ביטול רישום שעבוד ברשם החברות על פי חוק

לפי חוק המכר, הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או דרך אחרת להעברת הבעלות.

בהתאם להלכה הפסוקה, רוכש שלא טרח לבדוק האם קיים מישכון על הרכב הנרכש אינו יכול להשמיע טענה לפיה יש לבטל את המישכון.

לא מצאתי תימוכין בחוק ובפסיקה לטענת המבקשת כי רישום מישכון צריך להתבצע תוך 21 יום ממועד הסכם המשכון, אין הגבלה כזו בחוק המישכון ובתקנות רישום המישכון, ונראה כי הסעיף אליו מכוון ב"כ המבקשת, כעולה מרע"א 1096/97 אליו הפנה, מתייחס לרישום שיעבוד על נכסי חברה ברשם החברות, על פי פקודת החברות דאז, סעיף שאינו רלוואנטי כלל לענייננו שכן אין מדובר ברשום שיעבוד על נכס של החברה ברשם החברות אלא שיעבוד נכס של צד שלישי כבטוחה להלוואה.

...

לפיכך אני דוחה את התובענה.

כנגד ההסכם לביטול הנאמנות נטען כי הוא אינו עומד בתנאים הקבועים בתקנון החברה על מנת שיהיה בר תוקף מחייב ואין כל פרוטוקול בחברה המאשר קבלת החלטה זו ומשכך ההסכם הוא בטל.

נטען כי קיימים פגמים מהותיים בהליך פתיחת חשבון הבנק ובין היתר בשל כך שהבנק לא קיים את חובתו להחתים את בעלי החשבון על הצהרת נהנה בחשבון בהתאם לחובתו על פי חוק איסור הלבנת הון תש"ס - 2000 וכי הצהרת הנהנה הקיימת בחשבון, חסרה, שכן, אין עליה מספר חשבון ו/או תאריך ועליה חתומה חברת זועבי בלבד ואילו סיבוני לא חתום עליה כלל.

כן נטען כי ביום 07/06/16 נרשם שיעבוד לטובת סיבוני ברשם החברות בתיק חברת זועבי בגין הפרויקט ושם צוין כי מדובר בשיעבוד על כל זכויות החכירה שהוקנו לחברת זועבי מכוח הסכם שנחתם בנאמנות עבור המבקשת עם הערייה ועל כן חזקה על הבנק כי ידע אודות קיום הנאמנות בטרם ערך שעבודים נוספים וכי חייב היה לדעת על הנאמנות (מיסמכי רשם החברות צורפו כנספח 28 לבקשה).

...

סוף דבר, המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים למתן סעד זמני הן לעניין הוכחת סיכויי הצלחה בתובענה והן לעניין מאזן הנזקים.

על כן נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו יחד ולחוד, לכל אחד מן המשיבים 1, 2-3 יחדיו, 4, 5, הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪ (סה"כ 8,000 ₪) .

כהערה שיהא בה להקדים את המשך הדיון ובשל חשיבותה ראוי להדגישה כבר עתה, מזרחי, הגם שהמדובר בחברה, לא רשמה שיעבוד בהתאם להוראות סעיף 178(א) לפקודת החברות, אלא מישכון רגיל, משל היה מר מזרחי פועל בשם עצמו, אישית, וממילא כל זכויות על פי 'מישכון' זה, ככל שהן מושכנו שוב, נעדרות כל משמעות: שיעבוד זכויות מזרחי לא נעשה בהתאם להוראות החוק.

ובהמשך לכך – "סעיף 178 הוא סעיף שקובע בטלות לשיעבוד שלא נרשם, וכאן מכיוון שלא היתה חברה רשומה אין בטלות, אבל השיעבוד נרשם ע"י יזם של החברה. לכן לטענתנו חל במקרה הזה סעיף 178, הוא זה שעוסק רלוואנטי לנסיבות שלנו, ושם נקבע שיש חובת רישום לחברה, אבל אין בטלות במקרה שהשעבוד לא נרשם ברשם החברות" [שם, שורות 21 – 24].

כדי להפוך לנושה מובטח באמצעות שיעבוד, הנושה נידרש על פי החוק להקפיד לבצע שני שלבים משפטיים.

...

סוף דבר אין המערער נושה מובטח, ואשר לסכום נשייתו, אם בכלל, לא הוכיח הוא כלפי החברה דבר.

] „כל לקוחות הבנק המשיב[] אשר פרעו את כל חיוביהם שלהבטחתם נוצרו שעבודים, ואשר הבנק המשיב לא קיים את חובתו כלפיהם ולא ביטל ו/או הסיר אותם שעבודים ו/או לא הגיש הודעה על מחיקת השעבודים למי שאצלו נרשמו השעבודים (רשם החברות ו/או רשם המשכונות ו/או לישכת רישום המקרקעין ו/או מנהל מקרקעי ישראל ו/או חברות משכנות למיניהן), בין אם מדובר בחובות בגין הלוואות ובין אם מדובר בחובות מתחדשים, וזאת בגין שעבודים שצריך היה לבטלם או להודיע למי שאצלו נרשמו על מחיקתם בתוך שבע השנים האחרונות שלפני הגשת תובענה זו“.

(עמ' 2 לבקשת האישור, פרט 2; סעיפים 1, 143) ואלה עילות התביעה: הפרת סעיף 9א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן: חוק הבנקאות); הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973 (להלן: חוק החוזים הכללי), וכן לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970; הפרת החובה להשתמש בזכות הנובעת מחוזה בתום לב לפי סעיף 39 לחוק החוזים הכללי, ופגיעה בזכות הקניין ובזכות לשם טוב, המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו.

על-פי ההסדר הבנק התחייב לפעול פעם נוספת לטיוב הרישומים של כלל הבטוחות אשר ההלוואות שאותן נועדו להבטיח ניפרעו במלואן ועודן רשומות במערכת שבה רושם הוא את הבטוחות ובמערכותיהם של רשם המשכונות, של רשם החברות, של רשם המקרקעין ושל משרדי הרשוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

...

לבקשה לפטור מתשלום חלקה הנוסף של האגרה אין בידי להיעתר, לעומת זאת.

בשל כל המפורט לעיל אני מאשרת את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור ומורה למחוק את בקשת האישור.

תביעתם האישית של המבקשים כנגד הבנק נדחית בזה.

נידרשת חותמת על פי הנחיות בנק ישראל ואין די במסירת העתקי המחאות ואין דינם כשטר, על פי חוק זה. הנתבעים החזיקו בפלטים של השיקים נשוא התביעה ואלה נימסרו לידיהם בזמן אמת.

לצורך כך הציג הבנק את מיסמכי פתיחת החשבון של החברה החייבת, וכן את דו"ח רשם החברות בו רשום השיעבוד הקבוע והשוטף בדרגה ראשונה, בין היתר, על כך השיקים שהחייבת מסרה ו/או תימסור לבנק לגוביינא, ביטחון, משמרת או בכל דרך אחרת.

להלן השיקים שנכללו בבקשת הרשות להיתגונן מטעמה: שטר 80000645 ע"ס 104,500 ₪ הופקד במסגרת עסקת ניכיון ביום 20.10.2019 (על פי הנספחים לתצהירי הבנק קיים תעוד להפקדת השיקים הדחויים לניכיון והתמורה ששולמה על ידי הבנק לחברה החייבת, בנכוי עמלת ניכיון, כמפורט בפלט תנועות חשבון החברה החייבת ממועד זה) וחזר ביום 2.4.2020 מסיבה "נתקבלה הוראת ביטול" ותמורת השטר שולמה לתובעת, הזוכה, על ידי הנסבת חברת פריג'ים מתוך חשבון הנסב.

...

לאור כל האמור, יש לקבוע כי הבנק אוחז כשורה ובעד ערך, ולא קיימת לנתבעים כל טענת הגנה שיכולה למנוע מהבנק את מימוש השיקים.

הנתבעים נכשלו בסתירת חזקת האחיזה בעד ערך העומדת לתובעת וכל טענותיהם בהתנגדות לביצוע השטר ובתביעה נדחות.

סיכום: התביעה מתקבלת במלואה.