ביצוע שיחזור פתוח וקיבוע פנימי באמצעות פלטה וברגים בפרק כף הרגל

התובע נותח בהרדמה כללית ועבר רדוקציה פתוחה של ראש ההומרוס וקיבוע בעזרת פלטה וברגים.

בבדיקה בביה"ח אובחן שבר פריקה של הכתף הימנית, קיבל טפול ע"י שיחזור וקיבוע פנימי של השבר בעזרת פלטה וברגים, ע"י קיבוע היד לגוף וע"י פיזיותראפיה.

המומחה הגיע למסקנות כדלקמן: " מדובר באדון יליד שנת 1952, שניפגע בתאונת עבודה ב – 30-10-08. נפל ונחבל בכתף ימין בגפה דומינאנטית, נמצא שבר פריקה 4 חלקים, ששוחזר וקובע ניתוחית בעזרת פלטה ננעלת וברגים. טופל במסגרת פיזיותראפיה ממושכת, תוך המשך הגבלה ניכרת בתנועות. בוצע EMG שלא הדגים בעיה רלוואנטית. צלומי ביקורת ו – CT ביקורת מראים מצב לאחר שבר, עם ציסטות מרובות בראש עצם הזרוע, עם ספיגה של אזורים בראש עצם הזרוע ובעיקר באיזור הגבשושית, ואיזור פרקי מסוים שאינו המשכי. יש שינויים נווניים מישניים לשבר. צלומי ביקורת עדכניים מראים המשך ספיגת הגבשושית, וככל הנראה יש גם פגיעה בגידי שרוול מסובב, עדיין הראש כולו מלא ציסטות, והמשך של שינויים נווניים במפרק.

לאחר מכן התובע היה 12 חודשים במכון שקום לב. כמו כן, היו לו בעיות ברגליים, וכן יש לו בעיה בשורש כף היד עוד מתקופת שרותו הצבאי.

...

לנוכח האמור, אני קובע כי על התובע מוטלת רשלנות תורמת בשיעור 30%.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים הנ"ל: 76,533 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הוצאות המשפט כולל האגרה וחוות עת רפואית ותשלום לעדים.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 45904-01-17 בפני כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן התובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד ט.טנצר - נ ג ד - הנתבעות 1. עריית קרית אתא - ח.פ 500268008 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 3. ש.ח. פארק עפר ותשתיות 1997 בע"מ 4. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נתבעות 1-2 ע"י ב"כ עוה"ד י. גורי נתבעות 3-4 ע"י ב"כ עוה"ד י. גינת פסק דין

ממקום התאונה סייע לתובעת בעלה להגיע הביתה ברגל, ומשם הובהלה לבית-החולים רמב"ם, שם אובחן שבר עם 3 חלקים בכתף.

תחילה טופלה התובעת שמרנית במתלה, וביום 22.8.14 בוצע שיחזור פתוח, קיבוע פנימי בעזרת פלטה וברגים וקיבוע במתלה.

ממסמך זה ניתן ללמוד, לכאורה, כי העבודה של שפוץ תשתיות ברחוב שיבת ציון אמורה להמשך פרק זמן של 5 חודשים, ברם לא הוגש כל מיסמך נוסף או יומני עבודה שישפכו אור על השאלה מתי החלה העבודה בפועל, מתי הסתיימה, מה היו השלבים, האם הושארה המדרכה לא מושלמת במהלכה באופן שיצר סיכון וכד'.

בתעוד מיום 8.3.18 במרפאת זבולון אצל האורטופד ד"ר אנדי וינר נרשם כי מאז הניתוח ב-2014 היא סובלת מכאבים וקושי בתנועות הכתף, היא הופנתה לייעוץ ותשובת היועץ המומחה בכירורגיה אורטופדית – ד"ר ניר הוס, קבע האחרון כי לאחרונה אף החלה רדימות בכף היד, נמצאה הגבלה ניכרת בתנועות הכתף עד 30 מעלות בהרמה לפנים ואבדוקציה, כמו גם הגבלה ניכרת בתנועות בסיבוב חצוני ופנימי.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שהוצגו בפני, דין התביעה להתקבל.

אני דוחה את כל טענות הנתבעת לעיל.

בשאלת האשם התורם – נראה כי יש להשית אשם תורם מסוים, שכן מצד אחד התובעת הייתה מודעת לכך שמתבצעות ברחוב עבודות שיקום תשתית, אך מצד שני אני קובעת כי המקום היה חשוך ולא מגודר, וגם הליכה זהירה הייתה עלולה להביא לאותה תוצאה, כפי שארע בפועל.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את נתבעות 3-4 לשלם לתובעת סך 114,750 ₪.

התובע נפגע במרפק יד שמאל (שבר בראש הרדיוס), בשורש כף יד ימין (שבר ללא תזוזה), ובקרסול שמאל (שבר פתוח בגינו נותח, והותקנה מערכת קיבוע חצוני לתיקון השבר).

