בטיעוניהן הדגישו שהנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה; שהתסקיר בעיניינו חיובי; שהעבירה נעברה מתוך תחושות ייאוש ותיסכול; שההליך הפלילי הוא קשה וטראומטי עבור הנאשם וחריג לאורח חייו הנורמאטיבי; שהנאשם נעדר עבר פלילי; ושמאז שעבר את העבירה הצליח בבחינת התיאוריה וקיבל רישיון נהיגה כדין.
הנאשם הסתייע באחר שהיה אמור למסור לו את התשובות לבחינת התיאוריה דרך אזניה, בתמורה לתשלום.
במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:
התיכנון שקדם לבצוע העבירה; על פי העובדות שבהן הודה, הגיע הנאשם מטייבה לירושלים באופן מיוחד ביודעו ששם יוכל להצליח בבחינה במירמה.
שם, יענה עליהן אדם אחר אשר ישלח את התשובות לנאשם דרך אוזנייה שהותקנה עליו מבעוד מועד, והכול תמורת תשלום בסך 7,000 ₪.
...
משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
עם זאת, במקרה זה החלטתי להימנע מהטלת פסילה ולמתן את סכום הקנס וזאת מתוך התחשבות מיוחדת בנאשם אשר הכיר בטעותו, הצטער עליה, התחרט חרטה כנה, גילה מוטיבציה לשינוי התנהגותו, והביע את הסכמתו ליטול חלק בהליך טיפולי במסגרת צו מבחן שיוטל עליו.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בן שלושה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות במתנ"ס קריית נורדאו בנתניה, בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת.
