בניית גדר בשטח ציבורי ללא היתר בנייה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע ולביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 11.11.20 ע"י מהנדס הועדה המקומית לתו"ב גליל מזרחי ביחס ל: יציקת משטח טרי מבטו בגודל של 1100 מ"ר בקרקע שייעודה שטח צבורי ודרך קיימת/ מאושרת מתוכנית 10675, בניית גדר מבטון בחזית מזרחית באורך של כ- 45 מ"ר ובגובה משתנה בין 1.5 עד 2 מ' בקרקע שייעודה שטח צבורי ודרך קיימת/ מאושרת מתוכנית 10675, בניית גדר מבטון בחזית הצפונית באורך של כ- 28 מ' ובגובה משתנה בין 1.5 עד 2 מ', בקרקע שייעודה שטח צבורי ודרך קיימת/ מאושרת מתוכנית 10675.

המשיבה היתנגדה לבקשה וטענה כי לא נפל כל פגם בהוצאת הצוו המצדיק את ביטולו וכי הבניה האסורה בוצעה על מקרקעין שייעודם דרך קיימת/ מאושרת ודרך מוצעת ושטח צבורי פתוח, היינו הבנייה נעשתה ללא היתר ובנגוד להוראות התוכניות החלות על המקרקעין כמפורט בסעיף 4 לתגובה ולכן תקנות הפטור אינן יכולות לחול.

...

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה לדחות את הבקשה.

לאור האמור הבקשה נדחית.

כתב האישום מייחס לנאשמים 1-2 שימוש ללא היתר, עובר ליוני 2012 במבנים הבאים: מבנה מגורים בשטח של כ- 130 מ"ר, הכולל את הבניה כאמור באישום הראשון, נשוא ההליך בתיק הקודם; סככה בכניסה למבנה המגורים, בחזית קדמית, בשטח של כ- 37 מ"ר, הכוללת את הבניה כאמור באישום הראשון, נשוא ההליך בתיק הקודם וגידור שטח צבורי בשטח של כ- 85 מ"ר. כתב האישום מייחס לנאשמים 3-4 עבירה של שימוש ללא היתר, עובר ליוני 2012 בשלושה מבנים: מבנה מגורים בשטח של כ- 90 מ"ר, הכולל חלק ממבנה המגורון כאמור באישום השני; סככה בחזית המערבית (צמוד לאתר פסולת דח"ס) בשטח של כ- 120 מ"ר וסככה בחצר האחורית בשטח של כ- 9 מ"ר. אבי חלף, המפקח מסר, כי בבקורת שערך מצא תוספות בניה אצל הנאשמים כמפורט באישומים 3-4.

...

הנאשם מזוכה מחמת הספק מעבירה של אי קיום צו שיפוטי ביחס לסככה בשטח של 9 מ"ר. הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 2-4 באישום השני ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במגורון.

לאחר שקיבלתי טענת הנאשם 1 בדבר הגנה מן הצדק אני מורה על ביטול האישום השני כנגדו.

הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 1-2 באישום השלישי ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים המפורטים באישום זה. הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 3-4 באישום הרביעי ביחס למבנה בשטח של 90 מ"ר וסככה בשטח של 9 מ"ר ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים אלה.

בע"פ 63762-05-16 גמליאלי נ' מד"י (13.8.17) נקבע כי מבנה שניבנה ללא היתר, על שטח המיועד לדרך ולמגורים, בנגוד לתכנית, ובהיעדר אופק תיכנוני, מקיים את העניין הצבורי הנידרש לצורך צו הריסה; בעפ"א (ב"ש)49261-05-17 פורת נ' וועדה מקומית ב"ש (1.2.18) נקבע כי בניית גדר בשטח הצבורי, באופן המפריע לשימוש חופשי, מקיימת אינטרס צבורי מספיק לצורך מתן צו הריסה, גם אם מדובר בגדר נידחת בלב המדבר, ולא כל שכן, בלב העיר.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ו בהיעדר תגובה, שמעתי את טיעוני המבקשת ועדות המפקחת, עיינתי במסמכים, שצורפו לבקשה ואלו שהוגשו במעמד הדיון, ושקלתי את הטעונים שבפני, מצאתי כי התנאים להיענות לבקשה התקיימו.

באי כח המבקשת חזר על טיעוניו לבקשה ובקש להיעתר לה על בסיס המפורט בה ועל בסיס עדות המפקחת וטיעוניו בדיון , בהיעדר תגובה.

לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד 24 מבנים יבילים, בשטח כולל של כ 360 מ"ר , המצויים על מקרקעין חלק מחלקה 87 בגוש 2023 , ידוע כחלק ממתחם חרגול, ברחוב רבי מאיר בעל הנס ( רובע ז ) באשדוד .

  להלן דוגמאות בהן ניתן צו הריסה לגבי מבנה שניבנה ללא היתר, בשטח צבורי, ונקבע כי קיים עניין צבורי מיוחד בהריסה : בעפמק (ת"א) 26646-06-18 אברהם בלילטי נ' ועדה לתיכנון ובנייה חיפה (12.09.18) נקבע כי מחסן פח שניבנה סמוך לדרך, בשטח שאינו שייך למשיב, אינו מישתלב עם הסביבה, מגושם ומכוער, ומהוה "מפגע אדריכלי ואסתטי קשה", מצדיק צו הריסה; בע"פ 3413/05 פטיטו נ' מד"י (17.4.05) נקבע כי מבנה מכולה קירות וגדר בשטח של כ-50 מ"ר, שניבנו ללא היתר במקרקעי ייעוד, מצדיקים צו הריסה; בע"פ 63762-05-16 גמליאלי נ' מד"י (13.8.17) נקבע כי מבנה שניבנה ללא היתר, על שטח המיועד לדרך ולמגורים, בנגוד לתכנית, ובהיעדר אופק תיכנוני, מקיים את העניין הצבורי הנידרש לצורך צו הריסה; בעפ"א (ב"ש)49261-05-17 פורת נ' וועדה מקומית ב"ש (1.2.18) נקבע כי בניית גדר בשטח הצבורי, באופן המפריע לשימוש חופשי, מקיימת אינטרס צבורי מספיק לצורך מתן צו הריסה, גם אם מדובר בגדר נידחת בלב המדבר, ולא כל שכן, בלב העיר.

...

הטענה, שהמבנים לא מפריעים להמשך בנייה של עמותת קדם מפעליו או שניתן לשנות את ההיתר של קדם מפעליו על מנת להותיר את המבנים הבלתי חוקיים דינה להידחות הן משום שנטענו בעלמא והן משום שעמותת "קדם מפעליו " בונה על פי היתר כדין מיום 12.19 23 ( נספח ו' ) ובהתאמה לתוכנית המפורטת ( נספח ג').

טענת ב"כ המשיבה להותיר את המבנים בנימוק, שאינם מפריעים לקידום תכנית הבנייה על פי ההיתר, דינה להידחות .

לאור כל האמור לעיל בית המשפט נענה לבקשה למתן צו הריסה כנגד שני מבנים יבילים צמודים, האחד בשטח של כ-24 מ"ר, האחר שהנו צמוד לו בשטח של כ-88 מ"ר (להלן: המבנים), וכן סככה בשטח של כ- 83 מ"ר (להלן: הסככה), המצויים על מקרקעין הידועים כחלקה 87 בגוש 2023 (להלן: המקרקעין), ברחוב רבי מאיר בעל הנס (רובע ז') במתחם "חרגול" (להלן: המתחם), באשדוד.

המשיב העיד שהיתר הבניה מב/1 הוא היתר שהוציא אביו ז"ל, וכי לא בוצעה במקרקעין כל עבודה אסורה: "אני לא הרחבתי את הבית. סה"כ שמתי רעפים על המרפסת, זה הכל" (ע' 9, ש' 21-27), והסביר שהוא לא ידע כי הגדר בנויה על שטח צבורי: "אני לא ידעתי בכלל שיש שם שטח צבורי רק לפני שנה וחצי. אף אחד לא הודיע לי ונתנו לי רישיונות לבית והתרחקתי מהבית שקיימת שסגר אותה השכן, 3.2 מטרים. אבא שלי בנה את הגדר בזמנו בידיעת הערייה. השכן סגר את הרחוב. יש שם ביוב, מישתלבות והוא הבטיח את התמיכה שלו בבחירות..." (ע' 10, ש' 17-20).

תחת טבלת האזורים המופיעים בה, נרשם כי שטח המסומן בירוק הוא שטח צבורי בו "לא תותר כל בניה פרט לצרכי נופש, שעשועים, גן-ילדים ומקלטים". ביום 29.12.22, לאחר הגשת הבקשה שלפניי, פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 11010 הודעה בדבר רכישת קרקעות לצרכי ציבור ותיקוני טעויות בהודעות כאמור, ובעמ' 2478 נכללה הודעה על כך ש"בכוונת הועדה לקנות חזקה בקרקע האמורה.

...

לטענת המבקשת, צו ההריסה הוא האפשרות היחידה והיעילה להסרת העבודה האסורה, ומאחר שהמבנים הוקמו לפני שנים והעבירות בגינן התיישנו, מתן הצו עונה על הנדרש בסעיף 239(א)(4) לחוק התכנון והבנייה, ולפיו: "מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר-עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה" ולנוכח האינטרס הציבורי בביצוע ההריסה, יש לקבל את הבקשה.

סיכומו של דבר הבקשה למתן צו הריסה שיפוטי מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבניה בגין העבודה האסורה מושא הבקשה – מתקבלת.

מכוח סמכותי לפי סעיף 239(ג) לחוק התכנון והבניה אני קובע כי המבקשת תוכל לבצע את צו ההריסה החל מיום 11.2.24.

לנוכח הערותיי בדבר התנהלותה של המבקשת עובר להגשת הבקשה, המשיב לא יישא בהוצאות המבקשת בגין הליך זה, מלבד חלקה בשכר טרחתו של מומחה בית המשפט עו"ד פקס, שאותו ישלם המשיב למבקשת בתוך 30 יום.