מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול רישיון מנהל תיקי השקעות על פי חוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביום 23.8.15 דחה בית המשפט בפ"ת את תביעת גב' וינברגר, וקבע כדלקמן: אין לגב' וינברגר זכויות של דייר מוגן על פי חוק הגנת הדייר; הוראות החוק הרלבנטיות הן סעיפים 20 ו-27 בחוק הגנת הדייר; לשלמה לא הייתה דיירות מוגנת בדירת אביגדור משום שעבר אליה לאחר מותו, על כן לא מיתקיים התנאי הקובע בסעיף 20 בחוק הגנת הדייר; המערערת אינה דיירת מוגנת שכן התגוררה בדירת אביגדור, עם שלמה, שלא היו לו זכויות דייר מוגן בדירה זו; אף שהפסיקה הכירה בחילופי דירות למרות אי הסדרת החילופים, בעניינינו לא היתקיימו חילופי דירות.
אילו היה יודע את המצב המשפטי לאשורו, לא היה עובר לגור בדירת אביגדור; יש לקזז מתביעת התובעת את כל הנזקים שנגרמו לנתבעת, לרבות שיפוצים שביצעה בדירה; סכום התביעה גבוה מאד ביחס לגודל הדירה ולמיקומה; מחדליה של התובעת במשך שנים רבות ושתיקתה מהוים הסכמה שבשתיקה למגורים בחינם, ויש להתנות את ביטול הרישיון בפיצויים; על התובעת לפצות את הנתבעת בגין עגמת נפש והנזקים שנגרמו לה עקב ביטול הרישיון להתגורר בדירה.
מר מליחי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הוא עובד בחב' עמידר בתפקיד של מנהל תיקי לקוחות, והוא אחראי על איזור רמלה.
אין לה כל חוות דעת שמאית על ההשקעות שהשקיעה בנכס (שאלה היא כיצד מצד אחד טוענת הנתבעת שהיא השקיעה כספים בנכס, אך מצד שני היא טוענת שהנכס לא היה ראוי למגורים במשך כל התקופה?).
...
ביום 20.7.16 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של גב' וינברגר ונימק את פסק דינו כדלקמן: "לאחר שעיינו בפסק הדין ובמכלול החומר שהונח בפנינו ושמענו את טענות בא-כוח המערערת, החלטנו לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן התקיימו בפסק הדין, מושא הערעור, כל התנאים הנקובים בתקנה האמורה. פסק הדין של בית משפט קמא מפורט ומנומק כדבעי.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את התביעה מהנימוקים כדלקמן: על חלק התביעה ישנה התיישנות, שכן התובעת יכולה לתבוע דמי שימוש ראויים עד 7 שנים שלפני הגשת התביעה; מדובר במקרה ייחודי בו ההליכים החלו ביוזמת הנתבעת, וכי במהלך מגורי הנתבעת בדירה, יצרה התובעת כלפי הנתבעת מצגים שהיא מתירה לה להתגורר בדירה ללא תשלום; שלמה, סבה של הנתבע, עבר להתגורר בדירת אביו, אביגדור, בתום לב, בלי שידע את המצב המשפטי לאשורו.
מאחר ונטל הראה הינו על התובעת להוכיח שהמחסן היה בשימושה של הנתבעת ולא הרימה את הנטל להוכיח זאת, סבור אני שהנתבעת לא השתמשה במחסן ולא החזיקה בו, ולכן אין לחייבה בשכר ראוי עבור השימוש במחסן.
סבור אני שיש לדחות את טענות הנתבעת מהסיבות כדלקמן: כל טענות הנתבעת נדחו על ידי בתי המשפט בתביעתה להכיר בזכויותיה בדירה, ויש לגבי טענות אלו מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא; הנתבעת הודתה בחקירתה הנגדית שמעולם לא חשבה שהיא תתגורר בדירה בחינם, אלא בתשלום דמי שכירות מוגנים.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 127,742 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (25.10.16) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל, בכפוף להוראות שלהלן.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לדברי הרשות, במהלך ביקורת זו נתגלה כי בנגוד להתחייבותה המפורשת, החברה ממשיכה בפעילות ניהול תיקים ללא רישיון, ואף מגייסת לקוחות חדשים; כי החברה מצויה בקשיי נזילות כבדים ולא יכולה להשיב ללקוחות כספים שהושקעו על-ידיהם; כי חלק מהמשקיעים אינם מודעים לכך שכספם ירד לטמיון; וכי כספי המשקיעים שהחברה מנסה לגייס אינם מושקעים בדבר, אלא מועברים למשקיעים שבקשו למשוך את כספם.
עוד יצוין כי ביום 26.12.2018 הוגש כתב אישום נגד החברה, בעל השליטה בה ועובדים אחרים בה, שבו החברה ובעל השליטה הואשמו בשורת עבירות, ביניהן גניבה בידי מורשה (לפי סעיפים 393(1) ו-29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 415 ו-29(ב) לחוק העונשין) וניהול תיקי השקעות ללא רישיון (לפי סעיפים 2 ו-39(א) לחוק הייעוץ) (ת"פ 60588-12-18).
עם זאת, החסינות העקרונית נשמרה גם במסגרת ההסדר על פי החוק החדש, בכפוף לחריגים הקבועים בו. לסיכום, העיון במשפט המשווה מלמד כי בתי המשפט בארצות הברית ובאנגליה נוקטים בגישה מרוסנת בכל הנוגע להטלת אחריות ברשלנות על המדינה.
סיכומו של דבר, כאמור בפתח הדברים, אני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט מינץ, לפיה יש לקבל את העירעור במלואו, כך שחיוב הרשות לפצות את המשיבים יבוטל, וממילא לדחות את העירעור שכנגד.
...
מכל מקום, משהגעתי למסקנה כי אין להטיל על הרשות במקרה זה אחריות לנזק שנגרם למשיבים, ממילא אין צורך להעמיק בסוגיות הנוגעות להיקף הפיצוי שיש לפסוק בגין רשלנות בפיקוח.
סיכומו של דבר, כאמור בפתח הדברים, אני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט מינץ, לפיה יש לקבל את הערעור במלואו, כך שחיוב הרשות לפצות את המשיבים יבוטל, וממילא לדחות את הערעור שכנגד.
כן מקובלת עלי עמדתו בעניין ההוצאות שראוי לפסוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כוון היא חברה פרטית בעלת רשיון לעסוק בניהול תיקי השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הייעוץ").
ההסדר המבוקש בבקשה להסדר מבקשות המבקשות מבית המשפט לאשר את העברת פעילות ניהול תיקי ההשקעות של גרניט לכוון, וזאת על רקע החלטת הרשות לבטל את רשיון ניהול התיקים של גרניט כאמור לעיל.
...
כך, סעיף 11(א) לחוק הייעוץ קובע כי "בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו". כפי שנפסק בת"צ (כלכלית ת"א) 34975-11-14 צמחוני נ' בנק ירושלים בע"מ (נבו, 8.1.2017) פס' 46: "בין מנהל תיקי השקעות לבין לקוחו קיימים יחסי שליחות מובהקים היוצרים יחסי אמון. הלקוח מפקיד את כספו בידיו ובשליטתו של מנהל התיקים, על-מנת שזה יפעל לטובתו, באופן מקצועי וענייני. האינטרס של הלקוח הוא לכן האינטרס היחיד שעל מנהל התיקים להביאו בחשבון במסגרת קבלת ההחלטות לגבי אופן ההשקעה של כספי הלקוח. מסקנה זו נגזרת גם מהוראת סעיף 11(א) לחוק הייעוץ הנוגע לחובת האמונים שחלה על מנהל התיקים כלפי לקוחותיו" (ר' גם ע"א 3654/97 קרטין נ' עתרת ניירות-ערך (2000) בע"מ, פ"ד נג(3) 385 (1999), פס' 18; ע' ליכט, "יחסי אמונאות בתאגיד – חובת האמון", משפט ועסקים יח (תשע"ה), 237, בעמ' 316).
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: המבקשות יפרסמו הודעה בדבר הגשת הבקשה להסדר דנן בהתאם לתקנה 2 לתקנות ההסדר.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בטוחה, יש לציין, היא חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1999, ומכוח רישיונה לניהול תיקים על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, עסקה, בין היתר, בתחום ניהול תיקי ההשקעות.
ביום 6.4.2022, ערב מועדי ההוכחות שהיו קבועים בתיק, עידכנו הצדדים את בית המשפט כי הם שבו לקיים משא ומתן בתיווכו של המגשר וכי חלה היתקדמות משמעותית במגעים ביניהם, ובקשו לבטל את מועדי ההוכחות.
...
בענייננו, הגם שההליך מסתיים בפשרה, באתי למסקנה כי לא רק שאין מקום לבצע הפחתה כאמור, זאת בשל מספר טעמים מצטברים וביניהם היות התובענה תקדימית ובעלת חשיבות ציבורית, מורכבות ניהול ההליך הן בשלב בקשת האישור והן בשלב ניהול התובענה, עד לשלב הגשת התצהירים, ניהול המו"מ לפשרה ופעולת באי כוח התובע המייצג לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, אלא יש מקום, מטעמים אלה, לחרוג מעט מן הרף שנקבע כלפי מעלה ולהעמיד השכר על סך של 4,600,000 ₪ בצירוף מע"מ. סוף דבר לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, מצאתי את ההסדר סביר והוגן ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו, זאת בכפוף לתיקון להוראות ההסדר, עליו הסכימו הצדדים במסגרת הדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה, כמפורט בסעיף 51 לעיל ולאמור להלן.
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא, כאמור: "כל מי שקיבל מבטוחה שירות ניהול תיקי השקעות, ולחשבונו נרכשו ניירות ערך של חברות מקבוצת אי.די.בי. (כהגדרתה בהסדר הפשרה) החל מיום 24.11.2007 ועד ליום 4.4.2016". מובהר כי ככל שחברות מקבוצת אי.די.בי קיבלו מבטוחה שירותי ניהול תיקי השקעות הן לא יהיו חלק מהקבוצה, לא יכללו ברשימת הזכאות, כפי שהוגדרה בהסדר הפשרה, והן לא תהיינה זכאיות לפיצוי כלשהו במסגרת הסדר פשרה זה. מתוך סכום הפשרה הכולל אותו תשלם הנתבעת ישולמו, במועדים הקבועים בהסדר ובהתאם למנגנונים המפורטים בו (ובכפוף לאמור בסעיף 98 להלן): החזר הוצאות שהוציא התובע בפועל לצורך ניהול התביעה בסך כולל של 265,000 ₪ בתוספת מע"מ. גמול לתובע המייצג בסך כולל של 960,000 ₪ בצירוף מע"מ. שכר טרחה לבאי כוח התובע המייצג בסכום כולל של 4,600,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום כולל של 335,000 ₪, אשר יוקצה לטובת החזר הוצאות שהוצאו בפועל לשם גיבוש ההסדר ושאו יידרשו לצורך מימושו.
אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר הנתבעת היא שתישא בעלות פרסום המודעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון שאלת בטלות החוזה: בחינת העמידה בתנאי הכשירות ושאלת ההסכמה מדעת להחשב לקוח כשיר סעיף 9 לתוספת הראשונה לחוק הייעוץ קובע את התנאים להיותו של יחיד לקוח כשיר: יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה: (1)  השווי הכולל של מזומנים, פקדונות, נכסים פינאנסיים וניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים; (2)  הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון; (3)  הוא ביצע לפחות 30 עיסקאות, בממוצע, בכל ריבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, "עסקה" – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
" בהיתחשב בדברי בית המשפט העליון ובפרשנות החוק כפשוטו על פי חוק הפרשנות, איני מוצא מקום לקבוע הגדרה משפטית נוקשה לעניין המומחיות בשוק ההון.
סעיף 11(ב) לחוק הייעוץ קובע ביחס לחובות האמון והזהירות של מנהל תיקים, יועץ ומשווק השקעות: ב)  אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל-פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עיסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי פרק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה. על אף האמור בסעיף 11 (ב) לחוק הייעוץ, כאמור לעיל, וכפי ששוכנעתי על פי הראיות שהובאו לפניי, הנתבע לא התבסס רק על הצהרותיו של התובע, אלא גם על נתונים נוספים כבדי משקל, בהם תיקו האישי של התובע, הרקע האישי שלו, העיסקאות העצמאיות הרבות אותן ביצע התובע, וכן הידע והבטחון שהפגין התובע.
...
בסופו של עניין, ולאור האמור לעיל, איני מקבל את טענת התובע כי התובע לא היה מיודע כשחתם על ההסכמים וההצהרות.
בהתאם למסקנותיי העובדתיות והמשפטיות בחלק הקודם, לא שוכנעתי שהנתבעים פעלו בניגוד עניינים, מאחר שהנתבעים הסיקו באופן סביר ותוך התחשבות בגורמים מגוונים שהתובע היה לקוח כשיר, שגם הביע הסכמתו להיחשב ככזה.
סוף דבר התביעה נדחית על כל חלקיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו