מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בניין שאינו רשום כבית משותף - רכוש משותף

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אולם, רכז עמידר אישר, ובית המשפט קיבל עדותו, כי חצר הבניין מהוה רכוש משותף, אשר לא הוצמדה למי מיחידות המבנה, כפי שמסומן בתשריט עמידר ולכן דין החצר הוא "רכוש משותף". אציין כי היות החצר (מבלי להתייחס ליחידות המסומנות 11-7) בגדר רכוש משותף אכן עולה בבירור מתשריט עמידר, אשר על שטח החצר נכתב "קרקע רכוש משותף". בהערת אגב, ולמען לא יהא הנייר חסר, אזכיר שעסקינן בבניין שאינו רשום כ"בית משותף" ולכן חל עליו פרק ו1 לחוק המקרקעין.
...
סוף דבר אציע לחברי, כי הערעור יתקבל במובן זה שאנו נשיב את הדיון לבית המשפט השלום אשר ידון בשאלה: האם היחידות המסומנות 11-7 ואשר הכיתוב בתשריט עמידר על כל אחד מהם הוא "חנות", מהוות חלק מהרכוש המשותף או מופרדות ממנו.
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש, ומשהצדדים לא השכילו להגיע לכלל הסדר, אני מוצאת כי יש לדחות את הערעור.
סוף דבר אמליץ לחברי לדחות את הערעור.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לא ברור כיצד המשיבה מרהיבה לטעון כי הצמדת הזכויות בשני גרמי המדריגות ליחידה 79 שבבעלותה, נעשתה כדין, אך מנגד ועד הבניין משפץ על חשבון כלל הדיירים את גרמי המדריגות הללו, ומנקה אותם מכספי ועד הבניין (לעניין משמעות זהות הגורמים שנשאו בהוצאות החזקת הרכוש המשותף וביצעו בפועל שימוש ברכוש המשותף, אף אם בהתייחס לבניין שלא נרשם כבית משותף וטרם כניסתו לתוקף של חוק המכר (דירות), ראו סעיפים 13-11 לפסק הדין בע"א 447/07 הלברשטיין נ' קולובסקי-גוברין ואח').
...
לפיכך, המסקנה היא כי נכוחים דבריו של עוה"ד ארדן, כי הצמדת שני גרמי המדרגות ליחידה 79, כפי אשר נעשתה על ידו בשנת 2006, מקורה בשגגה.
השימוש רב השנים של באי הבניין ובעלי היחידות בשני גרמי המדרגות תומך אף הוא במסקנה כי שני גרמי המדרגות הללו הוצמדו בטעות ליחידה 79 בשנת 2006 לכל האמור יש לצרף את העובדה כי מתצהירו של עוה"ד ארדן, כמו גם מתמונות הבניין שצורפו כנספחים א'1-א'9 לתצהירו, ניכר בבירור כי הגישה הנוחה והמהירה ליחידות המצויות בקומה א' של הבניין, היא באמצעות שני גרמי המדרגות שבחדר המדרגות המרכזי (ראו גם עדותו של עוה"ד ארדן בעמ' 13 לפרו' שו' 31-23).
סוף דבר שילוב הגדרת המונח "רכוש משותף" בסעיף 52 לחוק, עם האמור בסעיף 55(ג) לחוק, "מלמד כי חדר מדרגות המוליך לדירות, לעולם בגדר רכוש משותף ייחשב" (ע"א 1781/13 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' כהן מלי ואח' (15.7.2015)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" הבניין אינו רשום כבית משותף.
מכאן שעל ביהמ"ש להידרש לשאלה האם התובעת עמדה בתנאים הנדרשים להחלפת הנתבעת במתחזק אחר, דהיינו, "החלטה של בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם" האם האספה כונסה כדין? כאמור לעיל, על הבניין חל התקנון המצוי הקובע תנאים כלהלן לצורך כנוס האספה הכללית: "5(ב)הנציגות תיקבע את מועד האספה הכללית ותועיד אותה; האספה הראשונה תתקיים תוך שלושה חדשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר זאת תתקיים האספה לא יאוחר מחמשה עשר חודש מיום האספה הקודמת.
...
" התובעת לא הוכיחה שהתקבל הרוב הדרוש לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה שכן לא הוכח שרוב מיוחס, כנדרש, הצביע בעד החלפת הנתבעת.
לכן, ביהמ"ש קובע כי דין הטענות למידע להתברר לפני המפקח על רישום המקרקעין ככל שהתובעת תתמקד בעניין זה ולא בהחלפתה של הנתבעת.
סוף דבר דוחה התביעה ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

טעם הדבר הוא, לשיטתן, כי בבניינים שלא נרשמו כבית משותף, הסכמי המכר הם שקובעים את הקף הרכוש המשותף, ולא פרק ו'1 לחוק המקרקעין, אשר תכליתו היא ניהולית בלבד.
...
עוד יצוין כי החל משנת 2002 הפעילו המשיבות בבניין בית מלון ב-48 יחידות הנופש שטרם נמכרו ונותרו בבעלותן באותה עת. על רקע האמור, ביום 2.6.2004, הוגשה תובענה בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על ידי שניים מבעלי הדירות בבניין (וביניהם המערער 4) ונציגות הבניין – נציגות הבית המשותף ברחוב השונית 10, הרצליה (המערערת 5.
בנסיבות אלה, סבורני כי לא ניתן לראות במערערים 3-1 צדדים זרים להליך התביעה הראשונה.
ואולם, אין בכך כדי לשלול את המסקנה כי בנסיבות המקרה בו עסקינן, קיימת קרבה משפטית לצורך החלת כללי מעשה בית דין בין כלל המערערים (ובכלל זה אלה שלא היו צד פורמאלי לתביעה הראשונה), לבין נציגות הבית המשותף ואותם דיירים שהיו צד לתביעה הראשונה (והמערער 4 ביניהם).
סוף דבר: אם תישמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באותו מקרה, כבעניינינו, לא נרשם הבניין כבית משותף, ולכן יחול דין שונה.
מסקנת הניתוח האמור היא איפוא שבבניין שמתאים להרשם כבית משותף, אך לא הוכחה לגביו כוונה קונקרטית לרשום אותו ככזה במועד מכירת הזכויות, השאלה אם הייתה כוונה להחריג שטחים מהרכוש המשותף תיחתך לפי דיני פרשנות חוזה: אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף מהלשון ומהנסיבות (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).
...
החכרת הגג כולו לאביו של המנוח מעידה על כך היטב, והתוצאה היא שהגג יוחד לשימושו של אביו של המנוח, של המנוח בנעליו, וכעת של יורשתו התובעת (לצד יתר הבעלים של זכות החכירה).
משהוצג צו קיום צוואה שלפיו התובעת באה בנעליו של המנוח, אני מורה על חילוף תובעים כך שהיא תבוא בנעליו כתובעת בפסק דין זה, כמופיע בכותרת פסק הדין.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו