מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעניין עובד מדינה

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי לפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963 (להלן- החוק), על פסק-דינו של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה (עו"ד אורי כהן- אב"ד, רחל דה מרקו, יצחק פרחי; להלן- בית-הדין), בד"מ 58/20, הכרעת-הדין מיום 21.10.2020 וגזר-הדין מיום 22.10.2020.
."יש בו לגמד כל טענה שהנאשם ראה במילוי תפקידיו רק את השליחות הציבורית לנגד עיניו". "..אבן יסוד בערכי השרות הצבורי היא שאסור שיהיה לעובד ציבור, המפעיל סמכותו לגבי נושא מסויים, עניין אחר, אישי או מוסדי, באותו נושא. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהעניין האחר שיש לאותו עובד ציבור ישפיע על דרך פעולתו או על שיקול דעתו". בהמשך, עמד בית הדין על חומרת היתנהלותו של המערער במכלול מעשיו נוכח מעמדו כעובד בכיר וקבע כי אין מנוס, בנסיבות אלו ולצורך הגשמת תכליותיו של הדין המשמעתי, מפיטוריו של המערער ופסילתו לצמיתות מעבודתו במועצה הדתית בקריית-מלאכי.
...
."יש בו לגמד כל טענה שהנאשם ראה במילוי תפקידיו רק את השליחות הציבורית לנגד עיניו". "..אבן יסוד בערכי השירות הציבורי היא שאסור שיהיה לעובד ציבור, המפעיל סמכותו לגבי נושא מסויים, עניין אחר, אישי או מוסדי, באותו נושא. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהעניין האחר שיש לאותו עובד ציבור ישפיע על דרך פעולתו או על שיקול דעתו". בהמשך, עמד בית הדין על חומרת התנהלותו של המערער במכלול מעשיו נוכח מעמדו כעובד בכיר וקבע כי אין מנוס, בנסיבות אלו ולצורך הגשמת תכליותיו של הדין המשמעתי, מפיטוריו של המערער ופסילתו לצמיתות מעבודתו במועצה הדתית בקריית-מלאכי.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ושקלתי את השיקולים הנוגעים בדבר, נחה דעתי כי לא נפל פגם בגזר-דינו של בית-הדין במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
במצב המשפטי הקיים, בגדרי התערבותה של ערכאת-הערעור, הגם שניתן היה להגיע לתוצאה מקלה במעט, במארג השיקולים ואיזונם, נוכח חומרת המעשים המיוחסים למערער- לא שוכנעתי, בדבר קיומה של עילה מספקת אשר תצדיק את התערבות ערכאת הערעור בגזר-הדין ובכלל זה, בפיטוריו ופסילתו משירות המדינה עד גיל 60.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דין בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (כב' אב"ד אורי כהן וחב"ד ציפי פרנקו וחנן אהרון), אשר הרשיע את המשיב בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1)-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963 (להלן - "חוק המשמעת"), באשר לשלושה אישומים; וכן הרשיעו בעבירות לפי סעיפים 17(1), (3) לחוק המשמעת, בגין האישום הרביעי.
...
בית הדין מצא חיזוק לכל אחת מהעדויות בראיות נוספות, ואף דחה את גרסת המערער, באשר לכל אחד ואחד מארבעת האישומים בהם הורשע, עת מצאה בלתי מהימנה.
ברם, בית הדין בחן את שלל מחדלי החקירה הנטענים, ומצא כאמור, כי אף הצטברותם אינה גורעת מהמסקנה, לפיה הוכחה אשמת המערער מעבר לספק סביר.
בשים לב למסקנתי, לפיה יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין, איני מקבל אף את טענות המערער באשר לאמצעי המשמעת שננקטו כנגדו.
הערעור נדחה איפוא על כל חלקיו.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (כב' אב"ד אורי כהן וחב"ד עו"ד דוד קובנסיאנו ועו"ד גילי קירשנר) בבד"מ 30/18 (להלן - "בית הדין").
המערערת סמכה בין היתר טיעוניה על פסקי הדין בבג"צ 7228/19 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.4.2020) בעיניינו של מר יהושע אלגלי (ולמעשה על פסקי הדין המשמעתיים שניתנו בעיניינו, בין היתר בבר"ש 4252/16 אלגלי נ' נציבות שירות המדינה (5.7.2016) (להלן - "עניין אלגלי") ועל עמש"מ (חיפה) 6525-01-16 לבקוביץ נ' נציבות שירות המדינה (14.8.2016) (להלן - "עניין לבקוביץ").
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני, כי בית הדין שקל כדבעי את עיקר עיקרי השיקולים הנדרשים עת קבע את אמצעי המשמעת.
ההליך אכן נמשך משך כחמש שנים, אך בית הדין מצא, כי חלק בלתי מבוטל מהאחריות להתמשכות ההליך מוטלת לפתחה של המערערת, אשר העלתה בקשות דחייה רבות (לרבות לשם איתור מסמכים שהמערערת סברה שיועילו להגנתה - מסמכים שלא נמצאו).
יחד עם זאת סבורני, כי בית הדין החמיר עם המערערת יתר על המידה בשני רבדים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 68 לחוק המשמעת, שכותרתו "אין פיטורין על עבירה אלא על פי פסק דין" קובע כך: "עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי-התאמתו למלא את תפקידו". נוכח האמור, קיימים שני אפיקי פיטורים לעובד רשות מקומית: האחד - פיטורים משמעתיים בגין עבירת משמעת של העובד, מתוך העבירות המנויות בסעיף 9 לחוק המשמעת ברשויות, למעט שני חריגים המפורטים בסעיף 68 לחוק: פיטורים בתקופת הניסיון של המשרה או עקב הרשעה בעבירה שיש עימה קלון; השני – פיטורים מינהליים עקב אי התאמתו של העובד.
...
לסיכום - לאור האמור לעיל, שוכנענו לכאורה, כי סיכויי התביעה מצדיקים מתן סעד זמני וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת ד"ר ברוכין.
על כן החלטנו לקבל את בקשתו, ולהורות למשיבה להשיבו לעבודתו.
כך גם אנו מורים כי בעת זו, תבוטל התראת הבירור שהטיל משרד החינוך, וזאת לנוכח המסקנה, לכאורה, על בסיס הראיות שהוצגו בפנינו, כי זו הוטלה על ד"ר ברוכין, בעקבות פיטורי משמעת מעיריית פ"ת, ולאור השבתו של ד"ר ברוכין לעבודה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך לדוג', בד"מ 67/18 נציבות שירות המדינה נ' לובנא זועבי, מיום 24.2.2019, במסגרתו דן בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בעיניין פרסומים בפייסבוק, לגביהם נטען כי הם עלולים לפגוע בתדמית שירות המדינה ושמו הטוב.
...
קיווינו שבנסיבות אלו, לאור התמונה המשפטית שעלתה מן המסמכים ומן העדויות, ניתן יהיה להגיע להסכמות לטובת כלל המעורבים, אך לצערנו לא הצלחנו לגשר על הפערים על אף מאמצים רבים שהושקעו לצורך כך. לפיכך, בנסיבות העניין, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהליך הפיטורים, אנו קובעים כי יש להורות על השבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו בבית הספר שמיר.
[2: נספח 5 לנספח 10 לתצהיר גב' מזרחי] לאור כל אלו ולאור קביעתו כאמור לעיל וכמפורט להלן, אנו מבקשים כי העירייה ונציגיה יפעלו בנסיבות אלו, באחריות הנדרשת ובטוחים כי יפעלו כן. בהקשר זה נבקש להביא מעט מהעקרונות העולים מן החוזר ללמידה משמעותית, אליו הפנתה העירייה: "מערכת החינוך מעוניינת לחנך את תלמידיה לשיקול דעת ערכי, לתודעה ציבורית פוליטית, למעורבות חברתית ופוליטית ולנקיטת עמדה, ועל כן היא מבקשת לעודד את השיח הערכי והביקורתי ואת ריבוי העמדות בכיתה במסגרת חינוך אזרחי משותף לכל מגזרי החברה, לצד חיזוק המכנה המשותף לכולם. קיים מתח מובנה בין חינוך אידיאולוגי, או חינוך להשקפת עולם או לערכים מסוימים, לבין חינוך לביקורתיות. מתח זה בא לידי ביטוי לעתים גם במערכת החינוך בישראל. בתוך המתח הזה מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות לגבי סוגיות אלו ואת הנימוקים לכל אחת מהן, וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות. מדיניות הלמידה המשמעותית והשינויים שחלו בעקבותיה בתכניות הלימודים ובתפיסה החינוכית מפנים זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית, ומעודדים קיום שיח, לרבות שיח בנושאים שנויים במחלוקת, בכיתה ותרבות של חקר והעמקה לעידוד חשיבה ולגיבוש עמדות".[footnoteRef:3] [3: התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת ] בשולי הדברים נוסיף, כי לאור הזמן הקצר שנקצב לנו לכתיבת פסק הדין, ומאחר שמצאנו כי בנסיבות פסק הדין אנו נדרשים לגעת ברוב טענות הצדדים ולהסביר את עמדתנו, המבוססת על המסמכים והעדויות, אין מדובר בפסק דין קצר.
אנו מורים כי על העירייה לפעול להשבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו באופן פרונטלי, בהקדם האפשרי.
על מנת לאפשר לבית הספר להתארגן, לאור חופשת הפסח הקרבה, אנו קובעים כי על העירייה לפעול בהתאם, בשים לב להלך הרוחות בבית הספר לאחר ההחלטה בסעד הזמני - על מנת שד"ר ברוכין יוכל לשוב ללמד בכיתות באופן פרונטלי, לא יאוחר מהיום בו שבים התלמידים לבית הספר לאחר חופשת הפסח, דהיינו, יום שלישי 30.4.2024.
התביעה כנגד משרד החינוך נדחית, בהיותה מוקדמת, לאור הצהרתה לעיל, בתצהיריה ובסיכומיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו