מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול תניה מקפחת בחוזה אחיד איזון ראוי בין חופש החוזים להגנה על הצרכן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היועמ"ש עמד על ההבחנה בין בחינת תניית השיפוט כתניה מקפחת – בחינה הנעשית בראייה מראש – קרי האם בעת כריתת החוזה היה בתניה משום קיפוחו של הלקוח, ובין בחינת טענת פורום לא נאות – בחינה הנעשית בראיה בדיעבד לאחר שהסכסוך הגיע לפתחו של בית המשפט, ויש להחליט האם ראוי לידון בו. עמדת היועמ"ש היתמקדה בבחינת התניה כתניה מקפחת בלבד, ולדידו בהיותה תניה מקפחת יש לבית המשפט סמכות להמשיך ולבחון את מקום השיפוט לפי המבחן המהותי לבחינת הפורום הנאות – הוא מבחן מירב הזיקות, כשלגבי מהו הפורום הנאות לא הביע היועמ"ש כל עמדה.
היועמ"ש היתייחס לכך שבית המשפט ייטה לכבד הסכם שיפוט בין הצדדים שעשה בהתאם לתקנה 5 לתקנות, אולם כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין לבחון את תניית השיפוט במשקפיים רגילים של חופש ההיתקשרות החוזי, כיוון שחוזים אלו אינם משקפים באופן רגיל הסכמה ממשית של הלקוח.
אולם לפי ס' 3 לחוק – לפיו בית המשפט יבטל תניה שיש בה יתרון בלתי הוגן לספק, עמדת היועמ"ש הייתה שהדין בצרפת הוא הדין אותו ככל הנראה קלאב מד מכירה ומקיימת לפיו את עסקיה, ובירור לפיו עשוי להעניק לה יתרון משמעותי על פני צרכנים ממדינה אחרת שאין פועלים לפי דין זה. כמו כן, הדבר עלול להרתיע או לכל הפחות להכביד על הלקוח, משום שהוא מחייב לימוד שיטה משפטית זרה ומגדיל את עלויות בירור הסיכסוך ללקוח.
לפיכך, יש לבחון האם המסמך עולה בקנה אחד עם הוראות החוק שמטרתו הגנה על לקוחות מפני תנאים מקפחים (ס' 1 לחוק), ואיזון אי השויון שבין הספק ללקוח (עניין פייסבוק בס' 20).
בכל הנוגע "למכלול תנאי החוזה" – הנתבעים כלל לא התייחסו לעניין זה. נפסק, כי ייתכן שתנאי ייחשב כמקפח בפני עצמו, אך כסביר על רקע מכלול תנאי החוזה – כאשר החוזה האחיד מכיל גם תנאים "המאזנים" את התנאי המקפח ומפצים את הלקוחות על הסיכון שהוא מטיל עליהם (ר' עניין פייסבוק בפס' 33).
בית משפט השלום קבע כי יש לבטל את התניה בהיותה תניה מקפחת בחוזה אחיד, ואילו בית המשפט המחוזי בעירעור מצא כי אין מדובר בתניה מקפחת ויש לתת לה תוקף.
...
תוצאות הקיפוח מעת שמצא בית המשפט כי קיים קיפוח, יש לבחון את תוצאות הקיפוח.
סוף דבר תניית השיפוט וברירת הדין בהסכם התנאים המיוחדים של הנתבעת 1 – קלאב מד ישראל – היא תניה מקפחת שדינה ביטול או שינוי.
לאור האמור, אני מורה על מחיקת התובענה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בעוד כי בחינת שאלת קיומו של הסדר כובל, מכוח הוראות חוק ההגבלים העיסקיים, נעשית תוך מתן הדעת לאנטרס של הציבור בחופש התחרות, הרי בכל הנוגע לטענות הנוגעות לקיומם של תנאים מקפחים בחוזה אחיד, מכוח הוראות חוק החוזים האחידים, מופנית תשומת הלב למערך היחסים אשר בין הצדדים לאותו חוזה, לבין עצמם.
למעשה על בית המשפט לצקת תוכן למונח "קפוח", וזאת בהנתן המקרה הפרטני אשר הובא בפניו, ותוך מתן הדעת למטרת הוראות החוק - דהיינו הגנה על לקוחות, מפני תנאים מקפחים בחוזים האחידים, בהם הם עצמם התקשרו.
בעיניינם של הצדדים אשר בפני, תוך מתן הדעת לכלל הנתונים הנוגעים להתקשרותם של הצדדים בהסכמים, מועד ההיתקשרות, התנהלותם במשך למעלה מ-17 שנה, השינויים אשר בוצעו על ידי מי מהצדדים במשך השנים בהוראות השונות של ההסכם, לרבות אלו המשפיעות במישרין על מחירי מוצרי הדלק בתחנה, מכוונים למסקנה על פיה לא עומדת לקמיר צפייה סבירה להיתנער מאותן הוראות חוזיות, מחמת היותן תניות מקפחות בחוזה אחיד, ככל והדבר נוגע לביטול, לא כל שכן לעניין זכות ההשבה.
אשוב ואדגיש כי בנגוד להוראות חוק ההגבלים העיסקיים, שם משמעות ההסדר הכובל הנה היותו של ההסכם בלתי חוקי, ומשכך בטל מעקרו ובאופן כולל, תוך מתן הדעת לצורך והכוונה להגן את הציבור הצרכני, ככזה; במסגרת חוק החוזים האחידים, מביאה ההכרה בקיומו של תנאי מקפח בחוזה אחיד לביטולה של אותה הוראה מקפחת בלבד, תוך מתן הדעת למערך היחסים הפרטני אשר בין המתקשרים, לרבות אינטרס ההסתמכות שלהם.
לא מצאתי כי היה בראיות אשר הוצגו על ידי הצדדים כדי להביא להכרעה עובדתית, האם אכן מדובר היה בהסכם שנחתם תחת "מאזן אימה", או שמא מדובר בהתקשרות חוזית המבוססת על הסכמה מדעת וזו אשר שיקפה מציאות כלכלית סבירה לאותה עת. ואולם, אף ללא קשר להכרעה עובדתית זו, לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי חתימתם של קמיר על אותו הסכם נלמדת, לכל הפחות, על ידיעתם את העובדות כמו גם הטענות המשפטיות, על כל הנובע מכך.
במאמריו של פרופ' אריאל פורת הגנת אשם תורם למפר חוזה-אימתי?, עיוני משפט (יח) תשנ"ד,103, מתייחס פרופ' פורת, בין היתר, להשלכה של אי שתוף פעולה או עיכוב מטעם אחד הצדדים, על ההכרה בקיומו של אשם תורם חוזי: " ראוי להכיר בקיומה של אפשרות נוספת, שלפיה אי שתוף פעולה מהוה אשם תורם הגורם להפחתת שיעור הפיצויים שיהיה הנפגע, מקבל הבצוע, זכאי להם. הכרה באפשרות נוספת זו, תיתן בידי בית המשפט כלי מתאים להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת של חלוקת הנזק, כאשר יהיה סבור שהיה ראוי שמקבל הבצוע ישתף פעולה ולא יעמוד מנגד, אך יחד עם זאת, אין זה ראוי שאי שתוף הפעולה יפטור את המבצע מכל אחריות לנזק. הכרה בהגנת האשם התורם במקרים מעין אלה, עשויה אף לעודד בסופו של דבר קיומם של חוזים שבלעדי שתוף פועלה לא היו מקוימים.
...
מן העבר השני לא נמצא כי קמיר הרימו את הנטל המוטל עליהם לצורך הוכחתם זכאותם לפיצוי או השבה כספית, וזאת גם מקום בו היו מוכחות הטענות לעניין קיומו של הסדר כובל או תנאים מקפחים בחוזה אחיד, ומשכך דין רכיבי התביעה הכספיים, להידחות.
כפועל יוצא, אני מורה על פינוי התחנה על ידי קמיר או מי מטעמם, בתוך 90 יום מהיום.
כפועל יוצא אני מורה כי כספי הנאמנות ישוחררו לידי פז בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים הנתבעים טענו, בין השאר, כי ההסכמים, ולמצער – תניית הבלעדיות, בטלים מחמת אי-חוקיות; בשל היותם נגועים ב'הסדר כובל' בנגוד לחוק ההגבלים העיסקיים, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים"); ובשל הכילם 'תניות מקפחות', בעיקר תניית הבלעדיות ותניית השליטה במחירים, בנגוד לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים". חומרתם של ליקויים אלה מועצמת על רקע משך ההסכמים, החופף את תקופת החכירה של מיגרש התחנה ל-98 שנים.
. (4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק; (5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להיתקשר או לא להיתקשר עם אדם אחר".
לפיכך, על תניות ההסכמים להקצות לצדדים כוחות וערכים כלכליים באופן מאוזן יותר מזה שהתובעת טענה לו. שנית, להשקעה האמורה של התובעת יש ערך כלכלי מסוים.
אין הדבר כן. חוק החוזים האחידים בא להוסיף הגנה צרכנית על כוחות-השוק גם מקום שהם פועלים כהלכה [ורדה לוסטהויז, טנה שפניץ, חוזים אחידים, תשנ"ד, עמ' 21].
אולם, החזקה האמורה בסעיף 4(4) בחוק החוזים האחידים מורה כי לצורך הפחתת אי-השויון בין הצדדים לחוזה האחיד – ראוי לקבוע כי המחיר ייגזר ממנגנון חצוני, תחת שייקבע חד-צדדית על ידי הסַפָּק.
...
מסקנה זו מתחייבת ביתר-שאת בזכרנו כי תניית הבלעדיות הנדונה כבר מקוימת בין הצדדים מזה כ-15 שנים; וכי לפי קביעת בית-הדין להגבלים עסקיים בעניין דלק – תקופת הבלעדיות הסבירה והמותרת, לגבי תחנות חדשות, כפי שהייתה התחנה בשעתו, אינה אמורה לעלות על 6 שנים.
לאור המקובץ, אין בתניית הבלעדיות בעלת המשך המופרז כדי לשלול את הסכם-הפשרה מכל-וכל.
לאור המקובץ, הסכם הפשרה מאושר בזה, וניתן לו תוקף של פסק-דין, ללא חיוב בהוצאות, בנתון לתיקון המעמיד את תקופת הכבילה על 3 שנים מיום כריתתו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] בבסיסו של ה"קפוח" בחוק עומד הרצון למנוע "בליעת יתר" של הספק, כלומר הגנה על האינטרסים שלו מעבר לנתפס כראוי, וזאת בחוזה שבו הוא קובע את תוכן התניות.
בת"צ 53033-12-12 מיכאל לוי נ' זאפ גרופ בע"מ (11/5/14) (להלן: "עניין זאפ") , הוסיף בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט גרוסקופף והרחיב לעניין בחינת מכלול נסיבות ההיתקשרות כדלקמן: "בבואנו לבחון האם קיימת אפשרות סבירה כי הסדר חוזי ימצא מקפח, עלינו להיתחשב במכלול נסיבות ההיתקשרות בה מדובר, על מנת לאזן בין האנטרס הלגיטימי של הספק לבחור במודל עסקי מסוים לבין האנטרס של הלקוח, שתנאי החוזה יהיו הוגנים, ולא יקנו לספק הגנת יתר שאינה נחוצה, או רווח עודף המבוסס על ניצול חולשותיו של הלקוח. על מנת לערוך איזון שכזה, עלינו להביא בחשבון לא רק את מאפייני המוצר שמציע הספק (האם מדובר בשירות חיוני או במוצר מותרות) ותנאי השוק בו פועל הספק (האם מדובר בשוק תחרותי או בספק בעלת כוח שוק דומינאנטי), אלא גם שיקולים אחרים כגון משך תקופת ההיתקשרות עליה סיכמו הצדדים והקף ההסתמכות אותו הוכיח הספק. במילים אחרות, גם הסדרי היתקשרות אחידים של ספקים המספקים מוצר או שירות שאינם חיוניים, והפועלים בשוק תחרותי, עודם כפופים לבקורת לפי חוק החוזים האחידים. ודוק, חופש הפעולה השמור לעוסקים שכאלה הנו רחב מזה שניתן לעוסקים הפועלים בשוק מונופוליסטי או המשווקים מוצר או שירות חיוניים, ואולם הוא אינו בלתי מוגבל (להלכה זו, שנקבעה לאחר חקיקתו מחדש של חוק החוזים האחידים בשנת תשמ"ג, ראו עח"א 79/1 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לד(3) 365, 368–370 (1980); **** פרידמן ונילי כהן, חוזים – כרך א' (תשנ"ב) 57–58)." (שם. בסעיף 30 לפסק הדין) יחד עם זאת, הובהר במסגרת הפסיקה כי הספק אינו מחויב בנסוח החוזה בצורה אופטימאלית מבחינת הלקוח ויתרה מכך, לאור האינטרסים השונים של כל אחד מהם (שלעיתים הם נוגדים), זכאי הספק לשקף גם את האינטרסים הלגיטימיים שלו במסגרת ההסכם "ואולם, ככל עמדת יתרון, גם את כוח הניסוח על הספק לנצל באופן הוגן, תוך המנעות מעיצוב תנאי ההיתקשרות באופן שיש בו כדי לנצל באופן פסול את עמדת הנחיתות בה מצוי הלקוח, ולהביאו לחתימה על תנאי היתקשרות המקנים לספק יתרון בלתי הוגן." (ת"צ (מחוזי מרכז) 17153-01-12 שירי בלאו בידרמן נ' קבוצת קידום בע"מ (27/1/16), בסעיף 43 לפסק הדין).
