ביצוע צו תשלום חוב בהוצאה לפועל

לטענת הנתבע, החשבון לא אושר מכיוון שהתובעת לא המציאה לו העתק מצו הוצאת מעוקלים, מה שלא איפשר את הגדלת החוב בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת הנתבע, החייב הגיש בקשה לשיחרור הרכב מכיוון שניכנס להליכי פשיטת רגל, והתובעת אינה זכאית לתשלום עבור רכב זה מכיוון שלא בדקה את מצבו של החייב קודם ביצוע התפיסה, כפי שהיה עליה לעשות לפי הנחיות ההוצאה לפועל.

ממסמך נ/4 עולה, כי חלק מהקיזוזים נעשו נוכח טענת הנתבע, כי התובעת לא צרפה חשבונית נפרדת בגין שירותי הגרירה, מה שהוביל לכך שלשכת ההוצאה לפועל לא הכירה במלוא התשלום לצורך הגדלת החוב (אולם בקשר לחשבונות אלו, בשונה מחשבונות אחרים שיפורטו להלן, לא הובאו ראיות לגבי סכום ההגדלה שאושר).

...

אלא שכפי שנקבע לעיל, נוכח היותו של מר זגל שלוח של התובעת לא ניתן לקבל טענה זו. הנקודה האחרונה אליה יש להתייחס היא מה משמעות העובדה שהנתבע ביטל את ה"קרוס" ואת הכיתוב "למוטב בלבד". לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור כי אין בכך כדי לגרוע מטענתו של הנתבע כי יש לראות בשיק משום פירעון של חובו.

סוף דבר התביעה הוגשה בגין חוב בסך 53,451 ש"ח. הכרנו בטענות קיזוז של הנתבע בסכום מצטבר של 11,100 ש"ח. בנוסף, קבענו כי יש להכיר בתשלום בסך 20,000 ש"ח כפירעון של החוב.

התוצאה היא שהחוב של הנתבע לתובעת צריך לעמוד על סך 22,351 ש"ח. הנתבע ישלם לתובעת סך של 22,351 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 21.7.2015 (מועד פנייתה הראשונה של התובעת בכתב לנתבע).

מדובר בפעילות של כ-17 חודשים ככונס נכסים , כאשר סכום החוב שולם ערב ביצוע צו הפינוי לקראת מכירת הנכס נשוא הכנוס.

גם לגופו של ענין, חלק גדול מטענותיהם נדחו כבר על ידי ערכאות שונות, ובין היתר הטענות לגבי העידר יפוי כח. ככל שהערעור נוגע לעצם מינויו של עו"ד ביטון ככונס נכסים, המועד להגשת ערעור על כך חלף עבר לו לפני זמן רב, ואין מקום במסגרת ערעור זה לפתוח את כל החלטות רישמי ההוצאה לפועל לאורך ניהול תיק ההוצאה לפועל ולאפשר לערער עליהם.

...

כפי שעולה מהערעור שהגיש עו"ד ביטון-כונס הנכסים- לא זו בלבד שיש לדחות את הערעור, אלא יש לקבוע שכ"ט גבוה יותר מהנימוקים שפורטו בערעור ופורטו לעיל בפסק דין זה. כאמור, הדיון בערעורים אוחדו, ולבקשת הצדדים, או מי מהם, קוים דיון בו טענו הצדדים בעל פה, ולמעשה חזרו על טענותיהם שבכתבי הטענות.

בנסיבות אלו ובעיקר לאור ריבוי ההליכים נראה כי היה מקום לקבוע שכ"ט גבוה יותר ולפיכך אני מורה כי במקום 5% + מע"מ מהסכום שנגבה יעמוד שכר הטרחה על 10%+ מע"מ היינו על סך של על 23,174 ₪ + מע"מ וזאת בנוסף לשכ"ט א ו-ב'.

אני מחייב את טרבלסי בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקידו כאשר סכום זה יתחלק כך ש-3,000 ש"י יועברו לעו"ד ביטון ו-2,000 ₪ לעו"ד אמיתי.

בסעיף 14 לפסק הדין נקבע כדלקמן: "במסגרת החלטת רשם ההוצאה לפועל ומבלי שיהיה בכך על מנת לפגוע בשקול דעתו, על רשם ההוצאה לפועל לשקול את מלוא נתוניו של המשיב, המבכר לימודים בחו"ל תחת פרעון חובותיו, בעוד משפחתו מממנת עבורו את הלימודים ואת השהייה הממושכת בחו"ל. בתוך כך תבחן אף העובדה, כי אין המדובר ביציאה לשהות קצרה בחו"ל כי אם שהות המתוכננת להיות ארוכה וייתכן כי תשפיע אף על אופן ומשך גביית החוב בתיק ההוצאה לפועל". בהתאם להוראות פסק הדין הנ"ל, ביום 21.1.2020 ביטל כב' הרשם את החלטתו בדבר ביטול עיכוב היציאה מהארץ שהוצא כנגד המבקש עם ביצוע צו התשלומים הראשון האמור בהחלטה הראשונה.

