ביטול שטר מישכון והסכם הלוואה של חסויה

בישיבת ההוכחות השנייה מיום 25.6.18 העיד מטעם התובעת, בעלה, מר האני מושלב (על בקשה להארכת מועד להגשת תצהירים מטעם הנתבע 2 שהוגשה בתיק זה, נ/17; על בקשה להארכת מועד שהוגשה במסגרת תיק זה, נ/18; על המסמך, נ/19; על המסמך, נ/20; על התצהיר, נ/21; על פרוטוקול חקירתו של הנתבע בהליך בעכו, נ/22; על הפירסום ברשומות בדבר תוצאות הבחירות, נ/23; על הפירסום ברשומות בדבר תוצאות בחירות בשנת 2013 באבו סנאן, נ/24; על כתב ההגנה שהוגש על ידי העד בתיק זה, נ/25; על התצהיר, נ/26; על הקבלות והשיקים, נ/27; על המסמך, בקשה למחיקת ההליך הראשון (התביעה הראשונה שנוהלה בפני כב' השופט רניאל), נ/28; על המסמך, נ/29; על תגובת התובעת לבקשה לזימון עדים, נ/30; על הודעה על ההחלטה שלא להוסיף לחקור, נ/31; על נסח הסטורי, נ/32; על פסק דין של בית הדין הדתי הדרוזי משנת 92' בעיניין עזבון אמו המנוחה של העד, נ/33; על שטר המכר, נ/34; על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, נ/35; על דו"ח הכנסות, נ/36; על הסכם העברה ללא תמורה מיום 23.6.02, נ/37; על שטר מכר המתייחס לאותה העברה, נ/38; על נסח טאבו המתייחס לגוש 18795, חלקה 78, נ/39; על נסח טאבו המתייחס לגוש 18878, חלקה 42, נ/40; על המסמך, נ/41; על זכרון דברים, נ/42; על זכרון דברים נוסף, נ/43; ועל הסכם ההלוואה ושטר המישכון, נ/44).

בישיבת ההוכחות השלישית מיום 13.11.18, השיבה התובעת לשאלות בית המשפט, לאור טענות עו"ד חיכאם מרזוק (להלן: "עו"ד מרזוק") לקיומו של חיסיון עו"ד-לקוח בינו לתובעת.

לאחר שאמין שלה הסכים לבטל את העסקה ובקש מהתובעת להשיב לו את כספו, הכין עו"ד ח'יר הסכם חדש בין הנתבע לתובעת בגין השטח של 1,500 מ"ר במסגרת העסקה השנייה, ולאחר שנחתמו ההסכם וייפוי כוח בלתי חוזר, נימסר חלק מהתשלום ישירות לתובעת ולבעלה, וחלק נוסף מהתשלום (התשלום של מר אמין שלה) נימסר בהסכמת התובעת ולבקשת אמין שלה, למנוח סאלח שלה ז"ל, והודעה על כך נימסרה לאמין שלה; כך ששולמה תמורה מלאה בגין העסקה השנייה.

...

כאמור, אין לי צורך לקבוע מסמרות בדבר שכן די בחתימתה של התובעת על הבקשה לרישום הערת האזהרה ביחס ל- 3,000 מ"ר במקרקעין, כמו גם באי הכחשת החתימה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, המתייחס לעסקה השנייה, כמו גם ביתר הראיות שהונחו לפניי בעניין זה, כדי לבסס את המסקנה שההסכם נכרת בידיעתה, בהסכמתה ובשליחותה של התובעת, ולמצער, בשליחותה הנחזית.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪, וזאת תוך מתן הדעת למספר הישיבות והיקף העבודה שבוצעה בתיק זה. הערובה להוצאות שהופקדה על ידי התובעת בתיק זה, בסך של 23,400 ₪, תועבר לנתבע באמצעות בא-כוחו, לכיסוי הוצאותיו, והיתרה תשולם בתוך 30 יום מהיום.

לטענת המבקשת בתובענה, היא התבקשה על ידי אביב לחתום על הסכם ההלוואה ועל שטר המשכנתה וחתמה על הסכם ההלוואה מבלי לקרוא את תוכנו ומבלי שהוסבר לה דבר אולם לאחר חתימתה וטרם חתמה על שטר המשכנתה שוחחה טלפונית עם עו"ד צביה פרץ שהבהירה לה שמשכון הנחלה בא אך ורק להבטחת ההלוואה שניתנה לחב' ירוק בחן.

בהסכם ההלוואה הראשון בין טודי ודן מהצד האחד המוגדרים כ"מלווה", אביב מהצד השני (המוגדר כ"לווה") והמבקשת מהצד השלישי (המוגדרת כ"שקד") נקבע בסעיף 10.1:- "המלווה, כל אחד מהם וכולם יחד, יהיו רשאים להעביר את זכויותיהם ו/או התחייבויותיהם עפ"י חוזה זה לאחר או לאחרים, בלא צורך בהסכמה מראש ובכתב של הלווה ו/או שקד." בסעיף 8.1 להסכם ההלוואה הראשון נקבע שלהבטחת החזר סכום ההלוואה וכל חלק ממנה ולהבטחת תשלום הריבית וכל חלק ממנו מתחייבים הלווה ושקד למשכן לטובת המלווה את זכויותיהם בנחלה החקלאית על כל הבנוי והנטוע עליה.

המבקשת טוענת, שדין שטר העברת המשכנתה להתבטל שכן המשכנתה לטובת המשיבה נרשמה על יסוד הסכם ההלוואה השני בין המשיבה לבין אביב ולא על יסוד הסכם ההלוואה בין אביב לבין טודי ודן.

כאשר נישאל עו"ד אשל מדוע נבחרה הדרך של העברת משכנתה הוא השיב שהוא חושב שזה חסוי, אולם יודע שהיה עיקול על הנכס ולכן לא ניתן היה לרשום משכנתה אלא בכפוף לאותו עיקול (עמ' 22 ש' 10-11) ואף העיד שהכוונה הייתה שהמשיבה קונה את ההלוואה של טודי ודן, סכומה ותנאיה.

...

(7) מכל האמור לעיל, המבקשת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה לקבלת הסעד לו עתרה בתובענה - ביטול שטר העברת המשכנתה וביטול הליכי הבקשה לביצוע משכנתה.

לא שוכנעתי שהמבקשת לא ידעה על המשכנתה שנרשמה לטובת המשיבה ואשר בזכותה שוחררה מהמשכנתה שהייתה רשומה לטובת טודי ודן ולא שוכנעתי שאין לה כל ידיעה אודות עסקיו של אביב.

       סוף דבר: מכל האמור לעיל התובענה נדחית.

בפני בקשה של חסויה להצהיר על בטלות שטר משכון והסכם הלוואה שמכוחם נפתח בלשכת ההוצל"פ בת.א (-01-91301-696), תיק למימוש המשכון, ולצוות על ביטול המשכנתא שנרשמה על דירת המבקשת ברח' עקיבא 3/31, חיפה הידועה כחלקה 39 בגוש 10870 (להלן:"הדירה").

...

העולה מהאמור הוא שיש לקבוע וכך אני קובע בזה-שהמבקשת לא היתה מסוגלת להבין ולא הבינה את משמעות הסכם ההלוואה וקהמישכון עליהם הוחתמה.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומצהיר על בטלות שטר המשכון והסכם ההלוואה שמכוחם נפתח תיק הוצל"פ:-01-91301-696 בלשכת ההוצל"פ בת"א. בשולי פסק הדין אעיר כי התוצאה אליה הגעתי אינה סותרת בעיני את שורת הצדק, שכן יש לה למשיבה דרכים להפרע.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאותיה בסך 3,000 ש"ח + מע"מ כדין.

הבנק ציין במכתבו, כי ניתנת לארמז ו/או למבקש האפשרות לסלק את החוב הנ"ל תוך שבעה ימים; במידה וארמז תעשה כן, הבנק ידאג להמציא לידיה שטרות לביטול המשכנתא; במידה והמבקש יעשה כן, הבנק ימסור לארמז ולמבקש הודעה בכתב כי החוב המובטח במשכנתא סולק, וימתין עם ביטול המשכנתא עד קבלת צו שפוטי שיורה לבנק כיצד להעמיד לרשותו של המבקש את המשכנתא.

תשובתו של הבנק הבנק טוען, כי אינו צד לסכסוך בין המבקש לבין ארמז, ומשסולק החוב המובטח במשכנתא הרשומה לטובתו, אין לבנק היתנגדות שהמבקש יירשם כבעל המשכנתא על הנכס במקומו, ובילבד שיישמעו טענותיו של בעל הנכס, ארמז, אשר הודיעה לבנק כי היא מיתנגדת בתוקף להעברת המשכנתא על שם המבקש, וכי מדובר לשיטתה בפעולה שתעשה "בחוסר סמכות ובנגוד מוחלט להוראות חוק המישכון ולכל דין". הבנק מיתנגד לסעד הנוסף לו עותר המבקש - קבלת כל מיסמכי המשכנתא, לרבות הסכם ההלוואה, שטר המשכנתא ותנאי המשכנתא, וכן פירוט עדכני אשר לפיו נפרע החוב ע"י המבקש; לטענת הבנק, המבקש אינו לקוח של הבנק, אינו ערב ולא שיעבד כל נכס לטובתו; עצם העובדה שהמבקש פרע חוב המובטח במשכנתא, אינה מקנה לו את הזכות לקבל הסברים על החוב תוך הסרת החיסיון הבנקאי של ארמז.

...

סיכומו של דבר, נראה כי יש מקום להרחיב את חובת האמון הבנקאית ולהחילה גם כלפי ערבים (ההדגשה אינה במקור - ש.א.).

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את המרצת הפתיחה ומורה כדלקמן : המבקש זכאי להירשם כבעל משכנתא בנכס המקרקעין הנמצא בשכונת אחווה בטבריה, הידוע כחלקה 12 בגוש 15049 (לשעבר: חלקה 64, גוש 15027) במקום משיב 2, אשר לזכותו רשומה משכנתא מדרגה ראשונה לפי שטר מס' 15708/1024 מיום 09.10.05, וזאת להבטחת זכותו של המבקש להיפרע מן המשיבה מס' 1.

אני מורה לבנק, משיב מס' 2, למסור למבקש את מסמכי המשכנתא, בנוגע לאשראי שהעמיד הבנק למשיבה מס' 1, לרבות הסכם ההלוואה, שטר המשכנתא, תנאי המשכנתא וכן פירוט חשבון עדכני אשר לפיו נפרע החוב על ידי המבקש וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. אני מחייב את המשיבים 1 ו-2 לשלם למבקש הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 10,000 ₪ כל אחד (חיובים נפרדים ועצמאיים); התשלום יבוצע תוך 45 יום מיום קבלת פסק דין זה, שאם לא כן, יתווסף לתשלום הוצאות המשפט הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 5425-05-08 מור לי כהן נ' משה מנדל 6.5.2012 לפני השופט יצחק כהן מור לי כהן (חסויה) ע"י הוריה ואפוטרופסיה: מר חיים כהן והגב' אסתר כהן ע"י ב"כ עו"ד גב' מיטל כהן התובעת משה מנדל ע"י ב"כ עו"ד גב' דינה עידן הנתבע פסק דין

כתב התביעה המתוקן שינה את חזית הדיון מן הקצה אל הקצה, שכן בכתב התביעה המתוקן אין עתירה להצהיר על בטלות שטר המישכון, והסעדים המתבקשים הם הסעדים הבאים: (א) להצהיר "שהנכס שייך במשותף" לתובעת ולנתבע בחלקים שוים (וברור מכך שהכוונה היא, שכל אחד מהצדדים רשאי להרשם כחוכר של רבע המקרקעין).

(ג) הסכם הלוואה ומשכון מתאריך 6.10.2006: הצדדים להסכם היו אביה של התובעת ואחותה, הגב' אנא לי כהן, מן הצד האחד אשר כונו "הלווה" בהסכם, והנתבע מן הצד השני, אשר כונה "המלווה". בהסכם זה נקבע, כי הנתבע ילווה לאבי התובעת ולאחותה סך 77,750 דולר (סכום המהוה מחצית מהסכום ששולם לכונס הנכסים עו"ד משולם עבור רכישת הזכויות בנכס).

...

במחלוקת שנפלה בין הצדדים בעניין זה, הנני מקבל את טענות באת כוח הנתבע.

אין בדעתי להיעתר לעתירה זאת.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את תביעת התובעת.

(ב) הנני מחייב את הורי התובעת, מר חיים כהן ת"ז 009507815 והגב' אסתר כהן ת"ז 010723633, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.