מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בסיום התשאול נקבע כי העותר זוהה כבעל מוצא אתיופי

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, תעודה זו אינה תומכת בכל מקרה בהיותה בעלת מרכז חיים בסודאן ולכן אינה רלבאנטית לטענה זו. בנוגע לפנייה לשגרירות אתיופיה, המדינה הצהירה בדיון כי הא פונה לשגרירות לאחר שניתן פסק דין, ככל שפסק הדין מאשר את החלטת המדינה כי מדובר בנתינים אתיופיים, ואם השגרירות קובעת כי אין מדובר בנתינים אתיופיים, הם אינם מורחקים לאתיופיה.
עם זאת צויין כי: "יש לבצע תישאול RSD מעמיק יותר על מנת לקבוע נתינות למוחזקת". יש להדגיש כי בראיון זה העותרת לא זוהתה כאתיופית, וכל שנאמר הוא כי לא ניתן לזהותה כאריתריאית.
" בסיום הריאיון נשאלת העותרת כך: "כל שנותר לי לקבוע שאת נתינה אתיופית שמסתירה את נתינותה וגם את השפה האמהרית שאת דוברת, למסקנה זו הגעתי מאחר ואינך דוברת את השפה האנגלית ברמה שנרכשה תוך כדי עבודה מילד שטיפלת בו...בנוסף אינך דוברת את השפה הערבית ברמה הנאותה למי שנולד וחי את כל חייו בסודאן. יתרה מכך כשאת דוברת את השפה הערבית ואנגלית יש לך מבטא אמהרי, גם השמות שמסרת שגורים בפיך עם מבטא אמהרי כבד" המראיין מציע לעותרת לשתף פעולה ולהבהיר מתי הייתה באתיופיה והיא משיבה: "נולדתי וגדלתי בחרטום" בראיון מיום 2.9.12, נשאלת המרואיינת באמהרית באיזו שפה היא מעדיפה את התרגום, ולצד זה הערה לפיה המתורגמן דיבר אמהרית ועשה רושם כי העותרת הבינה את דבריו.
(2) טיגרינית בראיון הראשון שנערך לעותרת ביום 20.9.10, לאחר שאמרה שהיא אריתריאית, נישאלה מדוע אינה דוברת את השפה הטיגרינית והשיבה: "אמי נפטרה לפני הרבה שנים כך שלא למדתי ממנה את השפה". בהמשך נישאלה באיזו שפה דיברה עם אביה שגם הוא ממוצא אריתריאי והשיבה כי דיברה עמו ערבית בלבד.
...
" בסיום הריאיון נשאלת העותרת כך: "כל שנותר לי לקבוע שאת נתינה אתיופית שמסתירה את נתינותה וגם את השפה האמהרית שאת דוברת, למסקנה זו הגעתי מאחר ואינך דוברת את השפה האנגלית ברמה שנרכשה תוך כדי עבודה מילד שטיפלת בו...בנוסף אינך דוברת את השפה הערבית ברמה הנאותה למי שנולד וחי את כל חייו בסודן. יתרה מכך כשאת דוברת את השפה הערבית ואנגלית יש לך מבטא אמהרי, גם השמות שמסרת שגורים בפיך עם מבטא אמהרי כבד" המראיין מציע לעותרת לשתף פעולה ולהבהיר מתי הייתה באתיופיה והיא משיבה: "נולדתי וגדלתי בחרטום" בראיון מיום 2.9.12, נשאלת המרואיינת באמהרית באיזו שפה היא מעדיפה את התרגום, ולצד זה הערה לפיה המתורגמן דיבר אמהרית ועשה רושם כי העותרת הבינה את דבריו.
לסיכום, קיימות סתירות רבות הן באשר למשך העבודה, הן לגבי הילדים.
עם זאת, ככל שהמדינה תפנה לשגרירות אתיופיה במטרה לגרש את העותרת לאתיופיה, וככל שיקבע כי היא אינה נתינת אתיופיה, תודיע על כך המדינה לב"כ העותרת באופן מיידי, ותאפשר לי תקופה של שלושה שבועות לטעון כל טענה שירצה בעניין זה. סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כך, במקרה הגיע סנ"צ איציק גור – קצין בכיר אשר זיהה את חלקם והתברר לו כי לגביהם ישנו מידע מודיעיני, וכי ישנה המלצה לעכבם לתישאול מאחר שקיים חשד לגביהם כי בכוונתם להפר את הסדר הצבורי היות והם מאופיינים כפעילי ימין קצוני בולטים באירועים אלימים (ר' עדותו בעמ' 20 ש' 15-20 ובעמ' 21 ש' 22-23).
במצב זה ובהיעדר ראיות לסתור והן נוכח היתנהגות התובעים בארוע מושתקים הם מהעלאת טענה בעיניין זה. המדינה איננה מחויבת להציג את תעודת החיסיון מראש, אלא לבקשת בעל דין.
לדיון שהתקיים בפניי (נוכח שינויים בבית המשפט) ביום 28.6.2021 הגיעו רק התובעים וניתן פסק דין במעמד צד אחד, אשר בוטל ביום 1.7.2021 (לבקשת הנתבעת ולאחר קבלת עמדת התובעים), תוך שבאותה החלטה קבעתי כי בדיון שיתקיים "יישמעו כל העדים ויסתיים ההליך". יצויין כי גם בהחלטה מיום 22.12.2021 קבעתי מפורשות כי הדיון נועד לבירור הפרשה בדיון אחד ואף זמן הדיון נקבע ללא שעת סיום אלא 'עד כלות'.
בהתנהלות הנתבעת היה כדי לקפח את זכויותיהם הדיוניות של התובעים - בין על דרך של הגשת עתירה לפי סעיף 44(ב) לפקודת הראיות, בין על דרך של טיעון סדור בפני בית משפט זה לשם חיוב הנתבעת לגלות את הראיה.
ב-בג"ץ 4455/19 עמותת טבקה - צדק ושויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל ואח' (25.1.2021) נדונו סמכויות משטרת ישראל הנובעות מסעיף 2 האמור.
בית המשפט העליון (דעת רוב שיצאה תחת ידה של כב' הנשיאה אסתר חיות) קבע כי סעיף 2 האמור אינו מקנה למישטרה סמכות לבצע פעולות שיטור נוספות (כגון תישאול).
...
עיקרי טענות הנתבעת בכתב ההגנה דין התביעה להידחות.
הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות 2 ו-3 פיצוי בסך 1,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪.
תביעת התובעים 1, 6-4 נדחית.
חרף האמור ולאור המבואר לעיל בעניין התנהלותה הדיונית, הנתבעת תשלם לכל אחד מן התובעים 1, 4, 5 ו-6 הוצאות משפט בסך 1,200 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המצהיר מטעם המשיב טען בסעיף 4 לתצהירו, כי הזיהוי של העותר כאריתראי וחידוש האשרות בהתאם נעשה "מבלי שהופעל שיקול דעת מעמיק לגופו של עניין . אין מדובר בהחלטה מנהלית שהתקבלה לאחר הפעלת שיקול הדעת המינהלי אלא פשוט בתרשומת שנרשמה כהנחת מוצא על סמך טענות העותר, הא ותו לא". חבל שהמצהיר מטעם המשיב בחר להיתעלם מהאשור של נציבות האו"ם [נספח ז/1], כי "ביום 1.5.2008 נערך לו הליך של רישום וזיהוי ביחידת משרד הפנים האמונה על טפול במבקשי מקלט". יתרה מכך, חבל שהמצהיר היתעלם מהחלטת הממונה במשרד הפנים מאותו יום בסיומו של אותו הליך [נספח ז/2]: " החלטה
לפיכך, אני דוחה את עמדת המשיב בפני ביהמ"ש, וקובע כי קביעת זהותו של העותר כאריתראי ביום 1.5.08 נעשתה ע"י המשיב כדת וכדין, בהליך מסודר ותקין, באופן עינייני, ולאחר הפעלת שיקול דעת.
הדברים מובאים בקצרה ובתמצית בסעיף 7 לתצהיר התשובה: "ביוני 2010 נבחן שוב תיקו של העותר, הפעם ע"י אבי מזרחי, מתשאל ביחידה. בחודש זה ערך אבי שיחה טלפונית עם העותר, בה הבהיר לו כי הוא לא זוהה כאריתראי וכי לא יוכל להנות מן ההגנה הנתנת ליוצאי מדינה זו". אציין, כי טענה זו הועלתה לראשונה ולאחרונה בתצהיר התשובה (שהוגש משום מה אחרי כתב התשובה).
שינוי פסול של הזיהוי האריתראי – או טעות בתהליך, והעדר כל שינוי לעצם העניין נחלקו הצדדים בדבר האפשרות של המשיב לבחון מחדש את החלטותיו ולשנותן; ובאופן ספציפי, לעניין האפשרות לשנות בשנת 2011 את החלטתו משנת 2008 לזהות את העותר כאריתראי, ולהחליט תחת זאת כי העותר הוא אתיופי.
אלא שסעיף 20 (2) לחוק האתיופי מסייג זאת וקובע, שאתיופי אשר רכש אזרחות זרה בעקבות הוולדו להורה בעל אזרחות זרה, ייראה כאילו וויתר על אזרחותו האתיופית באופן וולונטרי – אלא אם הצהיר עד שנה מבגרותו על רצונו לוותר על האזרחות הזרה.
...
אינני מקבל את טענת המשיב, כי יש למחוק ולהתעלם מכל מסמכים שהעותר צירף לעתירתו, ואשר לא הוצגו קודם בפני המשיב במסגרת ההליך המנהלי או שלא אומתו כדין (באפוסטיל או אחרת).
לסיכום, אף ששני החוקים מבוססים על אזרחות מכוח הורשה – הרי חוק האזרחות האתיופית דוחה את עצמו מפני החוק האריתראי, כך שאזרחות אריתראית מכוח הורשה שוללת את האזרחות המקבילה האתיופית, בכפוף למנגנון התנערות הקבוע בחוק האתיופי.
סוף דבר על יסוד כל האמור בפסק דיני זה לעיל, אני מקבל את העתירה כדלקמן: החלטת המשיב מינואר 2011 בדבר זיהוי העותר כאתיופי, וצווי ההרחקה והמשמורת שניתנו בהתאם, מבוטלים בזאת; החלטת המשיב ממאי 2008 לזהות את העותר כאריתראי תשוב על-כנה; העותר יהיה זכאי להגנה כאריתראי, ובפרט יקבל אשרת שהייה ס.2 (א)(5) לתקופה של חצי שנה, אשר תתחדש בתום כל חצי שנה לתקופה נוספת כזו (כל עוד ההגנה הקולקטיבית לנתיני אריתראה תהיה בתוקף), והעותר יהיה זכאי לעבוד למחייתו.
לנוכח תוצאת ההליך והעמל שהושקע בו – אני מחייב את המשיב לשלם לעותר, לידי ב"כ, תוך 30 יום מהיום, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שלושה ימים לאחר מכן, נערך לעותר תישאול ראשוני בסיומו זוהה העותר כנתין אריתראי.
עשרה ימים לאחר מכן, הוציאו מנהל האגף לזרים, מר יוסי אדלשטיין, והממונה על ביקורת הגבולות, גברת רותם מליכי, צוי הרחקה ומשמורת לעותר (להלן "הצוים") וקבעו כי העותר אכן נולד באריתריאה אך הוא בעל אזרחות אתיופית.
להרחבה ראה החלטתי בעיניינו של טפרה בה קבעתי כי: "יובהר כי בית משפט זה אינו יכול להעביר תחת שבט ביקורתו את היתנהגותו, מעשיו ומחדליו של קונסול אתיופיה בישראל. אולם, נראה תמוה שקונסול מדינה זרה מוצא לנכון להעניק תעודת מעבר למדינתו לאדם אותו לא ראה מעולם, לא שוחח עמו ולא אימת את נתינותו. חמורה מכך היא היתנהגות המשיב. ברור שהמשיב ידע שהענקה סיטונאית של תעודת מעבר לאתיופיה על בסיס קביעה של בית הדין למשמורת בדבר נתינותו של אדם, כאשר בית הדין אינו מוסמך לקבוע קביעות כאמור – יש בה משום פעולה לא תקינה של המינהל הצבורי.שתוף הפעולה של המשיב בעיניין זה עם הקונסול האתיופי, הופסק וטוב שכך" (עת"מ (מרכז) 10097-08-11 אלהס יוהנס טפרה נ' משרד הפנים] לאור פסיקתו של בית המשפט העליון, זה מכבר, בעע"מ 4566/11 משרד הפנים נ' פאולוס וולדסילאסי (להלן "עניין פאולוס") נטל ההוכחה כי המדינה, אליה יורחק העותר, אינה מסוכנת, רובץ על כתפיו של המשיב.
...
להרחבה ראה החלטתי בעניינו של טפרה בה קבעתי כי: "יובהר כי בית משפט זה אינו יכול להעביר תחת שבט ביקורתו את התנהגותו, מעשיו ומחדליו של קונסול אתיופיה בישראל. אולם, נראה תמוה שקונסול מדינה זרה מוצא לנכון להעניק תעודת מעבר למדינתו לאדם אותו לא ראה מעולם, לא שוחח עמו ולא אימת את נתינותו. חמורה מכך היא התנהגות המשיב. ברור שהמשיב ידע שהענקה סיטונית של תעודת מעבר לאתיופיה על בסיס קביעה של בית הדין למשמורת בדבר נתינותו של אדם, כאשר בית הדין אינו מוסמך לקבוע קביעות כאמור – יש בה משום פעולה לא תקינה של המינהל הציבורי.שיתוף הפעולה של המשיב בעניין זה עם הקונסול האתיופי, הופסק וטוב שכך" (עת"מ (מרכז) 10097-08-11 אלהס יוהנס טפרה נ' משרד הפנים] לאור פסיקתו של בית המשפט העליון, זה מכבר, בעע"מ 4566/11 משרד הפנים נ' פאולוס וולדסילאסי (להלן "עניין פאולוס") נטל ההוכחה כי המדינה, אליה יורחק העותר, אינה מסוכנת, רובץ על כתפיו של המשיב.
להרחבה ראה החלטתי מיום 19.7.12 בעת"מ (מרכז) 46932-08-11 גרמאי אריתריאה נ' משרד הפנים ודבריהן של המשנָה לנשיאה והשופטת חיות בעמוד הרביעי לפרוטוקול הדיון בעניינו של פאולוס].
לאור האמור לעיל, איני מוצא לנכון להתערב בקביעותיו של המשיב ואני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה זו נדחתה ביום 16.8.2011 על ידי המשיב בנימוק כי העותר תושאל פעמיים וזוהה כנתין אתיופי, ואף הודה כי שיקר לרשויות המדינה (נספח ע/7 לעתירה).
במסמך (נספח ב') שצורף לכתב התשובה לעתירה ׁׁׁ"היתייחסות הוועדה המייעצת לעינייני פליטים לשר הפנים לשאלה האם נתיני אתיופיה ממוצא אריתראי יהיו צפויים לרדיפה באתיופיה אם יורחקו לשם" צוין בעמ' 6: "כמצוין בחוות הדעת (חווה"ד מיום 19.3.12 שנערכה ע"י רע"נ מחקר, דני הס, מיחידת הטיפול במבקשי מקלט – י.ש) החלטת האו"ם משנת 1952 קבעה כי אריתריאה תהיה שותפה בפדרציה עם אתיופיה. בחלוף 10 שנים משנת 1952 הכריז הקיסר האתיופי על אריתריאה בעל מחוז של אתיופיה וכל התושבים בטריטוריה של אריתריאה הוכרו כנתינים אתיופיים. בשנת 1993 קיבלה אריתריאה את עצמאותה. המילחמה שנמשכה עד לשנת 2001 הסתיימה ונחתם הסכם שלום בין שתי המדינות. בהתאם לחוות הדעת בתקופות המאבק בין אתיופיה לאריתריאה, במשך השנים, אכן אזרחים אתיופים ממוצא אריתריאי נרדפו באתיופיה. במהלך המילחמה גורשו כ-75,000 אתיופים ממוצא אריתראי לאריתריאה. ואולם מדיניות הרחקה זו פסקה". פליט מוגדר בסעיף א(ב) לסימן א' לאמנה כמי שנימצא מחוץ לארץ אזרחותו "בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסויימת ואיננו יכול להזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקובע, והוא חסר אזרחות ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור". בהתאם להוראות סעיף 1 לסימן לג' לאמנה "שום מדינה מבעלות האמנה לא תגרש ולא תחזיר (“Refouler”) פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסויימת". בנוסף לאמור, יש להדגיש כי ההגנה הנתנת לפליט מכוח האמנה היא הגנה זמנית, החלה כל עוד מתקיימות הנסיבות בגינן ניתן למבקש מעמד של פליט.
...
כמו כן טוען העותר כי יש להתייחס אליו כאל מי שזכאי להגנה קולקטיבית כאזרח אריתריאה וכי נפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע שנערך לו. העותר הגיש בקשה להארכת מועד להגשת עתירתו וביום 5.7.2012 ניתנה החלטתי שלפיה הוארך המועד להגשת העתירה.
לטענת המשיב, התנהלות העותר ממועד כניסתו לישראל מעידה על חוסר ניקיון כפיים, מול הרשויות כמו גם בהצגת הדברים בבית המשפט, ועל כן יש לדחות את העתירה על הסף.
לסיכום נראה כי אין חולק שהעותר שהה באתיופיה מאז ינקותו, איננו קשור בקשר כלשהו לאריתריאה ואינו דובר את השפה האריתראית.
סוף דבר העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו