על מנת לבחון מהו אותו סרוב, נקבע כדלקמן:
"יש לבחון באם המובטל אכן נהג כאדם המחפש עבודה ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה יקבל דמי אבטלה" (דב"ע מא/91-3, מא/91-4 אוזיאס מאיר - שירות התעסוקה, פד"ע י"ג 61).
סוף דבר:
העירעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסירוב שנירשם למערער בגין ההפניה לעבוד במוסך נרשם כדין ולעומת זאת הסרוב שנירשם למערער בגין ההפניה לעבוד בחברת להב – מבוטל.
...
ועדת הערר בראשות יו"ר הוועדה עו"ד חיים בן אלון, קבעה כדלקמן:
"...בפנינו ערר בגין דרישה לביטול סירוב שנרשם למערער ביום 7.10.21 בגין שתי הפניות לשתי משרות פנויות לעבודות ניקיון. שתי ההפניות לא צלחו, המערער הציב תנאים ומגבלות בקבלה לעבודה, לא מתאים בשעות ולא מתאים ובכלל לא מוכן להתחיל לעבוד בשום עבודה אליה הוא מופנה. המערער העיד כי אינו פנוי לעבודה הואיל ויש לו עסק והוא גם מתכוון לעסוק בקטיף. דומה כי דורש העבודה עסוק בעבודה ולפיכך אינו זמין לעבודה. ההרשמה כדורש עבודה בלשכת התעסוקה נועדה לקבל הפניות לראיונות עבודה. בגיל 32 אמור דורש העבודה להיות זמין לכל עבודה בהיקף משרה מלאה בלי להציב תנאים ומגבלות כלשהם. בנסיבות אלה, משלא התחיל לעבוד באף לא אחת מ 2 ההפניות לעבודה שמתאימות שנמסרו לו לפיכך הסירובים שנרשמו לו נמצאו מוצדקות. מומלץ לצאת לעבודה מיידית בהיקף משרה מלאה ולדווח על כל עיסוק והכנסה לשירות התעסוקה ולביטוח לאומי. נציג הציבור יצחק: יש לי בעיה עם התגובה של המעסיק להב להפניה שכתוב בה שהמערער הגיע פצוע ולמתאמת ההשמה אמר שהכשיל את עצמו בראיון העבודה, מצאתי שוני בין הדיווח של המעסיק לשירות התעסוקה ולבין זה שנמסר לדורש העבודה. נציגת הציבור עמליה ויו"ר הוועדה: סבורים שיש לדחות את הערר בגין שתי ההפניות לעבודה הואיל ולא התחיל לעבוד באף לא אחת מן העבודות. סיכום: הערר נדחה ברוב של 2 נציגת הציבור ויו"ר הוועדה נגד אחד נציג הציבור (יצחק)".
טענות הצדדים
למערער, יליד 1988, עסק לרפואה משלימה שהינו עוסק פטור.
המערער הגיש ערר לוועדת הערר של המשיב אך הערעור נדחה בדעת הרוב, תוך הצגת סירוב נוסף, פרט למוסך, עבודה בניקיון (נרשם בפרוטוקול כי מדובר בעבודת ניקיון בלהב שירותים בע"מ) כאשר המערער בכלל לא ידע על כך שנרשם לו סירוב גם בגין עבודה זו, אלא רק בדיון בערר וזאת בניגוד לדין.
בהקשר זה אציין, כי גם אם אקבל את גרסת המערער לכך שניסה להתקשר למוסך מספר פעמים ולא היה מענה (והמערער לא הציג ראייה לכך), אני סבור שממילא חובתו של המערער לעשות את מקסימום ההשתדלות כדי לנסות להתקבל לעבודה ובמידה ולא ענו בטלפון היה צריך אף להגיע מיוזמתו לאותו מוסך כדי לבדוק מה קורה.
לאור זאת, ובשל הספק אני סבור שהסירוב שנרשם למערער בגין ההפניה לחברת להב ניתנה שלא כדין.
סוף דבר:
הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסירוב שנרשם למערער בגין ההפניה לעבוד במוסך נרשם כדין ולעומת זאת הסירוב שנרשם למערער בגין ההפניה לעבוד בחברת להב – מבוטל.