ביטול שטר משכנתא עקב הפרת חובת הגילוי על ידי הבנק

בפני תביעת המבקשת כי בית המשפט יורה על ביטול משכנתא במסגרתה שעבדה את בית מגוריה בגין הלוואה שניתנה על ידי הבנק הנתבע לבנה, גל מייליק ו/או לחברה שבבעלותו.

הוא הצהיר כי לא הוסבר לאמו דבר, וכי בנוסף ניתנו לו מסמכים נוספים שיש לחתום עליהם בפני עו"ד. באשר לנסיבות החתימה על שטרי המשכנתא, ציין בתצהירו כי הוא העביר את התצהירים כשהם חתומים על ידי אימו לאישורו של עו"ד אביטל, מבלי שהיא חתמה בפניו: 56".... סיכמנו שאני אדאג שאימי תחתום על המסמכים, ואני אדאג להביאם אליו כשהם חתומים לשם אימות חתימה. אני הסברתי לאימא והיא חתמה. בדיעבד התברר לי שהיא כלל לא ידעה מה המשמעות של המסמך ושל חתימתה.

"איננו מחתימים בסניף על שטרי משכנתא משום שעל שטרות משכנתא יש לחתום בפני עו"ד" (סעיף 19; העתק שטר המשכנתא החתום - נספח 6 לתצהיר).

בהקשר זה, טוען הבנק כי הטענה של הפרת חובת הגילוי ואי מתן הסבר מהוה הרחבת חזית, משלא נטענה בכתבי בית הדין.

...

לאור כל זאת, דין טענת התובעת כי לא ניתן לה הסבר על ידי הבנק - להידחות.

סוף דבר לפני סיום ברצוני לציין כי היה ניסיון להביא הצדדים להסדר כולל.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.

רקע עובדתי: תובענה שהוגשה בהמרצת פתיחה למתן פסק דין המצהיר על בטלות שטר משכנתא מדרגה ראשונה מיום 23.11.1996, לפיו המבקש 1 (להלן: "תאופיק") ושני אחיו שנפטרו בשנת 2011 ו- 2013 (להלן: "מחמוד" ו"אחמד") מישכנו את זכויותיהם במקרקעין הידועים כגוש 18590, חלקה 65 מאדמות טמרה (להלן: "החלקה") שבבעלותם המשותפת (להלן: "הממשכנים"), לטובת המשיב (להלן: "בנק מרכנתיל דיסקונט").

עוד יוער, כי לא הוצגו צוי ירושה או קיום צוואה אחר עיזבונות המנוחים מחמוד ואחמד ז"ל. בשטר המשכנתא נכתב בין היתר כדלקמן: "שטר זה נחתם היום על ידי הממשכנים לזכות הבנק ולפקודתו ומעיד שהממשכנים מתחייבים בזה לשלם לבנק את כל הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק מאת הממשכנים וגם או מאת דיאב מרוות מוחמד...עד לסך בשקלים השווה ל-130,000$...הממשכנים ערבים כלפי הבנק עבור החייבים (עד לגבול הסכום הנקוב לעיל ובנוסף לכך הפרישי הצמדה ריבית והוצאות) לקיום על התשלומים וההתחייבויות של החייבים כלפי הבנק מאיזה מין או סוג שהוא והממשכנים מתחייבים לקיים כלפי הבנק את ערבותם זו לפי דרישתו הראשונה של הבנק ובסכום שהבנק יודיע להם ואין הבנק חייב להמציא לממשכנים כל חשבונות או איזה שהן הוכחות בקשר לאי קיום התחייבויות החייבים...שטר משכנתא זה מבטיח ויבטיח את התשלום המלא והמדוייק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהחייבים בכל דרך, צורה, אופן וסיבה שהם...כל הנ"ל עד לסך בשקלים השווה ל- 130,000$...בצרוף ריבית..." (ההדגשה אינה במקור).

