בכל אופן, עמדת המומחה לפיה השיפוע נוצר כתוצאה מעבודות בינוי של הערייה לא נסתרה ולא הופרכה.
בוארון לא עמדו בנטל זה.
הינה כי כן, התמונה המצטיירת היא כדלקמן:
ברק ויניב, ושרינה, אכן קיבלו היתרי בניה כדין לבניה שביצעו בשטח משותף, אך לא קיבלו את הסכמת סולומון הנדרשת לבניה, על אף שמדובר בבניה על שטח משותף;
ברק ויניב החלו בבצוע הבניה ביום 29.10.2007 (פניית הראשונה של סולומון לב"כ הוועדה המקומית, עו"ד פוטושניק – נספח 10 לתצהיר סולומון)
שרינה בנתה את המרפסת ככל הנראה במועד כלשהוא בשנת 1979, ולאחר הרחיבה אותה בשנת 1989.
מכל מקום, נראה שאף אם קונסטרוקציית הקירוי בנויה ללא היתר - ספק אם על פי הדין היום נידרש כזה, וזאת לאור תיקון 101 לחוק התיכנון והבניה ותקנות התיכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד – 2014 אשר פוטרות גגון של מרפסת מהיתר.
...
בדיון בערעור הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, כדלקמן:
"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט, שהעניין יוחזר לבית משפט קמא. פסק הדין כפי שניתן, יבוטל. בית המשפט ייבחן בראש ובראשונה את נושא הזכויות ברכוש המשותף, שהרי על פני הדברים, הזכויות בכל הרכוש המשותף, למעט הדירות המקוריות, הן חלק מהרכוש המשותף שלא הוצמד לאף אחד מהצדדים במסגרת המכר של הזכויות שמכרה עיריית רעננה. בית המשפט יבחן את התוצאות העולות ממסקנה זו. לאור הדברים האמורים יבחן בית המשפט גם את הטענות האחרות הנוגעות לבנייה ללא היתר, ואין הכוונה לבנייה שנבנתה בהיתר, וחזקה ייחודית בשטחים של רכוש משותף. בית המשפט יבחן גם את הטענה בקשר למחסנים, כעולה מהסכמות המשיבים 2 - 5 לעיל, ואת התוצאות הכספיות של טענה זו. כמובן שלאחר כל הדברים האלה יבחן בית המשפט גם את טענות המערערים לעניין דמי שימוש ראויים.
אחד בשטח של 10 מ"ר – מצוי בשימושו הייחודי של בעלי הדירה הדרום מזרחית, ואחד בשטח 8 מ"ר – בשימוש הבלעדי של מי מבני משפחת בוארון;
מאחר ואין חולק על ממצאים אלה, ומאחר והמדובר בבניה שלא ניתן עליה היתר בניה, המסקנה המתחייבת היא כי יש להורות לרחל להסיר את הגדר ואת מחסני הפח וכן לחייבה בדמי שימוש ראויים.
בנסיבות העניין אני סבור כי יהיה זה צודק אף לחייב את ברק ויניב גם בדמי שימוש בגין השטח בו תפסו חזקה ייחודית.
נוכח האמור אני מחייב את יניב וברק לשלם לסולומון סך של 7,593.75 ש"ח (החישוב נעשה לפי תקופת אחזקה ייחודית של 3 שנים ו – 9 חודשים), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
לפיכך, סולומון לא הוכיחו את תביעתם בראש זה.
סוף דבר
נוכח כל האמור אני מורה וקובע כדלקמן:
בוארון יסירו את הגגון בכניסה לבנין, עד ליום 1.4.2018.
