בלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק הדוראלי: אבחנה רפואית

בתאריך 18.12.22 הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ולאחר קבלת תגובת התובעת הועברו למומחה בתאריך 5.1.23 שאלות הבהרה עליהן השיב ביום 7.3.23 כדלקמן: שאלה: לאור תלונותיה של התובעת על בריחת שתן לפעמים וקושי באיפוק ובהמשך גם אי נקיטת שתן בדחיפות ובמאמץ ולאור תוצאות הבירור שערכה, כולל מימצאי הבדיקה האורודינמית ב-2/22 וכן בדיקת הווידאו-אורודינמיקה בתאריך 18.9.22 – מהי אבחנתה האורולוגית של התובעת? תשובה: "האבחנות אצל התובעת בהיבט האורולוגי: פעילות יתר של שריר שלפוחית השתן (Detrusor overactivity = DO) וכן חוסר התאמה בין התכווצות שריר השלפוחית לפתיחת הסוגר החצוני (Detrusor Sphincter Dyssynergia =DSD)". שאלה: אם מיוחסת אבחנתה האורולוגית של התובעת לתאונת העבודה מיום 2.11.20, מהו הגורם / הפגימה הספציפית שגרמו לבעיה האורולוגית? תשובה: "האבחנות אכן מיוחסות לתאונה מתאריך 2/11/20, ראה להלן. על פי התעוד, התובעת נפלה במדריגות הבניין במקום עבודתה והתלוננה בין היתר, על כאבים בצואר. בבדיקת CT של עמ"ש צוארי ומותני אובחנו מספר בלטי דיסק עם לחץ על השק התקלי. בבדיקת MRI צוארי (1/2021) אובחנו שינויים דיסקוגניים בולטים במיוחד בגובה חוליות 4-5C עם בלט ובקע דיסק מרכזי אחורי גדול עם לחץ על השק הדוראלי ועל חוט השידרה. ב- 5/2021 אובחנה רדיקולופתיה של עצב 6C. שינויים אלו בחלק העליון של החוט השידרה בהחלט יכולים לגרום לסימפטומים של תכיפות ודחיפות (עד כדי אי נקיטת שתן) ולשינויים הפתלוגיים שניצפו בבדיקות האורודינמיות. יש להדגיש כי עובר לתאונה הנדונה לא היו אצל התובעת כל הפרעות במתן השתן ואלו האחרונות החלו כחודשיים לאחר התאונה". שאלה: האם ישנה עדות כי התובעת סובלת מפגיעה בחוט השידרה? אם כן, כיצד היא באה לידי ביטוי בבדיקתה הגופנית ובבדיקות עזר דוגמאת EMG? תשובה: "הבדיקה הנוירולוגית שבוצעה ע"י אורתופד ב- 11/2020 נראית לי תקינה, אך אין מדובר בתחום מומחיותי. אני סבור כי אם קיימת שאלה בנידון, כדאי שהתובעת תעבור בדיקה יסודית אצל מומחה לנוירולוגיה. כך גם לגבי תוצאות EMG, שלא נתקלתי בה בתעוד". שאלה: ככל שהבעיה האורולוגית מיוחסת לפגיעה גבוהה יותר בחוט השידרה, האם ייתכן / מקובל על פי הספרות המקצועית העדכנית, כי בעיה אורולוגית זו מופיעה ללא ממצאים אחרים המעידים על פגיעה גבוהה בחוט השידרה? תשובה: "לא מצאתי הילכות חד-משמעיות לשאלה זו בספרות הרפואית, ולא חסכתי מאמץ בניסיון למצוא תשובה חד-משמעית וחותכת שכזאת. לעניין זה אציין כי דוקא משום שיתכן ואין מדובר במקרה "קלסי" של פגיעה מסוג נוירון עליון (Upper Motor Neuron Lesion = UMNL), סיכמתי בחוות דעתי כי "להערכתי קיימת סבירות של למעלה מ- 50% כי קיים קשר סיבתי ..." בין התאונה לתלונות בהיבט האורולוגי.

...

לעניין מינוי מומחה אחר יצוין, כי סעיף 18 להנחיות הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים קובע כי: "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". בענייננו, לאחר עיון בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג כפי שקובעות ההנחיות, באופן שמצדיק מינוי מומחה אחר.

לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות המומחה.

סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי הליקוי האורולוגי ממנו סובלת התובעת כתוצאה מהאירוע מיום 2.11.20 יוכר כ'פגיעה בעבודה'.

נא הבהר כיצד קבעת כי מדובר בממצאים זהים לבדיקה משנת 1998 בהתייחס לכך שממצאים בגבהים L4-5,L3-4 , L2-3, L1-2,D12-L1 ,D11-12, המפורטים לעיל, כלל אינם מאוזכרים בתיקו הרפואי של התובע עובר לתאונה? האם עמדה בפנייך בדיקת MRI מיום 12.4.2914? מה המשמעות של הממצאים המופיעים בה והמפורטים להלן: L1-L2: בלט דיסק מרכזי דפוזי עם לחץ על השק.

L5-S1: ספונדילוליסטזיס עם בלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק הדורלי.

ברשום הרפואי של דר' נחשון שזר מיום 19.12.13 היחיד עליו מתבסס המומחה ציין כי ב- "CT נימצאו שינויים ניוונים דיסקוגניים מפושטים וצרות תעלה שדרתית" ולא מעבר לכך על כן, המומחה לא מצא הבדלים בין הרישום משנת 98' לרישום משנת 13' מאחר ומדובר ברשום כללי ולא מפורט אשר אינו משקף ולו במעט את הממצאים הרפואיים בגבהים הנוספים אשר אובחנו אצל התובע ובפרט ב D11-12.

...

לפיכך דין התביעה להידחות.

נקבע כי "ככל שתסבור הועדה שיש מקום להפחית מהנכות שנקבעה באיבחון הרפואי, תזהיר את המערער, תפרט בפניו את האפשרויות הנתונות בידו, וכן תאפשר לו להציג מסמכים נוספים התומכים בטענותיו בנוגע לנכות בתחום זה ואשר מועדם קודם ליום 21.12.14." המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין (12306-11-16).

ב-L3-4 היצרות בפינאלית קלה על רקע בלט דיסק כללי מעט יותר משמאל בין L4-5 בלט מרכזי של הדיסק מעט יותר משמאל עם לחץ קל על השק.

כמו כן בין L5-S1 בלט מרכזי שמאלי עם לחץ על השק הדורלי.

...

לפיכך ומשהמבקש טען בפני הוועדה ביחס למצב העדכני של הכליות לא מצאנו כי זכות הטיעון של המבקש נפגעה בתחום זה וממילא תכלית האזהרה התקיימה.

כך או כך, לא מצאנו טעם להחזיר לוועדה את ענין הכליות, שכן אין בפי המבקש טענה לגופה של הנכות בכליות וטענתו נגעה לאפשרות למשוך את עררו בנוגע לליקוי זה בלבד – אפשרות, שכאמור אינה קיימת.

סוף דבר ערעור המבקש נדחה.

(3) 11.8.2003 - סיכום ביקור במרפאה צבאית: "אנמנזת רופא: פרופיל 97, מחר אמור להישתתף בבוחן כושר, מבקש אישור רפואי, ללא תלונות רפואיות. ממצאים: בבדיקה - מצב כללי טוב .. אין מניעה להישתתפות בבוחן כושר". (4) 24.1.2005 - סיכום ביקור במרפאה צבאית: "לפני כשנתיים עבר תאונת דרכים עם חבלה בגב התחתון סובל בעיקר מהניסיון להתכופף. נפנה לרנטגן עמשצ ועמש מתני". (5) 15.6.2005 - בבדיקת רנטגן: בעמוד שדרה צוארי היצרויות במרווחים C2-C3, C4-C5; בעמוד שדרה מותני שינויים ספונדילוטיים קלים ב-L4.

(11) 7.10.2008 - בבדיקת MRI של עמוד שדרה צוארי: במרווח C4-C5 בלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק הדוראלי והצרות התעלה; במרווח C5-C6 בלט דיסק עם לחץ על השק הדוראלי והצרות התעלה; במרווח C6-C7 בלט דיסק מרכזי דפוזי עם לחץ על השק".

יש בכך כדי להעיד על תהליך של היתקדמות איטית, המאפיין תהליך טבעי של מיאלופתיה; (3) העובדה שבכל בדיקות ההדמיה הרבות שנערכו הודגמו ממצאים נרחבים כימעט בכל גובה עמוד השידרה הצוארי והמותני, והם היו סטאטיים במשך שנים, מעידה על כך שמדובר בתהליך מאלופתי על רקע נתונים לא חבלתיים ולא חריפים.

...

הטעמים למסקנתנו זו הינם כדלקמן: (1) למעט תלונה על כאבי צוואר וגב תחתון שלושה ימים לאחר תאונת הדרכים, המערער לא התלונן על כאב גב תחתון במשך שלוש השנים שלאחר מכן (עד ליום 24.1.2005 - מסמך (4) לעיל), ועל כאבי צוואר במשך שמונה שנים לאחר מכן (עד ליום 27.7.2008 - מסמך (9) לעיל); (2) איננו מקבלים את הסברו של המערער בחקירתו הנגדית, לפיו במשך שלוש שנים לאחר התאונה הוא לא התלונן בפני גורמי רפואה על כאבי גב, מאחר ו"כל עוד הכאבים היו נסבלים, היה חשוב לי להמשיך ולטפל בעצמי לבד" (עמ' 7).

עולה מכך כי לא נפל דופי בהחלטת המשיב, שקבע כי אין קשר בין המחלה ממנה המערער סובל - מיאלופתיה של עמוד השדרה הצווארי והמותני - לבין התאונה ותנאי השירות, ולפיכך, דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הננו דוחים את הערעור ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.

כמו כן אובחן המו-פנאומטורקס וקונוטציה ריאתית משמאל; חזה אויר קטן משמאל; קונטוזיה ריאתית באונה תחתונה מימין ובוצע לתובע ניסיון לנקוז פלואירלי משמאל שניכשל.

כמו כן נימצאו בלטי דיסק עם לחץ על השק בגובה 5C-6C, כך גם בלט דיסק מרכזי ב- 6C-7C, ב- 3C-4C בלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק הדורלי וב- 4C-5C בלט דיסק מרכזי עם כאבים והגבלה קשה בתנועת עמוד השידרה הצוארי ועם קיפוזיס צוארי.

אין חולק בין הצדדים, כי קביעות הוועדה הרפואית מחייבות אף את ביהמ"ש מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. הנתבעת ביקשה להביא ראיות לסתור קביעות רופאי המל"ל בתחום האורולוגי ולפיכך ביהמ"ש מינה את ד"ר יגאל מדג'ר כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורולוגי ופריון הגבר לבחינת נכויות התובע בתחומו המומחה התבקש להתייחס לנושא האין אונות, לבעיות התכיפות במתן השתן ולבריחת השתן, כמו גם לבעיות הפריון מהן סובל התובע (ר' החלטת ביהמ"ש מ- 17.2.15).

...

נושא זה כלל לא נבדק ע"י מומחה ביהמ"ש ומכאן שאין מנוס מלקבוע שקביעת הנכות במל"ל לא נסתרה בעניין זה. יחד עם זאת, אין כל אפשרות להתעלם מדברי התובע בעצמו במהלך הדיון ולפיהם "הבעיה שלי היא בבריחה, לא במתן. יש לי בריחה של שתן" (עמ' 23 מול 20).

לאור כל האמור לעיל, נכותו הרפואית של התובע עומדת על 55.54%.

הפיצויים בגין ראשי הנזק השונים לאור כל האמור לעיל זכאי התובע לפיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 806,049 ₪.