ביצוע שיק בהתאם לפקודת השטרות

ההליך ביום 9.10.2018 הגיש התובע ללישכת ההוצאה לפועל בעכו בקשה לבצוע שטר לפקודה (צ'ק) מספר 0005000707 על סך 35,000 ₪ (להלן: "השטר").

בנסיבות אלה קבלת התביעה תחשוף את הנתבעת לסיכון של תביעה נוספת על-ידי צד ג' שהפקידה את השטר בחשבונה ואוחזת בו; התובע לא מסר לנתבעת הודעת חילול כדין; ההלוואה הנטענת לא ניתנה בהתאם להוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות").

...

משכך, ואף מטעם זה, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, מכל אחד מהטעמים שנמנו לעיל ומכולם כאחד, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 9,000 ₪ תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התביעה השנייה – ת.א. 41546-06-12 – היא תביעה לבצוע שטרות: שיקים שנמשכו לפקודת התובע מחשבון הנתבעת בקשר להסכמי ההלוואה.

כאמור לעיל, דוד נפטר ביום 5.2.12, וכמובן שלא שולם לתובע דבר בקשר להסכם זה. הסכומים הנתבעים בתביעה העיקרית א. סכומי התביעה מורכבים מסכומי הקרן בשני הסכמי ההלוואה: 1,200,000 ₪ בהסכם הראשון ו-1,080,000 ₪ בהסכם השני, סכומי השיקים שניתנו עבור הריבית במסגרת הסכם ההארכה וההסכם השני: 231,000 ₪ ו-173,250 ₪, סכום השיק שניתן בגין "מרכיב הרווח" בסך 1,155,000 ₪, ריבית תלת-חודשית בסך 16.6% על סכום הקרן בקשר להלוואה הראשונה וריבית דו-חודשית בסך 13.9% בקשר להלוואה השניה – כשלטענת התובע, זוהי הריבית שהוסכמה כעולה מההסכמים – ופצוי מוסכם בהתאם לשני ההסכמים בשיעור 10% מסכומי הקרן.

...

ח) לא הוכח שהנתבעת התחייבה לשלם את הסכום של 1,155,000 ₪ בגין "מרכיב הרווח" הנטען ולא הוכח שהיא חתמה על השיק בסכום זה. ט) התביעה לתשלום הריבית הנתבעת על ידי התובע – נדחית.

י) התביעה לתשלום הפיצוי המוסכם בגין שני ההסכמים – נדחית.

תוצאה אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת כדלקמן: לשלם לתובע סך של 1,200,000 ₪, בצירוף הפרש הצמדה וריבית כחוק מיום 9.8.09 ועד התשלום בפועל; לשלם לתובע סך של 231,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.6.09 ועד תשלום בפועל; לשלם לתובע סך של 1,080,000 ₪, בצירוף, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.7.09 ועד התשלום בפועל; לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

שלוש המחאות אשר ניתנו לפקודת התובעת ואשר מועד פרעונן 31.7.2017: המחאה על סך 12,625 ש"ח, המחאה על סך 11,166 ש"ח והמחאה על סך 11,168 ש"ח. הבקשה לבצוע ההמחאות הוגשה על סך כולל של 59,190 ש"ח. בהתנגדות שהגישה הנתבעת נטען, כי הבקשה לבצוע שטר אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ועל כן דינה דחיה על הסף.

ואולם, ממילא, היות והנתבעת טוענת, כי ההמחאות נימסרו לתובעת על ידי א. צבי כנגד יתרת חוב כלפיה, מיתקיים התנאי של מתן ערך עבור ההמחאות שנמסרו לתובעת על ידי א. צבי (בהתאם לגירסת הנתבעת) ועל כן המיטיב -הנתבעת חבה מכח השטר כלפי האוחז - התובעת.

...

לאור כל האמור, בסיכום הדברים, לאחר שבחנתי את כל טענות ההגנה שהציגה הנתבעת, איני סבורה כי ההגנה שהוצגה היא הגנה מוצקה ומבוססת, שכן לא הוצגו טענות שיש בהן כדי לכרסם במעמדה של התובעת בין כאוחזת כשורה ובין כאוחזת בעד ערך.

עם זאת, מאחר שהמסכת בכללותה דורשת בירור; היות וההלכה היא שבשלב דיוני זה בית המשפט אינו מכריע בסוגיית טיב האחיזה (ע"א 218/66 חביה נ' גליק פ"ד כ(4) 63; ע"א 1098/03 סנמאר מחשבים נ' עזמי פאר (23.12.2003) ומאחר וניתן להעריך את טענות הנתבעת ביחס לתרמית או העדר הרשאה רק לאחר שתוכרע שאלת האחיזה כאשר בית המשפט יבחן את הראיות שבידי התובעת המוכיחות את אחיזתה כשורה או בעד ערך, הגעתי למסקנה, כי אין מקום לדחות את ההתנגדות ויש לאפשר לנתבעת להוכיח את טענותיה לגבי מעמדה של התובעת כאוחזת; וככל שהדברים יהיו רלבנטים (כנגזרת מההכרעה בשאלת האחיזה) את הטענות לגבי עסקת היסוד.

על כן, לאור ניתוח הדברים כאמור, ובשקילת עוצמת טענות ההגנה תוך התחשבות בכך שיש טענות שדורשות הצגת ראיות על ידי התובעת ועל כן מסיבות דיוניות אינן מתבררות בשלב הדיון בהתנגדות החלטתי להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סך של 20,000 ש"ח. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 29.7.2020.

הצדדים והשתלשלות ההליך עד כה ענייננו בהליך שניפתח בלישכת ההוצאה לפועל בבקשה לבצוע שטר – שיק לפקודת התובע, המשוך על ידי נתבע 2, מר הולצמן, כאשר נתבע 1, מר צרפתי, חתום כערב בגב השיק.

כן פירט את התשלומים שקבל על חשבון החוב ובהתאם להם את היתרה לתשלום, והכחיש את קבלת השיקים שפורטו במסמך 'ההיתנגדות המתוקנת'.

...

בהתאם לכך, אין חולק כי לו נכונה טענת הנתבעים שהחוב לתובע נפרע על ידי אמו של הנתבע 1 – הרי שאין לאפשר לתובע להיפרע מהנתבעים מעבר לסכום החוב המקורי.

איזון זה יושג בפסיקת הוצאות מתאימות שיהוו תנאי להיעתרות לבקשה.

על כן, ככל שישלמו הנתבעים לתובע הוצאותיו בסך 8,500 ₪ עד ליום 13.2.22 ויגישו אישור על כך לתיק בית המשפט – תתקבל בקשתם לתיקון כתב הגנה בהתאם לתצהיר התומך בבקשת התיקון, ויחולו ההוראות הבאות.

בהתאם להוראות סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, ועל מנת לשמור על ערכן של ההמחאות שנתפסו, נתן בית משפט השלום צוים להפקדת ההמחאות, לרבות מתן אפשרות לתובעת - יחידת החילוט באגף האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים - לחתום עליהן חתימת היסב.

בהתאם לסעיף 7(ג) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] ("פקודת השיטריות"), כל אחד מהשטרות הם ברי פירעון למוכ"ז, כמו גם בהתאם לסעיף 33(ד) לפקודת השיטריות, "שטר שהוסב על-החלק, יכול כל אוחז להפוך את ההיסב להיסב מיוחד על ידי שיכתוב מעל לחתימת המסב הוראה לשלם את השטר לעצמו או לפקודתו או לאדם אחר או לפקודתו". עוד מוסיפים התובעים, כי בהתאם לחזקות שבפקודת השיטריות, לרבות סעיפים 28(א) ו-29(ב), מהוה התובעת 1 "אוחז כשורה". כן טוענים התובעים, כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה, שנטענו על דרך הסתם, ללא פירוט מספק וללא תמיכה במסמכים.

ניסיונם של התובעים לבסס עילה שטרית "רגילה" מכוח השיטריות שנתפסו הוא שגוי, שכן זה מכבר נפסק, כי ככל שעסקינן בבקשה לבצוע שטר, שחוק אשראי הוגן חל עליה, על בית המשפט לבחון גם את עסקת היסוד, בהתאם להוראותיו של חוק זה (ראו בעיניין זה, ע"א (מח' ת"א) 4003/07 בס נ' אריה (21.1.2009); בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 2132/09 אריה נ' בס (8.7.2009) (להלן: "עניין בס")).

...

בהיעדר הסכם הלוואה בכתב, ובהיעדר הוכחה של תנאי ההלוואה, לו אבו רקייק היה מגיש התביעה בענייננו, ברי, כי דינה היה להידחות.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה בבירור, כי דין ההתנגדות של הנתבעת להתקבל ודין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה, לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, ומשעה שסבורני כי נוהל הליך שאינו מוצדק לגופו של עניין, ואף שהנתבעת לא הייתה מיוצגת בהליך, ראיתי לפסוק לטובתה הוצאות בסך של 6,000 ש"ח. זכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.