טענה זו דינה דחייה, בהנתן שסעיף 23(1) לחוק החוזים האחידים לפי לשונו הברורה עוסק ברכיב התמורה הכספית בלבד ואינו חל על התנאים הנלווים לה. יפים לעניין זה דבריהן של של לוסטהויז ושפניץ בספרן, בעמודים 35-36 כדלקמן: "לעומת זאת 'תמורה כספית' לא תיכלול את התנאים הנלווים למחיר- למשל: דרך קביעתו, אופן חישובו או מועד תשלומו - ואלה חשופים לבקורת החוק. ניקח, למשל, את נושא הסדרי ההצמדה. מבחינת החוק אין נפקא מינא איזו הצמדה תיבחר - לשער מטבע חוץ, למדד המחירים לצרכן או לכל מדד מוכר אחר. כל בחירה שתעשה תהיה חלק מהתמורה הכספית; אולם אופן חישוב ההצמדה יהיה כפוף למבחן הקפוח. כך, למשל, לא ייתכן שספק ישמור לעצמו בחוזה אחיד את הזכות להחליט בעת כל תשלום לאיזה מדד או שער מטבע חוץ יוצמד התשלום. " (הדגשה שלי – ל.ב.).
אשר לכך, סעיף 4 לחוק החוזים האחידים קובע חזקה על תנאים מסוימים בחוזה אחיד, שהם מקפחים ובין היתר בס"ק 11 קובע כי: "תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהוא, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח". (הדגשה שלי – ל.ב.) אשר לחזקות הקבועות בסעיף 4 , קבעו המלומדות לוסטהויז ושפניץ, בספרן כי: "בחוק לא נקבע שתנאים מסוג אלה שפורטו בסעיף 4 הנם בטלים אלא שקיומם בחוזה מהוה חזקה לקום קפוח; כוחן של החזקות הוא במתן אינדיקאציה לסטייה מהנורמות המקובלות בחוקים שונים. אלה הם אמנם חוקים דיספוזיטיביים, אולם עצם הסטייה מהם מחשידה את התנאי הסוטה בקפוח, ומעבירה אל הספק את הנטל להוכיח כי הסטייה מוצדקת." ובדברי ההסבר להצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 5) (קביעת שער מיזערי להצמדה כתנאי מקפח), התשע"ב– 2012, (להלן: "תיקון מס' 5") במסגרתו תוקן סעיף 4 לחוק החוזים האחידים ונוסף בו ס"ק 11 צוין כי: " כדי להביא להגברת האיזון בין הצדדים, מוצע להוסיף חזקה ולפיה תנאי בחוזה אחיד הקובע כי הצמדה של מחיר או תשלום אחר לפי החוזה למדד כלשהוא כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח, ייחשב תנאי מקפח, וכך לצמצם את המקרים שבהם תיכלל תניה מסוג זה בחוזים אחידים." יישום ההתוויות מלמד כי על פניו ההוראה הקבועה בסעיף 5.2 לנספח התשלומים להסכם מהוה תנאי אשר מתקיימת לגביו חזקת קפוח.
...