הנתבעת אף לא טירחה לזמן ולו עד אחד מטעם פל-רז (על אף שהיא מייצגת מבטחת שפל-רז היתקשרה עימה לביטוח כלי הרכב שלה), שהיה יכול להעיד ולתמוך בטענתה כי התובע היה עובד שכיר של פל-רז. לסיכום האמור לעיל אין מקום לקבוע כי התובע הנו עובד שכיר של חברת פל-רז אלא עובד עצמאי, שנתן שירותי הובלות לפל-רז, תמורת תשלום על בסיס חשבוניות מס שהוציא לפל-רז. הנכות הרפואית: לתובע נקבעו לתובע נכויות רפואיות כדלקמן: מרפק שמאל – 10% בהתאם לסעיף 41(8) - הגבלה ביישור וכיפוף המרפק; שורש כף יד ימין – 5% בהתאם לסעיף 41(10)(ה), בהתאמה מחצית הסעיף – הגבלה בתנועות פרק שורש היד; קרסול שמאל – 20% בהתאם לסעיף 35(1)(ג) – בהתאמה – השפעה בינונית על כושר הפעולה; צלקות – 10% סעיף 75(1)(ב) בגין צלקות ניתוחיות (מכוערות ורגישות למגע) באורך 12 ס"מ, צלקת נוספת של 6 ס"מ, ומספר צלקות קטנות במקום בו הוחדר המקבע החצוני.

בחדר מיון בוצע שיחזור סגור של השבר והרגל הושמה בגבס.

ביום 19/11/17 עבר התובע ניתוח בו הוחדרו ברגים בשוק המרוחק בעקב, והותקנה מערכת קיבוע חצוני, וביום 30/11/17 עבר ניתוח נוסף להוצאת המקבע החצוני, שיחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בפיבולה באמצעות פלטה וברגים, שיחזור של קרע בסינדזמוזיס וקיבוע על ידי בורג ושיחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בפטישון המדיאלי, כאשר הותקן לו סד U. ביום 21/3/18 נותח שוב להוצאת הבורג.

...

אין בידי לקבל טענת הנתבעת.

לאחר בחינת נתוני שנת 2016 ונתוני שנת 2017 (שנת התאונה) כפי שפורטו בחוות דעת המומחים לעיל, אני סבורה שיש להעמיד הכנסתו החודשית של התובע, עובר לתאונה, על סכום חודשי של 23,344 ₪ (הממוצע בין 2016-2017), ולאחר ניכוי מס הכנסה, הסכום נטו הינו במעוגל 20,000 ₪, ובשערוך להיום מאמצע התקופה (הפרשי הצמדה בלבד) סך של 20,400 ש"ח. ביחס להפסדי העבר אציין שני דברים הנוגעים לשנת 2018 – השנה הסמוכה לפציעה, טרם ביטול ההסכם של התובע עם פל-רז ביחס למשאית: ראשית - הוברר בעדות התובע כי לאחר כ-6 חודשים ממועד התאונה שב לעבוד בפל-רז ועבד כנהג משאית במשך כ-3 שבועות.

לכל האמור לעיל אוסיף הדברים הבאים: הנתבעת שהינה מבטחת בביטוח חובה של מלגזה בבעלות פל-רז, בחרה לטעון כי התובע היה עובד פל-רז. הנתבעת כאמור לעיל לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח כי בטענה זו מחזיקה גם פל-רז, דהיינו, כי פל-רז מקבלת הטענה כי היא מעבידתו של התובע.

חישוב הפיצויים: בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי: כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 38.44% בצירוף 25 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך של 72,250 ₪.

לגירסת התובע התאונה אירעה כאשר נסע על אופנוע בשביל בשטח פתוח וטרקטור שהגיח לפתע הפיל אותו מהאופנוע וגרם לו נזק גוף (הוצגו תמונות ממקום התאונה).

בעקבות ה"שבר בשוק שמאל (טיביאה) עם מעורבות תוך מפרקית של ברך שמאל", שכאמור, הצריך ניתוח שיחזור וקיבוע פנימי של השבר עם ברגים ופלטה (וניתוח נוסף, ביום 12.03.21, להוצאת הפלטות מהרגל), מבהיר המומחה בפרק 'דיון ומסקנות' בהקשר של הפגיעה כפי שהוא רואה אותה בבדיקתו לצורך מתן חווה"ד כי: "עיקר מימצאי בבדיקתו הגופנית כעת כוללים הגבלה קלה בטווח תנועת כיפוף ברך שמאל, דפורמאציה ובליטה באספקט חצוני ע"פ עצם הפיבולה הפרוקסימלית וצלקות ניתוחיות כמפורט לעיל. כמו כן, קיים דילדול קל של שרירי הירך והשוק משמאל כביטוי עקיף לדיספונקציה של הגפה". ובנוסף, בעקבות ממצאיו: "שברים בגלילים מקורבים של אצבעות 2,3 בכף רגל שמאל שטופלו שמרנית, ובוצעה תפירת חתך עור בבסיס אצבע שנייה של כף רגל שמאל", מבהיר המומחה לגבי המצב בעת בדיקתו כי "בכף הרגל השמאלית, לא נראה עוות במנח האצבעות או הגבלת תנועה. לציין כי באספקט פלנטרי של אצבע שנייה, צלקת כ1.5 ס"מ עם קונטרקטורה ומלאות פלנטרית רגישה באיזור מפרק MTP2". בסיפא לחווה"ד ייחס המומחה לתובע נכות זמנית בגין התאונה בשיעור של 100% למשך התקופה של שלושת החודשים הראשונים - מיום התאונה ואילך, בהיותו במצב של אי-כושר מלא בעקבות התאונה והניתוח שעבר בעקבותיה.

המומחה מצא לייחס לתובע בגין התאונה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 15%: "בגין מכלול פציעתו לאחר שבר טבאל פלטו (שצקר 6) שטופל ניתוחית, עם הגבלה קלה בטווח התנועה, דילדול שרירי הגפה, עוות בחיבור עצם הפיבולה, ושינויים ניוונים קלים כמפורט לעיל המשפיעים השפעה קלה- בינונית על כושר הפעולה לפי סעיף 35(1)(ב-ג) בשיעור של 15%". עוד מצא המומחה לייחס לתובע בגין התאונה נכות צלקתית בשיעור 2%: "בגין צלקת עם קונטרקטורה ורגישות באצבע 2 כף רגל שמאל כמפורט לעיל, לפי סעיך 75(1)(ב) בשיעור 2%". המומחה לא זומן על ידי מי מהצדדים להחקר על חוות הדעת בבית המשפט, וכידוע, בפסיקה וותיקה כבר נקבע כי לבחירה שלא לחקור מומחה יש משום מתן משקל יתר ראייתי לחוות הדעת [ע"פ 260/58 מאיר ששון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י"ב (2) 1806].

...

בנסיבות ענייננו, אני קובע כי גריעה של 70% מהפגיעה בכושר ההשתכרות שיכולה הנכות התפקודית לגרום משקף מענה ראוי לסיכון זה. חישוב הפיצוי בגין פוטנציאל אובדן כושר השתכרות של התובע מהיום ועד הגיעו לגיל 67, גיל הפרישה לפי הדין (בעוד 8 שנים וחודש = כ-96 חודשים) הוא כדלקמן: 24,340 ₪ * 85.2546 (מקדם היוון לפי 3%) * 13% נכות תפקודית.

סך הפיצויים על כן, בהתאם לנסיבות מצאתי לקבל את התביעה כך שהסכום לו זכאי התובע כפיצוי עומד על סך של 330,000 ₪, הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסד שכר לעבר (כולל פנסיה) אובדן כושר השתכרות לעתיד (כולל פנסיה) 50,000 ₪ 212,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד) 50,000 ₪ 7,000 ₪ כאב וסבל 11,000 ₪ סך הכל 330,000 ₪ סוף דבר אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 330,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובע - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 50,193 ₪, וכן - תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילם התובע בנדון – בסך 712 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום (7.1.2019).

כתוצאה מפגיעתו עבר התובע ניתוח אצל הנתבעת 2, של שחזור פתוח בקיבוע פנימי של מפרק הירך באמצעות הכנסת פלטה וברגים.

לאחר הניתוח הכאבים ירדו משמעותית והחלו להופיע תנועות בכף הרגל, אולם רגלו של התובע נותרה משותקת באופן חלקי (סיכום המחלה צורף כנספח ד' לכתב התביעה).

עד זה הוא הרופא שהפנה את התובע לניתוח להוצאת הפלטה והברגים מרגלו.

באשר לפן הנוסף של ההתרשלות הרפואית, דהיינו האם הניתוח בוצע במיומנות הנדרשת חיווה פרופ' סגל את דעתו וכך אמר: "הניתוח בוצע על-ידי רופא מומחה לפי הרישום בגליון הנוכחי, אולם הניתוח לא בוצע על-ידי הצוות הבכיר של המחלקה המתמחה בניתוחים של החלפת מפרקים. כל ניתוח חוזר באיזור פרק הירך מגדיל את הסיכון של פגיעה בעצב הסכיאטי, ואחוזי הפגיעה גדלים בניתוחים חוזרים (הידועים גם כרויזיה) באזור הפרק. אין כל עדות שהניתוח בוצע בצורה רשלנית אולם ישנה עדות שהעצב נפגע בזמן הניתוח עצמו." [ההדגשה לא במקור – נ.א.] 18.

...

בנסיבות אלה לא ראיתי לנכון להורות על ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי מהסכומים שיפסקו בפסק דין זה. לסיכום 32.

לאור האמור לעיל-ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים האמורים לעיל בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סך של 13% מהסכום האמור כהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בצירוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.