן: "התאונה").

המומחה גם היתייחס בחוות דעתו לנכויות של התובע שאינן קשורות לתאונה, אלא נובעות מבעיות רפואיות הקשורות במצבו הקודם: נכות בשיעור של 10% בגין סוכרת לא מאוזנת המטופלת בטיפול פומי, לפי סעיף 4(ב) למבחני הנכות; נכות בשיעור של 20% בגין כבד שומני, לפי סעיף 16(1)(א) מותאם למבחני הנכות; נכות בשיעור של 0% בגין השמנת יתר קלה, לפי סעיף 14א(2) למבחני הנכות.

אשת התובע העידה גם היא אודות העזרה שהעניקה לתובע בתקופת אשפוזו ולאחריה וסיפרה אודות קשייו של התובע לקחת היום חלק פעיל במטלות הבית כפי שהיה עושה בעבר: "במהלך תקופת האישפוז שהיתי לצד ש. מדי יום. ... ש. היה במצב קשה, מרותק למיטה, עם משקולת קשורה לרגלו, ואני עזרתי לו בכל שהיה צריך... בשבועיים הראשונים לאחר התאונה נעדרתי מעבודתי... ושכרי שולם לי על חשבון ימי חופשה.

...

בנוגע לפיצוי התובע בתקופות השיקום המקצועי, אני סבורה כי לא ניתן לפסוק פיצוי לפי אובדן כושר עבודה מלא לכל אורך התקופה.

מקובלת עליי הטענה כי בתקופת לימודי הליבה וכן בתקופה בה למד להיות טכנאי סלולר יש לפסוק פיצוי לפי הפסד שכר מלא.

סוף דבר ראיתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע, בגין פגיעתו בתאונה מיום 20.12.17, על סך של – 1,991,165 ₪.

כן ציינה ב"כ התובע, כי מומחה מטעם בית המשפט קבע את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של – 16%, וחרף ניסיונותיה של הנתבעת לתלות את מצבו הרפואי הנוכחי של התובע - בעברו, נותר המומחה בעמדתו, ולפיה "למצבו של התובע קשר ישיר לתאונה". לדידה של ב"כ התובע, חוות דעתו של המומחה לא נסתרה ו/או שונתה במהלך עדותו.

הנכות הרפואית לית מאן דפליג, כי מדובר בתאונה המוגדרת כ'תאונת דרכים' מכוח הוראות חוק הפלת"ד, עת נפגע רכב התובע מאחור ע"י רכב צד ג', נהדף ופגע ברכב שלפניו.

זאת אף זאת, טענת הנתבעת, לפיה לא ברורה ההחרגה בהצעת הביטוח והקשרה לתאונה, שעה שהתובע התלונן על בעיות בגב ובעמוד השידרה שנים לפני התאונה, דינה להדחות מהטעם הפשוט, ולפיו - התעוד באשר למצבו הרפואי הקודם של התובע עמד בפני מומחה בית המשפט, עת קבע כי לנכותו של התובע קשר ישיר לתאונה.

...

סופו של דבר, טען התובע לתשלום פיצוי כולל בסך של-2,581,174 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד, אגרה והוצאות.

לטענת ב"כ הנתבעת, אישור המומחה בעדותו, כי כאבי הגב והצוואר, מהם החל התובע לסבול באופן קבוע לאחר התאונה, יכולים להיות קשורים באופן עקיף לממצאים א-סימפטומטיים אשר היו עוד טרם התאונה, ואף תתכן החמרה של ממצאים אלו בעקבות התאונה, המובילים למסקנה כי יש לייחס את מלוא נכותו של התובע למצבו הרפואי לפני התאונה, או לכל הפחות יש לבצע הפחתה של שיעור הנכות על-חשבון מצב רפואי קודם.

זאת אף זאת, טענת הנתבעת, לפיה לא ברורה ההחרגה בהצעת הביטוח והקשרה לתאונה, שעה שהתובע התלונן על בעיות בגב ובעמוד השדרה שנים לפני התאונה, דינה להידחות מהטעם הפשוט, ולפיו - התיעוד באשר למצבו הרפואי הקודם של התובע עמד בפני מומחה בית המשפט, עת קבע כי לנכותו של התובע קשר ישיר לתאונה.

מן המקובץ לעיל, מצאתי לנכון לקבל חלקית את טענת התובע בדרישתו לפיצוי בגין תוספת פרמיה לביטוח, ולהעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של – 20,000 ₪.

סוף דבר בהתאם לתחשיב שערכתי כמפורט לעיל, עומד נזקו של התובע כדלקמן: הפסד שכר לעבר - 5,410 ₪ הפסד שכר לעתיד - 266,485 ₪ הפסדי פנסיה - 33,990 ₪ עזרת הזולת לעבר (ולעתיד) - 8,000 ₪ הוצאות נסיעות ורפואיות לעבר ולעתיד - 10,000 ₪ כאב וסבל - 30,950 ₪ אובדן ביטוחים פרטיים - 20,000 ₪ ======= סה"כ: 374,835 ₪ ======= אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע בגין הנזק, סך של – 374,835 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של – 15.21%, בצירוף אגרת משפט כפי ששולמה.

. בן 59 סטנוזיס בקרוטיס, סכרת נוטל גנואט, מטפורמין, ידוע על קרע rotator cuff בשמאל בעבר לאל (צ"ל: ללא – א.ר.) עבר ניתוחי.

בביקור אצל רופא המשפחה, ד"ר האשם אל טלאקאת, ביום 28.4.2020 צוין רק שהתובע פנה להתייעצות בשל מצבו הרפואי כפי שצוין במסמך מחדר המיון.

כעולה מהמסמכים הרפואיים (נ/5), התובע סבל מבעיות רפואיות קודמות בכתף שמאל בגין תאונות דרכים שעבר בשנים 1993 ו- 2003 , ובשנת 2016 הופנה לדימות בשל קרע בכתף שמאל.

...

] בנסיבות אלו, אנו זוקפות את העדר הבאת העדים לחובת התובע בהתאם להלכה הפסוקה ולפיה כאשר נמנע בעל דין מהבאת ראיה רלוונטית המצויה בהישג ידו, בהעדר הסבר סביר, המסקנה המתבקשת היא כי לו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו ולכן ניתן לזקוף אותה לחובתו[footnoteRef:17].

] על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי ארעה לתובע תאונת עבודה ביום 13.4.2020.

אשר על כן, התביעה נדחית כבר בשלב זה. כמקובל בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.