...

על יסוד האמור בפסק הדין בערעור הראשון בית משפט קמא הגיע למסקנה כי יש לערוך חקירת יכולת למבקש ורק לאחריה יוחלט האם להתיר את יציאתו של המבקש מהארץ, ואם כן, באילו תנאים.

משכך דין הבקשה להידחות.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ מהכספים שהופקדו, והיתרה תושב לו באמצעות בא כוחו.

החיוב אף הופחת בהמשך מאחר ולאחת הקטינות מלאו 18 שנים ובהתאמה אף בוצעה הפחתה של צו התשלומים במסגרת הליכי חדלו הפרעון.

כך נקבע בעיניין שריקי: "אם למשל, כחיזיון נפרץ במקומותינו, יתברר כי החייב נימנע מלשלם מזונות לילדיו, אין לראותו כמי שמתנהל בתום לב". עוד ראו ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) שם נקבע כי אי תשלום צו מזונות עולה כדי היתנהלות בחוסר תום לב תוך שנאמר שם כך: "אין ספק, כי העובדה שאדם חוסך מילידיו או מזוגתו מזונות עשויה להשפיע על בחינת תום ליבו בהליכי פשיטת רגל." בנוסף ראו פש"ר (מחוזי חיפה) 4241-05-16 עטיאס נ' כונס הכנסים הרישמי (פורסם במאגרים) שם נקבע: "כי אי תשלום מזונות הקטינים בנסיבות אלה מהוה למעשה יצירת חוב חדש במסגרת פשיטת הרגל ובחסות ההליך תוך שהזכאי למזונות לא רשאי לפעול לגביית החוב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ומדובר אפוא בחוסר תום לב של ממש בהתנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל." בנוסף ראו פש"ר (מחוזי באר שבע) 41489-12-11 עשור נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) שם נקבע: "על חייב המבקש להנות מהגנות שבפקודה, לקיים את חיוביו במלואם ובמועדם. היתנהלות החייב, כמפורט לעיל- אי תשלום המזונות ואי תשלום התשלום החודשי, מהוה ניצול לרעה של ההליך וזלזול בו, ולכן אין הוא זכאי להנות מההגנות שמעניק לו ההליך." כמו כן ראו רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה (3) 360: "...נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק הדין- ולשלם את המזונות, גם אם הדבר קשה לו. זכותו של זוכה ואנטרס הציבור מחייבים תוצאה זו. עם זאת עשויים להיות מקרים – והנטל להוכיחם מוטל על החייב – שבהם עמידה על זכות הזוכה ואנטרס הציבור תפגע במינימום הקיום האנושי של החייב. זאת על בית המשפט למנוע... אכן השמוש בסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל צריך להיות במשורה. זוהי סמכות חריגה. אסור לה שתיצור אוירה של הישתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור ליצור מצב דברים שבו יעדיפו חייבים להמנע מתשלום חוב מזונות על מנת להגדילו ולהאדירו, במטרה לזכות בפריסת תשלומים." בעניינינו, נטל ההוכחה מוטל על החייב ובנטל זה הוא כשל.

...

לשם כך הוא מפנה לתשובתה שהשתהתה במשך שלושה חודשים לאחר עיון בבקשת הנושה, תשובת החייב והמנהל המיוחד, דין הבקשה להתקבל.

ביום 8.7.2015 הגישה הנתבעת בקשת לעיכוב הליכים ולמתן צו תשלומים, במסגרתה הצהירה כי החוב בתיק ההוצאה לפועל הנו בגין הלוואה שנטל בעלה מהתובע בסכום של 80,000 ₪ אשר מתוכה נפרע סכום של 30,000 ₪.

עוד מבאר כבוד הנשיא מהו המבחן לקיומה של ההשאה בדרך של מצג כלפי הצד השלישי : "אם צד שלישי סביר היה מסיק מהיתנהגות השולח כי השלוח רשאי לבצע את אותה פעולה משפטית אחרת, הרי שקמה התחייבות ישירה בין השולח לבין הצד השלישי. מובן, כי במערכת היחסים הפנימית בין השולח לשלוח אפשר וארעה הפרה חוזית, שאז "זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה" (סעיף 9(א) לחוק השליחות).

...

בסופו של דבר, הוכח כי אין אמת בטענת הנתבעת כי השיק נלקח ללא ידיעתה וחתימתה זויפה.

אני סבורה כי מכלל הנתונים שלעיל בצירוף העובדה כי עסקינן בבני זוג, עולה המסקנה כי הנתבעת העניקה הרשאה לבעלה, על ידי מסירת שיק או שיקים לרשותו, ולחילופין, העניקה הרשאה לבעלה מכוח הסכמתה שבשתיקה.

אשר על כן, אני מורה על דחייתה של התנגדות שהגישה הנתבעת, ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.