מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי בהסכמה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, מבקשים העותרים את ביטול ההצמדה של דמי הניידות והוצאות הנסיעה לתעריף החשב הכללי לענין החזר הוצאות נסיעה לעובדי מדינה ועדכונם המידי בהתאם לשחיקה שחלה בהם לטענתם, וכן קביעת מנגנון עידכון שוטף בהתאם לעלויות בפועל כפי שנעשה לגבי נכי הביטוח הלאומי הזכאים לקיצבת ניידות.
והשנייה, כי מנגנון העידכון מפלה את נכי צה"ל בעלי הרכב הרפואי לעומת נכי צה"ל בעלי רכב בבעלות המדינה (נכים בעלי דרגת נכות מיוחדת 100%+) לגביהם העידכון נעשה על פי תחשיב של הוצאות משתנות בלבד, והם מתעדכנים בהתאם למדד הדלק והשמנים בלבד, וכן לעומת נכי המוסד לביטוח לאומי שגמלת הניידות שלהם שומרת על ערכה הריאלי ומתעדכנת לפחות פעם בשנה.
בנוסף, טיוטת הצעת החוק, המוסכמת גם כן על-ידי ארגון נכי צה"ל, האירגון היציג של הנכים, המבקשת לעגן את ההטבות בחקיקה ראשית וההסכמות בין הצדדים לגבי מנגנון הידברות עתידי ביחס לטענת השחיקה של דמי הניידות בעבר, מובילות אף הן למסקנה כי אין מקום לטענות העותרים, ודאי לא בעת הזו.
...
בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נפרשה יריעה רחבה של הרקע העובדתי והנורמטיבי של ההטבות לנכי צה"ל מושא העתירה ופרטיהן וכן השתלשלות המגעים וההחלטות בענין זה. אשר לעתירה לגופה סבורים המשיבים כי דינה העתירה להידחות, הן בשל כך שמנגנוני העדכון שנקבעו הם סבירים ולא מפלים כנטען בעתירה, והן נוכח התפתחויות האחרונות שתוארו בתמצית לעיל אשר ייתרו למעשה את עיקר הסעדים שהתבקשו בעתירה.
בנוסף, טיוטת הצעת החוק, המוסכמת גם כן על-ידי ארגון נכי צה"ל, הארגון היציג של הנכים, המבקשת לעגן את ההטבות בחקיקה ראשית וההסכמות בין הצדדים לגבי מנגנון הידברות עתידי ביחס לטענת השחיקה של דמי הניידות בעבר, מובילות אף הן למסקנה כי אין מקום לטענות העותרים, ודאי לא בעת הזו.
אשר על כן דין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהסכמת הצדדים במעמד זה נשמעה עדותו של התובע, הצדדים ויתרו על הצורך בשמיעת עדותה של המצהירה מטעם הנתבעת והצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ. טענות התובע בכתב התביעה: לטענת התובע, עקב מצבו הרפואי ומצבו הכלכלי הירוד, נידרש להליך פשיטת רגל וביום 28.7.10 ניתן בעיניינו צו כנוס (מס' הליך 13443-05-10).
הנתבעת ידעה על צו הכנוס ואף הגישה באמצעות המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב בתיק הפש"ר. חרף זאת, ביום 19.12.12 ביקשה הנתבעת באמצעות מי מטעמה להטיל על התובע הגבלות במסגרת תיק הוצל"פ מס' 17-00443-13-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), שהתנהל כנגדו בגין חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי.
בעקבות זאת, ביום 25.12.14, בוטל רישיון הנהיגה של התובע ובשל כך, בוטלה לו קצבת הניידות בסך של 513 ₪ (בחודש יולי 2015).
...
התובע לא הראה כל נזק נוסף שנגרם לו. נוסף בזאת, הנני מקבל את טענתו של התובע שכתוצאה מהטלת ההגבלה וביטול רישיון הנהיגה שלו בהתחשב במצבו האישי, נגרמה לו עוגמת נפש וטרדה.
סוף דבר: לסיכומם של דברים, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,013 ₪.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובאופן שבו התנהל ההליך במסגרת דיון אחד, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 1,025 ₪ אגרת בימ"ש ובסך של 2,000 ₪, שכ"ט עו"ד. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

זכאות נפגע עבודה הנוהג בעצמו לקיצבה מיוחדת טענות הצדדים: המערערים טענו כי פרשנות מותבי בית הדין האיזורי לתקנה 10 עומדת בנגוד גמור לפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ עומרי אשר ביטל את פסק דינו של בית הדין הארצי [דב"ע (ארצי) נו/50 – 0 יוסף עומרי – המוסד לביטוח לאומי (4.7.1996)], ובנגוד לפסקי דין רבים נוספים שניתנו לאחר מכן, לפיהם נכה עבודה שאינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית זכאי לקיצבה מיוחדת.
עמדת המוסד בהליכים אלה, שהתקבלה על ידי בית הדין האיזורי, גם סותרת את עמדת המוסד עצמו בהליכים אחרים, שלפיהם על נכה עבודה שזכאי לגימלת ניידות לבחור בין הקצבה המיוחדת לבין קצבת ניידות, ככל שהוא זכאי לה על פי הוראות הסכם בדבר גמלת ניידות שבין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (להלן – הסכם הניידות).
מכאן, שאף לדעת המוסד לביטוח לאומי, כפי שהוסכם בבג"צ זה – לעניין הצורך בהסעה שלא בתחבורה ציבורית אין להביא בחשבון השיקולים את העובדה שהנכה נוהג בעצמו ברכב משלו".
...
כפי שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו, עדותו של ד"ר פיזרו לא הייתה אחידה וסדורה, וקביעה זו מקובלת עלינו.
אולם, מסקנתנו מעדותו שונה מזו של בית הדין האזורי, ואנו סבורים כי לא ניתן לאשר את החלטת המוסד על סמך עדותו.
סוף דבר: הערעורים מתקבלים כמפורט להלן: 63.1.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ערכאת העירעור ציינה כי משיב 2 (להלן: המוסד לביטוח לאומי) "הסכים [...] כי צדקו [העותרים] בטענתם", לפיה גמלת הניידות – המשולמת מכוח "הסכם בדבר גמלת ניידות" שכרתו מדינת ישראל והמוסד לביטוח לאומי (להלן, בהתאמה: גמלת הניידות ו-הסכם הניידות) – כללה מרכיב של "עלות דלק הנדרשת לצורך נסיעה של 1,200 ק"מ לחודש". אף על פי כן, העירעור נדחה משום שבית הדין הארצי סמך את ידיו על הקביעה העובדתית לפיה השינוי שנערך בשנת 2001 עסק רק ב"דרך חישוב שיעור ההתייקרות" של רכיב הדלק – אך הותיר על כנו את הקף הנסועה ששמשה כבסיס לחישוב רכיב זה. קביעה זו הובילה את בית הדין הארצי למסקנה כי הצדדים פעלו בהתאם להסכם הניידות, שסעיף 19(ב) לו מאפשר להם לקבוע כללים לחישוב שיעור ההתייקרות – וכי לא נדרשה לשם כך היתייעצות מוקדמת עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (מנגנון הקבוע בסעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ביחס להסכם המעניק "הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר").
מכאן העתירה, בה מבקשים העותרים להורות על בטלות פסק דינו של בית הדין הארצי.
...
ערכאת הערעור ציינה כי משיב 2 (להלן: המוסד לביטוח לאומי) "הסכים [...] כי צדקו [העותרים] בטענתם", לפיה גמלת הניידות – המשולמת מכוח "הסכם בדבר גמלת ניידות" שכרתו מדינת ישראל והמוסד לביטוח לאומי (להלן, בהתאמה: גמלת הניידות ו-הסכם הניידות) – כללה מרכיב של "עלות דלק הנדרשת לצורך נסיעה של 1,200 ק"מ לחודש". אף על פי כן, הערעור נדחה משום שבית הדין הארצי סמך את ידיו על הקביעה העובדתית לפיה השינוי שנערך בשנת 2001 עסק רק ב"דרך חישוב שיעור ההתייקרות" של רכיב הדלק – אך הותיר על כנו את היקף הנסועה ששימשה כבסיס לחישוב רכיב זה. קביעה זו הובילה את בית הדין הארצי למסקנה כי הצדדים פעלו בהתאם להסכם הניידות, שסעיף 19(ב) לו מאפשר להם לקבוע כללים לחישוב שיעור ההתייקרות – וכי לא נדרשה לשם כך התייעצות מוקדמת עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (מנגנון הקבוע בסעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ביחס להסכם המעניק "הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר").
זאת, על רקע קיומו של "מקור נורמטיבי ל-1000 ק"מ כמרכיב לנוסחת גובה קצבת הניידות"; נוכח פרוטוקול ישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מיום 11.9.1978, ממנו עולה כי סוכם "על הגדלת מרכיב הק"מ בנוסחת קצבת הניידות מ-1000 ק"מ ל-1200 ק"מ"; בשל סימני שאלה שונים שהם מעלים לגבי ההחלטה משנת 2001; ובשל חוסר יכולת לערוך השוואה מלאה בין "3 גרסאות שונות של שלושה גורמים שונים מטעם [המוסד לביטוח לאומי]". כמו כן, הם מבקשים להורות למשיבים לנמק "מדוע אין להשאיר את הקביעה במקרה דנן שאין צורך בקיום חובת היוועצות [...] בשינוי שבוצע"; מדוע לא יציגו "בניפרד הנתונים של תוספות שנתנו לאורך השנים ובתקופה הרלוונטית לקצבאות הניידות לאורך השנים"; מדוע לא יפרסמו את "נוסחת חישוב קצבאות הניידות יחד עם נתוני הסיכום"; מדוע לא יציגו נתונים אלה "בהתאמה למיגבלות הזכאים ובדגש על פי חלוקה לצרכים בהתאם לכלל אצבע עיקרי ורלוונטי שככל שניקבע שהרכב הרפואי גדול יותר ועם איבזור יקר יותר מרכיב הדלק ייקבע בהתאמה ולא כנוסחה אחידה לכלל הזכאים לקצבת ניידות"; ומדוע לא יציגו את "נתוני ההצמדה ושיערוך החל משנת 2001 אשר היוו את נוסחת החישוב לקצבאות הניידות". דין העתירה, על כל ראשיה, להידחות על הסף.
העתירה נדחית, אפוא, על הסף.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( 14 לתסקיר מיום 16.10.13 במסגרת א"פ 6370/08 הנתבעת שימשה כאפוטרופוסית על רכושה וגופה של התובעת במשך 5 שנים ו 9- חודשים, החל מיום 21.7.2008 בו מונתה כאפוטרופא ועד ליום 30.4.2014 (סה"כ 69 חודשים) בו נקבע סופית ביטול מינויה של הנתבעת כאפוטרופא לגוף ולרכוש של התובעת.
בין הצדדים הייתה הסכמה לגבי הקף הכספים שהתקבלו עבור התובעת בתקופת האפוט' של התובעת: 32 מל"ל – 246,846 ₪ , משרד השיכון והבינוי – 3,250 ₪ , קרנית – 401,635 ₪ - סך הכל 651,731 ₪, לפני ריבית והצמדה.
כאמור לעיל, הוצאות עבור תחבורה ואחזקת רכב אינן מוכרות כהוצאות עבור התובעת, שלצורך כך התובעת מקבלת קצבת ניידות מהביטוח הלאומי ולכן לא סביר כי תוציא סך של 4,763 ₪ עבור תחבורה בשנה הוצאות בשנת 2010 (מצורף ומסומן כנספח ג/ 2 לתצהיר הנתבעת) – סך ההוצאות לשנה זו הוערך על ידי הנתבעת בסך של 139,663 ₪ (כ 11,600- ש"ח לחודש בממוצע).
...
הגרסה של הנתבעת בעניין זה הינה בלתי סבירה ואין בידי לקבלה.
עם זאת, שוכנעתי כי הוצאות מינימליות מסוימות אכן שימשו עבור התובעת.
סיכום אשר על כן התביעה מתקבלת ואני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעת ותשלם לה את הסך של 341,231 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ( 30.1.2018 ) ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו