כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית המשפט לא חייב בנוסחת חישוב כשקיימים פערי שכר גדולים

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

]( 14 (פורסם במאגרים) ( 25.3.1984 ( גלבר נ' גלבר, לח ( כידוע, עת נידרש בית המשפט לפסוק מזונות עליו להיתחשב גם בפערי הרכוש שבין הצדדים וכפי שנקבע בפיסקה 24 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן בבע"מ 919/15 : "...יובהר כי "ההכנסה
בדיון ההוכחות כאשר נישאל באם חל שינוי בשכרו בגלל הקורונה או בגלל גילו, השיב: "אני משיב שזה היה הרבה גורמים שמחוברים אחד לשני. לשאלת בית המשפט אם
עיון בדפי פירוט חשבון הבנק לשנת 2019 אותם צירף הנתבע (לא צורפו דפי פירוט נוספים) 22  מלמד שהוצאותיו גבוהות, תוך שמבצע משיכות רבות בסכומים גבוהים כמו גם קיימים חיובים גבוהים בכרטיסי האשראי.
כך לדוגמה, במקרי קיצון של פערים גדולים בהכנסות כל אחד מהצדדים או במשך שהיית הקטינים אצל מי מההורים" .
₪ בסך של 1,500 ₪, תוך שחלקן של הקטינות הנו התוצאה: כידוע, הנוסחה שנקבעה בהילכת בע"מ 919/15 היא כלי עזר המסייע לביהמ"ש ואולם, בנוסף, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת שפוטי בכדי מנת להגיע לשיווין מהותי לרווחת הקטין והוריו ולא בהכרח לדבוק בנוסחה מתמטית.
במסגרת פסיקת שיעור המזונות, אין בית המשפט מחויב לעמוד בחישוב אריתמטי טכני גרידא, שכן מן הראוי לקחת בחשבון את מכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לצורך קביעת החיוב הראוי בהתאם ליכולת הצדדים, זמני השהות והדין.
חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את הישתתפותו של האב בכל צרכי הקטינות כמוסבר, ומכאן, על האם להשלים את כל יתר צרכי הקטינות, לרבות – ולא למעט רכישת ציוד למסגרת החינוכית, ביגוד ספציפי וכיו"ב. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת כי תוקפו של החיוב בהתאם לפס"ד זה יהא החל מדמי המזונות שעתידים להשתלם לידי האם בעבור חודש 02/22 ללא חיוב רטרואקטיבי.
...
למשמע טענות הצדדים ולאחר שעיינתי באסמכתאות שהוצגו לעיוני ושקלתי את הנסיבות הספציפיות הצריכות במקרה זה, הגעתי לכלל מסקנה שהקטינות הורגלו לרמת חיים גבוהה שכן הכנסתו החודשית של האב משך השנים נעה בין 30,000 ₪ ל- 45,000 ₪ נטו בחודש.
מכל האמור, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הצריכים הנני מורה כדלקמן: החל מיום 1.2.22 יישא האב במזונות הקטינות הכוללים את דמי המדור ואחזקתו, בסך של 2,800 ₪ לכל קטינה ובסה"כ 5,600 ₪ לחודש.
חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינות כמוסבר, ומכאן, על האם להשלים את כל יתר צרכי הקטינות, לרבות – ולא למעט רכישת ציוד למסגרת החינוכית, ביגוד ספציפי וכיו"ב. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת כי תוקפו של החיוב בהתאם לפס"ד זה יהא החל מדמי המזונות שעתידים להשתלם לידי האם בעבור חודש 02/22 ללא חיוב רטרואקטיבי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

₪ ב****** ומשלמת דמי שכירות גבוהים בסך 4,000 תמצית טענות האם לטענת האם דין תביעת האב למזונות הקטין להדחות על מנת שלא "יזכה מן ההפקר" שכן כל תכליתה להמנע מתשלום המזונות שנפסקו לו באמצעות "קזוז עתידי" מדמי המזונות בהם חב, בעוד שהוא אינו מקיים את החלטות בית המשפט ואינו משלם את המזונות שהושתו עליו.
נקבע כי בית המשפט לא יהיה מחויב לנוסחות אריתמטיות נוקשות, אלא יוכל לשקול שיקולים שונים העולים ממכלול הנסיבות המשפחתיות, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו - בבתי שני הוריו (ראו: עמ"ש (ת"א) 11- 32172 ע. ש. (קטינה) נ' נ.ש. (פורסם בנבו, מיום 10.1.2019 .
(( מן הכלל אל הפרט: בית המשפט נתבקש לבחון האם במקרה דנא יש מקום להגדיל את סכום המזונות שנפסקו עבור הקטינות או לחילופין האם יש לקבוע סכום מזונות עבור הקטין הגדול מסכום המזונות שנפסק לקטינות, ועל כן אין די בחישוב מתמטי אלא יש לעשות כן על דרך האומדנא, תוך בחינה האם שיעור גובה המזונות הפסוקים ראוי והוגן ומאפשר את קיום שני התאים המשפחתיים.
להוכחת טענותיה צרפה לכתב התביעה מטעמה תלושי שכר לחודשים אפריל מאי ויוני 2019 , אך השכר הממוצע על פי תלושים אלו עומד על סך של 6,647 ₪ נטו לחודש ולא על 5,200 ₪ כפי שטענה האם בסע' 2 לסיכומיה ובפרוטוקול הדיון מיום 12.01.20 אף סייגה דבריה וציינה כי המדובר בשכר בסיס וישנם חודשים בהם משתכרת שכר גבוה יותר - אני עובדת סוציאלית בבית חולים ומשתכרת 5,200 ₪ בממוצע.
האב יכול וחייב למצות את פוטנציאל ההישתכרות שלו, ובית המשפט רואה במצב הקיים בו הוא אינו מועסק ומובטל מעבודה מצב זמני.
נוכח הקביעות לעיל פער ההשתכרויות זניח ויחס שכר הצדדים כימעט זהה 50:50 בקירוב ומכל מקום, בעניינינו ביטול זמני השהות מטיל את כל כובד העלויות הקשורות בגידולם של הקטינים על שני הצדדים באופן לא שוויוני, שכן האם נושאת בגידולן של 2 הקטינות והאב בגידול ילד אחד בלבד, כך שהיחס הוא 1:2 והדבר יילקח בחשבון ויגולם בדמי המזונות.
...
יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי האב אינו נושא בעלויות מדור כלל, שכן הוא רכש את חלקה של האישה בדירה ללא נטילת משכנתא (את ההלוואות מבני המשפחה אפילו האב עצמו אינו טוען כי הוא משלם בפועל) – מהאמור אני סבור כי יש להוסיף על החיוב את חלקו של האב בהשתתפות דמי המדור וזאת בנוסף לעלויות אחזקת המדור, קרי הוצאות חשמל, מים ואינטרנט (להלן: "דמי השימוש במדור").
הוצאות הקטין עומדות על סך של 1,600 סוף דבר ₪ האב ישלם לאם, בגין מזונות הקטינות סך של 3,350 ש"ח, מדי חודש (סך של 1,600 עבור הקטינה **** סך של 1,750 ₪ עבור הקטינה*****) והאם תשלם לאב, בגין מזונות הקטין ***** סך של 1,600 ₪ (להלן: "דמי המזונות").
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של הצדדים במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהצדדים ימצו כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפסיקה נקבע שבמסגרת שיקול הדעת של בית המשפט בהכרעה אם לידון מחדש בתביעה להפחתת מזונות עליו לבחון, בין היתר, האם הוגשה התביעה "בחוסר תום לב". שכן לחיוב במזונות היבט חוזי הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בהוראת סעיף 39 לחוק החוזים ]חלק כללי[ התשל"ג 1973- ]בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 13.6.07 )[.
הקטין בן למעלה מ- 6 שנים ועל כן החיוב במזונותיו הוא מדין צדקה החל החל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה ]בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.7.17 ) (להלן: "פרשת פלונית")[.
כנזכר, התובע טען בסיכומיו כי מטרתם העיקרית של הלימודים נועדו לגידול בתו, וכאמור קיימת סבירות נמוכה (או למצער אי ודאות) שהשלמת לימודי התואר תסייע בעדו להגדיל את הקף הכנסותיו.
₪ הצדדים היתה מובילה לתוצאה לפיה עליו לשאת ב- 25% מכלל צרכי הקטין, קרי ברם, בסופו של יום קביעת סכום המזונות אינה פועל יוצא של חישוב מתמטי בהתאם לנוסחות, ותכלית הנוסחות לשמש כלי עזר, אך אין הן בבחינת חזות פני הכל ]על הקושי המעשי והעיוני בתחשיב מתמטי מדויק ראו פסק דינה של השופטת שבח בעיניין ש' 17 ;( והאסמכתאות המובאות שם; עמ"ש 20634-04-18 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 7.2.2019 עמ"ש 11623-07-17 ד.ש. נ' .ש. (פורסם בנבו, 24.6.18 ); עמ"ש 30516-10-18 י.ר. נ' ש.ר 19 .
ככלל החיוב הוא ממועד הגשת כתב התביעה ואולם עת קיים פער בין סכום המזונות בפסק הדין ( 1,500 ₪) לבין החיוב שנקבע בפסק הדין כאן ( 800 ₪) יש להדרש לשאלת השבת הפרישי מזונות.
כידוע, החזר המזונות הוא בשקול דעת בית המשפט וזה ישקול את כל הנסיבות, לרבות האם המזונות כבר נאכלו, האם ההחזר לא יפגע בקיום הילדים, האם סביר בנסיבות העניין לצוות על ההחזר, האם הוא צודק, האם מדובר בסכומים גדולים ובמקרה כזה האם הם שולמו בפועל או טרם שולמו וכיו"ב ]תמ"ש (י-ם) 16933/99 ל' ש' נ' ל' י' (פורסם בנבו, 2.1.05 ); ע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב, (פורסם בנבו, 31.12.86 ); ע"א 591/81 פורטוגז נ' 25 .
...
על כן אני קובעת .
קרי, 17.6.20 סיכומו של דבר הוא שאני נעתרת לתביעה ומורה כדלקמן: 31 ₪ התובע ישלם לידי הנתבעת בעד מזונות הקטין, מדורו והוצאות חינוכו סך של לחודש מידי ראשון לחודש.
התוצאה היא אמנם שהתובע זכה בתביעתו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי האב שכר דירה גדולה העולה על צרכיו ולכן משלם לטענתו 3000 ₪ לחודש.
יודגש כאן, כי קיימת מחלוקת בפסיקה בעיניין השמוש בנוסחות מתמטיות לחישוב דמי המזונות (ראו: פסיקה שאיננה מעודדת חישוב מזונות על פי נוסחות מתמטיות, בע"מ ; 817/18 פלוני נ' פלונית 31.1.18 ; עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) פ.ב. נ' א.ב. מיום 20.12.17 עמ"ש 17309-05-17 מיום 15.6.18 ; עמ"ש 11623-07-17 מיום 24.6.18 ) מצד אחר, קיימת פסיקה שמעודדת שימוש בנוסחות.
כך לדוגמה במקרי קיצון של פערים גדולים בהכנסות כל אחד מהצדדים או במשך שהיית הקטינים אצל מי מההורים.
יש צורך לזכור הנוסחות הן כלי עזר בלבד, שאין בו כדי לכבול או לאיין את שיקול דעתו של בית המשפט.
על החייב במזונות להתאמץ עד גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו לכל עבודה כדי לזון את מי שהוא חייב במזונותיו ולמלא חובתו כלפי בני משפחתו, כאשר בית המשפט יקבע את המינימום הדרוש לקיומם גם בהיעדר ראיה כלשהיא על יכולת החייב.
בפסיקה עדכנית החזקה לא השתנתה, נקבע כי בתי המשפט הפחיתו הצרכים ההכרחיים מעט מסך זה כאשר יש מספר ילדים בגדר "נר לאחד נר למאה". דהיינו, קיימת עלות פוחתת עבור ילד שני ושלישי.
אכן ציינתי כי במקרה דנן אין מקום להשתמש בנוסחות עקב פערים משמעותיים בזמני השהות המתקיימים עם האם לעומת רוב הזמן שבו שוהים הילדים עם האב.
...
סבורני כי לא ניתן להתעלם מעובדת חלוקת זמני שהות של הקטינים אצל ההורים.
שני הצדדים יישאו בהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטין א' אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות או ביטוח רפואי אחר או על ידי חוק חינוך חובה (בהתאמה) 50% כל הורה והכל לפי הוראות אלו: אני קובע, כי כל דרישה לטיפול או להשתתפות של האם במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאב מיצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות או מתן הנחות והטבות.
סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה - הנתבעת תשלם לידי התובע סך של 600 ₪ עבור הקטין א' .
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

שכרו הממוצע של האיש מגיע לסך של 6,300 ₪ לחודש והאשה מטעה את בית המשפט ביחס להכנסותיו.
המזונות של הבת ל' בפסיקה קיימת תמימות דעים כי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 אינה חלה רק על המקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת ראו: עמ"ש 36151-12-17 מיום 19.06.18 (פורסם בנבו), ודי בכך שמתקיימים זמני שהות סדירים, הכוללים לינה באמצע שבוע, סופי שבוע, חגים וחופשות 23 ראו: עמ"ש 38445-08-17 מיום 5.10.18 (פורסם בנבו); רמ"ש 41433-04-18 מיום 30.5.18 (פורסם בנבו).
במקרה שלפני שימוש בנוסחות תביא לתוצאה כדלהלן: חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס ההכנסות - לפי יחס ההכנסות בלבד, האשה הייתה צריכה לשאת בסך השווה ל- 56% מתוך סך של 2,250 ₪ (המהוים את צרכי הקטינה) 20 .
בשים לב לעובדה כי הפער בהכנסות אינו דרמאטי, ומשעה שהפער בחלוקת זמני השהות הוא פער ממשי ( בעוד שהקטינה שוהה עם האשה כ 2/3- מהזמן ואצל האב כ 1/3- מהזמן בלבד), תשלום מזונות בסך של 202.5 ₪ לחודש אינו מבטא נכונה את האיזון הראוי בסיפוק צרכי הקטינה על ידי כל אחד מההורים.
לאחר הצבת הנתונים בה, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני אשר לחיוב גופו בשים לב למכלול נסיבות העניין" (ראו סעיף 64 שם) ראו גם עמ"ש 4208-01-19 מיום 21.7.19 (פורסם בנבו) מצאתי כי יש לחייב את האב במזונות הבת ל' בשיעור של 450 ₪ לחודש.
" ראו: ע"א 5709/99 זיוה 8 ,( 925 ; בג"צ 10605/02 גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול ( 2003 ( לוין נ' גד שילר עו"ד, פ"ד נה( 529 ; תמ"ש 32105-05-10 מיום 25.6.12 (פורסם בנבו); תמ"ש 4659-02-15 מיום 9 ( פ"ד נח( 8.12.16 (פורסם בנבו).
בסיכומים – אם בשל שגגה או במכוון – כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" ראו: 108-107 שלא 22 ,102 ( ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט( להכריע בטענות שנזנחו.
...
לאור האמור אני קובע כי תקופת השיתוף היא מיום נישואי הצדדים ועד למועד פתיחת הליך ישוב הסכסוך 14.10.18 (להלן: "תקופת השיתוף").
בנסיבות אלה ובהעדר מחלוקת כי הרכב נרכש בתקופת השיתוף אני קובע כי כל צד זכאי למחצית שוויו בהתאם לשוויו במועד הקרע.
לאור האמור, העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו