מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בעיות גב נהג טרקטור תאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זאת ועוד לטענת המוסד נראה כי במשך תקופה ארוכה מאד התובע עבד בעיקר בטרקטור ולא ביצע עבודות הדורשות את כיפוף הגב באופן יומיומי במשך מספר שעות מדי יום.
[ד] במסגרת עבודתו בין השנים 2011-1981 נהג התובע בטרקטור בכבישים משובשים ובדרכים חקלאיות.
...
טענת המוסד בסיכומיו ולפיה כבר שנים התובע אינו עוסק בהרמת ארגזים תוך כיפוף הגב עומדת בסתירה להצהרתו כי התשתית העובדתית המתוארת בתצהיר התובע מקובלת עליו, ולכן דינה להידחות.
גם במקרה זה אני סבורה שלא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
לנוכח כל המפורט לעיל אני מקבלת באופן חלקי את טענות התובע וקובעת כי עלה בידו להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הנוגע לפריקת ארגזי ירקות שהצריכה התכופפות תכופה ותדירה תוך נשיאת משקל כבד, ובכל הנוגע ל'מכות' חוזרות ונשנות שקיבל בגב במהלך נשיאת מיכל ריסוס.
לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה שהשפיעה על רגלי (ברכי) התובע [footnoteRef:2] והתביעה בעניין זה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

את התביעה לבית הדין הגיש התובע בעקבות החלטת פקיד תביעות מחודש יוני 2011 אשר דחתה את פנייתו להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בגב כתאונת עבודה, בטענה כי מההיבט הרפואי לא קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בגב לבין עבודתו של התובע.
העבודה בחקלאות הייתה מאופיינת בעונתיות שבה בפרקי זמן מוגדרים נהג התובע שעות רבות על גבי טרקטור בשטחי קרקע לא ישרים, בפרקי זמן אחרים היה התובע עסוק במשך מרבית מהיום בעבודה פיזית תוך שהוא מתכופף; ובתקופות אחרות של העונה החקלאית, בעבודת סבלות מאומצת, לאורך מרבית היום.
א': אין בידי שום רישומים על בעיות רפואיות כלשהן בגבו של התובע, פרט לרישום בטופס ההחלטה של כב' בית המשפט, לפיהן היו לו כאבי גב. 16.
בתשובות לשאלות ההבהרה בחוות הדעת מיום 22.1.2016, קובע המומחה הרפואי כי העידר רישומים על תלונות גב בין השנים 1973 ל-2009 (למעט אותם ארבעה רישומים במהלך שנות ה-80'), "שולל כל קשר לאפשרות של תלונות זעירות חוזרות ונישנות, משום שהביטוי הקליני היה צריך להופיע הרבה יותר מוקדם, תוך עבודתו ולא מספר שנים לאחר סיום עבודתו כחקלאי או כנהג". דהיינו, המומחה הרפואי מכיר בהתכנות הפגיעה בגב כתוצאה מחשיפה לתאונות זעירות במסגרת העבודה - אך שולל אפשרות זו במקרה הפרטי של התובע.
...
לטענת הנתבע דין התביעה להידחות הן בשל העובדה שאין בפנינו תשתית עובדתית על בסיסה ניתן לבחון את תביעת התובע להכרה בפגיעה בגב כתאונת עבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה, והן לאור חוות הדעת של המומחה הרפואי.
עם זאת, לא מצאנו כל ממש בהשגות התובע על חוות הדעת של המומחה הרפואי ואלו נימוקנו: אין ממש בטענת ב"כ התובע כי המומחה הרפואי איננו כשיר לתת חוות דעת בתביעה שלפנינו.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עיקר טענות התובע – התובע טוען, בין היתר, כי עבודתו התאפיינה בפעולות חוזרות ונישנות משך זמן רב, גיזום ידני, הפעלת מכונת ניעור רוטטת, עליות וירידות רבות מטרקטור – פעולות שגרמו לבעיות תפקודיות בכפות ידיו ובגבו.
המסגרת הנורמאטיבית – לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, פגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מיקצוע, כאשר "מקרוטראומה הנה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום, כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (עב"ל 454/06 רחל ברוך - המל"ל, מיום 1/2/07).
כפי שנקבע לעיל, עבודתו של התובע בשטח המטעים כשנהג בטרקטור היתה תוך נהיגה "מאד מאד איטית", כפי שמסר מר אלסטר בהודעתו לחוקר המל"ל (שורה 75 והלאה להודעה), כך שלא ברורה התשתית העובדתית אשר לה טוען התובע ביחס למצב השטח בו נהג.
...
לטענת התובע, אשר מקובלת עלינו, במסגרת עבודתו בסככת הטיפולים, הוא עובד עם מספר לא מועט של כלים רוטטים.
לאור העובדות המפורטת בעניין זה בסעיף 3 לעיל, והמתייחסות לעבודת הגיזום אותה ביצע התובע תוך שימוש במזמרה או מסור וגיזום באופן ידני, מתקיימת לטעמנו תשתית עובדתית למיקרוטראומה, אשר לעניין יד ימין מתבטאת בתנועות החוזרות ונשנות אשר התובע ביצע לצורך שימוש במזמרה הידנית, ולעניין יד שמאל מתבטאת בתנועות חוזרות ונשנות של אחיזה בענפים אשר התובע גזם.
פעולת הגיזום נמשכה באופן רציף במשך חודשים ספיציפיים בכל שנה, כך שלטעמנו, התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות בכפות ידיו, עת ביצע עבודת גיזום – אם זה במזמרה ואם זה במסור ידני, עת הפעיל את יד ימין קדימה ואחורה לצורך חיתוך הענף במסור, תוך כדי אחיזת הענף ביד שמאל.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאור העובדה כי : א. התובע סבל מבעיות צואר עוד טרם תחילת עבודתו כנהג טרקטור.
תשובתו מעלה קושי שכן בחוות דעתו היתייחס ד"ר אבישר לרישומים הבאים: רישום משנת 1989, רישום משנת 2006 לפיו בעקבות תאונה דרכים סבל המערער מכאבי צואר; רישום משנת 2007 לפיו המשיך לסבול מכאבי צואר בעקבות התאונה; רישום משנת 2015 לפיו סובל מכאב צואר וכי בשנת 2012 ניחבל בצואר ובגב בתאונת עבודה.
...
אם לא – האם יהיה זה נכון לומר שמדובר בתלונה זמנית וחולפת? האם יש באמור כדי לשנות את חוות דעתך? "ב+ג אני סבור כי חוות הדעת מדברת בעד עצמה. בחוות הדעת נימקתי את קביעתי מדוע התרומה של עבודתו של התובע אין לה השפעה משמעותית על הליקוי ממנו סובל מר תשובה.
לנוכח הקשיים שציינו מצאנו כי יש קושי להסתמך על חוות דעת של ד"ר אבישר כדי לדחות את תביעת המערער.
מינוי מומחה שלישי הינו צעד חריג אולם בנסיבות התיק ולנוכח הספקות המתעוררים נוכח חוות הדעת הנוגדות של המומחים שלא מאפשרות להכריע בהליך על יסוד אחת מהן בלבד ובשים לב לשאלות הבהרה הרבות שנשלחו כבר אליהם מצאנו כי יש מקום לסטות מהכלל וכי ישנה הצדקה למינוי מומחה נוסף שלישי בתיק.
נוסיף כי מכיוון שעניינו של המערער מוחזר לבית הדין לשם מינוי מומחה נוסף, נכון יהיה כי הצדדים יבהירו את התשתית העובדתית ביחס לתאונות שאירעו למערער קודם לתאונה מושא הליך זה, וזאת לנוכח הספקות המתעוררים בענין זה. סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 20 לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע עותר להכיר בפגיעה שנגרמה לו בצואר כפגיעה בעבודה או לחלופין להורות על מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו.
בעת הגשת תביעתו בגין הגב התחתון לא טען התובע לבעיה בצוארו.
הדעת נותנת כי הנתבע הכיר בפגיעה בעמוד השידרה התחתון שכן התובע במסגרת עבודתו כטרקטוריסט, עמוד השידרה שלו, קופץ, מטלטל ורוטט במהלך כל הנסיעה על הטרקטור, הן בחלק התחתון (הגב התחתון) והן בחלק העליון (עמוד שדרה צוארי) משמדובר בעמוד השידרה כולו.
התובע נהג על טרקטורים שבהם קיימים כסאות הדראוליים אך ללא בולמי זעזועים (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 28 – 32 לעדות עובדיה יצחק, עמוד 17 שורות 19 – 20 לעדות התובע).
...
לכן, כפי שהכיר הנתבע בתביעה בגין פגיעה בגב התחתון כך יש לקבל את תביעת התובע בכל הנוגע לפגיעה בצווארו.
הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש למנות מומחה רפואי בעניינו של התובע על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בצווארו של התובע לבין מחלתו.
משכך, אנו קובעים כי התובע עבד באתרים עצמם כ-7 שעות נטו ביום וביום שישי כ- 4.5 שעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו