בלט דיסקאלי עם צמצום המרווח הבין-חולייתי

קל להבין כי במקרים של מקרוטראומה מועברת האנרגיה הנוצרת מעצם החבלה בין כל המרווחים הבין חולייתיים של הגב התחתון והעליון.

מכל אלה גם ברור מדוע לא יתכן כי הנזק יהיה ממוקד כמו במקרה זה, רק במספר מצומצם של חוליות במיוחד כאשר מדובר בנהג מקצועי.

· במידה והתשובה שלילית, האם לאחר קריאת פסק הדין השתנתה מסקנתך? · האם מוכר לך פסק הדין בענין יגאל רבינוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, שם עבד התובע כנהג ברכב כבד בדרכים משובשות ואובחן בקע דיסקלי ברמה S1 – L5 ובלט דפוזי קל ברמה L5 – L4, קביעת המומחה שמונה מטעם בית הדין הייתה ש"אותן פגיעות זעירות יכולות לגרום לנזק בלתי הפיך בעמוד השידרה" וכי היה מייחס לתנאי עבודתו ולגורמי הסיכון משקל שווה בהתפתחות הפתולוגיה בעמוד השידרה המותני של התובע (מצור ומסומן 6) · מה ההבדל שאתה מוצא בין המקרה של יגאל רבינוביץ לבין המקרה שלנו? · במידה וקיים הבדל לדעתך הנך מתבקש לפרט ולנמק מהו ההבדל? 9.13 האם נתת דעתך לכך שבסיכום מחלה של התובע מיום 7.3.12 צוין באבחנות כי התובע סובל מ SPINAL STENOSIS בחוליות L3-4-5 (מצורף ומסומם 3) והאם מדובר בשינוי נווני? 9.14 האם נתת דעתך לכך שבסיכום של הדמיה מ 30.4.15 מצוינת האבחנה "בלט דיסק בחוליות L4-L3 L5- L4 ודיסק היקפי בולט במקצת ב S1 – L5 (מצורף ומסומן 1).

...

" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, חרף טענותיו הרבות של התובע כפי שמופיעות בסיכומיו והגם שליבנו עם התובע ועם נסיבותיו האישיות, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה - להידחות.

בנוסף, העובדה שקיימות פסיקות אחרת שהכירו בפגיעה בגב של נהגי אוטובוס אין בה כדי להכריע באופן מיידי כי דין התביעה דנן להתקבל.

סוף דבר: אין מנוס מדחיית התביעה.

משתכפו תלונותיו על כאבים בגב תחתון ומשהתברר כי הוא סובל מבלט דיסק במרווח הבין חולייתי L4-L5 ובקע דיסק במרווח L5-S1, הוא עבר בבית החולים "בני ציון" בחיפה ניתוח למינקטומיה ודיסקטומיה בעמוד השידרה המותני.

ובחקירתו הנגדית העיד: "במהלך המסע יש חייל שהתעייף ולא יכל לזוז. אז המ"מ נתן פקודה לי להרים את החייל, מצדי אחד על אחד, כלומר חייל אחד מרים את החייל שניפגע עם הציוד שלי ושלו. הייתי גם עם אלונקה מקופלת על הגב ועם הציוד שלי. החייל היה א'. החייל לא יכל להמשיך, הוא התעייף. אנחנו לא יכולים להפקיר חייל בשטח במהלך המסע. אני הרמתי את החייל ורציתי לצמצם לחבר'ה שהתקדמו. הרמתי את החייל על הכתף, התחלתי לרוץ, תפסתי אותו מהרגל והרמתי אותו. התחלתי לרוץ, יש ירידה קטנה, שם החלקתי, נפלתי על הגב, ואז הוא קם. הרגשתי כאבים ממש חזקים, אבל תוך כדי מסע אתה לא יכול לשבת, אז המשכתי את המסע, היה עוד כמה קילומטרים. הוא המשיך, סחבו אותו עם הידיים. אני הרגשתי כאבים ממש חזקים, אבל כשהגעתי לבא"ח נח"ל, אז לא יכולתי לזוז שם. היו לי הרבה כאבים, הרגשתי את הכאבים ממש" (עמ' 13).

האם החבלה בגב התחתון החמירה בעקבות הארוע ביום 25.1.2012 ? נסקור תחילה את התעוד הרפואי בתקופת השרות הצבאי של המערער (כל ההדגשות הוספו - א"ג): (8) 12.2.2012 (כשבועיים וחצי לאחר הארוע) - סיכום ביקור במרפאת היחידה על-ידי ד"ר שליאום (נ/4): "אנמנזת רופא: טירון מזה חודשיים וחצי בשירות. מלין על כאבי ירך/עכוז ימין וכאב גב תחתון ימין. לפני הגיוס היה מתאמן ואז הופיעו כאבים בירך ימין וגב תחתון מאותו צד. ..... שולל חבלה לגב או הפרעה בסוגרים. מלין על פרסטזיה בכף רגל ימין בעת עמידה ממושכת. ... דיון ותוכנית: לאור הסיפור וממצאי הבדיקה לא מן הנמנע שאכן קיימת פריצת דיסק הגורמת לרדיקולופאתיה. איני רוצה להקרין אותו שוב לשוא. אפנה למדור רשומות רפואיות בבית החולים פוריה לקבל תשובת CT עמ"ש - יתכן ומתאים לפרופיל 72 לפי 38622. בשלב זה יקבל הקלה בעמידה ממושכת וקפיצות ומשקלים לשבועיים.. ". (9) 25.3.2012 - סיכום ביקור במרפאה אזרחית בנהריה (נ/5): "כאב גב תחתון עם הקרנות כאבים לרגליים ככמה ימים לאחר מאמצים. ... פטור ממאמצים ועבודה פיזית עד הבדיקה ע"י רופא היחידה". (10) 10.4.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית (נ/6): "בצבא מזה כ-4 חודשים, מתלונן על כאבי גב עם הקרנה לרגל ימין. הביא תשובת CT שביצע טרם הגיוס 13.06.2011 ...... מעוניין בהפניה לועדה רפואית להתאמת פרופיל. בבדיקה - הליכה אנלגטית, רגישות ניכרת בעמ"ש מתני, הגבלה בכיפוף לפנים, ירידה בתחושה לאורך רגל ימין, SLR חיובי מימין". (11) 18-19.4.2012 - סיכום אישפוז במחלקה אורתופדית בבית החולים "סורוקה": "תלונה עיקרית: פצע ירך שמאל. ... הובא לחדר טראומה בשל פצע ירי בירך לפי דיווח מצה"ל. ... בבדיקה חור כניסה כ-0.3 ס"מ בקדמת ירך שמאל ללא חור יציאה. .. ". (12) 2.5.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית: "ביחידת שדה מזה ששה חודשים. נפגע מרסיס ברגל שמאל לאחר פליטת כדור של לוחם אחר. הארוע היה ב-18 לאפריל. אושפז בבית החולים בבאר שבע וכמו כן מתלונן על כאבים ברגל הנגדית - ימין, וכאבי גב שהתחילו מהגיוס. ממצאים: ... יש לו כאבים המקרינים מרגל ימין מהגב ..... דיון ותכנית: .... לאחר מכן יעשה צלומי CT של עמוד שדרה מותני ... ובנושא הגב יוצג עם ה-CT החדש בפני מומחה בתחום להערכה מחודשת". (13) 2.5.2012 - בדיקת CT של עמוד שדרה מותני בבית החולים בני ציון (נ/2): "סריקת L4-L5: בלט אנולוס דפוזי שטוח עם לחץ קל על קדמת השק התקאלי. סריקת L5-S1: בקע דיסק מרכזי ימני עם הצרות פורמינאלית ורצסלית ולחץ על השק התקאלי ועל שורשי העצבים L5 בתוך הפורמינה הנאורלית ובעיקר S1 בתוך הרצס הלטראלי". (14) 8.5.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית: "לפני חודשיים אחרי מסע היו כאבים בגב עם הקרנה לרגל ימין ומאז לא יכול ליישר את הגב ולא משתמש כימעט ברגל ימין ... בבדיקתו: רגישות למישוש בגב תחתון ...". (15) 13.5.2012 - סיכום ביקור במרפאה אורתופדית בבית החולים בני ציון: "בבדיקה: בקע דיסק רחב מרכזי וימני עם מלאות בריציס ימני ב-L5-S1 חשד לפרגמנט חופשי בריציס בלט דיסק מינימאלי ב-L4-5. מהלך האישפוז ודיון: הומלץ על טפול ניתוחי של דיסקטומיה ימנית L5-S1 + קיבוע דינמי BACJAC ...". (16) 11-18.6.2012 - סיכום אישפוז במחלקה לכירורגיה אורתופדית בבית החולים בני ציון (ת/6): "ב-12.06.2012 בחדר ניתוח, הרדמה כללית, בוצע ניתוח למינקטומיה ימנית בגובה L5-S1, פלבקטומיה ודיסקטומיה ימנית, הכנסת INTER SPINAL FUSION – BACJAC בין הזיזים הספינוזיס L5-S1 .... ". (17) 21.6.2012 - המערער מילא דו"ח פציעה לגבי ארוע מיום 25.1.2012 (ת/7), ובו תיאר את נסיבות פציעתו: "במסע מ"מ הרמתי משקל רב ונפלתי וכשסיימתי המסע הרגשתי הרבה כאבים, והכאבים החמירו מיום ליום והתחילו להקרין לרגל ימין ורגל ימין לפעמים היא חלשה ורדומה". ביום 7.7.2012 רשם מפקד הפלוגה, סרן ג', על גבי הדו"ח: "לאחר מסע מ"מ החייל התלונן על כאבים בגב והופנה לבדיקות". (18) 1.8.2012 - מימצאי בדיקת MRI: "מצב לאחר למנקטומיה ימנית בגובה L5-S1, עם קיבוע אינפריורית לספינוס פרוסס של חוליה L5. רושם לפרוטרוזיה דיסקאלית פרה סנטרלית לצד ימין, ממשיכה מעט אינפריורית אחורית לרצס הימני של החוליה S1, מלווה אימפרסיה מסוימת על שורש S1 מימין בחלקו התוך תעלתי". (19) 14.8.2012 - ועדה רפואית קבעה למערער פרופיל רפואי 24 (זמני למשך ששה חודשים) ושוחרר בבקו"ם. להלן פירוט תעוד רפואי בתקופה שלאחר שיחרורו של המערער מהשרות הצבאי (כל ההדגשות הוספו - א"ג): (20) 17.11.2012 - בדיקת MRI: "בגובה L4-5 אנולוס שטוח. היפרטרופיה של ליגמנטה פלבה עם היצרות בינונית של התעלה. בגובה L5-S1 פרוטרוזיה דיסקאלית אחורית אמצעית ויותר ימנית עם לחץ על קדמת השק התקאלי ועל שורש S1 מימין בתעלה. מצב לאחר למינקטומיה ופלבקטומיה מימין. צלקת ניתוחית פרי תקאלית ימנית אשר מערבת את השק התקאלי ואת שורש S1 מימין בתעלה. קיימת האדרה לאחר הזרקת גדוליניום ברקמת צלקת זו. כמו כן יש לציין נוכחות של קיבוע אינטר ספינוזי אחורי". (21) 27.1.2013 - סיכום ביקור במרפאה אורתופדית בבית חולים בני ציון: "אנמנזה: מועמד ל-RT FORAMINAL BLOC L5-S1, החמרה בכאבים בגב מותני וכאבים רדיקולאריים מימין חצי שנה לאחר ניתוח. ב-MRI מצב לאחר למינטומיה ודיסקטומיה ימנית + קיבוע דינמי, בקע דיסק חוזר + רקמת צלקת מקומית". (22) 26.2.2013 - סיכום ביקור אצל הפסיכיאטר ד"ר גורביץ בקופת חולים: "בחודש אפריל לדבריו במהלך מסע בצבא נפל והחל לסבול מכאבים ברגל ימין, עבר בירור שהדגים דיסקים בגב, כחודש לאחר מכן ניחבל ברגל ימין, בירך, מרסיסים (חברו ניקה נשק שפלט כדור) ....". (23) 12.3.2013 - סיכום ביקור במחלקה נוירוכירורגית בבית חולים רמב"ם: "סובל מכאבי גב תחתון ממושכים כבר זמן ממושך עם הקרנה לרגל ימין עד לכף הרגל כשמונה חודשים לאחר ניתוח דיסקטומיה מותנית + קיבוע בבית חולים בני ציון - קיבוע L5-S1. ב-MRI מ-11.2011 מצב לאחר המילמינקטומיה בגובה L5-S1 מימין עם התקן תמיכה בין זיזים רוחביים ובלט דיסק פראמדיאני ימנית. בבדיקה אין חולשה ברורה, לסג - לא ממש חיובי ויש רושם להתנגדות אקטיבית. מספר ימים לאחר טפול בזריקה אפידוראלית. בשלב זה הייתי מחכה עם ניתוח חוזר ובוחן את השפעת הזריקה האפידורלית". נתמצת את עקרי הממצאים העולים מהתעוד הרפואי: לא נימצאו תלונות של המערער על כאבי גב תחתון בתקופה שממועד גיוסו, 21.11.2011, ועד לארוע החבלה במסע הטרונות ביום 25.1.2012.

...

בכתב התשובה טען המשיב כי יש להעדיף את המסקנה בחוות דעתו של ד"ר אלפרסון.

המסקנה העולה מעובדות אלו, כמו גם מהתיעוד הרפואי, והולמת את טענת המערער בחקירתו הנגדית, הינה כי מצבו התפקודי לא נפגע כתוצאה מהפגימות שאובחנו בבדיקת CT ביום 13.6.2011, עובר לגיוסו.

התוצאה לאור האמור בפסקה 21 לעיל, אנו סבורים כי שגה המשיב כאשר בהחלטתו מיום 6.3.2013 דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו עקב כאבים בגב תחתון.

אנו קובעים כי מצב עמוד שדרה מותני של המערער הוחמר בשיעור 50% בתקופת ועקב שירותו הצבאי.

לאור קבלת הערעור, הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לשלם למערער את עלות שכרו של המומחה מטעמו, לרבות השכר שפסקנו בגין התייצבותו לחקירה בפנינו, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל.

ראה בר"ע (ב"ש) 665/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פינגלה יניב, שם צוין: "עינינו הרואות כי המבחן אינו פורמאלי. לא די בחסר בראיות שהוצגו בפני המל"ל. על העותר להביא ראיות לסתור – והנטל רובץ עליו – להצביע על קשר סיבתי בין החסר בתעוד לבין התוצאה אליה הגיעה הוועדה". משמע, המגמה בכל הקשור להבאת ראיות לסתור ע"פ סעיף 6ב הנ"ל, הנה צימצום ההיתר, שהרי כל מטרתו של סעיף 6ב היא קיצור ההליך המתקיים בפני בית המשפט תוך הסתייעות במימצאי בדיקה ודיון ממצים שנעשו על-ידי גוף או ועדה של מומחים רפואיים אובייקטיביים, שהוסמכו לכך על-פי דין.

14.02.99 – "...עדיין כאבי גב תחתון ללא מאמץ גופני או תנועה לא נכונה..." 21.02.99 – הופנה לפיזוטרפיה עקב כאבי low back 02.03.03 – הופנה לרנטגן ומכון פיזיוטראפיה עקב כאבי צואר 27.11.05 – "רנטגן ע"ש צוארי (חזיתי וצדדי): שינויים ספונילותיים C5-C6. מנח, מבנה, צורת החוליות והמרווח הבין חוליתי תקינים". 12.12.05 – "...רגישות במישוש בעש צווארי, ללא הגבלה בתנועות בעש' צוארי וכתף שמ', צלום של עש' צווארי – שינויים ניוונים קלים..". 23.10.09 – "...מתלונן על נימול לאורך היד השמאלית...". לאחר התאונה 17.11.13 – "...כאבים ומגבלה בתנועות הצוואר, בעיקר לסיבוב שמאלה. יש הקרנה של הכאב לשכם וגם לכתף ויד שמאל. עבר צלום עמש"צ תקין. התסמינים נמשכים מספר חודשים ללא סיום. בדיקת EMG ככל הנראה תקינה, אין מידע ברור...מימצאי הבדיקה: ספזם שרירי ללא חוסר נורולוגי..." הופנה ל – C.T..

20.11.13 – "...בהיעדר סימנים רדיקולופתיים משמעותיים או סימנים לחסר נורולוגי...". 12.12.13 – בדיקת עש צווארי: "...ניצפתה היצרות של המרווח הדיסקאלי בגובה C4-C5, C5-C6 ו – C6-C7. קיימת קומפרסיה חולייתית מתונה של C5 עם הקטנה של 20% בגובהה...בגובה C3-C4 בלט דיסק מסויד נוירופורמינלי ימני ... בגובה C5-C6 בלט אנולוס מסויד נרחב ביותר לוחץ משמעותית על השק התקאלי ומיצר במידה קשה את הנוירופורמינה משמאל. בגובה C6-C7 בלט דיסקאלי סידני עם זיזים גרמיים אשר מתבלטים לנוירופורמינה השמאלית וגורמים להיצרותה במידה קשה...היתרשמות: שינויים דיסקוגניים כמתואר. לחץ על השק התקאלי עם היצרות נוירופורמינלית שמאלית בגבהים C6-C7 ו – C5-C6.

בגובה 7 C, 6 C בלט דיסקאלי עם זיזים גרמיים אשר מתבלטים לנוירו פורמינה השמאלית וגורמים להיצרותה במידה קשה.

...

הבקשה מתקבלת.

[2: מחלה דלקתית הגורמת להסתיידויות של הרצועות הבין חולייתיות, ראה עמ' 5 לחוות דעת המומחה מיום 11.8.2022.

מפנה לפסיקה רלבאנטית; בנגוד לטענת המומחה כי העידר פגיעה דיסקאלית והנמכה משמעותית בגובה הדיסקים שוללת נזק ממיקרוטרואמה בעלת משמעות, קיימת פסיקה עניפה המכירה בקשר סיבתי בין נזק נווני למקרוטראומה גם שאין היצרות של המרווח הדיסקאלי (הנמכת דיסק) או שיש הנמכה בחוליה אחת ואפילו קלה; כמו כן בפסיקה נקבע כי בלט/בקע דיסק יכול להגרם ממיקרוטראומה; מהחומר הרפואי עולה כי לתובע יש הנמכה בולטת במרווחים בין חוליות (C5-7) ועניין זה מעורר ספק המצדיק מינוי מומחה נוסף לצורך שמיעת עמדה רפואית נוספת; על כן מבוקש למנות מומחה נוסף ולחלופין לראות בבקשה כסיכומים.

ביום 23.10.2022 התקבלה תגובת הנתבע ממנה עולה כי הוא מיתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: לא מתקיימים התנאים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים רפואיים; שני המומחים הקודמים שללו קשר סיבתי בין הליקוי של התובע לתנאי עבודתו כאשר מבקשת התובע נראה כי הוא ימשיך לבקש מינוי מומחים עד שיימצא המומחה המכיר בקשר סיבתי; חוות דעת שני המומחים שמונו בתיק מפורטות, מנומקות וניתנו על סמך העובדות המוסכמות והחומר הרפואי של התובע ומכאן שלא נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות המצדיקות מינוי מומחה נוסף כל שכן שלישי; אין די בהפניה למספר מצומצם של חוות דעת שהכירו בקשר סיבתי בין עבודה עם כלים רוטטים לנזק בצואר כדי להוכיח אסכולה מיטיבה קל וחומר כאשר מדובר בתובעים עם נסיבות ותנאי עבודה שונים משל התובע; בנגוד לטענת התובע, מחוות דעת ד"ר ציון לא עולה כי הוא שולל קטגורית הכרה בקשר סיבתי בין הליקוי בצואר לבין עבודה עם כלים רוטטים אלא כי אין די בהקף שעות העבודה של התובע כדי להכיר בקשר זה; באשר לחוות דעת ד"ר פריימן הרי שהוא הסביר מדוע אין קשר בין הנזק בצוארו של התובע לבין עבודה עם כלים רוטטים כאשר הממצאים בצלומי ההדמיה של התובע שונים לחלוטין מהממצאים שהיו אמורים להמצא ככל והיה מדובר בנזק על רקע מקרוטראומה, ולא במחלת ה- DISH; מאחר ושני המומחים קבעו בצורה חד משמעית ומנומקת מדוע הנזק של התובע לא נגרם בדרך המקרוטראומה מתנאי עבודתו, אין מקום למינוי מומחה נוסף ולמעשה יש להורות על דחית התביעה.

...

] מכאן שחזקה היא כי מומחה המתמנה מטעם בית הדין יפעל באופן אובייקטיבי ומקצועי כאשר אין בטענות ב"כ התובע כדי להפריך חזקה זו ולכן איננו מקבלים את טענות ב"כ התובע בעניין זה. נציין, כי ב"כ התובע לא הפנה להנחיות או לפסקי דין בהם נקבע שלמומחה בית הדין אסור לשמש כ"מומחה של חברות ביטוח".

טענות ב"כ התובע כנגד קביעות המומחה הן טענות רפואיות המתווכחות עם הקביעות המקצועיות והמסקנות של המומחה ואין בידינו לקבלן.

על כן, אנו דוחים את טענות ב"כ התובע בעניין זה. ב"כ התובע טוען כי קיימת אסכולה מקלה ואולם אינו מוכיח קיומה של אסכולה כזו בהתאם להגדרת אסכולה כפי שנקבעה בפסיקה[footnoteRef:5]: [5: עב"ל 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 13/2/11.

לאור האמור לעיל אנו דוחים את הבקשה למנות מומחה נוסף בתיק.

דר' יעל שטרן רשמה ב 26.11.15 על "כאבי גב מזה 20 שנה". פיענוח בדיקת CT מ 1994: בקע דיסקאלית L4-L5 בלט אחורי קל L5-S1 יש תעוד שכאבי הגב החמירו.

נימצאו(רישום 4.1.2015) "שינויים ניוונים בע"ש יותר משמעותית במרווח L5". לא נרשם על חוסר נורולוגי בסוף אפריל 2015 נותח בבית חולים אלישע בחיפה (אפרט בהמשך מהות האבחנות) ב 26.11.2015 רישום על "כאבי תופת" והופנה למרפאת כאב .

הסבר על מוסגים: היתייחסות הנה על עמוד שדרה מותני ועל מרווחים מסיימים למשל 3L-2L הנו רווח בין החוליות 2 ו3.

ת "המאמר של Hadjipvulou ושות, זה מאמר בקהילת האורתופדית. המאמר מתייחס לפתולוגיה דיסקאלית כאשר לדר' נסט פתולוגיה ניוונית (דיסק זה רק אלמנט מעמוד השידרה). המשותף למאמר ושאלות לדיון משפטי - צר מאוד. מקבל בהבנה שכאשר יש שינויים ניוונים בעמוד השידרה יש גם שינויים ניוונים גם בדיסקים (intervertebral disc) כפי מופיע בכותרת המאמר של פרופיסור Hadjipvulou ביקורתי מאוד (a critical review) ומעלה אפשרויות רבות להופעת פתולוגיה דיסקאלית (פיזיולוגיה, שינויים מטבוליים, זהום, גורמים של תגובה אימונית ועוד) כאשר מתייחס על השפעת גורמים מכניים שמחברים אחרים מסכים שיש איזה השפעה לפרופסור Hadjipvulou יש ספקות. מצטט

המומחה ציין בחוות דעתו כי התאור בתשתית העובדתית מצומצם וחסר, וכל שינוי או הבהרה של התשתית העובדתית עשוי לסייע במתן חוות הדעת.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכלל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, זאת מהטעמים הבאים שיפורטו להלן בתמצית: ראשית נזכיר כי על מנת לבסס הכרה בליקוי מסוים כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה נדרש להוכיח קיומם של שלושה יסודות מצטברים: הראשון, תשתית עובדתית "מתאימה"; השני, קיומו של קשר סיבתי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני[footnoteRef:1].

שכן, מחוות הדעת הנוספת – במענה לשאלות ההבהרה - עולה, כי כך או כך "במצב המתואר אין כל עומס חריג בגב תחתון לא מבחינת ביצוע תנועות חוזרות ונישנות או מנח חריג וקיצון כגון הטיית צידית או פיתול". בהעדר קשר סיבתי, על פי חוות דעת המומחים מטעם בית הדין כאמור, דין הערעור להידחות.

סוף דבר - הערעור נדחה בכל הנוגע לליקוי בעמוד השדרה המותני (גב).