מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בניית גלריה ללא היתר בנכס מושכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי טענות הצדדים התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את החוזה לאחר ששינו את מטרת השכירות, פלשו לשטח נוסף, בנו במושכר, ללא היתר, גלריה, ואף הגיעו כדי נתק ברצף תשלומי דמי השכירות בגינו.
על האמור מתווספת העובדה כי הנתבעים משלמים רק עבור המושכר, ששטחו 18 מ"ר לפי ייעוד של מחסן, בעוד שאף לשיטתם (של הנתבעים) שטח המושכר הנו 48 מ"ר. היינו, הנתבעים מעולם לא שילמו בגין ההפרש הנטען העומד על 30 מ"ר. כמו כן, הנתבעים מעולם לא שילמו בגין תוספת הבניה – היא הגלריה, ששיטחה הוא כ- 53 מ"ר. פינוי הנתבעים בגין עילה זו מתאפשר גם מכוח סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").
הנתבעים מחזיקים כיום בשטח בגודל של כ- 108 מ"ר, בעוד שמלכתחילה הושכר להם שטח של 18 מ"ר, כפי העולה מן החוזה; מאישור חתימת החוזה לחברת הגז מיום 4/7/1994 (נספח ו' לתצהיר מר רביב, ת/1) (להלן: "אישור חתימת חוזה"); וממסמכים נוספים מתיק הנכס.
...
סוף דבר הנתבעים שינו את מטרת השכירות.
משכך נדחית טענתה לפיה קמה לה בעניין זה עילת פינוי.
למען הסר ספק המונח "מושכר על כלל הרחבותיו" כולל את השטח המסומן בטוש עבה ובצבע אדום בתשריט השני (נספח י"ח לתצהיר מר רביב, ת/1) ושגודלו בקומת הקרקע כ- 55 מ"ר וכן, את קומת הגלריה בשטח של כ- 55 מ"ר. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ש"ח. סך זה ישולם בתוך בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דמי השכירות עבור השמוש שעשה המחזיק בחנות ובגלריה: הבעלים צירף חוות דעת שמאי מטעם פנקס לאון, אשר ביקר בנכס ביום 25.4.11, וציין כי חוות דעתו נכונה לאותו מועד.
בחקירתו הנגדית ציין השמאי כי דמי השכירות שנקבעו עבור הגלריה הביאו בחשבון כי ניבנתה ללא היתר.
...
בשקלול כלל הנתונים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המחזיק במחצית משכר טרחת כונס הנכסים, כאשר לטעמי, מירב האחריות למינוי הכונס רובצת עליו.
המסקנה היא כי יש לדחות את התביעה השטרית.
סוף דבר: אני מקבלת את תביעת הבעלים באופן חלקי, ומחייבת את היורשת לשלם לבעלים את הסכומים הבאים: בגין דמי שכירות בתקופת ההחזקה של הנכס סכום של 197,496 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כך, במכתב מיום 1.3.2016 של מחלקת הפיקוח על הבנייה באגף ההנדסה של עריית בת ים (נספח ב' לתגובת המשיבים), אשר ניתן במענה לפנייה לצורך קבלת אישור לטאבו, נאמר כי קיימות בנכס שלוש תוספות בניה ללא היתר – חנות, סככה וגלריה – וכי נעשה בו שימוש חורג מתעשייה למסחר בלא אישור.
במכתב זה מציינת הערייה, כי יש בנכס חריגות בנייה ונעשה בו שימוש חורג ללא היתר, וכי הן הבעלים והן השוכר צפויים לכתבי אישום בגין כך. על אף היתנגדות המבקשים, התרתי את הגשת המכתב כמו גם מסמכים שצורפו על ידי המבקשים לתגובתם.
...
בהתחשב בכל האמור, אני סבור כי אין מקום ליתן סעד זמני המונע את פינויו של המבקש 2 מהנכס, וזאת בעיקר בהתחשב בכך שנעשה על ידו שימוש חורג בנכס ללא היתר ושימוש בחנות שנבנתה תוך חריגת בנייה.
לאור כל האמור, הבקשה לסעד זמני נדחית.
על מנת לאפשר למבקש 2 להתארגן כנדרש, אני מורה כי הפינוי לא יתבצע לפני סוף ינואר 2020, ובלבד שדמי השכירות עבור חודש ינואר ישולמו למשיבים לא יאוחר מיום 1.1.2020.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

החל מהתקופה שבין 12.3.2013 ל- 27.4.2015 ועד ליום 25.10.2017 (מועד כניסתו של תיקון 116 לחוק התיכנון והבנייה), ביצעו הנאשמים בנייה של קומת גלריה בשטח של כ- 35 מ"ר וחלוקה למשרדים, ועשו שימוש במבנה, והכל ללא היתר.
רביעית, הבקורת בנכס נערכה ביום 7.1.14 (ת/5) בעקבות "טופס אישור אגפי לטאבו" (ת/3), אז מצא הפקח שיש חריגת בנייה של הגלריה בשטח של כ- 35 מ"ר בקומה נוספת מהחלל שהושכר, עם מדרגות שמובילות אליה וחלוקה למשרדים בתוכה.
...
אין בידי לקבל גרסה זו של הנאשם שכן מ- ת/10 שנרשם ביום 28.10.13 רוה"ח הודיעה, כי הנאשמים פועלים בנכס החל מינואר 2013 ולא כפי שנטען על ידי הנאשם בפניי.
נוכח כל האמור לעיל, הוכיחה המאשימה, כי הנאשמים בנו גלריה בשטח של כ-35 מ"ר עם חלוקה למשרדים בקומה שהוספה על המבנה שהושכר ועל כן אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות של בניה ושימוש.
בנסיבות אלה, לא עלה בידי המאשימה להוכיח, כי נכון לאוקטובר 2017 עשו הנאשמים שימוש בנכס, ראיות הנאשמים מעידות, כי פינו את הנכס כבר ביולי 2017 ועל כן אני מזכה אותם מעבירה של שימוש בנכס באישום זה. לסיכום נוכח כל המפורט לעיל, המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את אשמתם של הנאשמים באישום הראשון ועל כן אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות של בניה ושימוש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעוד שבשני מכתבי בא-כוח התובעת מחודש יולי 2018 ואף בהודעת ביטול ההסכם מיום 1.8.2018 לא נטען כי הנתבעת היא שבנתה את הגלריה והסככה, שניבנו ללא היתר, נכתב בסעיף 3 לכתב התביעה כי הנתבעת הפרה את הוראות הסכם השכירות עת בנתה על דעת עצמה וללא היתר בנייה כדין את הגלריה בשטח של 30 מ"ר ואת הסככה בשטח של 10 מ"ר. נפנה להלן לבחון האם הוכיחה התובעת את טענתה העובדתית שבסעיף 3 לכתב התביעה.
בתצהירו המשלים מיום 22.4.2020 (ת/2) הוא ציין שאין התאמה בין מצב הגלריה בפועל לבין היתר בנייה לגלריה שהוצא בשנת 1998 "על ידי דייר לשעבר". עוד הוא כתב כי ביום 28.4.2019 הגישה התובעת בקשה להיתר הריסה לבנייה הבלתי חוקית בנכס.
...
משלא התקיימה עילת הפינוי המבוססת על סעיף 14.1 להסכם, דין התביעה להידחות.
התוצאה לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
כמו-כן, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 15,000 ₪ וכן את הוצאות עד הנתבעת בסך 400 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו