בניית ממ"ד ערעור על פסק דין מפקחת הרישום על המקרקעין

העירעור נסוב על פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין בחולון, המפקחת דגנית קציר ברין, בתיק מס' 4/489/2019 מיום 21.4.21 במסגרתו דחתה היתנגדות המערערים (להלן: "המבקשים") לתכנית תמ"א 38 בבניין ברח' זלמן ארן 26 חולון, גוש 6049 חלקה 274 וחייבה אותם בהוצאות בסך של 18,000 ₪.

עוד, נטען כי המשיבים העלימו מהמבקשים והמפקחת הסכם נוסף שנחתם ביום 6.6.20 (צ"ל 9.9.20 בהתאם לנספח ב' להודעת העירעור), ללא ידיעתם והסכמתם, עובדה המאיינת את כל ההליך שנוהל ותוצאתה ביטולו של פסה"ד. המשיבים מתנגדים לבקשה.

נטען כי לטענה לבניית קיר ממ"ד הנוגס בשטח הדירה קבעה המפקחת, בהסתמך על הראיות והתוכנית, כי הגם שישנם חיזוקים בהתאם לחוק, אין כל פגיעה בשטח הדירה.

...

דיון והכרעה כאמור ברישא להחלטה, החלטתי לדחות הבקשה.

לתנאי הראשון – אני קובעת שהמבקשים לא עמדו בתנאים להוכחת מצבם הכלכלי הנטען.

מכל אלו, ספק למצבם הכספי של המבקשים, העובדה כי בבעלותם שתי דירות, העדר פירוט ואסמכתאות כנדרש, ולאור העובדה כי לא פנו לגורמים כלשהם לקבלת סיוע וסיכויי הערעור שאינם גבוהים, הרי שלא מתקיימים התנאים לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון במסגרת הליך זה. 29371לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 45079-10-20 בר און נ' פלג ואח' 17 ינואר 2021 בפני הרכב כבוד השופטים: י. גריל, שופט עמית [אב"ד] ס. ג'יוסי, שופט ע. ורבנר, שופטת המערער: אפרים בר און ע"י ב"כ עו"ד מורן רוטנברג המשיבים: .1 שמואל פלג .2 הראל פלג .3 רכס אסף .4 איילת אסף .5 זיו תבור .6 תמר תבור ע"י ב"כ תומר בראון ואח' הודעת ערעור מיום 22.10.20 על פסק דינו של כבוד המפקח על רישום מקרקעין יובל וסרקרוג, בתיק מס' 8/104/2019, מיום 27.8.20. פסק דין

בפנינו ערעור על פסק-דינו של כב' המפקח על רישום מקרקעין (יובל וסרקרוג), מיום 27.8.2020 בתיק מס' 8/104/2019, לפיו התקבלה תביעת המשיבים וניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערער להרחיב את דירתו ולבנות ממ"ד במיקום שבקש כפי שהודגם על גבי הבקשה להיתר (נ/1) וכפי שאישרה הועדה המקומית בהחלטתה מיום 19.5.19.

...

שוכנענו שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-דינו המנומק של כב' המפקח.

על-יסוד כל האמור לעיל, אנו מאשרים את פסק-דינו של כב' המפקח בהתאם לתקנה 148(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ודוחים את הערעור.

מתוך התחשבות בכך שעסקינן במחלוקת הנטושה בין שכנים בבית משותף, ומתוך תקווה שהצדדים ישכילו להגיע ביניהם לפתרון על דרך הפשרה, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבים הוצאות משפט מופחתות בסכום כולל של 3,500 ₪ (כולל מע"מ).

השופט י. אטדגי: ערעור על פסק דינה של כב' המפקחת על רישום המקרקעין בחולון דגנית קציר-ברון (תיק 4/133/2018) שקבל חלקית את תביעת המערער נגד המשיבים.

המערער ויתר על דרישה זו בדיון בעירעור (עמ' 3, שורה אחרונה) ולכן לא ארחיב על כך. המשיבים מבקשים להשאיר את קביעות המפקחת בנושאים שהועלו בעירעור על כנם, ולהלן תמצית נימוקיהם: הרחבת הדירה – דין העירעור בעיניין זה להדחות על הסף, "הן מחמת העידר עילה והן מחמת העידר תכלית, בפרט שעה שהבניין בכללותו עומד בפני פרויקט תמ"א ומאחר ופסק הדין (שבדין ניתן והוכרע) בוצע במלואו ומאחר ובניית התוספת בהתאם להיתר כדין הושלמה". מלבד זאת, תומכים המשיבים בהנמקות המפקחת לדחיית חלק זה של התביעה.

המשיבים פעלו על פי היתר הבנייה שבידם, ולאחר שניתן פסק הדין שדחה את תביעת המערער ביחס להרחבת דירתם, הם בנו את הממ"דים שהותרו להם (בשתי הדירות).

...

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה הערעור נדחה בכל הנוגע להרחבת הדירה, פריצת קיר הבית, התקנת הדלת בקיר, והגבהת הגדר החזיתית.

הערעור מתקבל בשני נושאים: ניתן בזאת צו לפיו על המשיבים להסיר את הגדר והשער הצדיים בתוך 30 יום על חשבונם, וכן צו האוסר על המשיבים להשאיר מיטלטלין בחצר הבית בתום השימוש בהם, שתחילתו החל מ-30 יום מהיום.

המערער ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט בערעור בסך כולל של 10,000 ₪ בערכי היום.

פסק הדין נשוא העירעור ניתן במסגרת תביעה לפי חוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח- 2008 (להלן: "חוק החיזוק"), אשר הוגשה על ידי 21 מבין 24 בעלי הדירות בבית משותף ברחוב צאלים 16 בחולון, הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקה 22 בגוש 7132 (להלן: "הבית המשותף").

עוד הצביע המפקח על כך שחלק מדירתו של המערער 2 אינו בנוי על פי היתר ומיקום הממ"ד המוצע על ידי האדריכל מטעמו, הוא באיזור אשר ניבנה שלא לפי ההיתר המקורי, עובדה שיש בה כדי ליסתום את הגולל על טענות המערער 2 במישור זה. לאחר דיון בטענותיהם המרכזיות של המערערים כפי שפורט, פנה המפקח לבחון את עדותם של המערערים.

על פסק דינה של המפקחת הוגש ערעור אשר נדון על ידי במסגרתו קבעתי כי המפקחת על רישום המקרקעין מוסמכת לידון בתביעה אשר הונחה לפניה.

...

כך, בעמוד 245 לפסק דינו קובע כבוד השופט טירקל: "אם ימצא בית-המשפט שנזקו של הפוגע בזכות גדול מהתועלת שיפיק בעל הזכות מהסרתה של הפגיעה, יהיה רשאי לאשר את הפגיעה וכך לשלול מן הבעלים את זכותו. משמעות הדבר היא הפקעה של זכות הקניין מכוח שיקולים הזרים למהותה. אין זה מתקבל על הדעת.

" באותו מקרה, בסופו של דבר, הורה בית המשפט על הריסת הגדר הפולשת ואולם, דחה התביעה להריסת המטבח (ששטחו עמד על 2.3 מ"ר).

סוף דבר; משנדחו כלל טענות המערערים – הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 36926-03-23 מרקו נ' שחר ואח' לפני הרכב השופטים: כבוד השופט הבכיר אמיר טובי [אב"ד] כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון כבוד השופטת רבקה איזנברג המערער אופיר מרקו, ת"ז 024997991 המשיבים .1 אירית שחר, ת"ז 057703878 .2 בועז שחר, ת"ז 055263248 .3 יעקב קול, ת"ז 010203024 .4 שלום רז, ת"ז 003399920 .5 דבורה חנה שוייגר, ת"ז 003399938 פסק דין

השופט אמיר טובי: תמצית העובדות ופסק הדין קמא ערעור על פסק דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין, הגב' יעל ליבוביץ, שניתן ביום 1.2.2023 בתיקים 8/548/2021, 8/84/2022.

לטענת המערער, לאחר שקרא את פסק דינה של הערכאה קמא, גילה כי מתיק המוצגים נשמט מיסמך חשוב מאין כמוהו, שהוא היתר בנייה לתוספת ממ"דים ומחסן שניתן ביום 7.4.2008.

...

לאחר שבחנתי את הראיה אותה מבקש המערער להגיש ושקלתי את טענות הצדדים שהועלו לגביה, שוכנעתי כי יש להתיר הגשתה כמבוקש.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 105/05 דהאן נ' קסון (10.11.2005), אשר התייחסו אמנם לנוסחו הקודם של הסעיף בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אך יפים גם לענייננו: "אף שהכלל הינו כי על המבקש להביא ראיות נוספות להראות כי אי הבאת הראיה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו ולשכנע את בית המשפט בדבר תום לבו בעת הגשת הבקשה, הרי שהתרת הגשתן של הראיות בשלב הערעור אפשרית, במקרים המתאימים גם אם מחדלו של בעל הדין המבקש הוא שהביא לידי כך שהראיות לא הוגשו במועד לערכאה הדיונית (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (2005, מהדורה שמינית) 616 – 617 וההפניות שם). ברי, כי התרת הגשתן של ראיות במקרה אחרון זה של מחדלו של בעל הדין המבקש תתאפשר רק באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות שהגשתן מתבקשת תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין." מאחר ומדובר בענייננו, בראיה שיש לה חשיבות ניכרת בכל הנוגע לגרם המדרגות השלישי, שעל הריסתו הורתה הערכאה קמא, אני סבור כי יש להתיר הגשתה.

המערער ישלם למשיבים יחד ולחוד הוצאות הערעור בסך 11,700 ₪ באמצעות בא כוחם.