וראה גם דבריו של השופט י' עמית באותו פסק דין: "חברי השופט הנדל מציין בפסק דינו (בפיסקה 7) כי הנטל הועבר מכוח הנסיבות, ניסיון החיים והשכל הישר. אמירה זו משקפת לטעמי את ההלכה לפיה דיני הראיות הולכים אחר המשפט המהותי ונטל השיכנוע להוכחת טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט... " חובת הגילוי וחובת ההסבר של הבנק: בהקשר זה, מלינים המבקשים במסגרת תצהיריהם, על כך שלא ניתנו להם על ידי הבנק הסברים על ההתחייבויות הנובעות מהחתימה עצמה ולא נימסרו להם פרטים בנוגע למצב החשבון של מרוות ומוסא.

במקרה העומד לנגד עינינו הממשכנים/הערבים בחרו לחתום על מיסמכי שטר המשכנתא וממילא לא דרשו הסברים מהבנק, ומשכך זה לא הפר את חובתו כלפיהם (ראה: ע"א 6899/97 פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז (1) 364 (25.11.2002)).

...

סיכומו של דבר, לא עלה בידי המבקשים להראות כי לו היו יודעים את העובדות לאשורן בנוגע להתחייבויות מרוות, לא היו חותמים על שטר המשכנתא, ולו רק מהסיבה הפשוטה כי בעת החתימה (בשנת 1996), החשבון לא היה ביתרת חובה משמעותית (בסך של כ-20,000 ₪), שכן ההסתבכות הכלכלית החלה לכל המוקדם רק בשנת 2013 (ראה: ע"א 280/87 קופלמן נ' בינקין, מג (2) 753 (15.8.1989); ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף, מז (1) 540 (15.3.1993)).

מחומר הראיות שהונח לפני מתחייבת המסקנה כי המבקשים וויתרו על קבלת הסברים וגילוי מצב חשבון הבנק של מרוות, ולמצער, הם מנועים מלטעון להפרת חובת הגילוי.

נוכח מכלול הנסיבות והנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את התובענה להצהיר כי המשכנתא שנרשמה לטובת הבנק בטלה.

עקרון זה, המכונה עקרון "העיפרון הכחול", הוכר בפסיקה עוד קודם לחקיקת חוק החוזים (ראו למשל ע"א 352/68 יצחק סיון בית חרושת למוצרי פלדה, חברה רשומה בע"מ נ' רייזמן, פ"ד כב(2) 683, 687 (1968)) והוא זכה להסדר סטאטוטורי בסעיף 19 הנ"ל. במקרה שלפנינו קמה כאמור עילת הביטול נוכח הפרת חובת הגילוי מצד הבנק לגבי חובות שהיו קיימים בחשבונות בעת החתימה על שטר המשכנתה.

החלת עיקרון "העיפרון הכחול" נשללת, איפוא, במקרה דנן גם משום שבנסיבות שתוארו מתקיימת הוראת הסיפא של סעיף 19 לחוק החוזים, הנותנת לצד הרשאי לבטל את החוזה אפשרות לבחור בין ביטול חלקי לביטול מלא של החוזה מקום שבו "יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה [לביטול]". אופן הביטול הבנק לא העלה במקרה שלפנינו טענה כלשהיא באשר לאופן ביטול שטר המשכנתה על ידי המנוח כתוצאה מהפרת חובת הגילוי.

...

משהגעתי לכלל מסקנה כי שטר המשכנתא בטל, ממילא מתייתר הדיון בשתי השאלות הנוספות בדבר כשירותו של המנוח לחתום על שטרי המשכנתא ובדבר תחולתה של חזקת השיתוף במקרה שלפניי.

ביטול חלקי בית משפט קמא הגיע למסקנה שבנק לאומי לישראל בע"מ, המשיב 1 (להלן: הבנק) הפר את חובת הגילוי שהוא חב למערער 1 (להלן: המנוח) כממשכן בין היתר על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות) בכך שלא דאג ליידע את המנוח אודות החובות הקיימים בחשבונות שאת פרעון היתרות בהם נועדה המשכנתה להבטיח.

אלא שהמערערים עומדים על ביטול שטר המשכנתה במלואו ובהקשר זה יש לבחון האם מתקיימים תנאי סעיף 19 רישא לחוק החוזים דהיינו האם "ניתן החוזה להפרדה לחלקים" והאם "עילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו" וכן יש לבחון האם בא המקרה בגדר הוראת הסיפא של סעיף 19 הנ"ל דהיינו "יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה" שאז "רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו". חברי השופט דנציגר הגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו אין מקום להפרדה בין חלקי שטר המשכנתה בציינו כי אין היא אלא "הפרדה מלאכותית בין החובות לסוגיהם". אף לטעמי אין מקום להפרדה בין חלקי המשכנתה במקרה דנן.

זאת, מחמת שהבנק הפר את חובותיו כלפי המבקשת-ובראשן חובות הגילוי טרם חתימת שטר המשכנתא.

חובת גילוי (ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים: (1) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;.

טענתם השניה של המבקשים היא כי יש להורות על ביטול שטר המשכנתא, בהתאם לאמור במכתב הבנק כי המשכנתא תבוטל על ידי הבנק במקרה "שהסכומים המבוטחים כהגדרתם במסמכי המשכנתא יפחתו לסך של 12,000,000 ש"ח" (נספח א' לכתב ההמרצה.

טענתם האחרונה של המבקשים היא כי יש להורות על ביטול שטר המשכנתא מחמת שהבנק לא עמד בהתחייבותו להעמיד אשראי בגובה כפול מגובה המשכנתא-שהועמדה על 250,000 דולר.

...

משכך, דין הטענה כי יש לבטל את שטר המשכנתא (ביחס לשני המבקשים), מחמת שהבנק לא עמד בהתחייבותו בעניין העמדת אשראי נוסף-להידחות.

התובענה נדחית על כל טענותיה.

כן ישלמו המבקשים (ביחד ולחוד) למשיב הוצאות משפט לפי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לעומת זאת, התביעה הנוכחית מבוססת על עילה חוזית קרי הפרת חובת הבנק בעת חתימת שטר המשכנתא מלגלות למשיבה את שמחוייב הוא על פי הדין, כלפי הערב.

מוסיף בא כוח המשיבה כי כאשר ניסה לחקור בעניין אי הגילוי, בעת בירור התובענה הראשונה, נדחה על ידי בית המשפט משום שהיה בדבר הרחבת חזית אסורה.

עוד אפנה לפסק הדין בהפ' (ת"א) 1082/01 ברנס יולנדה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ. באותו מקרה, הגישה העותרת תביעה שניה נגד המשיב לביטול שטר משכנתא מחמת פגמים שנפלו בו לטענתה, לאחר שתביעה ראשונה שהגישה נגד המשיב לביטול השטר האמור, מחמת פגמים אחרים, נדחתה.

...

למותר לציין את ההלכה הפסוקה המורה כי בית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו זו ויורה על סילוק תביעה על הסף רק אם יגיע לידי מסקנה כי אין מנוס אלא לעשות כן. השאלה הדרושה להכרעה שעה שבית המשפט נידרש לבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין הינה האם הייתה לתובע היזדמנות להעלות את טענתו בהליך הקודם, בנוגע לאותה עילה.

דין הטענה להידחות שכן בשני המקרים עסקינן באותן עילות; ביטול הסכם, קרי שטר המשכנתא, מחמת פגם; בתביעה הראשונה היה זה בטענה שלא נחתם ההסכם, ובשנייה כי נפלו פגמים בהסכם, קרי לא גולו פרטים שעל הבנק היה לגלות טרם הכריתה.

לאור כל האמור, אין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולהורות על דחיית התביעה.