מצב נורמאטיבי זה זכה לכינוי "משפט המובלעות" (בג"ץ 4400/92 המועצה המקומית קריית ארבע חברון נ' מר יצחק רבין, ראש הממשלה, פ"ד מח(5) 597, 608 (1994); בג"ץ 10104/04 שלום עכשיו נ' הממונה על היישובים היהודים ביהודה ושומרון, פסקה כ"ח (14.5.2006)).
כפי שנפסק על ידי בית משפט זה, "לישראלים המצויים באיזור הזכות לחיים, לכבוד, לקניין, לפרטיות, ולשאר הזכויות מהם נהנה כל מי שבישראל ... כנגד זכותם זו עומדת חובתה של המדינה שלא לפגוע בזכויות אלה ולהגן עליהן" (עניין מראעבה, עמ' 500).
הצוו ביקש לדמות את המנהלת לרשות מקומית, ועל כך ניתן ללמוד מסעיפים שונים בו. כך, סעיף 10 לצוו מחיל על פעולת המנהלת את הוראות סעיפים 58א ו-59 לתקנות המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981 שעניינו בנגוד עניינים; סעיף 11 לצוו מורה כי המנהלת תמנה יועץ משפטי למנהלת; וכן נכללו בצו הוראות לגבי מינוי רואה חשבון, מבקר וגזבר והוראות מתקנון המועצות המקומיות הנוגעות לעינייני משמעת של עובדים.
...
על כן, משלא נסתרה חזקת תקינות המינהל, דינה של טענת העותרים לשיקולים זרים להידחות.
ולאחר שאמרנו דברים שאמרנו, איני סבור כי יש באמור לעיל כדי להוות עילה לביטול הצו, שמעמדו באזור הוא כשל חקיקה ראשית, ואני מצטרף אפוא לתוצאה אליה הגיע חברי, ולפיה דין העתירה להידחות.
לעתירה, בעת הזו, אין עילה, ועל כן דינה להידחות.