עוד מצאתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(3) ו-(4) לחוק תובענות ייצוגיות, קרי כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ולמצער לא מצאתי כי הונחה תשתית המבססת קביעה אחרת לעניין זה. אשר להגדרת הקבוצה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי לשנותה כך שלאחר המילים "... ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל...", יתווספו המילים: " ו/או לפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד הבסיסי חלף המדד הידוע, מאחר והמדד הידוע היה קטן מהמדד הבסיסי..." בכל הנוגע לנזק לקבוצה, בהינתן שהמבקשים הניחו תשתית בתמיכה לנזקם הם ובכלל כך בפרט צירפו לבקשת האישור חוות דעת; כן, הוסיפו המבקשים והפנו לכך שהמשיבות מפרסמות כי הן מונות בהיקף של מאות מיליוני ש"ח – הנני קובעת כי לשלב זה הרימו המבקשים את הנטל להוכיח דבר קיומו של נזק לקבוצה.
סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - מתקבלת.
המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין מקום לבחון תנית שיפוט במשקפי חופש ההתקשרות החוזי שכן ההנחה היא שבחוזה אחיד אין, בדרך כלל, הסכמה ממשית של הלקוח בענין זה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), קובעות את הדין הרגיל בענין מקום השיפוט.
הדברים שכתבתי שם רלבנטיים במלואם גם לכאן, ולפיכך אביאם כלשונם: "6. איני מוצא מקום להבחין בין לקוח צרכני ללקוח מסחרי בעניינינו. לשניהם עומדת הזכות להתדיין במקום שמחוקק המשנה ראה לנכון לקבוע בתקנה 3 בתקנות סדר הדין האזרחי, לרבות התיקון הגלום בהוספת תקנה 3(א1), ובהתאם להכרעתו הערכית של המחוקק הראשי בתיקון לסעיף 4(9) בחוק החוזים האחידים. כפי שהשופט רחמים כהן ואנוכי ביארנו בהחלטותינו הנזכרות, תיקוני חקיקה אלה משנים את התפיסה החברתית בדבר איזון האינטרסים הראוי בין ספק ללקוח, בעיניין הסמכות המקומית, לעומת התפיסה המגולמת בפסיקה שקדמה להם.
כאילו בתשובה מכוונת לטענת המשיבה – כותבת המלומדת גבריאלה שלו [בספרה דיני חוזים, מהדורה שנייה תשנ"ה, עמ' 612] את הדברים החד-משמעיים שלהלן (ההדגשות הוספו): "אכן, חוק החוזים האחידים אינו חוק צרכני רגיל. הוא מיועד להגן על כל צד חלש לחוזה אחיד, לאו דוקא ולא רק על צרכן. סעיף-המטרה אינו מדבר על 'הגנת צרכנים' אלא על הגנת 'לקוחות'.
סתירתה של חזקת הקפוח קביעתי כי גם על המשיבה ולקוחותיה המסחריים חלה החזקה שלפיה תניית השיפוט המתיימרת להתנות על הדין בעינייני סמכות מקומית הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד, שדינה להתבטל – אינה שוללת את האפשרות כי בנסיבות מסוימות ניתן לסתור את החזקה, ולהראות כי באותן נסיבות אין ההיתדיינות בתל-אביב מקפחת את הלקוח.
...
החלטתי בעניין לורן עיצובים לבית בע"מ המשיבה טוענת כי יש לאבחן את ההחלטה הנזכרת בעניין פלאפון, באשר שם דובר על לקוח פרטי, קרי: צרכן הראוי ליישומה של גישה צרכנית מקלה בעיניינו, בעוד שלמשיבה יש עסק עם לקוחות מסחריים, שבעניינם אין מקום ליישומה של אותה גישה צרכנית.
לא מצאתי שהגופן בו הודפסה תניית השיפוט הנדונה קטן מן הנידרש בתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה-1995; מה גם שמדובר בהוראה צרכנית, שספק אם היא רלבאנטית לנתבעת שהיא עוסקת וחברה בע"מ. לפיכך הבקשה לסילוק על הסף, מחמת חוסר סמכות מקומית, נדחית.
לא מצאתי שהגופן בו הודפסה תניית השיפוט הנדונה קטן מן הנדרש בתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה-1995; מה גם שמדובר בהוראה צרכנית, שספק אם היא רלבנטית לנתבעת שהיא עוסקת וחברה בע"מ. לפיכך הבקשה לסילוק על הסף, מחמת חוסר סמכות מקומית, נדחית.
סוף דבר הדיון בעניין שמטל מועבר לבית משפט השלום בבית-שאן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו