מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בניית קירוי כתוצאה מהרחבת מרפסת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בכל אופן, עמדת המומחה לפיה השיפוע נוצר כתוצאה מעבודות בינוי של הערייה לא נסתרה ולא הופרכה.
בוארון לא עמדו בנטל זה. הינה כי כן, התמונה המצטיירת היא כדלקמן: ברק ויניב, ושרינה, אכן קיבלו היתרי בניה כדין לבניה שביצעו בשטח משותף, אך לא קיבלו את הסכמת סולומון הנדרשת לבניה, על אף שמדובר בבניה על שטח משותף; ברק ויניב החלו בבצוע הבניה ביום 29.10.2007 (פניית הראשונה של סולומון לב"כ הוועדה המקומית, עו"ד פוטושניק – נספח 10 לתצהיר סולומון) שרינה בנתה את המרפסת ככל הנראה במועד כלשהוא בשנת 1979, ולאחר הרחיבה אותה בשנת 1989.
מכל מקום, נראה שאף אם קונסטרוקציית הקירוי בנויה ללא היתר - ספק אם על פי הדין היום נידרש כזה, וזאת לאור תיקון 101 לחוק התיכנון והבניה ותקנות התיכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד – 2014 אשר פוטרות גגון של מרפסת מהיתר.
...
בדיון בערעור הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, כדלקמן: "אנו מקבלים את הצעת בית המשפט, שהעניין יוחזר לבית משפט קמא. פסק הדין כפי שניתן, יבוטל. בית המשפט ייבחן בראש ובראשונה את נושא הזכויות ברכוש המשותף, שהרי על פני הדברים, הזכויות בכל הרכוש המשותף, למעט הדירות המקוריות, הן חלק מהרכוש המשותף שלא הוצמד לאף אחד מהצדדים במסגרת המכר של הזכויות שמכרה עיריית רעננה. בית המשפט יבחן את התוצאות העולות ממסקנה זו. לאור הדברים האמורים יבחן בית המשפט גם את הטענות האחרות הנוגעות לבנייה ללא היתר, ואין הכוונה לבנייה שנבנתה בהיתר, וחזקה ייחודית בשטחים של רכוש משותף. בית המשפט יבחן גם את הטענה בקשר למחסנים, כעולה מהסכמות המשיבים 2 - 5 לעיל, ואת התוצאות הכספיות של טענה זו. כמובן שלאחר כל הדברים האלה יבחן בית המשפט גם את טענות המערערים לעניין דמי שימוש ראויים.
אחד בשטח של 10 מ"ר – מצוי בשימושו הייחודי של בעלי הדירה הדרום מזרחית, ואחד בשטח 8 מ"ר – בשימוש הבלעדי של מי מבני משפחת בוארון; מאחר ואין חולק על ממצאים אלה, ומאחר והמדובר בבניה שלא ניתן עליה היתר בניה, המסקנה המתחייבת היא כי יש להורות לרחל להסיר את הגדר ואת מחסני הפח וכן לחייבה בדמי שימוש ראויים.
בנסיבות העניין אני סבור כי יהיה זה צודק אף לחייב את ברק ויניב גם בדמי שימוש בגין השטח בו תפסו חזקה ייחודית.
נוכח האמור אני מחייב את יניב וברק לשלם לסולומון סך של 7,593.75 ש"ח (החישוב נעשה לפי תקופת אחזקה ייחודית של 3 שנים ו – 9 חודשים), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
לפיכך, סולומון לא הוכיחו את תביעתם בראש זה. סוף דבר נוכח כל האמור אני מורה וקובע כדלקמן: בוארון יסירו את הגגון בכניסה לבנין, עד ליום 1.4.2018.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קירות התמך בצורת וו וריש, כמודגם בתכנית ההיתר נספח 4 לכתב ההגנה, ייבנו, האחד כארבעה מטרים ממול דלת הכניסה לדירת הנתבעים והשני בצמוד לקיר הדירה, גם אם בלי לחסום אותה וכן אנכית לקיר זה. בנוסף ייבנו בהמשך החצר לכיוון דלת הכניסה לחצר, שני עמודי תמך, כמשורטט בתכנית הנ"ל. שני קירות התמך יחד, יהפכו, איפוא, שטח של כ-14 מ"ר משטח חצר של הנתבעים, לשטח "כלוא" כימעט באופן מלא מכל צדיו, למעט שני פתחים קטנים וכאשר שטח זה יחסם כמובן גם בחלל הרום שלו, על ידי ריצפת חדר הממ"ד של התובעים, כפי שייחסם בהמשך המידי של החצר שטח נוסף של חלל הרום של חצר הנתבעים, בשטח של כ-16 מ"ר נוספים, עקב המשך ההרחבה (שמונה כולה יחד כ-30 מ"ר) ואשר מיועדת לא רק להוספת ממ"ד, אלא גם לבניית חדר נוסף ומרפסת מקורה צמודה לו, הכל כעולה מתכנית ההיתר נספח 4 לכתב ההגנה.
כתוצאה מהתקרה שתווצר מרצפת ההרחבה, גם ייחסמו האור והשמש לאותו חלק של החצר, אשר כיום חסומה רק באופן חלקי על ידי קירוי לא קבוע שהתקינו הנתבעים בכניסה לדירתם.
...
בא כוח הנתבעים טען להרחבת חזית בעניין זה כבר בתצהיר העדות של הנתבעת וגם בסיכומיו ועל כן דין הטענה כאמור להידחות.
טענות אלה אכן גם סותרות את העדות שנתן התובע במסגרת חקירתו בהליך צו המניעה הזמני (שלפי ההסדר הדיוני מהווה חלק מהחומר שבית המשפט יכול להסתמך עליו), במהלכה נשאל במפורש: "ביקשת אי פעם הסכמה מדורמן לבצע את הבנייה בחצר?" ועל כך ענה: "אני לא צריך לבקש הסכמה ממנו. עיריית ת"א ביקשה שאביא לה את התכניות והיא תיידע אותו שאני הולך לבנות. הוא לא צריך לתת הסכמה וכל הדיירים מסביב לא צריכים לתת הסכמה". גם הטענות בפן הבטיחותי, בהקשר של הממ"ד, לא יכולות לשנות מהמסקנה שאליה הגעתי שהרי המחוקק כבר נתן את דעתו לעניין זה כאשר קבע את שיעורי ההסכמה המינימאליים הדרושים כדי לאפשר הצמדת רכוש משותף לדירה לצרכי בניית ממ"ד. סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.
בנסיבות העניין, ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות משפט בדמות שכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪ תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לתובעים (הפגרה במניין).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במהלך חודש אוגוסט החלו נתבעים 1-3 בבצוע עבודות שפוץ והרחבה, הכוללות הריסת קיר משותף בין שתי יחידות הדיור, בניית תוספת בקומה השנייה , בניית מדרגות ברזל חצוניים המובילים מהרחוב לתוספת הבניה, קירוי מרפסת, כל זאת ללא קבלת היתר בניה כדין.
כב' השופט עודד שחם הורה כי "ככל שבשטח קיימת סכנה למפגעים כתוצאה מכך שכבר הוחל בפעולות ההריסה, על המשיבה לדאוג לכך שלא תהיה גישה למקום בין לבעלים ובין לצדדים שלישיים". ביום 13.2.14 הגישה לאה שרה אביטן בקשה בהולה לסעד זמני במעמד צד אחד שיעכב את ביצוע ההריסה מהטעם שדירתה צפויה להפגע מפעולות ההריסה באופן בלתי הפיך.
...
סיכום ביניים קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.
נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.
סוף דבר אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, הצדדים חתמו על נספח תיקונים להסכם המכר, בו הועלו תיקונים שונים, כך שהחוזה הנו פרטני, ומותאם לתובעים ואינו עונה להגדרת "חוזה אחיד". נטען כי לאחר קבלת היתר הבניה נערך מיפרט מעודכן, במסגרתו שטח המרפסת עמד על 41 מ"ר ומתוכו שטח של 2.6 מ"ר מקורה.
מטעם התובעים צורפה חוות דעת שמאית מיום 20.2.2018 של השמאי ירון גולן אשר ערך ביקור בנכס בתאריך 10.8.2017, לפיה העריך את סך ירידת הערך כתוצאה מאי קירוי המרפסת והקטנת שטחה על סך 288,899 ₪.
בעיניין זה אני דוחה הטענה להרחבת חזית אסורה, כאשר טענת התובעים בעיניין החניות עלתה רק בבקשה לתיקון כתב התביעה מיום 11.11.18, שהוגש, ולאחר מכן ניתן צו להגשת תצהירים, שם עלה העניין בתצהיר הנתבעת בסעיף 26.
...
בנוסף מחקירתו של התובע טען כי שילם תמורה עבור אותם שינויים (עמ' 38-39 לפרוטוקול) , דבר המלמד כי אין מדובר בחוזה אחיד, משכך הטענות בעניין נדחות.
על כן יש לדחות את סכום הפיצוי שדרשו התובעים בעניין זה. לעניין הפיצוי בהקשר אובדן שטח המרפסת והעדר קירוי , והחלומות שהתנפצו , והגם שנפסק לעיל פיצוי חלקי, אני מקבל, שלתובעים נגרמה עגמת נפש בעניין, ומשכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בהקשר זה בסך 7,500 ₪ .
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2002 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין העמודים ניבנו קירות ממסגרות עץ ושמשות ומעל הקירות אשר צוינו לעיל ובצמוד לקיר הקיים ניבנתה קונסטרוקציה מעץ ומעליה לוחות עץ בשטח כולל של 22.33 מ"ר. מכאן ברור כי כבר בשנות ה-80 הייתה קיימת הקונסטרוקציה מעץ מעל לקירות קיימים אשר יצרה משטח סגור בשטח כולל של כ-22 מ"ר. המומחה מטעם התובעת אישר במהלך חקירתו הנגדית כי המרפסת הייתה קיימת עוד בשנות ה-60 וכי הבניה מהווה קירוי מרפסת שהייתה קיימת.
המומחה מטעם התובעת לא ידע אמנם לומר אם אותה הרחבת בניה מהוה הרחבה לרכוש ציבורי או לא. אולם, אין ספק כי כל בניה מעבר למרפסת המקורית בשטח כולל של 22.3 מ"ר מהוה בניה שלא כדין בגינת הבית המשותף.
סיכום: התוצאה היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה לנתבעים 1 ו-6 כלהלן: לנקוט באחת משתי הדרכים המצויינות בסעיף 5 א. לעיל לעניין סגירת המקלט; לשלם סכום של 4,000 ש"ח + מע"מ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל לשם ביצוע עבודות גינון בשטח החפור בחצר הדרומית של הבית המשותף כאמור בסעיף 5 ב. לעיל; להחזיר את גבולות המרפסת הצמודה למרתף לגבולותיה המקוריים כך שתיוותר הקונסטרוקציה מעל הקירות אשר תוארו בנ/2 בלבד בשטח כולל של 22.3 מ"ר כאמור בסעיף 5 ג' לעיל ולהסיר את שלט הפרסומת על קיר הבית המשותף כאמור בסעיף 5 ד' לעיל.
...
מאחר וישנו הגיון מסוים בסגירת הכניסה למקלט על מנת למנוע כניסת אנשים בלתי רצויים, אני מורה לנתבעים 1 ו-6 לנקוט באחת משני הדרכים הבאות, בתאום עם הנציגות ועל פי קביעתה של הנציגות על פי שיקול דעתה: הסרת הדלת, או התקנת מנעול חדש כאשר המפתחות ימסרו לנציגות ולכל דייר אחר אשר יבקש העתק ממנו.
עלות ביצוע כל אחת מהפעולות לעיל אשר תבוצע בסופו של דבר בדרך אשר נקבעה לעיל-תשולם ע"י הנתבעים 1 ו-6.
סיכום: התוצאה היא כי אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה לנתבעים 1 ו-6 כלהלן: לנקוט באחת משתי הדרכים המצויינות בסעיף 5 א. לעיל לעניין סגירת המקלט; לשלם סכום של 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל לשם ביצוע עבודות גינון בשטח החפור בחצר הדרומית של הבית המשותף כאמור בסעיף 5 ב. לעיל; להחזיר את גבולות המרפסת הצמודה למרתף לגבולותיה המקוריים כך שתיוותר הקונסטרוקציה מעל הקירות אשר תוארו בנ/2 בלבד בשטח כולל של 22.3 מ"ר כאמור בסעיף 5 ג' לעיל ולהסיר את שלט הפרסומת על קיר הבית המשותף כאמור בסעיף 5 ד' לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו