ביטול שעבודים (אג"ח) ומינוי כונס נכסים דחיית תביעה

בה"פ 487/07 בתביעה שהגיש הבנק נגד התובעת רפי כהן רוכשת המקרקעין, המינהל ורשות המיסים, דחתה כב' השופטת רונן את טענות התובעת ורפי כהן, לפיהן, התובעת אינה חייבת כספים לבנק וכי לבנק אין מעמד להגיש את התביעה, כיוון שהגיש תביעת חוב נגד התובעת במסגרת תיק הפש"ר. לטענה זו, קבעה כב' השופטת שכונס הנכסים מונה על ידי ראש ההוצל"פ בשל החוב של רוטו לבנק, שהתובעת ערבה לו והגישה בקשה לכנוס נכסים ולהכרזתה כפושטת רגל, לאחר שכונס הנכסים מונה על ידי הבנק ומכר את המקרקעין.

רוטו יבנה שיעבדה את זכויותיה במקרקעין לזכות הבנק כאשר ביום 3.5.99 חתמה רוטו על אג"ח שיעבוד ספציפי והמחאת זכות על דרך השיעבוד, לפיו משכנה לטובת הבנק את כל זכויותיה עפ"י הסכם המכר מיום 14.4.99 שנחתם בין רוטו לדידנר לגבי זכויותיה במקרקעין וכן לזכות לקבלת כספים במקרה של ביטול ההסכם.

באשר לרוטו יבנה – הרי אף אם הבנק לא הגיש תביעת חוב בהליכי הפרוק שלה, אין בכך כדי לשלול את זכותו כנושה מובטח לבחור לממש את המקרקעין ששועבדו לו. 5 שנים לאחר אישור המכר, הגישה התובעת בקשה לר' ההוצל"פ להעביר את הכונס מתפקידו, להעברת מלוא תמורת המכר לתיק ההוצל"פ ולמנות שמאי שיעריך את שווי מקרקעין של התובעת במקרקעין ולהעברת התמורה אליה.

...

נושא תשלום מס השבח שעלה במהלך ניסיונות הפשרה בתיק זה, אינו נשוא המחלוקת ולכן איני דנה בו. סוף דבר מהמפורט בפסק דין זה עולה, כי התובעת לא הוכיחה שהינה זכאית למחצית מתמורת מכירת המקרקעין.

התביעה נדחית על כל רכיביה.

התובעת תשלם לבנק הוצאות, ובנוסף, הוצאות שכ"ט בסך 20,000 ₪.

יש לציין שבקשה זו למינוי עו"ד צמיר ככונס נכסים הייתה בהסכמת מפרק החברה- עו"ד צמיר ואחר כך ביקש המערער 1 לבטל מינוי זה וטען, בין היתר, שלא צורף כצד לבקשה למרות שהיה צד להסכם הבוררות וטענות כלפי תקפות האג"ח ושמעמדה לא נבחן על-ידי המפרק.

ביום 2/11/09 דחתה כבוד השופטת קרת את טענות המערער 1 לגבי תוקף השיעבוד ודחתה את בקשתו לביטול ההחלטה למינוי כונס נכסים על-פי אגרת החוב שלפיה משועבדים זכויות החברה לטובת אורן.

פסק דינו של בית משפט קמא בית המשפט דחה את טענות המערערים, קיבל את התובענה והורה על פירוק השתוף לאלתר בדרך של מכירת הדירה למרבה במחיר, תוך מינוי עו"ד צמיר ככונס נכסים על זכויות כל הצדדים בדירה לצורך פירוק השתוף בדרך של מכירת הדירה למרבה במחיר.

...

דיון לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון החלטנו לדחות את הערעור.

התוצאה התוצאה הינה שהערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה 1 שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ ובנוסף ישלמו למשיבים 2 ו-3 שכ"ט עו"ד בסך של 18,000 ₪.

מכוח עילות אלו עתרה ס.ב. לשורה ארוכה של סעדים, לרבות ביטול הסכם ההקצאה; מתן זכות לממש הצעת רכש לרכישת 40% ממניות החברה; צו למתן חשבונות; מינוי מומחה לבדיקת חשבונות החברה; קביעת עלויות הבניה על ידי בית המשפט ותיקון ספרי החברה בהתאם; איסור על דילול אחזקותיה בחברה; ביטול שעבודים שניתנו לטובת המשיבים; ביטול החלטות של האספה הכללית; ביטול הפרשה לשכרו של לב; ומינוי סער כמנהל קבוע נוסף לחברה ולחלופין מינוי כונס נכסים לחברה.

זאת, בפרט לגבי מימון המיזם בדרך של הלוואת בעלים חלף מִשכּוּן המיגרש וקבלת לווי בנקאי; התחלת הבנייה ללא לווי בנקאי; וכן החלטה על הנפקת אג"ח; (ג) טענה כי התקשרויות בין החברה לתינהב היוו עיסקאות עם בעלי עניין, ובכלל זה הלוואות בעלים ושינוי תנאיהן וכן ביצוע הפרויקט באמצעות תינהב.

בית משפט קמא היתייחס לעובדה שלאחר כנוס האספה האמורה, לב פנה לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה על מינויו של רו"ח ארבוז, ובקשתו נדחתה.

בית המשפט הוסיף כי בהליך אחר (ההליך מושא ע"א 8732/19 שהוזכר לעיל בנוגע למינוי רואה חשבון) נקבע כי סער כינס אסיפה מיוחדת שלא כדין שבה מונה רו"ח חדש לחברה, וכי עד להגשת התובענה, במשך יותר משנתיים וחצי, לא ננקטו צעדים למימוש מינוי רואה החשבון.

...

כמפורט בהרחבה לעיל, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 6.6.2019 (פסק דינה של השופטת רונן), ככל שהוא נוגע לקבלת בקשתה של המערערת "לוותר" על הסעד של מכירה כפויה של מניותיה.

כאמור, אף ערעור זה דינו להידחות.

סוף דבר, שארבעת ערעוריה של המערערת נדחים בזה, כמפורט לעיל.

תלויה ועומדת בעיניין זה תביעה שהגיש כפרי לביטול הסכם המכר וחילוט הערבות הבנקאית ב-ת.א. (מחוזי ת"א) 56260-10-21.

הכרעה: כאמור מדובר בבקשה לאכיפת שיעבודים לפי הוראות סעיף 194 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג – 1983 (להלן :"פקודת החברות").זו לשון הסעיף: "מקום שאיגרות חוב מובטחות בשיעבוד צף, בשיעבוד הון שטרם נידרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם ניפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השיעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם". ככלל, במימוש בטוחות שניתנו ע"י בנק מלווה/בעל השעבוד לפי סעיף 194 לפקודת החברות, על בית המשפט לבחון – ראשית האם קיים חוב; שנית, האם התמלאו איגרת החוב המצדיקים את מימוש השעבוד; שלישית, בכפוף לתוצאות הבדיקות הללו, האם החברה שנכסיה שועבדו מעלה טענות הגנה כלשהן היוצרות ספק ממשי בצורך לממש את השעבוד; ראו גם דברי כבוד השופט (בדימוס) הנשיא (כתוארו אז) איתן אורנשטיין ב- פר"ק 42633-12-17 בנק הפועלים נ' יורוקום תיקשורת בע"מ ותיקים מאוחדים (ניתן ביום 22.4.2018, פורסם בנבו): "ההלכה:

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה למימוש השעבודים.

...

למרות הסכסוך בין יובל סמיט לבין גאראת שוכנעתי, כי לגאראת יש את האיתנות הכספית והמקצועית להוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל וכי היא עושה את הצעדים הנכונים לכך.

גאראת היא חברה מבוססת בעלת רקורד מוכח בהקמת פרוייקטים של תמ"א. מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי למרות שהתנאים הפורמאליים למימוש השעבודים לכאורה התקיימו – קיומו של חוב ותנאי אגרות החוב – הרי גאראת הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולסתור את בקשת הבנק.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה למימוש השעבודים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6595/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: י.ר אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד פיני יניב הנאמן לבצוע הסדר נושים 2. גמול נדל"ן למגורים בע"מ 3. גמול יהוד בע"מ 4. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ 5. כונס הנכסים הרישמי 6. גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.6.2022 בפר"ק 55200-01-17 שניתנה על ידי סגן הנשיא, כב' השופט חגי ברנר בשם המבקשת: עו"ד חובב ביטון; עו"ד עמיאל רז ][]החלטה

במסגרת זאת, בין היתר, שועבדו זכויותיה של גמול יהוד בשיעבוד צף לטובת מחזיקי האג"ח וכן שועבדו זכויותיה לפי הסכם התמורות בשיעבוד קבוע (כאשר ביחס לשיעבוד אחרון זה, המדובר בשיעבוד ביחס לתמורות המגיעות לגמול יהוד, ולא בשיעבוד על המקרקעין; הסדר נושים זה אושר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.4.2014 בפר"ק 14144-02-13).

לאחר מכן, ביום 23.1.2022 הגישה גמול יהוד לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד עו"ד בן חיים, שעיקרה סעד הצהרתי לפיו הן ההסכם מיום 5.7.2021 והן ייפוי הכוח בטלים, ולצדה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני (ת"א 45030-01-22; להלן: ההליך בירושלים).

אף טענות גמול יהוד בהליך בירושלים נגד מינויו של עו"ד בן חיים נדחו, הן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים והן על ידי בית משפט זה. משכך, אחים עזרא לא הייתה צריכה להטיל ספק במינוי זה, ורשאית הייתה להסתמך על פעולותיו של עו"ד בן חיים.

...

יתרה מכך, בהינתן שלא ברור האם ניתן יהיה להיפרע מקופת הנאמן, ככל שההליך דנן לא יוכרע לטובתו, ייתכן שמאזן הנוחות אף נוטה בסופו של דבר לטובת אחים עזרא.

ואולם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי סיכויי התביעה גבוהים, וזאת בשל חשש למעשים פליליים חמורים, שקיימת אפשרות כי הצד שכנגד (בעניינו, אחים עזרא) היה מודע להם, ואף שיתף עמם פעולה, הרי שאין מנוס מלייחס לשילוב שבין הערכת סיכויי הטענות לבין שיקולי הצדק משקל מכריע במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.