בית המשפט דחה תביעה כנגד עו"ד שייחסו לו זיוף מסמכים

בית משפט קמא דחה גם את טענת המדינה כי יש להחיל על שפריר את הדוקטרינה של מעשים דומים: "המאפיינים הדומים עליהם עמדה המאשימה בסיכומיה ועליהם עמדתי באופן מפורט במסגרת הדיון בחלקו של נאשם 3 באישומים המיוחסים לו, מתייחסים בעיקר לאופן שבו פעלו הנאשמים שעסקו במלאכת הזיוף ישירות [...] כל אלה הם מאפיינים הנוגעים לנאשמים שהשיגו את ייפויי הכוח ומסרו אותם לנאשם מס' 2 ועל כן, טענת המאשימה שמאפיינים אלה מלמדים על היסוד הנפשי של המעורבים בפרשות השונות טובה כנגד מי שהשיג אותם ומסר אותם לנאשם מס' 2, כנגד מי שהוכח לגביו כי הוא עסק בהכנת המסמכים, או כנגד מי שהמסמכים באו לקדם את ענייניו [...] שונים פני הדברים כאשר מדובר בעורך דין שעל פי הראיות שהובאו, המסכמים (צ"ל המסמכים – י"ע) נימסרו לטיפולו על ידי הנאשמים השונים. העובדה שהוכח, כי העיסקאות בהן טיפל נאשם 2 לבקשת הנאשמים השונים הן עיסקאות כזב המבוססות על מסמכים מזויפים, אינה יכולה כשלעצמה להוות ראיה למעורבותו הישירה של הנאשם מס' 2 במעשי הזיוף והמרמה, גם אם מדובר בעיסקאות בעלות מאפיינים דומים [...]" (שם, פסקה 520).

בית משפט קמא דחה את גירסתו של שפריר וקיבל כמהימנה את עדותו של חוג'יראת שלפיה נישאל על ידי שפריר כבר בתחילת הדרך אם ייפוי הכוח נראה לו מזויף.

בשלב זה נשוב על עקבותינו ונחזור אל דברי בית משפט קמא, בפרק שבו הוא מסביר מדוע אין לייחס לשפריר שותפות בקנוניה ובמעשי הזיוף: "כפי שפורט בנוגע לכל אישום ואישום, נאשם מס' 2 קיבל לידיו את המסמכים המזויפים כשהם מוכנים ולאחר מכן, התחיל בבצוע הפעולות המשפטיות השגרתיות הכרוכות בהעברת הקרקעות על שם הנאשמים, כגון החתמתם על ייפויי כוח בלתי חוזרים, הגשת הצהרות למיסוי מקרקעין, רישום הערות אזהרה, הגשת תביעות לבית המשפט, וייצוג הלקוחות בהליכים באותן תביעות. פעולות אלה שביצע נאשם 2 הן, כאמור, פעולות שגרתיות שכל עורך דין המטפל בעסקת מקרקעין נידרש לבצע. על כן, אין בעצם העובדה שנאשם 2 טיפל במספר רב של עיסקאות שהתבררו כעסקאות כזב שיש ביניהן מאפיינים דומים כדי ללמד כשלעצמה על כך שהוא היוה חלק מהקנוניה ושמעשי הזיוף והמרמה בוצעו בהסכמתו, על דעתו ובשיתוף פעולה עמו. בהקשר זה מקובלת עליי טענת הסנגור, כי בעוד שאזרח רגיל שנתפסו ברשותו מסמכים מזויפים שמקדמים את האינטרסים שלו נידרש להסביר את פשר המסמכים וכיצד הגיעו אליו, עו"ד שמטפל בעיסקאות על סמך מסמכים מזויפים, אינו נידרש להסביר את פעולותיו, מלבד לתת הסבר כיצד הגיעו המסמכים לטיפולו" (שם, פסקה 520).

...

אשר לרכיב הקנס, מצאנו כי יש ממש בטענות המדינה בעניין זה. "יתרונו ההרתעתי של הקנס מתבטא בעיקר בהטלתו בעבירות כלכליות ובעבירות שתכליתן הפקת רווח חומרי, והוא אמצעי המבטיח כי חוטא לא יצא נשכר משללו וכי הפשע אינו משתלם" (ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 לפסק דיני (‏6.3.2017); רע"ב 1049/15 ‏ניזרי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 29 לפסק דינו של השופט סולברג (18.6.2015)).

אי לכך, מצאנו כי יש להחמיר ולהכפיל את שיעור הקנסות שהושתו על המשיבים כלהלן: (-) עאדל – 80,000 ₪ קנס או 4 חודשי מאסר תמורתו.

סוף דבר לסיכום, לנוכח כל האמור, הוחלט פה אחד כחוות דעתם של השופטים י' עמית וא' שטיין, כלהלן: (-) ערעורו של שפריר (ע"פ 5/20) מתקבל והוא מזוכה בזה מן הספק.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 2799-10-20 אלבנק אלעקארי אלמאסרי אלערבי נ' גסאר מספר בקשה:15 בפני כבוד השופט חננאל שרעבי מבקש/הנתבע אשרף ג'סאר ת.ז. 026272823 ע"י ב"כ עו"ד אמג'ד עתאמנה משיב/התובע אלבנק אלעקארי אלמאסרי אלערבי ח.פ 562800060 ע"י ב"כ עו"ד האלה חמדאן החלטה

נגד הנתבע הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה, כתב אישום מפורט, שייחס לו חמישה אישומים בגין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מירמה לפי פקודת מס הכנסה.

הבנק דוחה את טענת הנתבע, כאילו התביעה הראשונה היא "פיקטיבית", ולו מהטעם שהנתבע לא טען דבר בבית משפט קמא, לא הגיש דבר ובחר לשתוק.

...

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי טענת ההתיישנות של הנתבע תוכרע במסגרת פסק הדין ולאחר שמיעת ראיות.

על כן אני קובע הוראות להמשך ניהול התיק, כדלקמן: הבנק/ התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד יום 1.11.21.

אני קובע ישיבת הוכחות ליום 12.1.2022 החל משעה 9:00 ולמשך כל היום, וכן ביום 13.1.2022 החל משעה 09:30 ולמשך כל היום.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 3800-03-19 מויאל נ' יפרח תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובע נתנאל מויאל ת.ז. 033189523 ע"י ב"כ עו"ד שמואל שי נתבע שלום יפרח ת.ז. 57845497 ע"י ב"כ עו"ד אילן צינמן פסק דין

לאור האמור, על בית המשפט לדחות את התביעה, משזו לא הוכחה, ומאחר שעומדות לנתבע ההגנות הקבועות בחוק.

עם זאת, ולמען הזהירות, אקבע, כי אף אם אכן הוגשה תלונה דומה, לעו"ד המשפחה, או לתיק בית משפט לעינייני מישפחה, הרי שגם פרסומים אלו חוסים תחת חסינות סעיף 13(5) לחוק, מאותם הנימוקים אשר פורטו לעיל, כאשר אוסיף רק, כי על פי הפסיקה גם חלופת תיכתובות בין צד להליך לבא כוחו, ניכנס לגדר "תוך כדי דיון". גם טענת התובע לפיה עובדי מזכירות בית הדין הרבני ומזכירות לישכת ההוצל"פ נחשפו לתלונות שהוגשו נגדו, אין לה מקום, שכן הן הוגשו כמסמך בתיק משפטי, וכמו כל מיסמך המוגש כאמור, עובר הוא דרך ידי המזכירויות, אשר חבות בחובת סודיות וחסיון המידע.

" מצאתי כי המדובר בעניינינו באמירות פוגעניות במיוחד, אשר הנן ברף הגבוה של לשון הרע, אמירות שייחסו לתובע שלל עבירות פליליות – זיוף מסמכים, ניסיון להונות, איומים, סחיטה וכיוצ"ב, ואשר היו עלולות אף לסכן את מקצועו ופרנסתו של התובע כעו"ד. מצאתי כי התובע הוכיח שהנתבע פתח נגדו במתקפה/מילחמה, בגין פעולותיו הלגיטימיות של התובע, במסגרת ייצוג התובע את גרושתו של הנתבע.

...

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע פיצוי לתובע בגין לשון הרע נגדו, בסך של 50,000 ₪ (ראה ע"א 53708-08-20 שם פסק כבוד השופט גד גדעון 50,000 ₪ בתביעת לשון הרע של עורך דין).

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע סך של 50,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה דנן, ועד לתשלום בפועל.

לאור כל האמור לעיל, ביקשו התובעים כי בית המשפט יצהיר על כך שהעברת הזכויות על שם עוה"ד עלי בחלקות 1 ו-13 בגוש 19266 – בטלה.

הסעיף קובע (על פי "התרגום המוסמך", שאומץ על ידי בית המשפט העליון בע"א 62/52 דיין נ' אבוטבול, פ"ד ט' 1047 (1955) בעמ' 1050): "תביעות (או: טענות) הנוגעות לכל מיני התחייבויות, הסכמים, שותפות, קבלנות או הלוואה, שמקובל ונהוג לקבוע במסמכים והעולות על אלף גרוש, צריכות להיות מוכחות במסמך (סנד). 

לגופו של עניין: ביום 27.2.2012 הגיש נימר המנוח תביעה נגד יורשי מוטלק, במסגרתה ביקש, בין היתר, כי בית המשפט יצהיר על זכויותיו בחלקות 1 ו-13 גוש 19266, ויורה על ביטול ייפוי כוח באמצעותו ניסו יורשי מוטלק לקבל זכויות במקרקעין.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי התובעים לא הרימו את הנטל המוגבר המוחל עליהם לצורך הוכחת טענת מירמה וזיוף שייחסו לעוה"ד עלי.

דחיית רבות נדרשו לצורך הגעתו של המנוח נימר אבו ריא למסירת עדות בבית המשפט, לאחר שהניסיון לגבות את עדותו מחוץ לכתלי בית המשפט ניכשל.

...

(ב) הנני מקבל את התביעה שהוגשה בת"א 21374-08-13, והנני מצהיר כדלקמן: (1) התובע בת"א 21374-08-13, עומר טראביה ת"ז 066044660, זכאי להירשם כבעלים של זכות המייצגת שטח של 1,000 מ"ר במקרקעין המזוהים כחלקה 13 בגוש 19266.

(3) הנני מורה למחוק כל הערת אזהרה שנרשמה לזכות מי מהנתבעים 2 עד 7 בת"א 21374-08-13, המונעת רישום זכות הבעלות שרכש עומר טראביה.

(ד) ביחסים שבין יורשי המנוח מוטלק אבו ריא וה"ה עומר טראביה וזהרה עלי חלאילה, הנני מחייב את התובעים 1 עד 6 בת"א 23389-09-13, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהם הוצאות משפט (כולל שכ"ט עו"ד, מע"מ והוצאות שונות) בסכום כולל של 37,000 (שלושים ושבעה אלף) ₪.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 41630-08-18 זרוג ואח' נ' אסולין ואח' תיק חצוני: תיק עזר בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובעים 1. אורי זרוג 2. אביבה זרוג 3. **** רפאל זרוג 4. מרב זרוג נתבעים 1. רפאל דוד אסולין – ההליכים כלפיו עוכבו 2. שלום פינקו 3. אריאל שכטר – התביעה נגדו נדחתה ב"כ התובעים: עו"ד טל גרשטיין ב"כ הנתבע 2: עו"ד שרה פינקו פסק דין

כידוע, ההלכה הפסוקה לעניין נטל השיכנוע ביחס לזיוף מיסמך הנה כי "כאשר נתבע כופר בחתימתו על מיסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע" (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 261 (1993); וראו גם, למשל ע"א 3507/14 ציפורה נ' ג'רוס (11.10.15) בפיסקה 8).

המסקנה העולה ממחדלו הראייתי המהותי של התובע בהצגת מיסמכי המקור (ואף העתק ברור של המסמכים) המצויים בשליטתו הנה, כי התובע כשל במשימתו לשכנע את בית המשפט בצדקת תביעתו ובהוכחת טענותיו המרכזיות בדבר אחריות פינקו לכספים ששילם ובהעברת תשלומים שונים לפינקו.

...

סוף דבר גם לאחר בחינה של מכלול הראיות שהובאו לפניי, ניתן לומר כי רב הנסתר על הגלוי.

המסקנה המתקבלת הינה שהתובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכחת תביעתו נגד הנתבע 2.

משכך, דין תביעתו להידחות.